אדריאנוס והנוטע הזקן

לִפְנֵי הַרבֵּה מְאוֹד שָׁנִים שָׁלְטוּ הָרוֹמָאים על אֶרץ יִשׂרָאֵל. הַמֶּלךְ הָרוֹמָאי אַדְרִיָנוּס הָיה מֶלֶךְ חָזק וְעָשׁיר וְהִתגוֹרֵר בְּאַרמוֹן מְפוֹאָר. הוּא אָהב את נוֹפֵי הָאָרץ וְנָהג לְטַיֵיל בּהּ.

פַּעם אַחת טיֵיל אַדְרִיָנוּס בִּטְבֶרְיָה לְיַד הַכִּנֶרת, וּלְפֶתַע רָאה אישׁ זָקֵן מְאוֹד עוֹמֵד כָּפוף וְחוֹפֵר בּוֹרוֹת כְּדֵי לִנְטוֹעַ עֵצים.

הִתְפַּלֵא אַדְרִיָנוּס לִראוֹת אישׁ זָקֵן, נוֹטֵף זֵיעָה, עוֹבֵד קָשֶׁה כּל כּך.

הוּא פָּנה אֵלָיו בְּטוֹן מְלַגלֵג וְאָמר:

"סַבָּא! לוּ הָייתָ חָרוּץ וְלוּ עָבדתָ בִּצעירוּתך כְּשֶׁהָייתָ חָזק וּמְלֵא כּוֹחַ,

לֹא הָיִיתָ צָריך לַעֲבוֹד בְּזִקנָתךָ; הָיִיתָ יָכוֹל לָשֶׁבת עַכשָׁיו בִּמנוּחה וְלֵיהָנוֹת מִן הָעֵצים."

הִזְדַקֵף הַזָקֵן וְרָאה את אַדְרִיָנוּס הַמֶלך עוֹמֵד לְפָנָיו.

הַמֶלך הָיה לָבוּשׁ בִּגְדֵי מַלכוּת, וּמִסביבוֹ ניצְבוּ עֲבָדָיו הַמְסוּרים וְנִפנְפוּ בִּמניפוֹת כְּדֵי לְהָפיג אֶת הַחוֹם הַכָּבֵד שֶׁשָׂרר בְּאוֹתוֹ יוֹם.

עָנה הַזָקֵן וְאָמר:

"אֲדוֹני, גם כְּשֶׁהָייתי צָעיר עָבַדתי, אֲבל אֵיני חָדֵל לַעֲבוֹד גם הַיוֹם.

אֲנִי מְבָרֵך את הָאֵל על שֶׁגם עַכשָׁיו, בְּזקנָתי, אֲני יָכוֹל לַעבוֹד, וַאני מִסתַפֵּק בְּמה שֶׁנָתן לי אֱלוֹהִים."

שָׁאל הַמֶלך אַדְרִיָנוּס את הָאִישׁ:

"בּן כַּמה אַתה, סַבּא?"

עָנה לוֹ הַזָקֵן:

"בּן מֵאה שָׁנים אָנוֹכי."

צָחק הַמֶלך וְאָמר:

"אַתה בּן מֵאה שָׁנים וְחוֹפֵר בּוֹרוֹת כְּדֵי לִנטוֹעַ עֵצים? הַאִם אַתה חוֹשֵׁב שֶׁתִחיֶה עוֹד הַרבֵּה שָׁנים,

וְשֶׁתִזְכֶּה לֶאכוֹל מִפֵּירוֹת הָעֵצים הָאֵלה? לֹא כְּדַאי לְךָ לַעֲבוֹד קָשֶׁה כּל כָּך, מִמֵילָא לֹא תּוּכַל לֵיהָנוֹת מֵהם."

עָנה לוֹ הַזָקֵן בְּנַחת:

"אֲדוֹני הַמֶלך, אֶפשָׁר שֶׁאֱלוֹהים יִרצֶה לְהַעניק לי עוֹד שְׁנוֹת חַיִים רַבּוֹת וְאָז אֶזְכֶּה לֶאכוֹל מִפֵּירוֹת עֲצֵי הַתְאֵנה שֶׁאֲנִי שׁוֹתֵל, וְאִם לֹא – יֵיהנו בָּניי מִפֵּירוֹת הָעֵצים. כְּשֶׁאֲנִי בָּאתי לָעוֹלָם מָצָאתי בּוֹ עֲצֵי פְּרי שֶׁנָטעוּ אֲבוֹתיי לְמַעני; כָּך גם אֲנִי נוֹטֵעַ לְבָניי וְלִבְנֵי בָּניי אַחרֵיהֶם. אַל לוֹ לְאָדם לִדאוֹג רק לְעַצמוֹ, הוּא חָיָיב לִדאוֹג לְבָנָיו וּבִכלָל לַדוֹרוֹת הַבָּאים."

שָׁמַע אַדְרִיָנוּס את דִברֵי הַזָקֵן וְחָשׁב בְּלִבּוֹ:

"אֵיזה זָקֵן חָכם עוֹמֵד לְפָניי וַאני זִלזַלתי בּוֹ."

