דג זהב - 1

ליונתן עלה רעיון מבריק לפרויקט דוקומנטרי. הוא ידפוק לאנשים בדלת , רק הוא, בלי צוות צילום, עם מצלמה קטנה ביד , וישאל אותם " אם הייתם מוצאים דג זהב מדבר והוא היה מעניק לכם שלוש משאלות , מה הייתם מבקשים?". אנשים יענו , והוא יערוך קטעים קצרים מהתשובות היותר מעניינות. לא היה צריך בשבילו כלום , רק את יונתן , ואת המצלמה שלו. ויונתן היה בטוח שאחר שיתחיל לצלם ולערוך הוא יכול למכור אותו בקלות לערוץ 8 או יס דוקו. אם לא בתור סרט אז בתור פינות בודדות כאלו , שרואים בהן כל פעם אדם אחד ואת המשאלות שלו , עם קצת מזל הוא אולי יוכל אפילו לעניין בזה איזה בנק או חברה סלולרית , ובסוף אפשר יהיה לארוז את זה עם חסות מהגוף הזה. משהו בסגנון "חלומות שונים, משאלות שונות ,בנק אחד. בנק בלה-בלה-בלה , הבנק שחולם איתך". או " הבנק שמגשים משאלות" , משהו כזה.

יונתן החליט להתחיל לעבוד על זה בלי תכנון מוקדם או הכנות. הוא פשוט ילך וידפוק לאנשים בדלת. בשכונה הראשונה שצילם אלה שהסכימו לשתף איתו פעולה לרוב ביקשו דברים יחסית צפויים: בריאות , כסף , דירה יותר גדולה. אבל היו גם רגעים מרגשים. היתה אישה עקרה אחת שביקשה ילד, ניצול שואה עם מספר על היד שביקש שכל הנאצים שעדיין חיים ישלמו על פשעיהם, קוקסינל אחד שביקש להיות אישה. וכל זה רק בשכונה אחת בלב פרברי תל –אביב. לך תדע מה אנשים יבקשו בעיירות פיתוח, ביישובי קו עימות, בהתנחלויות, בכפרים ערביים, במרכזי קליטה. יונתן ידע שבפרויקט הזה חשוב מאוד שיהיו לו גם מובטלים , דתיים, ערבים ואתיופים. הוא התחיל לתכנן את ימי הצילום הבאים שלו: יפו, דימונה, אשדוד, שדרות, טייבה. יונתן הסתכל על שמות היישובים שעל הנייר. תחשבו על זה, אם יונתן יצליח לצלם ערבי שיבקש באחת המשאלות שלו שלום זה יהיה ממש שוס.