Week 2

"שמעתי קול בתוך הראש שאומר לי לעשות את זה," סיפרה אישהצ'כית. "הרגשתי שאם לא אצמיד את האצבעות שלי לאצבעות של רוברט אהובי הוא תמיד ירגיש זר ומוזר," תיאר גבר סלובקי. היו מדענים שטענו שחומר מסוים שמופרש מאלמוגים הוא שמחולל את התגובה האמפתית, בעוד מדענים אחרים טענו שאלה שטויות. בכל מקרה, עד סוף השנה, לכל האנשים על פני כדור הארץ היו אצבעות צהובות.

חוץ מאחד.

שמו היה גונאר, והוא היה סופר מתח נורבגי.

מדי חורף היה גונאר פורש לבקתה במעבה היערות כדי לכתוב, ורק אחרי שהשלגים היו מפשירים היה חוזר לכפר שלו. בדרך כלל היו תושבי הכפר מקבלים אותו בחום בשובו. רובם הכירו אותו מאז שהיה ילד. אבל הפעם כשחזר כולם, בלי יוצא מן הכלל, התרחקו ממנו כאילו הוא מדבק. אם היה ברזילאי או ישראלי הוא היה פשוט שואל אותם מה לעזאזל הבעיה שלהם. אבל הוא לא היה. אז הוא חיכה שהבת שלו, קמילה, תגיע לביקור. היא תמיד ידעה לגשר בינו לבין העולם.

קמילה הגיעה לסוף שבוע. הוא אסף אותה מתחנת הרכבת. שתי שניות בלבד חלפו מהרגע שראה אותה ועד הרגע שבו הבחינה שראה אותה, אבל במהלך שתי השניות האלה עברו לו בראש כל כך הרבה מחשבות: כמה יפה היא; כמה היא דומה לאימא שלה; התגעגעתי אליה; לא קר לה עםהז'קט הזה? ; אהבה זה עניין נפלא; אהבה זה עניין מייסר — היא נופפה אליו בדיוק כמו שהיתה מנופפת כשהיתה קטנה, ורצה לעבר המכונית.