מיהו הרודן שהחליף את חודשי השנה? 🇹🇲 | הדיקטטורים - פרק 1
השדרה הראשית באשגבאט, בירת טורקמניסטן,
נקראת "שדרת טורקמנבאשי", על שם המנהיג המנוח של המדינה.
כדי להגיע אליה נצטרך לנחות בנמל התעופה הבינלאומי באשגבאט
"ספרמיראט טורקמנבאשי".
הנה עוד שדה תעופה, בקצה המערבי של המדינה,
שגם נקרא "טורקמנבאשי".
הוא נמצא בעיר הנמל "טורקמנבאשי"
שנמצאתב"מפרץ טורקמנבאשישב"מחוז טורקמנבאשי".
כך גם נקראים עשרות רחובות, גשרים, תחנות דלק, תחנות אוטובוס, אוניות,
כיכרות, בתי חולים, אתרי מורשת, ילדים, מותג וודקה,
חודש ינואר ואפילו מטאוריט שהתרסק בשטח המדינה.
פשוט זה קרה ביום השנה לבחירתו של הנשיא,
המדענים התעקשו על השם, אז מה, הוא לא יסכים?
שמו האמיתי של טורקמנבאשי היה ספרמורט ניאזוב
ובתחילת שנות ה-90 הוא מצא את עצמו עומד בראש מדינה עצמאית שהרגע נולדה,
לאומה שלטענתו הייתה... חסרת זהות.
מה הוא עשה? המציא אותה. בדמותו כמובן.
ועל הדרך הוא גם הגה החלטות וחוקים,
בואו נאמר... יצירתיים, שהפכו אותו לאחד הרודנים המוזרים בעולם.
אי פעם.
מתחילים?
בואו נבין רגע איפה אנחנו נמצאים.
טורקמניסטן היא מדינה מדברית במרכז אסיה והיא יושבת ככה טוב
בין איראן, הים הכספי והסטניות (קזחסטן, אוזבקיסטן ואפגניסטן).
הטורקמנים עצמם הם עם טורקי ומוסלמי,
אבל עד לא מזמן הם לא בדיוק ידעו מי הם כעם והיו בעיקר חברה שבטית.
למעשה, כל האזור הזה של העולם
היה נתון תמיד לשליטה של אימפריה היסטורית כלשהי,
ועד 1991 הוא היה חלק מברית המועצות.
אז כשזו התפרקה, היה פתאום צריך להקים מדינה.
עם עם ותרבות ומאפיינים ייחודיים.
אל תנאי הפתיחה האלה התגלגל ספרמורט ניאזוב.
וזה מוביל אותנו לשאלה: איך הוא הגיע לנהל מדינה?
ניאזוב גדל בבית יתומים סובייטי אחרי שהתייתם משני הוריו.
בהמשך הוא עבר לטכניון של לנינגרד, כיום סנט פטרבורג,
הצטרף למפלגה הקומוניסטית והתחתן עם אישה רוסייה.
רוסייה, אבל ממוצא יהודי. לא משהו שדאגו להבליט יותר מדי.
בגלל החינוך הרוסי והנישואים לרוסייה, ואולי בעיקר בגלל האופי הצייתני שלו,
היה לראשי המפלגה במוסקבה נוח לבנות אותו,
עד שב-1985 הם הפכו אותו למנהיג המפלגה בטורקמניסטן.
ואז ברית המועצות התפרקה
והוא מצא עצמו עומד בראש מדינה שלא יודעת לגמרי מי היא או מה היא עדיין.
מה הוא עשה? הוא דאג לסלק יריבים פוליטיים
ופשוט הכתיר את עצמו בתור טורקמנבאשי, "מנהיג הטורקמנים".
ובתור טורקמנבאשי הוא התחיל לבנות את הלאומיות הטורקמנית,
כשהוא מתחבר למורשת ולהיסטוריה המקומית
ומטפח גיבורים ומיתוסים היסטוריים.
עד כאן סביר, רק שהוא הציב את עצמו בראש רשימת הגיבורים הלאומיים
והחל לטפח לעצמו את אחד מפולחני האישיות המטורפים
שנראו אי פעם על פני כדור הארץ.
מעברון.
איזה פולחן אישיות בנה?
מה הוא לא עשה?
הוא מילא את המדינה בתמונות ובפסלים בדמותו.
פניו עיטרו בניינים ושלטי חוצות, הודפסו על שטרות,
מוסגרו בכל כיתת בית ספר וכיכבו בשערי כל העיתונים.
"אני? אני אישית לא רוצה לראות את כל התמונות והפסלים האלה ברחובות.
"אבל זה מה שהעם רוצה".
כן, הוא אמר את זה באמת.
וככה, במרכז אשגבאט הוא בנה את "קשת הניטרליות",
שכמו שאתם רואים, אנדרטת שיש ענקית בגובה של 75 מטר, לא פחות.
