×

We gebruiken cookies om LingQ beter te maken. Als u de website bezoekt, gaat u akkoord met onze cookiebeleid.


image

ארוחות שעשו היסטוריה, ארוחות שעשו היסטוריה - אחמד אלג'זאר

ארוחות שעשו היסטוריה - אחמד אלג'זאר

בפרק הקרוב של "ארוחות שעשו היסטוריה",

אחמד אל-ג'זאר מזרה אימה

שעורף ראשים, כורת אפים

ואפילו עוקר עין לעוזר היהודי שלו.

שלום לכם וברוכים הבאים לעוד פרק בסדרה

"ארוחות שעשו היסטוריה". הפעם אנחנו בעכו.

עיר שלפי הגדרת אונסק"ו, היא שכיית חמדה בין לאומית.

עיר שאוחזת בקבוצת כדורגל בליגת העל, בחומוסייה מיתולוגית

ובמלון הכי יפה בארץ.

אבל תרשו לי להתחיל דווקא מסוף הסיפור שלנו.

כאן במסגד אל-ג'זאר המפורסם בעכו, קבור מי שהיה

השליט הבלתי מעורער של העיר והזור במאה ה -18,

האיש שבעצם הקים את עכו כמו שאנחנו מכירים אותה היום,

אחמד אל-ג'זאר.

מסגד אל-ג'זאר המדהים הזה מתגאה כיום בשני אוצרות:

קבר אל-ג'זאר וגם בקבוקון שלפי האמונה שמורה בו

שערה מזקנו של הנביא.

מי היה אל-ג'זאר, איך זכה להקים לעצמו

ממלכונת קטנה משלו ומדוע כינו אותו אל-ג'זאר, "הקצב"?

היום.

שלום לפרופ 'איימי סינגר מחוג להיסטוריה של המזה"ת ואפריקה

באוניברסיטת תל אביב. שלום.

אנחנו מדברים על האימפריה העות'מאנית

אני רוצה לשאול אותך,

האם היא הייתה גדולה כל כך ומתי היא הייתה גדולה כל כך?

היא הייתה מאוד גדולה.

הייתה מאוד גדולה

לכמה מאות שנים, אבל התחילה

כישות מאוד קטנה

בפינה הצפון-מערבית של אנטוליה.

התקבצות של קבוצת אנשים סביב מנהיג יותר שבטי עדיין מדיני.

ותוך זמן לא קצר בנתה את עצמה לאימפריה.

משערי וינה, לא כולל ועד בסרה וגבולות אירן של היום, תבריז,

ודרומה עד לחצי האי ערב וכל צפון אפריקה עד למרוקו,

אבל לא כולל מרוקו ושלטה גם על דרכי מסחר ממזרח למערב.

כל אירופה הייתה בעצם חייבת לקנות ממנה או דרכה

את המוצרים שהגיעו מהודו, מהמזרח הרחוק.

אנחנו הישראלים, או הפלסטינאים בזמנו,

נוטים לראות את עצמנו כמרכז העולם.

ונשאלת השאלה, אצל העות'מאנים,

כמה הפרובינציה הזאת, פלסטין,

הייתה מרכזית באימפריה שלהם? האם היא הייתה חשובה

או שסתם משהו נידח ועל הדרך הם קיבלו גם אותנו?

לא. אנחנו תמיד היינו סוג של מרכז

מכיוון שירושלים וחברון הן מקומות קדושים לאסלאם.

ואחרי מכה ומדינה זה מספר שלוש וארבע.

והייתה חשיבות מאוד מאוד גדולה לאזור.

ללא כל פרופורציה לחשיבותה הכלכלית למשל.

מצד שני, מכיוון שהמקומות הקדושים לנצרות היו פה,

אז תמיד פזלו עם עין לכיוון אירופה

בחשש שמא מישהו יחליט לחדש את מסעי הצלב

זה היה מאוד חשוב לכבוש את קפריסין ב -1571,

ובהמשך לכבוש את כרתים,

מה שנתן לעות'מאנים שליטה על האגן המזרחי של הים התיכון.

כשא לנו מדברים על שליטים באימפריה העות'מאנית

ואנחנו מדברים על אחמד אל-ג'זאר,

שנחשב ל ... תפלץ.

האם העות'מאנים באמת היו אכזריים יותר

עשו את האירופיים של אותה תקופה?

מפרזלים חיילים, עורפים ראשים וכו ',

או שזה היה הסטנדרט של התקופה?

לאור התערוכות שראיתי של כל מיני כלי עינוי במוזאונים באירופה,

אני נוטה לחשוב שהסיפור הוא

בעצם זכותו של המספר לספר את הסיפור כמו שהוא רוצה.

ללא ספק לאל-ג'זאר יש שם של איש מאוד אכזרי.

יותר אכזרי מאחרים באותה משרה? אני לא יודעת.

וללא ספק הוצאה להורג של מושלים,

מפקדים ועוד אנשים

שמשום מה הסתכסכו, הסתבכו או פישלו,

עריפת ראשים היה מאוד מקובל. חניקה בין זאת,

הייתה פריבילגיה של בית המלוכה. -זה מאוד מנחם אותי. -כן.

פרופ 'סינגר, אם מוצאים אותי להורג,

אני מבקש שזו תהיי את. תודה רבה. בבקשה.

אחמד אל-ג'זאר נשלח לפלסטינה על ידי אדוניו

כדי לדכא כאן מרידות של ערביים מקוונים

וגם של, תאמינו או לא, שודדי ים בדואים.

לא שאלה רצו עצמאות, הם רצו לשלם פחות מסים.

בעיקר על כותנה ואבטחים שגידלו כאן.

אל-ג'זאר נלחם בהן עד חורמה ובאכזריות רבה.

כשניצח את הערבים בגליל,

שלח ארגז מלא בראשיהם הכרותים לאיסטנבול.

מאוחר יותר פלש ליפו שם אנחנו נמצאים כרגע

כדי לגרש מכאן את גובי המסים של הפחה הטורקי

ולמנות אחד משלו שישלם לו כסף.

מאוחר יותר גירש מיפו את הסוחרים הצרפתיים שהיו בה.

כשקיבל הוראה מהשליטים בטורקיה להחזיר את הסוחרים הצרפתים,

הוא לא מילא אותה. במקום זה,

הוא רצח את המתורגמן.

אבל חכו, עוד לא סיפרתי לכם למה קוראים לו אל-ג'זאר, "הקצב".

אז קודם כול, ברוכים הבאים לחן אל-עומדאן.

הוא בנה את הבניין הזה. עכשיו תשמעו,

חמולת אל-הייב, חמולה בדואית הייתה האויבת הגדולה

של בינל העות'מאני. שודדים, בוזזים וכו '.

אל-ג'זאר אמר, אני אטפל בהם.

כל פעם שאנחנו באים לעצור אותם, הגברים בורחים? נתפוס את הנשים.

ואצל הבדואים הכי חשוב הכבוד. הם יבואו לשחרר את הנשים.

ואכן כך היה.

באו הבדואים לשחרר את הנשים, אל-ג'זאר אמר לאנשיו,

תתפסו את ההנר הכי צעיר בחבורה,

בשלו אותו והגישו להם אותו למאכל על אורז

עם הראש קדימה והבשר מאחורה.

