עיר המספרים 🔢 | השעה החסרה

פיית השיניים? גברת מאה?

זאת אני, שלושי, מדברת אלייך.

אם את קיימת, בבקשה, בבקשה,

תעשי שלא תהיה מחר השעה שבע בבוקר,

ואני לא אצטרך לקום מוקדם לבית הספר.

תודה.

אוף, שבע.

ממש תודה, פיית השיניים.

מישהו אולי לקח לי שן?

אני שומר בקופסה את כל השיניים שנפלו לי.

היו לי חמש ועכשיו יש לי רק ארבע.

חסרה שן אחת!

ידעתי שזה לא יעבוד עם שן של מישהו אחר.

אחת!

שתיים!

שלוש, ארבע, חמש!

היי, שכחנו את אפס!

"בין תשע הענן לבין עצים מרובעים

"שוכנת עיר קסומה, עיר המספרים

"בעיר הזאת אין רגע של שלווה

"בגלל החבורה הכי הכי שווה

"אם יש הרפתקה, הם שם וזה ברור

"יחד הם שווים יותר, זה כוח החיבור

"מוכנים לכיף כפול, בואו, חברים

"קפצו איתנו לעיר המספרים"

תפוס, אפס!

כלב טוב. תפוס!

שלושי, זה לא הזמן לשחק עם אפס. עוד מעט השעה שמונה.

אתה רואה, תינוק אחד?

המחוג הקטן מצביע על השעות

והמחוג הגדול מצביע על הדקות.

כן, כן, בשעה שמונה מתחיל בית הספר ומתחיל הגן

ובלה בלה בלה, אבל גם לאפס מגיע לשחק קצת.

תפוס, אפס!

לא בלה בלה בלה, זה חשוב.

יש לנו עוד רבע שעה, כלומר חמש עשרה דקות עד השעה שמונה,

ואנחנו צריכים להגיע בזמן. אסור לאחר.

אוף, הלוואי שלא היו שעונים בעולם

ואף אחד לא היה אומר:

נגמר הזמן, אין זמן,

זה לא הזמן, לא הגעת בזמן.

על מה את מדברת? שעונים הם דבר חשוב.

שעונים הם דבר מעצבן.

מסירה אחרונה. תפוס, אפס!

אז מה, שלושי, את מנסה לחסל את כל השעונים בעולם?

זה לא מצחיק, זה נורא.

עכשיו יש חור בשעון, חסר בו מספר.

איזה מספר זה בכלל?

אני לא יודעת. בואו נראה איזה מספר חסר בשעון.

יש לנו כאן אחת, שתיים,

שלוש, ארבע,

חמש, שש, שבע,

מספר חסר ואז תשע.

איזה מספר נמצא בין שבע לתשע?

שמונה, שמונה! זה המספר בין שבע לתשע!

כן, את יודעת, שמונה,

השעה הזאת שאנחנו צריכים להיות בה בבית הספר ובגן.

זה ממש לא טוב.

בעוד כמה דקות יגיע המחוג הגדול לשתיים עשרה,

והשעה תהיה שמונה,

ובשעה שמונה, הציפור של השעון צריכה לצאת ולהכות בגונג שמונה פעמים,

אבל עכשיו השעה שמונה חסרה בשעון,

אולי הציפור לא תדע שעברה שעה ולא תצא בכלל, ואז מה יהיה?

מה כבר יכול להיות? יהיה מצוין.

כולם פשוט ימשיכו לשחק ויאמרו לי תודה רבה.

זה לא מצחיק.

השעון של עיר המספרים בן מאה שנים, והוא מעולם לא התקלקל.

כולם מתכננים את היום שלהם לפי השעון הזה.

תגיד לה, חמחמש. -זה נכון,

אבל רגע, עוד יש לנו זמן לתקן.

בטוח שבמכולת אפשר לקנות מספרים שעשויים ממתכת.

הרי אין דבר שאין במכולת.

אני אסע לשם על הקורקינט שלי...

ונשים את המספר במקום עוד לפני השעה שמונה.

נספיק אפילו להגיע בזמן לבית הספר.

אני חוזר בתוך חמש דקות.

אנחנו נפתח בינתיים את הדלת בראש מגדל השעון.

תסתכל, תינוק אחד, על המחוג הגדול.

כל קו קטן מסמל דקה.

בכל דקה שעוברת, המחוג הגדול מתקדם קו אחד קדימה.

יש לנו עוד עשר דקות עד שהמחוג הגדול יגיע למספר שתיים עשרה.

או-או, עכשיו רק תשע דקות.

הלוואי שחמחמש יגיע מהר. הלוואי.

זה היה מהר.

כן, חמחמש, אתה אלוף!

רגע, למה המכולת סגורה?

או-או.

נו, איפה הוא?