בראש שלה יש פסל מצופה זהב בדמותו, עם מה שנראה כמו גלימת סופרמן.
וכמובן, הפסל מוצב על כן מסתובב, כך שתמיד יפנה לכיוון השמש.
אחרת איזה מין פסל זה?
בשלב מסוים הוא גם החליט לתת לחודשי השנה שמות חדשים,
בעיקר על שם אירועים וגיבורים עממיים.
אבל כמובן שאת ינואר הוא שמר לעצמו וקרא לו... טורקמנבאשי.
הוא לא שכח גם את אמו האהובה, שנהרגה ברעידת אדמה ב-1948.
ואת אפריל קרא על שמה - גורבנסולטן. זו, אגב, האנדרטה שלה.
כן, גם לה יש אנדרטה... אנדרטות.
בכלל, האימא זכתה ללא מעט כבוד במדינה.
אפילו את שם הלחם הלאומיהצ'ורק, הוא שינה וקרא על שמה.
אבל לתת לבני העם פנים ושם שאליו יוכלו לסגוד לא היה מספיק,
צריך היה גם מורשת וערכים.
וכאן נכנס לתמונה אחד הכלים המשמעותיים ביותר בביסוס הדיקטטורה שלו:
"הרוחנמה - ספר הנפש".
זו האנדרטה לספר. יש אנדרטה לספר.
הרוחמנה הוא סוג של מדריך רוחני בן 400 עמודים לעם הטורקמני.
הוא מגולל אתה"היסטוריה" של העם, תולדות חייו של ניאזוב,
קטעי שירה, הרהורים רוחניים, ואת הערכים שלפיהם העם צריך לחיות.
ביניהם: "צריך ללבוש בגדים נקיים ולחייך הרבה".
מי שחיבר אותו היה כמובן ניאזוב בכבודו ובעצמו.
והספר הפך למקצוע ליבה מרכזי בכל מוסדות החינוך במדינה,
ובפועל - זכה למעמד של ספר קודש.
עובדי ציבור הוכרחו להשתתף בקורסים ולהיבחן עליו,
הרופאים אולצו להישבע לו החל בשנת 2005
במקום לשבועת היפוקרטס,
אנשי דת במסגדים הונחו להתייחס אליו באותה קדושה כמו לקוראן,
ואפילו בשביל לקבל רישיון נהיגה היה צריך לדעת לדקלם פסוקים מתוכו.
כלומר, גם אם חניתם בצורה מושלמת, נתתם זכות קדימה, אותתתם בכל פנייה,
יש סיכוי שהיו מכשילים אתכם
אם הייתם טועים בשם הסוס של הוריו של טורקמנבאשי.
שם הסוס. של הוריו. סוס.
ואם כל זה לא מספיק, ניאזוב-טורקמבאשי הבטיח ב-2006
שהוא סגר דיל עם אללה, לא פחות,
ושכל סטודנט שיקרא את הספר שלוש פעמים יקבל אוטומטית מפתחות לגן עדן.
נשמע מפוקפק עד כאן?
ניאזוב הצליח לנפק עוד הרבה החלטות אבסורדיות שנקבעו על פי גחמות.
נעבור על קומץ?
לאן הגיע הטרלול?
אבל למה שרק אני אהנה?
אביגיל, את יכולה לבוא לפה רגע? יש לי משהו נחמד בשבילך.
תודה, טמיר.
הוא החליט לאסור על האזרחים לשמוע רדיו ברכב.
הוא סילק את כל הכלבים מעיר הבירה כי הם לא מריחים טוב.
הוא סגר את תעשיית הקולנוע הטורקמנית
ואסר לערוך מופעי בלט, אופרה וקרקס כי הם מנוגדים למסורת המקומית.
גם ליפסינג - לא.
זקנים - לא. שיני זהב - אומרים שלא.
רגע, יש עוד.
טורקמניסטן היא אחת מיצרניות הגז הגדולות בעולם,
ובחלק גדול מהרווחים הוא החליט להקים אגם מלאכותי גדול בלב המדבר.
נכון לשנת 2020 האגם הזה נמצא בבנייה
ואמור להתפרס על פני 2,000 קילומטרים רבועים, שזה הרבה.
זה יותר גדול מגוש דן או מרמת הגולן.
הוא אפילו הודיע לפני מותו על תוכנית לבנות בהרים ארמון קרח
שבו יוכלו ילדי טורקמניסטן ללמוד לגלוש.
נראה לי שסיימתי. טמיר, אתה בא?
תודה, אביגיל. והיו עוד.
וכל ההחלטות האלה אולי נשמעות מצחיקות או מופרכות,
אבל האמת שהמציאות שכפה ניאזוב, הייתה יותר טרגית מקומית.
מעברון.
איך דיכא את האזרחים?
כדי לבסס את פולחן האישיות האקסצנטרי ואת הנאמנות העיוורת אליו
דיכא ניאזוב כל פוטנציאל להתנגדות.
