שיחת טלפון

- יש דברים שאי אפשר ללמוד באולפן. רק בחיים. חכה לטלפון. - הלו, פנינה! - שלום, יבגניי. המשימה שלך היום היא לדבר בטלפון. לדבר בטלפון? - כן. לדעת עברית זה גם לדעת לדבר בטלפון בעברית. - אבל פנינה, אם המשימה שלי היא לדבר בטלפון – אז זה מה שאני עושה עכשיו. המשימה בוצעה. להתראות. - חכה. לא שמעת הכל. המשימה שלך היא לדבר בטלפון עם אדם זר. - עם אדם זר? אז מה הבעיה? - לא, לא רק לדבר, אלא גם להיפגש. אתה צריך להיפגש עם האדם הזר הראשון שדיברת איתו בטלפון. - עם האדם הזר הראשון? - בהצלחה. - אבל פנינה, הלו! הלו!

- לשכה שלום מדברת ענת. סליחה _, אני לא יודעת מה קורה לי. אני כל הזמן מתבלבלת וחושבת שאני במשרד. טוב, תשמע, אני קצת עסוקה כרגע, אז אני אתקשר אליך אחר כך. טוב, ביי. ביי ביי. - ענת, קרה לך שדיברת בטלפון עם אדם זר ואחר כך נפגשת איתו. - כן, אבל לא רוצה לדבר על זה. אתה מוכן לענות על זה בבקשה. יבגניי, מה קרה, אני מבקשת שתענה! - ענת, מה העניינים? - רגע, ענת עסוקה עכשיו. - טוב, תמסור לה שאהיה בקשר איתה בסוף השבוע, אני מאד עסוק היום. - רגע, מי מדבר. - זה שמוליק. - שמוליק? - שמוליק! תגיד לו שיחכה, תגיד לו שיחכה! - שמוליק, תחכה על הקו, ענת רוצה אותך! - אני חייב לסיים, להתראות. - שמוליק! אני לא מאמינה. - מה קרה? - אני כבר רודפת אחריו שבוע. הוא אחראי על השיפוצים בלשכת ראש העירייה. זה בן אדם שאי אפשר להשיג אותו בטלפון. הוא פשוט לא זמין. להיפגש איתו אפשר? - הצחקת אותי. אין סיכוי. - אני מוכרח להיפגש איתו, ענת, אני מוכרח להיפגש איתו. - ענת, אני חייב להיפגש איתו, זהו. - טוב. אתה יודע מה? נמאס לי. אני מתקשרת אליו. ואתה תגיד לו שאתה צריך עבודת שיפוץ רצינית. טוב? - עבודת שיפוץ רצינית. - בבקשה. - הלו! - הגעתם למענה הקולי של 529406 - שלום שמוליק, מדבר יבגניי. אני צריך דחוף עבודת שיפוץ רצינית לווילה של שלוש קומות בסביון. אני נמצא בדירה של ענת, אודה לך אם תוכל להתקשר אלי בהקדם. תודה ולהתראות. - נו, עכשיו נראה אותו. בתוך עשר דקות הוא יתקשר. - מה זה הוא? - שלום, מדברים ממשרד חברת שיפוצים שמואל סמייהבע''ם. אפשר לדבר עם מר יבגניי? - הוא מדבר. - תמתין בבקשה, אני מעבירה לך את מר דני רענן. - רגע רגע, סליחה! מה פתאום! אני מבקש לדבר עם שמוליק בלבד. לא דני ולא רענן. הוא ישנו? - הוא נמצא, אבל הוא לא פנוי כרגע. ברגע שהוא יתפנה שהוא יתקשר אלי בהקדם. בסדר? - או קיי. אני אמסור לו. - תשאל מי זאת! - עם מי דיברתי, בבקשה? - עם דפנה. - תודה רבה דפנה, להתראות. - היא תמסור לו. - ההה, היא תמסור לו. - ענת, יש לי רעיון! בואי נברר את הכתובת שלו ב144! - יפה, יבגניי, תחייג 144. הוא גר בגני תקווה. - הלו - מודיעין שלום, מדברת שמרית. - שמרית, שלום, אני מבקש לברר את מספר הטלפון של שמואל סמייה בגני תקווה. ואם אפשר את הכתובת. - תמתין, בבקשה. - אני ממתין. - הכתובת: הגפן 3. קבל את המספר"המספר המבוקש הוא – 3, 0 - נו, יש כתובת? - יש. עכשיו אני אלך אליו הביתה ואני לא זז עד שאני פוגש אותו. - רגע רגע! - שלום, ענת! - שמוליק! זה היה מהר! - וילה בסביון! איפה המליונר הזה? - הוא הלך אליך הביתה. - מה זה – שיפוץ חיצוני, פנימי, איזה סדר גודל? - חכה, קודם צריך לדבר על השיפוץ בעירייה. - לא לא לא, אני בלחץ, אולי בפעם אחרת. - לא לא, שב, אתה לא הולך לשום מקום. אני כבר מביאה אותו, שב, נו. - ניסים? התחלתם להרים את הריצוף? - יבגניי, אתה שומע? תחזור מיד, הוא כאן. - הפועלים הרומנים הגיעו? טוב, אני בא. - אוקי, לא... - ביי, ענת! - שמוליק, שמוליק! - נו, הוא היה כאן, תגיע מהר, הוא עכשיו ירד. - שלום, מדבר יבגניי. - כן, מהווילה בסביון! - האמת לי שאני... אין לי שום ווילה בסביון. אני שיקרתי. - מה?! - אני אסביר הכל, אני פשוט חייב להיפגש איתך. - אני מצטער, אני לא שומע אותך, יש הפרעות על הקו. - אבל אני שומע אותך טוב מאד. - אני מצטער, אני לא שומע, אני חייב לנתק. - למה אתה צועק? שלום, אני יבגניי. אתה שמוליק? - נו? - אתה בן אדם זר? נפגשנו? תודה רבה לך. - זה הכל? - כן. - אתה ירדת מה פסים? יש לי מאתיים מטר ריצוף להרים עד הלילה, בשביל מה קראת לי? - את בסדר גמור! שמחתי להכיר אותך. - אתה עוד תצטער שהכרת אותי. - לא יודע, אתה יודע, זה... - יש לנו הרבה על מה לדבר, שמוליק.