כך עשו. אל-ג'זאר עמד מעליהם בזמן שהם מקבלים את האוכל.

האם הם רואים שבישלו את הילד שלהם.

האבא של הילד התחיל בפני אנשיו, אכלו את בשרו של בני.

אם אתם לא תאכלו אותו, הכלבים יאכלו אותו.

מספרים שזה היה כל כך נורא

שאפיל אל-ג'זאר, "הקצב", התעלף.

ועכשיו, באופן טבעי, למטבח שלי.

זה מה שנשאר מהכבש העכואי שלנו.

ואנחנו נכין ממנו לא מנסף ילד, מנסף כבש.

מנסף, אוסובוקו כבש, שמתחיל בתיבול של נתחי הבשר

בתבלינים יבשים. אז קודם כול, בהרט.

ולהפוך.

הל. לא הרבה.

גם מהצד השני.

הסוד של המטבח הערבי, פלפל אנגלי טחון.

אני מת על התבלין הזה.

להפוך.

וגם תבלין שנותן עומק לתבשילי בשר, קינמון.

אבל בקמצנות.

אבק קינמון על הכבש שלנו.

כמובן, פלפל ומלח בשפע.

את הנתחים המאוד מאוד מתובלים האלה,

להשחמה בשמן זית.

בזמן שהבשר שלי משחים אני רוצה להזכיר לכם,

אני אוסף מתכונים שיכולים לשנות את פני ארץ ישראל

ופני ההיסטוריה כולה.

אם יש לכם מתכון כזה, שלחו אותו לכתוב באינטרנט

המופיעה בתחתית המרקע

ואני מזכיר לכם,

בין הפותרים נכונה, יוגרל פרס.

כשהבשר שלי שחום ומוכן, אני יוצר עליו מים או ציר בשר,

תבחרו אתם, כדי לכסות.

מקץ שעה וחצי, אפילו שעתיים, אפילו יותר

כשאתם רואים שהבשר כבר ממש מבושל,

מבעבע ככה בעדרים, שולפים אותו מן הסיר.

איי איי, תראו איזה יופי.

אבל את הנוזלים שבסיר חלילה לכם מלזרוק.

זה האוצר שלנו. את הנוזלים האלה שומרים.

ניקינו את הסיר שלנו. עכשיו אנחנו יוצקים לתוכו שמן זית,

משהו כמו רבע כוס.

ולתוך השמן החם, אורז לבן ארוך לטיגון קל.

את האורז שלנו אנחנו רוצים לתבל במלח ופלפל,

אבל הכי חשוב, בכורכום, כי הוא ייתן לו את הצבע היפה הזה.

אז כפית או שתיים כורכום, לא להיסחף כי כורכום זה תבלין מר.

כפית או שתיים.

ולערבב.

מלח וופלפל כמו שהבטחנו ובנדיבות,

אנחנו רוצים את האורז שלנו מלא טעמים.

הרבה פלפל שחור גרוס.

ומעל כל זה את נוזלי הבישול שלנו. אם יש לנו שתי כוסות אורז,

אז שלוש כוסות ממי הבישול של הכבש

מלאים בשומן ועסיס וטעם טוב של עכו.

אנחנו מערבבים את האורז, מביאים אותו לרתיחה.

מכסים, מנמיכים להבה ומבשלים משהו כמו רבע שעה

עד שיש לנו אורז צהוב מוכן מקסים.

אפשר להוסיף גם צימוקים או צנוברים למי שאוהב עוד "אומף".

כשהואורז שלנו מוכן וצהוב אנחנו הופכים אותו על קערה.

מסדרים מעליו את נתחי הכבש, מעליהם שום ובצל מטוגנים,

קצת עשבי תיבול, קצת צנוברים, גרגרי רימון.

ויש לכם מנסף שראוי לאחמד אל-ג'זאר.

בסוף המאה ה -18 יוצא נפוליון בונפרטה,

מי שלימים יהיה קיסר צרפת, למסע לכיבוש מצרים.

עכו של אל-ג'זאר יהיה סופו העגום של המסע הזה.

אבל גם הדרך לא ממש קלה.

אחרי קרבות עקובים מדם באל-עריש,

פוליש נפוליון לפלסטינה וכובש את יפו שם אנחנו נמצאים כרגע.

לאורך כמה ימים הוא טובח בתושבים של העיר,

ללא הבדלה בין נוצרים, יהודים ומוסלמים.

ואז תוך שלושה ימים הורג 2,400 שבויים טורקים

שנפלו לידיו.

לא רק קרבות היו מנת חלקו של נפוליון, גם מחלות.

מגפת דבר פרצה בין חייליו. אנחנו נמצאים בכנסייה הארמנית

שהיא חלק מהמנזר הארמני שנבנה כאן לפני מאות שנים

לשמש מעון לצליינים שבאו ליפו ולפלסטינה דרך הים.

במנזר הזה בחדר אחר שלו,

הקים נפוליון בית חולים צבאי לחייליו הצרפתים.

וכאן בבית החולים ציווה נפוליון על רופאיו הצבאיים

לחסל את החיילים שלו חשוכי המרפא.

שלום לפרופ 'אלי בר נביא מחוג להיסטוריה באוניברסיטת ת"א.

צרפתים הם תמיד מסתורין ואתה המורה שלי לצרפתים.

אני צריך לשאול אותך על נפוליון, אנחנו כאן במקום שבו

הכובש הנאור הזה חולל זוועות איומות.

טבח באזרחים, טבח בשבויים, טבח בחייליו שלו.

מה קרה לו?

אין סתירה בין השניים.

הוא באמת כובש נאור,

הוא איש ההשכלה,

הוא גם איש, איש צבא שנוהג בכל מקום לפי מנהגי המקום.

ועדיין, אני חייב להתמודד על השאלה הזו.

גנרל ביתח בחייליו שלו, זה מזעזע.

זה טיפה יותר מורכב מזה.

הרי כ -1,300 חיילים שחולים בדבר הוא כן מפנה,

הוא כן מפנה ואנחנו הוא בעצמו משתנה פעולה בפיזית.

ונשארים כמה עשרות שלפי דעתם של ה ...

של הרופאים שלו, הם חשוכי מרפא.

הם עלולים להעביר את הדבר הלאה.

ואז הוא אומר, אין מה לעשות, אי אפשר להשאיר אותם

כי הטורקים יטבחו בהם, ואי אפשר לקחת אותם אתנו.

אז הוא מבקש מהרופאים, לא מבקש, הוא מציע להם

לתת להם אופיום, מנה של אופיום, לאודנום,

כדי לקצר, הוא אומר, את סבלם והרופאים מסרבים. מסרבים, בסדר.

לא קיבלו את המלצתו, הוא לא עושה עם זה שום דבר.

בסופו של דבר כבר הוא עשה את מה שהוא יכול לעשות כאן.

אז הוא חוזר כדי לעשות את הדבר הונגרי,

זה להשתחרר על צרפת ובאמת הופך לקונסול ראשון,

אחר כך לקיסר והיתר, זה זה באמת היסטוריה.

אנחנו הולכים לנסות לכבוש את עכו

אני מאוד מאוד מודה לך על השיחה הזאת. -בבקשה.

פרופ 'אלי בר נביא.

אנחנו עם הצבאות הצרפתיים בדרך צפונה כדי לכבוש את עכו.

