4
נולדתי בספרד. קיבלתי שם של האח הקטן שלי שמת לפני שנולדתי. חשבתי (וגם שמעתי מאמא) שאני גלגול הנשמה של האח המת שלי. הייתי ילד מפונק ואהבתי תשומת לב. כשגדלתי, כבן אדם מבוגר למדתי לקבל אותה בקלות. למדתי אומנות. בהתחלה למדתי לצייר דברים ריאליסטיים, אבל לא רציתי. רציתי לצייר דברים משוגעים. וגם לפעמים התנהגתי כמו משוגע. וככה תמיד קיבלתי הרבה תשומת לב – גם מאישתי – האישה היחידה שאהבתי במשך כל החיים הארוכים שלי, וגם ממבקרי האומנות ומהעיתונאים, כמובן. כי לא רק הייתי פרובוקטיבי, הרי הייתי באמת צייר מדהים. מה לא ציירתי – נופים, קרנפים, צורות מוזרות, וכמובן – שעונים. שעונים נוזליים.
