Solomon Mikhoels

שלמה מיכאלס

בלילה קריר אחד בינואר 1948, שלמה מיכאלס הוזמן לביתו של אחד ממנהיגי המפלגה הקומוניסטית במינסק. השחקן היהודי חשב שידברו על מחזה חדש, שהממשלה רצתה להפיק, אך זה היה שקר – מיכאלס נרצח ונזרק לצידי הכביש. מותו הוצג בעיתונות כתוצאה של תאונת דרכים מחרידה, ולמרות שנרצח על ידי השלטון, נערכה לו הלוויה ממלכתית ומרשימה. אז מי היה השחקן היהודי, שסטאלין רצה במותו? מיכאלס נולד בלטביה, ולמרות שלמד עריכת דין, בשנת 1918 החליט לעזוב את התחום ולנסות להיות שחקן. בהתחלה מיכאלס הצטרף לתיאטרון היהודי בסנט פטרסבורג, וכשנתיים לאחר מכן עבר ביחד עם התאטרון למוסקבה, שם, בתמיכת השלטון, הוא הוקם מחדשכ'תאטרון היהודי הממלכתי'. למרות שהתאטרון פעל ביידיש, הוא זכה להצלחה בעיר והיה ידוע כאיכותי. התאטרון אפילו טייל והופיע בכל שטחי ברית המועצות. מיכאלס, שהיה השחקן הראשי של התאטרון, וגם במאי, זכה לפרסום רב והפך לאדם חשוב מאוד בקהילה היהודית. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, השחקן היהודי היה פעיל במאבק נגד הנאציזם ובגיוס תמיכה למאמץ המלחמה הסובייטי. בגלל שהיה מפורסם וידוע, הוא מונה בשנת 1942 ליושב ראש הועד היהודי האנטי-פאשיסטי. במסגרת תפקידו הוא טייל ברחבי העולם ונפגש עם מנהיגים יהודים ולא יהודים. מיכאלס הצליח מאוד בתפקיד זה, וההצלחה הזאת הפחידה את סטאלין – כל עוד הייתה מלחמה, קשריו הטובים של השחקן לקהילות יהודיות ולא יהודיות בינלאומיות תרמו מאוד לשלטון, בין אם בתמיכה אידיאולוגיה או כלכלית. כשגרמניה הנאצית הפסידה במלחמה, סטאלין לא היה צריך את מיכאלס יותר. הקשרים של השחקן עם אנשים חשובים מכל העולם היוו בעצם איום על השלטון – ואז סטאלין הרג אותו. מותו של מיכאלס לא היה אירוע יחיד, אלא חלק מרדיפת הקהילה היהודית כולה על ידי השלטונות, שהגיעה לשיאה בשנות ה-50. שנה לאחר מותו של מיכאלס התאטרון היהודי הממלכתי נסגר, והרבה משחקניו ויוצריו, וגם מחברי הועד היהודי האנטי-פאשיסטי, הוצאו להורג. האמת בנוגע למותו של מיכאלס, שנקבר כגיבור סובייטי וזכה לעיטורים מהממשלה גם לאחר מותו, התגלתה רק שנים לאחר מותו של סטאלין.