תוך הזה כבר עבר לנפוליון התיאבון הצבאי.

שוב ושוב הוא ניסה להגיע לאיזשהו הסכם

עם אל-ג'זאר שישב בעיר הבצורה.

רשמית הוא כינה אותו: "זקן שאינני מכיר".

מעשית, הוא ניסה לכרות אתו ברית,

אלא שאל-ג'זאר סירב לדבר אפילו עם נפוליון.

אם אנחנו כבר שם, תנו לי לשאול אתכם חידה.

אתם יודעים למה קוראים לגזה סטרילית, גזה סטרילית?

תתפלאו, אבל זה קשור למלחמות של נפוליון.

יודע את התשובה?

שלחו אותה לכתובת האינטרנט

המופיעה בתחתית המרקע.

ואני מזכיר לכם,

בין הפותרים נכונה יוגרל פרס.

בסוף המסע הארץ-ישראלי שלו, הגיע נפוליון לעכו

וצר עליה במשך 62 ימים. מכאן, המתל שעליו אני עומד,

הוא הפגיז בתותחים את העיר הבצורה ללא רחם.

אבל אל-ג'זאר וכוחותיו לא נכנעו.

לא רק זה, הם אפילו פרצו אל מחוץ לחומות

עשרים ושש פעמים ועשו בצרפתים שפטים.

לאל-ג'זאר הייתה שיטה מאוד מקורית לשכנע את הלוחמים שלו

לא להפקיר שמירה.

אם הם היו בורחים, הוא היה כורת להם איברים.

אם זה לא עבד, הוא היה מפרש להם את הרגליים, כמו לסוסים.

שיטה מוזרה, אבל עובדת. עכו לא נכנעה בפני נפוליון.

הוא לא הצליח לכבוש אותה. אל-ג'זאר הוא השליט הראשון

שלא נכנה בפני הגנרל הצרפתי ההדור.

ובסופו של דבר, חוזר נפוליון מכאן מצליח ואחר כך לצרפת,

כשזנב הפודל הצרפתי שלו בין רגליו.

תנו לי לספר לכם מה זה איש עשיר כקורח,

אבל לא שמח בחלקו.

או במילים אחרים, חיים פרחי, קווים לדמותו.

תכינו את עצמכם, זה לא הולך להיות סיפור פשוט.

חיים פרחי, שר האוצר של אל-ג'זאר,

היה יהודי גבוה ויפה תואר ועשיר מאוד.

יום אחד אל-ג'זאר אמר לו, ראבק, אתה יפה מדי.

אתה יותר יפה ממני.

קרא לתליין, אמר לו, תוריד לו את האף.

אני רוצה שהוא נראה כמו אריה.

התליין ריחם עליו, הוריד לו רק את הקצה האף.

אל-ג'זאר הוריד לתליין את כל האף, אמר לו, ככה.

הוריד לחיים פרחי את כל האף. בהמשך, בהתקף זעם,

אל-ג'זאר גם עקר לחיים פרחי עין אחת.

ואכן בציורים רואים שחיים פרחי תמיד שתום עין.

בנוסף, יום אחר הוא אמר,

היום אני הולך לאפות אותך. אפה אותו בתנור על אש נמוכה.

לא הרג אותו, אבל אפה אותו קצת.

ובכל זאת, חיים פרחי המשיך לצבור ממון

ולשרת גם את אל-ג'זאר וגם את יורשו של אל-ג'זאר.

עד שליורשו של אל-ג'זאר נמאס ממנו.

שלח פלוגה של חיילים אילמים שרצחו אותו

וזרקו את גופתו לים.

שלום לאורי בורי מבעלי מלון "האפנדי" המדהים הזה.

ברוכים הבאים. -אני מביט סביב, והעין אינה שבעה

מרוב זהב ושיש וציורי תקרות ופרסקואים.

אל-ג'זאר באמת חי בעושר שכזה? -אל-ג'זאר עצמו לא.

הוא היה איש צנוע בחיי היום-יום.

אבל חיים פרחי ושאר החבורה שמסביבו כשהיה אז שר האוצר,

הם חיו אז בדברים כאלה. היו עשירים רבים פה.

זה היה אזור מאוד פורה עם שמן זית, כותנה, יין,

סבונים שיוצאו לאירופה.

אחת הסיבות שאל-ג'זאר הגיע היה לדכא כל מיני ליסטים

שהיו פה גונבים את הסחורה בדרכה לנמל.

אורי בורי, אני מאוד מאוד מודה לך.

ואנחנו הולכים להמשיך להסתובב במלון המקסים הזה. -בכיף רב.

עוד פעם מנסף?

עם בוס כמו אחמד אל-ג'זאר,

ההוצאה להורג תמיד מחכה לך מעבר לפינה.

חשבתם פעם מה נידונים למוות

מבקשים לאכול לפני ההוצאה

להורג? ובכן, מחקר מגלה

ששמונים אחוז מהם מבקשים בשר.

רבים מבקשים אוכלים מטוגן.

מעטים מבקשים פסטה

ויש רק מקרה אחד של נידון למוות

שביקש זית מגולען אחד.

תתנהגו יפה

ולהתראות בשבוע הבא.

תמלול: נטע ירקוני

ייעוץ לשון לכתוביות: מיה בסטר-קינן

הפקת כתוביות: אולפני אלרום


ארוחות שעשו היסטוריה - אחמד אלג'זאר Meals that made history - Ahmad al-Jazar

בפרק הקרוב של "ארוחות שעשו היסטוריה", בפרק הקרוב של "ארוחות שעשו היסטוריה",

אחמד אל-ג'זאר מזרה אימה אחמד אל-ג'זאר מזרה אימה

שעורף ראשים, כורת אפים שעורף ראשים, כורת אפים

ואפילו עוקר עין לעוזר היהודי שלו. ואפילו עוקר עין לעוזר היהודי שלו.

שלום לכם וברוכים הבאים לעוד פרק בסדרה שלום לכם וברוכים הבאים לעוד פרק בסדרה

"ארוחות שעשו היסטוריה". הפעם אנחנו בעכו. "ארוחות שעשו היסטוריה". הפעם אנחנו בעכו.

עיר שלפי הגדרת אונסק"ו, היא שכיית חמדה בין לאומית. עיר שלפי הגדרת אונסק"ו, היא שכיית חמדה בין-לאומית.

עיר שאוחזת בקבוצת כדורגל בליגת העל, בחומוסייה מיתולוגית עיר שאוחזת בקבוצת כדורגל בליגת העל, בחומוסייה מיתולוגית

ובמלון הכי יפה בארץ. ובמלון הכי יפה בארץ.

אבל תרשו לי להתחיל דווקא מסוף הסיפור שלנו. אבל תרשו לי להתחיל דווקא מסוף הסיפור שלנו.

כאן במסגד אל-ג'זאר המפורסם בעכו, קבור מי שהיה כאן במסגד אל-ג'זאר המפורסם בעכו, קבור מי שהיה

השליט הבלתי מעורער של העיר והזור במאה ה -18, השליט הבלתי מעורער של העיר והאזור במאה ה-18,

האיש שבעצם הקים את עכו כמו שאנחנו מכירים אותה היום, האיש שבעצם הקים את עכו כפי שאנחנו מכירים אותה היום,

אחמד אל-ג'זאר. אחמד אל-ג'זאר.