הוא כבר היה צריך להיות כאן. מה קרה לו?

אולי הוא נסע כל כך מהר עד שהוא לא הצליח לעצור,

ועכשיו הוא ביפן.

אולי נכנסה למכולת ג'ירפה.

הוא אלרגי לג'ירפות.

אוי ואבוי, אני יודעת מה קרה, זה הרבה יותר גרוע.

המכולת עדיין סגורה.

שמונה המוכרת פותחת אותה רק בשעה שמונה.

זה אומר שחמחמש לא יכול לחזור להביא את המספר שחסר

לפני השעה שמונה, כי המכולת נפתחת רק בשמונה.

אוי, מה נעשה?

שמונה! מהר, בבקשה!

בוקר טוב גם לך, חמחמש. אין שום סיבה למהר.

אני פותחת בדיוק בשעה שמונה. יש לנו עוד כמה דקות.

השעון עדיין לא צלצל, נכון?

יש לנו רק עוד שתי דקות

עד שהמחוג הגדול יגיע למספר שתיים עשרה.

אוי לא, תכף הציפור תצא ולא תראה את המספר שמונה

ולא תכה בגונג שמונה פעמים.

אנחנו חייבים להתחבר וליצור את המספר שמונה ולעמוד במקומו בשעון.

אבל איך? מי צריך להתחבר עם מי?

אני לא יודעת.

אני לא מצליחה לחשוב בלחץ הזה.

אוי, שלושי, אני ואת נתחבר יחד.

את בטוחה?

לא יודעת, אבל אין זמן. יש רק עוד דקה, קדימה.

חברים מתחברים!

ארבע ועוד... -שלוש שווה...

שבע!

רגע, אבל אתן שבע ולא שמונה.

הו, הנה, עכשיו השעון מצלצל.

זה היה אחת, שתיים,

שלוש, ארבע, חמש,

שש, שבע...

מוזר מאוד, השעה רק שבע?

אוי לא.

שלושי וארבע'לה התחברו והפכו לשבע.

זה כנראה בלבל את הציפור של השעון.

הייתי בטוחה שכבר שמונה.

מוזר, ממש התבלבלתי היום.

הקדמתי בשעה.

נו, מילא. אני אנוח לי עוד שעה ואחזור.

נו, שמונה, את לא מבינה. עכשיו באמת שמונה, את חייבת לפתוח.

חמחמש, שמעת בעצמך את השעון. השעה עכשיו שבע.

עד שמונה יש עוד שעה שלמה, שישים דקות תמימות.

קצת סבלנות, להתראות.

לא, שמונה, חכי! זו טעות!

אוי לא.

אוי ואבוי, אתם מבינים מה קרה?

שלושי וארבע'לה הפכו לשבע,

ועמדו במקום שבו היה צריך לעמוד המספר שמונה,

ועכשיו מופיע פעמיים המספר שבע בשעון,

ולכן הציפור של השעון היכתה בגונג רק שבע פעמים.

אוי, אז עכשיו כולם יחשבו שהשעה רק שבע,

ושמונה המוכרת לא תפתח את המכולת.

בעצם, אף אחד לא יפתח את החנות שלו, שום דבר לא יתחיל.

הלימודים בבית הספר ובגן לא יתחילו.

ותסתכלו למטה.

שש אוכל ארוחת בוקר שנייה. הוא חושב שעדיין שבע.

שבע הדוור הפסיק לחלק את העיתונים.

עשר לא מוציאה את ששי לעשות פיפי. היא כנראה חזרה לישון.

מסכן ששי. -ותראו את האוטובוס.

בוקר טוב, חמחמש.

בוקר טוב, תשע. מה קרה לאוטובוס?

סיפור מצחיק, לא תאמין.

גם אני וגם הנהג התבלבלנו בשעה.

יש לי פגישה חשובה מאוד היום עם מפיק קרקסים נודע.

רוצים להזמין את הקרקס שלנו לסיבוב הופעות,

ואני בדרך לרכבת של שמונה וחצי.

כנראה בגלל ההתרגשות, התבלבלתי והקדמתי בשעה.

לא שמתי לב שהשעה רק שבע. לא נורא.

בינתיים אולי אתחיל בתרגילי חימום.

לא, תשע, אתה חייב למהר לרכבת.

לא אתה התבלבלת, אלא השעון.

אתה ילד חמוד, חמחמש,

אבל השעון של עיר המספרים מדויק מאוד, הוא לעולם לא מתבלבל.

אוי ואבוי.

זה לא טוב. -זה לא טוב.

תשע צריך להגיע לרכבת של שמונה וחצי, לפגישה חשובה עם מפיק נודע

כדי שהקרקס יצא לסיבוב הופעות. -מזל טוב.

זה לא מזל טוב, את לא מבינה? הוא חושב שהשעה שבע.

