Kidnapped to North Korea

חטיפה לצפון קוריאה

צ'וי און-יי ושין סאנג-אוק היו חלק מהאליטה הקולנועית של דרום קוריאה. השחקנית המצליחה ובעלה הבמאי המפורסם היו אחראים על יצירתם של סרטים רבים במהלך שנות ה-60 וה-70 בדרום קוריאה, שזכו גם להצלחה בפסטיבלים בינלאומיים. במחצית השנייה של שנות ה-70, לעומת זאת, בני הזוג התגרשו והקריירה של שניהם סבלה מבעיותצ'וי חיפשה שותפים חדשים להפקת סרטים, בעוד ששין הסתכסך עם השלטונות, ונאלץ לסגור את חברת ההפקות שלו. בשנת 1976, חיפושיה שלצ'וי הובילו אותה להונג קונג, שם נקבעה לה פגישה עם איש עסקים בנוגע להקמת חברת הפקות, אך גורלה שלצ'וי הוביל אותה למקום אחר – צפון קוריאה. השחקנית נחטפה על ידי הממשל הצפון-קוריאני, בהוראתו הישירה של קיםג'ונג-איל. כשצ'וי נעלמה, שין, שנחשד בביצוע המעשה, נסע לחפש אחריה בהונג קונג. הוא נחטף גם כן. המטרה מאחורי חטיפת בני הזוג לשעבר הייתה פשוטה – העלאת קרנו של הקולנוע הצפון קוריאני. קיםג'ונג-איל היה ידוע כחובב קולנוע, והוא ביים והפיק מספר סרטים במולדתו, אך לא היה מרוצה מהתוצאות. משימתם של בני הזוג, לאחר שאוחדו בצפון קוריאה ואף נישאו מחדשב'עידודו' של קים, הייתה להפיק כמה שיותר סרטים מצליחים עבור המדינה. הסרט המפורסם ביותר שבני הזוג הפיקו הוא "פולגאסארי", על מפלצת ענק המזכירה באופן חשוד את גודזילה. בשנת 1983, שבע שנים לאחר שנחטפו, בני הזוג הצליחו להימלט – בעת ביקור בווינה השניים הצליחו לברוח מהשומרים שהוצמדו אליהם והגיעו בבטחה לשגרירות האמריקאית, שם קיבלו מקלט מדיני. אומנם שלטונות צפון קוריאה טענו כי בני הזוג היגרו למדינה מרצונם החופשי, אך לשניים היו הקלטות חשאיות, בהן נשמע קים מדבר בבירור על התוכניות לחטיפתם. לאחר מספר שנים בארצות הברית, חזרו השניים לדרום קוריאה, שם נפטרו. סיפור חייהם היה יכול להיות סרט נהדר.