מסגד אל-ג'זאר המדהים הזה מתגאה כיום בשני אוצרות: מסגד אל-ג'זאר המדהים הזה מתגאה כיום בשני אוצרות:

קבר אל-ג'זאר וגם בקבוקון שלפי האמונה שמורה בו קבר אל-ג'זאר וגם בקבוקון שלפי האמונה שמורה בו

שערה מזקנו של הנביא. שערה מזקנו של הנביא.

מי היה אל-ג'זאר, איך זכה להקים לעצמו מי היה אל-ג'זאר, איך זכה להקים לעצמו

ממלכונת קטנה משלו ומדוע כינו אותו אל-ג'זאר, "הקצב"? ממלכונת קטנה משלו ומדוע כינו אותו אל-ג'זאר, "הקצב"?

היום. על כל זה נדבר היום.

שלום לפרופ 'איימי סינגר מחוג להיסטוריה של המזה"ת ואפריקה שלום לפרופ' איימי סינגר מהחוג להיסטוריה של המזה"ת ואפריקה

באוניברסיטת תל אביב. שלום. באוניברסיטת תל אביב. -שלום.

אנחנו מדברים על האימפריה העות'מאנית אנחנו מדברים על האימפריה העות'מאנית

אני רוצה לשאול אותך, ואני רוצה לשאול אותך,

האם היא הייתה גדולה כל כך ומתי היא הייתה גדולה כל כך? האם היא הייתה גדולה כל כך ומתי היא הייתה גדולה כל כך?

היא הייתה מאוד גדולה. היא הייתה מאוד גדולה.

הייתה מאוד גדולה הייתה מאוד גדולה

לכמה מאות שנים, אבל התחילה לכמה מאות שנים, אבל התחילה

כישות מאוד קטנה כישות מאוד קטנה

בפינה הצפון-מערבית של אנטוליה. בפינה הצפון-מערבית של אנטוליה.

התקבצות של קבוצת אנשים סביב מנהיג יותר שבטי עדיין מדיני. התקבצות של קבוצת אנשים סביב מנהיג יותר שבטי מאשר מדיני.

ותוך זמן לא קצר בנתה את עצמה לאימפריה. ותוך זמן לא קצר בנתה את עצמה לאימפריה.

משערי וינה, לא כולל ועד בסרה וגבולות אירן של היום, תבריז, משערי וינה, לא כולל ועד בסרה וגבולות אירן של היום, תבריז,

ודרומה עד לחצי האי ערב וכל צפון אפריקה עד למרוקו, ודרומה עד לחצי האי ערב וכל צפון אפריקה עד למרוקו,

אבל לא כולל מרוקו ושלטה גם על דרכי מסחר ממזרח למערב. אבל לא כולל מרוקו ושלטה גם על דרכי מסחר ממזרח למערב.

כל אירופה הייתה בעצם חייבת לקנות ממנה או דרכה כל אירופה הייתה בעצם חייבת לקנות ממנה או דרכה

את המוצרים שהגיעו מהודו, מהמזרח הרחוק. את המוצרים שהגיעו מהודו, מהמזרח הרחוק.

אנחנו הישראלים, או הפלסטינאים בזמנו, אנחנו הישראלים, או הפלסטינאים בזמנו,

נוטים לראות את עצמנו כמרכז העולם. נוטים לראות את עצמנו כמרכז העולם.

ונשאלת השאלה, אצל העות'מאנים, ונשאלת השאלה, אצל העות'מאנים,

כמה הפרובינציה הזאת, פלסטין, כמה הפרובינציה הזאת, פלסטין,

הייתה מרכזית באימפריה שלהם? האם היא הייתה חשובה הייתה מרכזית באימפריה שלהם? האם היא הייתה חשובה

או שסתם משהו נידח ועל הדרך הם קיבלו גם אותנו? או שסתם משהו נידח ועל הדרך הם קיבלו גם אותנו?

לא. אנחנו תמיד היינו סוג של מרכז לא. אנחנו תמיד היינו סוג של מרכז

מכיוון שירושלים וחברון הן מקומות קדושים לאסלאם. מכיוון שירושלים וחברון הן מקומות קדושים לאסלאם.

ואחרי מכה ומדינה זה מספר שלוש וארבע. ואחרי מכה ומדינה זה מספר שלוש וארבע.

והייתה חשיבות מאוד מאוד גדולה לאזור. והייתה חשיבות מאוד מאוד גדולה לאזור.

ללא כל פרופורציה לחשיבותה הכלכלית למשל. ללא כל פרופורציה לחשיבותה הכלכלית למשל.

מצד שני, מכיוון שהמקומות הקדושים לנצרות היו פה, מצד שני, מכיוון שהמקומות הקדושים לנצרות היו פה,

אז תמיד פזלו עם עין לכיוון אירופה אז תמיד פזלו עם עין לכיוון אירופה

בחשש שמא מישהו יחליט לחדש את מסעי הצלב בחשש שמא מישהו יחליט לחדש את מסעי הצלב

זה היה מאוד חשוב לכבוש את קפריסין ב -1571, ולכן היה מאוד חשוב לכבוש את קפריסין ב-1571,

ובהמשך לכבוש את כרתים, ובהמשך לכבוש את כרתים,

מה שנתן לעות'מאנים שליטה על האגן המזרחי של הים התיכון. מה שנתן לעות'מאנים שליטה על האגן המזרחי של הים התיכון.

כשא לנו מדברים על שליטים באימפריה העות'מאנית כשאנחנו מדברים על שליטים באימפריה העות'מאנית

ואנחנו מדברים על אחמד אל-ג'זאר, ואנחנו מדברים על אחמד אל-ג'זאר,

שנחשב ל ... תפלץ. שנחשב ל... תפלץ.

האם העות'מאנים באמת היו אכזריים יותר האם העות'מאנים באמת היו אכזריים יותר

עשו את האירופיים של אותה תקופה? מעמיתיהם האירופיים של אותה תקופה?

מפרזלים חיילים, עורפים ראשים וכו ', מפרזלים חיילים, עורפים ראשים וכו',

או שזה היה הסטנדרט של התקופה? או שזה היה הסטנדרט של התקופה?

לאור התערוכות שראיתי של כל מיני כלי עינוי במוזאונים באירופה, לאור התערוכות שראיתי של כל מיני כלי עינוי במוזאונים באירופה,

אני נוטה לחשוב שהסיפור הוא אני נוטה לחשוב שהסיפור הוא

בעצם זכותו של המספר לספר את הסיפור כמו שהוא רוצה. בעצם זכותו של המספר לספר את הסיפור כפי שהוא רוצה.

ללא ספק לאל-ג'זאר יש שם של איש מאוד אכזרי. ללא ספק לאל-ג'זאר יש שם של איש מאוד אכזרי.

יותר אכזרי מאחרים באותה משרה? אני לא יודעת. יותר אכזרי מאחרים באותה משרה? אני לא יודעת.

וללא ספק הוצאה להורג של מושלים, וללא ספק הוצאה להורג של מושלים,

מפקדים ועוד אנשים מפקדים ועוד אנשים

שמשום מה הסתכסכו, הסתבכו או פישלו, שמשום מה הסתכסכו, הסתבכו או פישלו,

עריפת ראשים היה מאוד מקובל. חניקה בין זאת, עריפת ראשים היה מאוד מקובל. חניקה לעומת זאת,

הייתה פריבילגיה של בית המלוכה. -זה מאוד מנחם אותי. -כן. הייתה פריבילגיה של בית המלוכה. -זה מאוד מנחם אותי. -כן.