בחירות ומשאלי עם? פחות.
כברב"בחירות" הראשונות שלו ב-1992 הוא קיבל 99.5% מהקולות,
כשהוא כמובן המתמודד היחיד,
והמפלגה הדמוקרטית של טורקמניסטן (DPT), כלומר המפלגה שלו,
הייתה המפלגה החוקית היחידה במדינה.
לאט ובהדרגה ניאזוב ייצב את מעמדו בשלטון
עד שלבסוף פשוט הכריז על עצמו "מנהיג לכל החיים".
כן, זה קרה ב-2002 כשמועצה שנבחרה על ידו
החליטה על הסרת כל המגבלות האפשריות על כהונתו,
ובעצם הבטיחה לו את הנשיאות עד מותו.
וככה, כבר לא היה צריך להעמיד פנים
שלאזרחים יש אפשרות כלשהי לבחור מי ישלוט בהם.
Ask not what you can for your country, ask what you can do for me.
ניאזוב הפנה את כל המשאבים לתחזוקת תעשיית הגז שלו.
היא ריפדה לו ולמקורביו את חשבונות הבנק,
וגם אפשרה לתת לאזרחים גז, חשמל ומים במחירי רצפה,
אם לא בחינם לגמרי.
או במילים אחרות, היא קנתה שקט מהאזרחים.
אבל מערכות הבריאות והרווחה הוזנחו כי מה כבר יכול לצאת מהן?
והשחיתות? היא לא טופלה מעולם
כי מערכת המשפט הייתה כפופה למשטר, וכל השופטים מונו על ידי...
כן - ניאזוב.
חוץ מביטול כל אפשרות לאלטרנטיבה פוליטית
וסירוס טוטאלי של מערכת המשפט,
הנשיא דאג גם לנתב את מערכת החינוך כך שתייצר אזרחים צייתניים שיסגדו לו.
וכמובן שלא היה מקום לתקשורת חופשית מאותה סיבה,
או אפילו חופשית עם לחצים מהשלטון.
כן, הממשלה ניהלה מונופול מוחלט על כל כלי התקשורת
והגבילה את הגישה לאינטרנט.
אז מה היה לראות בטלוויזיה הטורקמנית?
הרבה תוכניות עם דברי הלל לטורקנבאשי
ומופעי שירה ושעשועונים שאיכשהו גם, בסוף, היללו את מנהיג הטורקמנים.
הוא היה מאשר בעצמו את השערים של כל העיתונים,
והקריינים של החדשות התחייבו כל פעם מחדש
שלא יגידו עליו שום מילה רעה כדי לא לשבור את הדימוי של המדינה.
מה, כל שידור?
כל שידור הם היו חייבים להתחייב שלא אומרים מילה רעה על ניאזוב.
כל זה חייב את טורקמניסטן להכניס את עצמה לבידוד עולמי מוחלט.
לא סתם היא זכתה בתואר המפוקפק "צפון קוריאה של מרכז אסיה".
ניאזוב מנע מאזרחים לצאת מגבולות המדינה,
טיהר מתנגדים פוטנציאליים ושלח רבים מהם לבתי חולים פסיכיאטריים.
כמו בימים הרעים של ברית המועצות.
גם נאמניו סבלו.
למשל, כשהחליט להפסיק לעשן בגלל בעיות בלב,
השרים שלו אולצו להפסיק גם.
וכשהחליט להנהיג יום בריאות במדינה,
הוא אילץ את ראשי המדינה לצאת למסע רגלי
לאורך "דרך הבריאות" שמסתיימת בפסגת הר.
זו נראית דרך ארוכה. -37 קילומטר.
הם הלכו את כל זה? -לא, אומרים שהם הלכו שמונה קילומטר,
אבל הם היו צריכים לגמור את זה בשעתיים. -אחלה בוס.
הוא בעצמו הגיע למעלה ההר במסוק, אבל הוא הבהיר לבכירים שלו
שאוי להם אם לא יסיימו את המסע בפרק הזמן שהקציב.
מתי הסיוט הזה של הטורקמנים נגמר? הוא לא בדיוק נגמר.
מתי בא יומו?
ניאזוב חולה הלב מת בדצמבר 2006,
ולנעליו נכנס מי ששולט עד היום במדינה: גורבנגולי ברדימוחמדוב.
בן אדם עם שם מאוד קליט.
נכון שהנשיא החדש ביטל רבים מהמנהגים, ההחלטות והחוקים המוטרפים,
אבל עידן חדש, מטריד והזוי לא פחות נפתח.
כן, הכירו את ארקדאג, המגן של טורקמניסטן.
בואו נראה - שיגעון גדלות ופולחן אישיות? יש.
אפס מודעות עצמית? יש.
התנהלות רודנית וחמומת מוח? יש.
ברור שהוא הולך לקבל פרק משלו, אולי אפילו שניים.
במונחים של טורקמניסטן - הוא רק התחיל.