במקום לנסוע לרכבת, הוא עושה שפגט.

גם האוטובוס עצר ולא נוסע לתחנה.

הנהג מצחצח שוב שיניים. -אוי לא.

הרכבת עוברת בעיר המספרים רק פעם אחת ביום.

כולם יחמיצו אותה.

אנשים לא יגיעו לעבודה או לרופא השיניים,

ותשע לא יגיע לפגישה.

אני... ממש לא התכוונתי שזה יקרה.

ברגע שהמחוג הגדול יגיע למספר שש,

השעה תהיה שמונה וחצי והכול יהיה אבוד.

אנחנו חייבים לגרום לתשע לרוץ לרכבת עכשיו.

ניסיתי, הוא לא רוצה להקשיב.

לו רק היינו יכולים לגרום לכולם להבין שהשעה כבר שמונה ולא שבע.

רגע, אנחנו אמנם התבלבלנו והפכנו לשבע,

אבל אם אתה ושלושי תתחברו,

יחד אתם תהפכו לשמונה,

ואז תוכלו לתפוס את המקום של המספר שחסר בשעון.

נכון, אבל זה לא מספיק.

אנחנו צריכים לגרום לציפור של השעון לצאת ולהכות בגונג שוב,

והפעם שמונה פעמים.

אולי פשוט נקיש בדלת שלה ונסביר לה מה קרה,

והיא תכה בגונג כבר עכשיו? -אפשר לנסות.

הדלת שלה במרחק של שלוש קפיצות.

חייבים להיות מדויקים מאוד,

לקפוץ בבת אחת מרחק של שלוש קפיצות, לא יותר ולא פחות.

אני אעשה את זה בקלות. -את לא יכולה, שכחת?

את צריכה להתחבר עם חמחמש, להפוך לשמונה

ולעמוד במקום המספר החסר בשעון. -אה, נכון.

צריך מספר שלוש אחר.

איך אנחנו יכולים להשיג שלוש?

חשששתיים, אין ברירה.

אתה תתחבר עם תינוק אחד, ויחד תהפכו לשלוש.

תקפצו בזהירות לדלת של הציפור.

אבל מה... מה אם ניפול?

אנחנו נקשור אתכם ברצועה של אפס ונחזיק אתכם כל הזמן.

מה אם הציפור תחשוב שבאתי לקחת ממנה את התולעת,

או גרוע יותר, את הפטיש שמכה בגונג?

מה אם היא באמצע המקלחת?

אני גם לא יודע לדבר עם ציפורים. אני לא מבין ציפורית.

אני יודעת.

אפס יוכל להתחבר איתכם, ועדיין תישארו שלוש,

כי המספר לא משתנה כשמחברים לו אפס.

ליד הפתח, אתם ואפס תיפרדו,

ואפס ידבר עם הציפור, טוב, אפס?

חשששתיים, תחשוב על תשע, תחשוב על הקרקס,

תחשוב על כל האנשים שיאחרו לרכבת.

אם לא נעשה את זה עכשיו, אף אחד מהאנשים לא יספיק להגיע.

בסדר.

שלושי וחמחמש, צאו לדרך.

חברים מתחברים!

חמש... -ועוד שלוש...

שווה...

שמונה!

תינוק אחד, חשששתיים, עכשיו אתם.

חברים מתחברים...

שתיים ועוד...

אחת! -שווה...

אפס, עכשיו אתה.

יופי, אפס.

עכשיו הציפור תעשה סדר ותכה שמונה פעמים.

אחת, שתיים,

שלוש, ארבע,

חמש, שש,

שבע...

שמונה!

יש.

כל הכבוד, חברים. תסתכלו.

שמונה רצה לפתוח את המכולת,

שבע חוזר לחלק את המכתבים.

שש מסיים לאכול ורץ לעבודה.

עשר הוציאה סוף סוף את ששי הכלב, הוא שמח ממש.

והכי חשוב, תשע עלה לאוטובוס והוא תכף יגיע לרכבת.

הצלחנו! -יש! -איזה כיף! -כן!

אבל זה גם אומר שהלימודים והגן מתחילים.

צריך למהר.

אבל אנחנו לא יכולים להשאיר את השעון בלי המספר שמונה.

גם הלילה תהיה השעה שמונה, וגם מחר בבוקר.

הפעם אנחנו נרוץ למכולת הפתוחה, להביא את המספר שחסר.

חכו לנו, אנחנו כבר חוזרים.

סוף סוף, כמה זמן אפשר לעמוד בתוך שעון?

עכשיו בדיוק שמונה וחצי.

הרכבת יצאה, כולם הגיעו, והשעון כמו חדש.

זה הזמן שלנו ללכת לבית הספר.

כבר שמונה וחצי!

לא! זה הזמן שלנו לרוץ לבית הספר!