פרופ 'סינגר, אם מוצאים אותי להורג, פרופ' סינגר, אם מוצאים אותי להורג,

אני מבקש שזו תהיי את. תודה רבה. בבקשה. אני מבקש שזו תהיי את. תודה רבה. - בבקשה.

אחמד אל-ג'זאר נשלח לפלסטינה על ידי אדוניו אחמד אל-ג'זאר נשלח לפלסטינה על ידי אדוניו

כדי לדכא כאן מרידות של ערביים מקוונים כדי לדכא כאן מרידות של ערביים מקומיים

וגם של, תאמינו או לא, שודדי ים בדואים. וגם של, תאמינו או לא, שודדי ים בדואים.

לא שאלה רצו עצמאות, הם רצו לשלם פחות מסים. לא שאלה רצו עצמאות, הם רצו לשלם פחות מסים.

בעיקר על כותנה ואבטחים שגידלו כאן. בעיקר על כותנה ואבטיחים שגידלו כאן.

אל-ג'זאר נלחם בהן עד חורמה ובאכזריות רבה. אל-ג'זאר נלחם בהם עד חורמה ובאכזריות רבה.

כשניצח את הערבים בגליל, כשניצח את הערבים בגליל,

שלח ארגז מלא בראשיהם הכרותים לאיסטנבול. שלח ארגז מלא בראשיהם הכרותים לאיסטנבול.

מאוחר יותר פלש ליפו שם אנחנו נמצאים כרגע מאוחר יותר פלש ליפו שבה אנחנו נמצאים כרגע

כדי לגרש מכאן את גובי המסים של הפחה הטורקי כדי לגרש מכאן את גובי המסים של הפחה הטורקי

ולמנות אחד משלו שישלם לו כסף. ולמנות אחד משלו שישלם לו כסף.

מאוחר יותר גירש מיפו את הסוחרים הצרפתיים שהיו בה. מאוחר יותר גירש מיפו את הסוחרים הצרפתיים שהיו בה.

כשקיבל הוראה מהשליטים בטורקיה להחזיר את הסוחרים הצרפתים, כשקיבל הוראה מהשליטים בטורקיה להחזיר את הסוחרים הצרפתים,

הוא לא מילא אותה. במקום זה, הוא לא מילא אותה. במקום זה,

הוא רצח את המתורגמן. הוא רצח את המתורגמן.

אבל חכו, עוד לא סיפרתי לכם למה קוראים לו אל-ג'זאר, "הקצב". אבל חכו, עוד לא סיפרתי לכם למה קוראים לו אל-ג'זאר, "הקצב".

אז קודם כול, ברוכים הבאים לחן אל-עומדאן. אז קודם כול, ברוכים הבאים לחאן אל-עומדאן.

הוא בנה את הבניין הזה. עכשיו תשמעו, הוא בנה את הבניין הזה. עכשיו תשמעו,

חמולת אל-הייב, חמולה בדואית הייתה האויבת הגדולה חמולת אל-הייב, חמולה בדואית הייתה האויבת הגדולה

של בינל העות'מאני. שודדים, בוזזים וכו '. של הממשל העות'מאני. שודדים, בוזזים וכו'.

אל-ג'זאר אמר, אני אטפל בהם. אל-ג'זאר אמר, אני אטפל בהם.

כל פעם שאנחנו באים לעצור אותם, הגברים בורחים? נתפוס את הנשים. כל פעם שאנחנו באים לעצור אותם, הגברים בורחים? נתפוס את הנשים.

ואצל הבדואים הכי חשוב הכבוד. הם יבואו לשחרר את הנשים. ואצל הבדואים הכי חשוב הכבוד. הם יבואו לשחרר את הנשים.

ואכן כך היה. ואכן כך היה.

באו הבדואים לשחרר את הנשים, אל-ג'זאר אמר לאנשיו, באו הבדואים לשחרר את הנשים, אל-ג'זאר אמר לאנשיו,

תתפסו את ההנר הכי צעיר בחבורה, תתפסו את הנער הכי צעיר בחבורה,

בשלו אותו והגישו להם אותו למאכל על אורז בשלו אותו והגישו להם אותו למאכל על אורז

עם הראש קדימה והבשר מאחורה. עם הראש קדימה והבשר מאחורה.

כך עשו. אל-ג'זאר עמד מעליהם בזמן שהם מקבלים את האוכל. כך עשו. אל-ג'זאר עמד מעליהם בזמן שהם מקבלים את האוכל.

האם הם רואים שבישלו את הילד שלהם. הם רואים שבישלו את הילד שלהם.

האבא של הילד התחיל בפני אנשיו, אכלו את בשרו של בני. האבא של הילד התחנן בפני אנשיו, אכלו את בשרו של בני.

אם אתם לא תאכלו אותו, הכלבים יאכלו אותו. אם אתם לא תאכלו אותו, הכלבים יאכלו אותו.

מספרים שזה היה כל כך נורא מספרים שזה היה כל כך נורא

שאפיל אל-ג'זאר, "הקצב", התעלף. שאפילו אל-ג'זאר, "הקצב", התעלף.

ועכשיו, באופן טבעי, למטבח שלי. ועכשיו, באופן טבעי, למטבח שלי.

זה מה שנשאר מהכבש העכואי שלנו. זה מה שנשאר מהכבש העכואי שלנו.

ואנחנו נכין ממנו לא מנסף ילד, מנסף כבש. ואנחנו נכין ממנו לא מנסף ילד, מנסף כבש.

מנסף, אוסובוקו כבש, שמתחיל בתיבול של נתחי הבשר מנסף, אוסובוקו כבש, שמתחיל בתיבול של נתחי הבשר

בתבלינים יבשים. אז קודם כול, בהרט. בתבלינים יבשים. אז קודם כול, בהרט.

ולהפוך. ולהפוך.

הל. לא הרבה. הל. לא הרבה.

גם מהצד השני. גם מהצד השני.

הסוד של המטבח הערבי, פלפל אנגלי טחון. הסוד של המטבח הערבי, פלפל אנגלי טחון.

אני מת על התבלין הזה. אני מת על התבלין הזה.

להפוך. להפוך.

וגם תבלין שנותן עומק לתבשילי בשר, קינמון. וגם תבלין שנותן עומק לתבשילי בשר, קינמון.

אבל בקמצנות. אבל בקמצנות.

אבק קינמון על הכבש שלנו. אבק קינמון על הכבש שלנו.

כמובן, פלפל ומלח בשפע. כמובן, פלפל ומלח בשפע.

את הנתחים המאוד מאוד מתובלים האלה, את הנתחים המאוד מאוד מתובלים האלה,

להשחמה בשמן זית. להשחמה בשמן זית.

בזמן שהבשר שלי משחים אני רוצה להזכיר לכם, בזמן שהבשר שלי משחים אני רוצה להזכיר לכם,

אני אוסף מתכונים שיכולים לשנות את פני ארץ ישראל אני אוסף מתכונים שיכולים לשנות את פני ארץ ישראל

ופני ההיסטוריה כולה. ופני ההיסטוריה כולה.