וְלַזָקֵן אָמר:

"אִם תִזְכֶּה לֶאכוֹל מִפֵּירוֹת הָעֵצים שֶׁאַתה נוֹטֵעַ עַכְשָׁיו, אָנא הוֹדַע לִי על כָּך."

עָברוּ שָׁנים רַבּוֹת וְהַזָקֵן עוֹדֶנוּ חי.

קוֹמָתוֹ שָׁחה, קְמָטִים עֲמוּקים נֶחרְטוּ בְּפָנָיו וְיָדָיו רָעדוּ.

גָדלוּ הָעֵצים וְעָשׂוּ תְאֵנים.

יוֹם אֶחָד נִזכַּר הַזָקֵן:

"הִגיעַ הַזמָן שֶׁאֲמַלֵא את בַּקָשׁתוֹ שׁל הַמֶלך וְאוֹדִיעַ לוֹ שֶׁזכיתי לֶאכוֹל מִפֵּירוֹת הָעֵצים שׁנָטעתי."

מילֵא הַזָקֵן תְאֵנים בַּסַל וְעָלה אֶל אַרמוֹנוֹ הַמפוֹאָר שׁל הַמֶלך.

בְּשַׁער הָאַרמוֹן עָמדוּ הַשוֹמרים לְבוּשֵׁי מַדים וְלא נָתנוּ לוֹ לְהיכָּנֵס.

אָמר לָהם הַזָקן:

"הַמֶלך אַדְרִיָנוּס הִזמין אוֹתי לָבוֹא אֵלָיו."

פָּתְחוּ לְפָנָיו הַשׁוֹמרים אֶת הַשַׁער וְהוֹבילוּ אוֹתוֹ אל הָאוּלָם שֶׁבּוֹ הָיוּ מְקַבּלים את אוֹרחֵי הַמֶלך.

בִּקצֵה הָאוּלָם יָשׁב הַמֶּלֶךְ אַדְרִיָנוּס על כֵּס הַמַלכוּת.

ניגַשׁ הַזָקֵן לְמַרגְלוֹתָיו שׁל אַדְרִיָנוּס.

לֹא הִכּיר אוֹתוֹ הַמֶלך וְשָׁאל:

"מי אָתה וּמה סיפּוּרְךָ?"

עָנה לוֹ הַזָקֵן:

"אֲדוֹני הַמֶלך, לִפְנֵי שָׁנים רַבּוֹת פָּגשׁתָ אוֹתי בִּטְבֶרְיָה, לְיַד הַכּנֶרת. רָאיתָ שֶׁאֲני חוֹפֵר בּוֹרוֹת כְּדֵי לָטַעת בָּהֶם עֵצים.

לָעגתָ לי – חָשׁבתָ שֶׁלֹא אֶזְכֶּה לֶאכוֹל מִן הַפֵּירוֹת, וּביקַשׁתָ שֶׁאִם אֶחְיֶה וְאֶזְכֶּה לְכָךְ, אָבוֹא לְהוֹדִיעַ לְךָ.

וְהִנֵה זִיכּה אוֹתי הָאֵל וּבֵירך אוֹתי בְּשָׁנים רַבּוֹת, וְגַם זָכיתי לִטעוֹם את טַעמָן הַמָתוק שֶׁל הַתְאֵנים.

עַכשָׁיו הֵבֵאתי מִן הַתְאֵנים גם לְךָ, כְּדֵי שֶׁגם אַתה תֵיהָנֶה מֵהן."

כָּךְ אָמר הַזָקֵן וְהִגישׁ אֶת סַל הַתְאֵנים לַמֶלך בְּכַפּוֹ הָרוֹעֶדת.

הִתרַגֵשׁ הַמֶלך לְמַראֵה הָאישׁ וְנִזְכַּר בִּפגישָׁתם.

קָרא לַעֲבָדָיו וְציווה עֲלֵיהֶם:

"הָביאוּ לַזָקֵן כִּיסֵא מוּזְהָב לָשֶׁבת עָלָיו.

קחוּ את סַלוֹ, רוֹקנוּ מִתוֹכוֹ את הַתאֵנים וְשׂימוּ בִּמקוֹמָן מַטבְּעוֹת זָהב."

תָמהוּ הָעֲבָדים מַדוּעַ מַגיע לַיהוּדי הַזָקֵן הַכָּבוֹד הָרַב הַזֶה, וְשָׁאלוּ את הַמֶלך לְפֵשׁר הַדָבר.

הִסבּיר לָהֶם אַדְרִיָנוּס:

"אִם אֱלוֹהים כִּיבֵּד את הָאישׁ הַזֶה, הֶעניק לוֹ שְׁנוֹת חַיִים וְחָכמָה עֲמוּקה לְהָבין שֶׁאָדם חַיָיב לִדְאוֹג לְבָנָיו וְלִבנֵי בָּנָיו שֶיִּחיוּ אַחרֵי מוֹתו, וַדַאי שֶׁגם אֲני צָריך לְכַבֵּד אוֹתוֹ."