אם יש לכם מתכון כזה, שלחו אותו לכתוב באינטרנט אם יש לכם מתכון כזה, שלחו אותו לכתובת האינטרנט

המופיעה בתחתית המרקע המופיעה בתחתית המרקע

ואני מזכיר לכם, ואני מזכיר לכם,

בין הפותרים נכונה, יוגרל פרס. בין הפותרים נכונה, יוגרל פרס.

כשהבשר שלי שחום ומוכן, אני יוצר עליו מים או ציר בשר, כשהבשר שלי שחום ומוכן, אני יוצק עליו מים או ציר בשר,

תבחרו אתם, כדי לכסות. תבחרו אתם, כדי כיסוי.

מקץ שעה וחצי, אפילו שעתיים, אפילו יותר מקץ שעה וחצי, אפילו שעתיים, אפילו יותר

כשאתם רואים שהבשר כבר ממש מבושל, כשאתם רואים שהבשר כבר ממש מבושל,

מבעבע ככה בעדרים, שולפים אותו מן הסיר. מבעבע ככה בעדינות, שולפים אותו מן הסיר.

איי איי, תראו איזה יופי. איי איי, תראו איזה יופי.

אבל את הנוזלים שבסיר חלילה לכם מלזרוק. אבל את הנוזלים שבסיר חלילה לכם מלזרוק.

זה האוצר שלנו. את הנוזלים האלה שומרים. זה האוצר שלנו. את הנוזלים האלה שומרים.

ניקינו את הסיר שלנו. עכשיו אנחנו יוצקים לתוכו שמן זית, ניקינו את הסיר שלנו. עכשיו אנחנו יוצקים לתוכו שמן זית,

משהו כמו רבע כוס. משהו כמו רבע כוס.

ולתוך השמן החם, אורז לבן ארוך לטיגון קל. ולתוך השמן החם, אורז לבן ארוך לטיגון קל.

את האורז שלנו אנחנו רוצים לתבל במלח ופלפל, את האורז שלנו אנחנו רוצים לתבל במלח ופלפל,

אבל הכי חשוב, בכורכום, כי הוא ייתן לו את הצבע היפה הזה. אבל הכי חשוב, בכורכום, כי הוא ייתן לו את הצבע היפה הזה.

אז כפית או שתיים כורכום, לא להיסחף כי כורכום זה תבלין מר. אז כפית או שתיים כורכום, לא להיסחף כי כורכום זה תבלין מר.

כפית או שתיים. כפית או שתיים.

ולערבב. ולערבב.

מלח וופלפל כמו שהבטחנו ובנדיבות, מלח ופלפל כפי שהבטחנו ובנדיבות,

אנחנו רוצים את האורז שלנו מלא טעמים. אנחנו רוצים את האורז שלנו מלא טעמים.

הרבה פלפל שחור גרוס. הרבה פלפל שחור גרוס.

ומעל כל זה את נוזלי הבישול שלנו. אם יש לנו שתי כוסות אורז, ומעל כל זה את נוזלי הבישול שלנו. אם יש לנו שתי כוסות אורז,

אז שלוש כוסות ממי הבישול של הכבש אז שלוש כוסות ממי הבישול של הכבש

מלאים בשומן ועסיס וטעם טוב של עכו. מלאים בשומן ועסיס וטעם טוב של עכו.

אנחנו מערבבים את האורז, מביאים אותו לרתיחה. אנחנו מערבבים את האורז, מביאים אותו לרתיחה.

מכסים, מנמיכים להבה ומבשלים משהו כמו רבע שעה מכסים, מנמיכים להבה ומבשלים משהו כמו רבע שעה

עד שיש לנו אורז צהוב מוכן מקסים. עד שיש לנו אורז צהוב מוכן מקסים.

אפשר להוסיף גם צימוקים או צנוברים למי שאוהב עוד "אומף". אפשר להוסיף גם צימוקים או צנוברים למי שאוהב עוד "אומף".

כשהואורז שלנו מוכן וצהוב אנחנו הופכים אותו על קערה. כשהאורז שלנו מוכן וצהוב אנחנו הופכים אותו על קערה.

מסדרים מעליו את נתחי הכבש, מעליהם שום ובצל מטוגנים, מסדרים מעליו את נתחי הכבש, מעליהם שום ובצל מטוגנים,

קצת עשבי תיבול, קצת צנוברים, גרגרי רימון. קצת עשבי תיבול, קצת צנוברים, גרגרי רימון.

ויש לכם מנסף שראוי לאחמד אל-ג'זאר. ויש לכם מנסף שראוי לאחמד אל-ג'זאר.

בסוף המאה ה -18 יוצא נפוליון בונפרטה, בסוף המאה ה-18 יוצא נפוליון בונפרטה,

מי שלימים יהיה קיסר צרפת, למסע לכיבוש מצרים. מי שלימים יהיה קיסר צרפת, למסע לכיבוש מצרים.

עכו של אל-ג'זאר יהיה סופו העגום של המסע הזה. עכו של אל-ג'זאר תהיה סופו העגום של המסע הזה.

אבל גם הדרך לא ממש קלה. אבל גם הדרך לא ממש קלה.

אחרי קרבות עקובים מדם באל-עריש, אחרי קרבות עקובים מדם באל-עריש,

פוליש נפוליון לפלסטינה וכובש את יפו שם אנחנו נמצאים כרגע. פולש נפוליון לפלסטינה וכובש את יפו שבה אנחנו נמצאים כרגע.

לאורך כמה ימים הוא טובח בתושבים של העיר, במשך כמה ימים הוא טובח בתושבים של העיר,

ללא הבדלה בין נוצרים, יהודים ומוסלמים. ללא הבדלה בין נוצרים, יהודים ומוסלמים.

ואז תוך שלושה ימים הורג 2,400 שבויים טורקים ואז במשך שלושה ימים הורג 2,400 שבויים טורקים

שנפלו לידיו. שנפלו לידיו.

לא רק קרבות היו מנת חלקו של נפוליון, גם מחלות. לא רק קרבות היו מנת חלקו של נפוליון, גם מחלות.

מגפת דבר פרצה בין חייליו. אנחנו נמצאים בכנסייה הארמנית מגפת דבר פרצה בין חייליו. אנחנו נמצאים בכנסייה הארמנית

שהיא חלק מהמנזר הארמני שנבנה כאן לפני מאות שנים שהיא חלק מהמנזר הארמני שנבנה כאן לפני מאות שנים

לשמש מעון לצליינים שבאו ליפו ולפלסטינה דרך הים. לשמש מעון לצליינים שבאו ליפו ולפלסטינה דרך הים.

במנזר הזה בחדר אחר שלו, במנזר הזה בחדר אחר שלו,

הקים נפוליון בית חולים צבאי לחייליו הצרפתים. הקים נפוליון בית חולים צבאי לחייליו הצרפתים.

וכאן בבית החולים ציווה נפוליון על רופאיו הצבאיים וכאן בבית החולים ציווה נפוליון על רופאיו הצבאיים

לחסל את החיילים שלו חשוכי המרפא. לחסל את החיילים שלו חשוכי המרפא.

שלום לפרופ 'אלי בר נביא מחוג להיסטוריה באוניברסיטת ת"א. שלום לפרופ' אלי בר נביא מהחוג להיסטוריה באוניברסיטת ת"א.

צרפתים הם תמיד מסתורין ואתה המורה שלי לצרפתים. צרפתים הם תמיד מסתורין ואתה המורה שלי לצרפתים.

אני צריך לשאול אותך על נפוליון, אנחנו כאן במקום שבו אני צריך לשאול אותך על נפוליון, אנחנו כאן במקום שבו

הכובש הנאור הזה חולל זוועות איומות. הכובש הנאור הזה חולל זוועות איומות.

טבח באזרחים, טבח בשבויים, טבח בחייליו שלו. טבח באזרחים, טבח בשבויים, טבח בחייליו שלו.

מה קרה לו? מה קרה לו?

אין סתירה בין השניים. אין סתירה בין השניים.

הוא באמת כובש נאור, הוא באמת כובש נאור,

הוא איש ההשכלה, הוא איש ההשכלה,

הוא גם איש, איש צבא שנוהג בכל מקום לפי מנהגי המקום. והוא גם איש, איש צבא שנוהג בכל מקום לפי מנהגי המקום.

ועדיין, אני חייב להתמודד על השאלה הזו. ועדיין, אני חייב להתעקש על השאלה הזאת.

גנרל ביתח בחייליו שלו, זה מזעזע. גנרל שטובח בחייליו שלו, זה מזעזע.

זה טיפה יותר מורכב מזה. זה טיפה יותר מורכב מזה.

הרי כ -1,300 חיילים שחולים בדבר הוא כן מפנה, הרי כ-1,300 חיילים שחולים בדבר הוא כן מפנה,

הוא כן מפנה ואנחנו הוא בעצמו משתנה פעולה בפיזית. הוא כן מפנה ואפילו הוא בעצמו משתתף בזה פיזית.

ונשארים כמה עשרות שלפי דעתם של ה ... ונשארים כמה עשרות שלפי דעתם של ה...

של הרופאים שלו, הם חשוכי מרפא. של הרופאים שלו, הם חשוכי מרפא.

הם עלולים להעביר את הדבר הלאה. הם עלולים להעביר את הדבר הלאה.

ואז הוא אומר, אין מה לעשות, אי אפשר להשאיר אותם ואז הוא אומר, אין מה לעשות, אי אפשר להשאיר אותם

כי הטורקים יטבחו בהם, ואי אפשר לקחת אותם אתנו. כי הטורקים יטבחו בהם, ואי אפשר לקחת אותם אתנו.

אז הוא מבקש מהרופאים, לא מבקש, הוא מציע להם אז הוא מבקש מהרופאים, לא מבקש, הוא מציע להם

לתת להם אופיום, מנה של אופיום, לאודנום, לתת להם אופיום, מנה של אופיום, לאודנום,

כדי לקצר, הוא אומר, את סבלם והרופאים מסרבים. מסרבים, בסדר. כדי לקצר, הוא אומר, את סבלם והרופאים מסרבים. מסרבים, בסדר.

לא קיבלו את המלצתו, הוא לא עושה עם זה שום דבר. לא קיבלו את המלצתו, הוא לא עושה עם זה שום דבר.

בסופו של דבר כבר הוא עשה את מה שהוא יכול לעשות כאן. בסופו של דבר כבר הוא עשה את מה שהוא היה יכול לעשות כאן.

אז הוא חוזר כדי לעשות את הדבר הונגרי, אז הוא חוזר כדי לעשות את הדבר העיקרי,

זה להשתחרר על צרפת ובאמת הופך לקונסול ראשון, זה להשתלט על צרפת ובאמת הופך לקונסול ראשון,

אחר כך לקיסר והיתר, זה זה באמת היסטוריה. אחר כך לקיסר והיתר, היתר זה באמת היסטוריה.

אנחנו הולכים לנסות לכבוש את עכו אנחנו הולכים לנסות לכבוש את עכו

אני מאוד מאוד מודה לך על השיחה הזאת. -בבקשה. ואני מאוד מאוד מודה לך על השיחה הזאת. -בבקשה.

פרופ 'אלי בר נביא. פרופ' אלי בר נביא.

אנחנו עם הצבאות הצרפתיים בדרך צפונה כדי לכבוש את עכו. אנחנו עם הצבאות הצרפתיים בדרך צפונה כדי לכבוש את עכו.

תוך הזה כבר עבר לנפוליון התיאבון הצבאי. בשלב הזה כבר עבר לנפוליון התיאבון הצבאי.

שוב ושוב הוא ניסה להגיע לאיזשהו הסכם שוב ושוב הוא ניסה להגיע לאיזשהו הסכם

עם אל-ג'זאר שישב בעיר הבצורה. עם אל-ג'זאר שישב בעיר הבצורה.

רשמית הוא כינה אותו: "זקן שאינני מכיר". רשמית הוא כינה אותו: "זקן שאינני מכיר".

מעשית, הוא ניסה לכרות אתו ברית, מעשית, הוא ניסה לכרות אתו ברית,

אלא שאל-ג'זאר סירב לדבר אפילו עם נפוליון. אלא שאל-ג'זאר סירב לדבר אפילו עם נפוליון.

אם אנחנו כבר שם, תנו לי לשאול אתכם חידה. ואם אנחנו כבר שם, תנו לי לשאול אתכם חידה.

אתם יודעים למה קוראים לגזה סטרילית, גזה סטרילית? אתם יודעים למה קוראים לגזה סטרילית, גזה סטרילית?

תתפלאו, אבל זה קשור למלחמות של נפוליון. תתפלאו, אבל זה קשור למלחמות של נפוליון.

יודע את התשובה? יודעים את התשובה?

שלחו אותה לכתובת האינטרנט שלחו אותה לכתובת האינטרנט

המופיעה בתחתית המרקע. המופיעה בתחתית המרקע.

ואני מזכיר לכם, ואני מזכיר לכם,

בין הפותרים נכונה יוגרל פרס. בין הפותרים נכונה יוגרל פרס.

בסוף המסע הארץ-ישראלי שלו, הגיע נפוליון לעכו בסוף המסע הארץ-ישראלי שלו, הגיע נפוליון לעכו

וצר עליה במשך 62 ימים. מכאן, המתל שעליו אני עומד, וצר עליה במשך 62 ימים. מכאן, מהתל שעליו אני עומד,

הוא הפגיז בתותחים את העיר הבצורה ללא רחם. הוא הפגיז בתותחים את העיר הבצורה ללא רחם.

אבל אל-ג'זאר וכוחותיו לא נכנעו. אבל אל-ג'זאר וכוחותיו לא נכנעו.

לא רק זה, הם אפילו פרצו אל מחוץ לחומות לא רק זה, הם אפילו פרצו אל מחוץ לחומות

עשרים ושש פעמים ועשו בצרפתים שפטים. עשרים ושש פעמים ועשו בצרפתים שפטים.

לאל-ג'זאר הייתה שיטה מאוד מקורית לשכנע את הלוחמים שלו לאל-ג'זאר הייתה שיטה מאוד מקורית לשכנע את הלוחמים שלו

לא להפקיר שמירה. לא להפקיר שמירה.

אם הם היו בורחים, הוא היה כורת להם איברים. אם הם היו בורחים, הוא היה כורת להם איברים.

אם זה לא עבד, הוא היה מפרש להם את הרגליים, כמו לסוסים. ואם זה לא עבד, הוא היה מפרזל להם את הרגליים, כמו לסוסים.

שיטה מוזרה, אבל עובדת. עכו לא נכנעה בפני נפוליון. שיטה מוזרה, אבל עובדת. עכו לא נכנעה בפני נפוליון.

הוא לא הצליח לכבוש אותה. אל-ג'זאר הוא השליט הראשון הוא לא הצליח לכבוש אותה. אל-ג'זאר הוא השליט הראשון

שלא נכנה בפני הגנרל הצרפתי ההדור. שלא נכנע בפני הגנרל הצרפתי ההדור.

ובסופו של דבר, חוזר נפוליון מכאן מצליח ואחר כך לצרפת, ובסופו של דבר, חוזר נפוליון מכאן למצרים ואחר כך לצרפת,

כשזנב הפודל הצרפתי שלו בין רגליו. כשזנב הפודל הצרפתי שלו בין רגליו.

תנו לי לספר לכם מה זה איש עשיר כקורח, תנו לי לספר לכם מה זה איש עשיר כקורח,

אבל לא שמח בחלקו. אבל לא שמח בחלקו.

או במילים אחרים, חיים פרחי, קווים לדמותו. או במילים אחרות, חיים פרחי, קווים לדמותו.

תכינו את עצמכם, זה לא הולך להיות סיפור פשוט. תכינו את עצמכם, זה לא הולך להיות סיפור פשוט.

חיים פרחי, שר האוצר של אל-ג'זאר, חיים פרחי, שר האוצר של אל-ג'זאר,

היה יהודי גבוה ויפה תואר ועשיר מאוד. היה יהודי גבוה ויפה תואר ועשיר מאוד.

יום אחד אל-ג'זאר אמר לו, ראבק, אתה יפה מדי. יום אחד אל-ג'זאר אמר לו, ראבק, אתה יפה מדי.

אתה יותר יפה ממני. אתה יותר יפה ממני.

קרא לתליין, אמר לו, תוריד לו את האף. קרא לתליין, אמר לו, תוריד לו את האף.

אני רוצה שהוא נראה כמו אריה. אני רוצה שהוא ייראה כמו אריה.

התליין ריחם עליו, הוריד לו רק את הקצה האף. התליין ריחם עליו, הוריד לו רק את קצה האף.

אל-ג'זאר הוריד לתליין את כל האף, אמר לו, ככה. אל-ג'זאר הוריד לתליין את כל האף, אמר לו, ככה.

הוריד לחיים פרחי את כל האף. בהמשך, בהתקף זעם, הוריד לחיים פרחי את כל האף. בהמשך, בהתקף זעם,

אל-ג'זאר גם עקר לחיים פרחי עין אחת. אל-ג'זאר גם עקר לחיים פרחי עין אחת.

ואכן בציורים רואים שחיים פרחי תמיד שתום עין. ואכן בציורים רואים שחיים פרחי תמיד שתום עין.

בנוסף, יום אחר הוא אמר, בנוסף, יום אחר הוא אמר,

היום אני הולך לאפות אותך. אפה אותו בתנור על אש נמוכה. היום אני הולך לאפות אותך. אפה אותו בתנור על אש נמוכה.

לא הרג אותו, אבל אפה אותו קצת. לא הרג אותו, אבל אפה אותו קצת.

ובכל זאת, חיים פרחי המשיך לצבור ממון ובכל זאת, חיים פרחי המשיך לצבור ממון

ולשרת גם את אל-ג'זאר וגם את יורשו של אל-ג'זאר. ולשרת גם את אל-ג'זאר וגם את יורשו של אל-ג'זאר.

עד שליורשו של אל-ג'זאר נמאס ממנו. עד שליורשו של אל-ג'זאר נמאס ממנו.

שלח פלוגה של חיילים אילמים שרצחו אותו שלח פלוגה של חיילים אילמים שרצחו אותו

וזרקו את גופתו לים. וזרקו את גופתו לים.

שלום לאורי בורי מבעלי מלון "האפנדי" המדהים הזה. שלום לאורי בורי מבעלי מלון "האפנדי" המדהים הזה.

ברוכים הבאים. -אני מביט סביב, והעין אינה שבעה ברוכים הבאים. -אני מביט סביב, והעין אינה שבעה

מרוב זהב ושיש וציורי תקרות ופרסקואים. מרוב זהב ושיש וציורי תקרות ופרסקואים.

אל-ג'זאר באמת חי בעושר שכזה? -אל-ג'זאר עצמו לא. אל-ג'זאר באמת חי בעושר שכזה? -אל-ג'זאר עצמו לא.

הוא היה איש צנוע בחיי היום-יום. הוא היה איש צנוע בחיי היום-יום.

אבל חיים פרחי ושאר החבורה שמסביבו כשהיה אז שר האוצר, אבל חיים פרחי ושאר החבורה שמסביבו כשהיה אז שר האוצר,

הם חיו אז בדברים כאלה. היו עשירים רבים פה. הם חיו אז בדברים כאלה. היו עשירים רבים פה.

זה היה אזור מאוד פורה עם שמן זית, כותנה, יין, זה היה אזור מאוד פורה עם שמן זית, כותנה, יין,

סבונים שיוצאו לאירופה. סבונים שיוצאו לאירופה.

אחת הסיבות שאל-ג'זאר הגיע היה לדכא כל מיני ליסטים אחת הסיבות שאל-ג'זאר הגיע היה לדכא כל מיני ליסטים

שהיו פה גונבים את הסחורה בדרכה לנמל. שהיו פה גונבים את הסחורה בדרכה לנמל.

אורי בורי, אני מאוד מאוד מודה לך. אורי בורי, אני מאוד מאוד מודה לך.

ואנחנו הולכים להמשיך להסתובב במלון המקסים הזה. -בכיף רב. ואנחנו הולכים להמשיך להסתובב במלון המקסים הזה. -בכיף רב.

עוד פעם מנסף? עוד פעם מנסף?

עם בוס כמו אחמד אל-ג'זאר, עם בוס כמו אחמד אל-ג'זאר,

ההוצאה להורג תמיד מחכה לך מעבר לפינה. ההוצאה להורג תמיד מחכה לך מעבר לפינה.

חשבתם פעם מה נידונים למוות חשבתם פעם מה נידונים למוות

מבקשים לאכול לפני ההוצאה מבקשים לאכול לפני ההוצאה

להורג? ובכן, מחקר מגלה להורג? ובכן, מחקר מגלה

ששמונים אחוז מהם מבקשים בשר. ששמונים אחוז מהם מבקשים בשר.

רבים מבקשים אוכלים מטוגן. רבים מבקשים אוכל מטוגן.

מעטים מבקשים פסטה מעטים מבקשים פסטה

ויש רק מקרה אחד של נידון למוות ויש רק מקרה אחד של נידון למוות

שביקש זית מגולען אחד. שביקש זית מגולען אחד.

תתנהגו יפה תתנהגו יפה

ולהתראות בשבוע הבא. ולהתראות בשבוע הבא.

תמלול: נטע ירקוני תמלול: נטע ירקוני

ייעוץ לשון לכתוביות: מיה בסטר-קינן ייעוץ לשון לכתוביות: מיה בסטר-קינן

הפקת כתוביות: אולפני אלרום הפקת כתוביות: אולפני אלרום