מפתרון ביתי לגרד בקרקפת למפעל חינה משגשג | העצמאים
בן הזוג שלך מספר לי עכשיו שאין לו מקום לתחתונים יותר. -נכון.
כל הבית חינה. -כל הבית חינה.
זה לא איזה מפעל שאת מכניסה ויוצא לך מוצר בסוף,
זה הכול ידני פה.
אנחנו נראים כמו, באמת, כמו מעבדת מת'.
כל הבית חינה. -הופכים, שוקלים...
תשמעי, אכלתי מרורים בחיים שלי מחוסר כסף ו... זה לא יקרה יותר.
הבית הזה שאנחנו נמצאים בו זה הבית של סבא שלי.
מגיל אפס אני פה.
פה זה היה החדר של סבא וסבתא
ושם היה הסלון, שעכשיו זה חדר שינה,
ותמיד הייתי שכירה, כל חיי הייתי שכירה.
בזמנו עבדתי בדואר, וסבלתי, ולא נתתי לזה לשבור אותי.
עבדתי שם 12 שנים.
וואלה. 12 שנים חילקת דואר? -עד שנשבר לי הגוף.
עבדתי בכל מיני מקומות.
לא מצאתי את עצמי, ממש לא מצאתי את עצמי.
פשוט, אני לא מסתדרת עם מרויות וסמכויות, יש לי בעיה מאוד קשה עם זה.
את יכולה להסביר? -כן.
אני לא אוהבת שצועקים עליי, אני לא אוהבת שאומרים לי מה לעשות,
ואני לא אוהבת שמסבירים לי שש פעמים אחרי שהבנתי בפעם הראשונה.
הבנתי, בסדר, אז מתעצבנים עליי שאני עונה.
אז אף פעם לא היה את ה...
כשאני צבעתי את השיער בצבעים של סופרים, או זה,
תמיד עקצץ לי בראש.
עשיתי החלקת שיער שקוראים לה החלקת סברה,
את שמעת על זה פעם? זו מין החלקה שהיא על בסיס חינה
שמורחים אותה על הראש, יושבים עם זה 24 שעות,
מורידים והשיער נהיה קצת חלק.
ואחרי שאני מסיימת את המריחה,
הגברת אומרת לי שאני לא אוכל להשתמש יותר
בצבעי שיער רגילים שיש בשוק, אני אצטרך צבע מיוחד.
היא אומרת לי, "את רואה? זו אבקה שחורה,
"את מוסיפה בה מים ואת צובעת את השיער ופוף!"
אמרתי לה, "מה את אומרת! בחיים לא שמעתי על כזה דבר".
אמרתי לה, "טוב, כמה זה עולה?" היא אומרת לי, "200 שקל".
לפני 20 שנה. את יודעת כמה 200 שקל היה?
החלטתי שאני הולכת לחפש את המוצר הזה באינטרנט.
הזמנתי כאלה שקיות קטנות של 10 גרם, עלה לי דולר לשקית.
ואני יודעת שיש מלא בנות שמשתמשות בצבע הזה.
מלא נשים שמשתמשות בצבע הזה.
אז אמרתי לעצמי, למה לא? נעשה עסק.
היו לי כמה לקוחות במשך כמה שנים...
ירדו, ירדו, ירדו, נשארתי אני עם הצבע השחור
ולקוחה עם צבע חום. איזה חמש שנים ככה, רק אני והיא.
הקטע היה שזה יהיה צבע טבעי, זול,
ואני יודעת שיש הרבה טבעונים והרבה אנשים שלא משתמשים בכימיקלים,
אבל זה לא רק זה, יש נישה הרבה יותר גדולה,
הרבה יותר רחבה, של נשים שהן אלרגיות לצבעי שיער
שבלי כוונה אני הגעתי אליהן.
יש לי שתי לקוחות שהבריאו מסבוריאה, את יודעת,
קליפות כאלה שהיו להן פה בראש. זה מרפא, זה מבריא.
אני אראה לך אחר כך בוואטסאפ. הנה, היום בבוקר שלחה לי מישהי,
"יואו, איזה כיף, לא התנפחתי ושרדתי, אני בחיים".
אז הנישה הזו של הנשים, הן אלה שבאמת זקוקות לצבע הזה.
2015 זה היה? התחלתי לקבל מלא טלפונים.
"שלום, אולי יש לך חינה?"
"שלום, אולי יש חינה? אולי יש כזה? אולי יש כזה?"
אמרתי, דופקים בדלת, תפתחי, תראי מה קורה,
ובאמת, מלא מלא מלא טלפונים, ובינתיים...
אני צריכה אתר.
אני הולכת ומבררת כמה יעלה לי לבנות אתר,
ואנשים אומרים לי, לפני ארבע, חמש שנים,
שלושה אלף, חמישה אלף, שבעה אלף, שמונה אלף...
הכול אני מחשבת, יואו, כמה חינה אני קונה בזה.
את יודעת, זה המון כסף.
ואז החלטתי שאם פעם היה לי את האתר חינמי הזה,
אז אני אנסה לבנות אתר.
בהתחלה הלכתי לאתרים שנותנים לך רק פלטפורמה
ואת ממלאת את המוצרים.
זה כמו בית כשאת באה לשכירות, זה מה יש, אל תזיזי קירות.
ואת לא טובהב"זה מה יש". -לא, אני לא טובהב"זה מה יש".
לא ידעתי לבנות אתרים, אבל נרשמתי לקורס אינטרנטי של קידום אורגני.
ובזמן שהוא הסביר, את רואה איך האתר נבנה לאט לאט.
לא היה לי כסף להוציא על בניית אתרים, ממש ממש לא היה לי.
נאלצתי לעשות את זה לבד.
את האתר שלי לקח לי בין חודשיים לשלושה לבנות,
שיחסית זה מהר, למי שלא יודע כלום ובונה מאפס.
יש עוד מקצוע.
בשנה הראשונה היו לי, בוא נגיד, מכרתי ב-100, 200, 300 שקל בשבוע.
זהו? -בסדר, שנה ראשונה, תני ל... תני, תני.
ועוד פעם, אני הכול עושה לבד. למדתי בינתיים גם את הקידום.
ובשנה השנייה זה היה יותר, בשנה השלישית יותר, והיום...
אני כבר לא דואגת, הכול בסדר.
יש לך לקוחות מכל הארץ. -מאילת ועד רמת הגולן.
ואני מסבירה איך לעשות, מה לעשות,
יצאה טעות, לא טעות, מתקנים, יושבים, אני מסבירה אחד על אחד...
מההתחלה נתת המון תשומת לב לכל לקוחה.
כל אחת עד היום מקבלת את מלוא תשומת הלב
כי זה צבע שיער.
זו הפינה שלי. פה אני יושבת, לשכתהמנכ"ל,
פה אני... טלוויזיה, אם נגיד יש משהו מעניין, חדשות, אני מציצה,
הכול אני רואה, אבל זההחמ"ל.
מפה, מהמקום הקטן הזה הכול צמח. ואני לא זזה מפה.
כמה שעות ביום את מבלה פה? -וואו.
משמונה בבוקר עד עשר בערב.
וואלה? -כן.
והכול על העסק? -הכול.
זה לא "איזה כיף, עובדים בבית", צריך משמעת, צריך לשבת, צריך לעבוד,
אבל זה שלי, זה בשבילי, זה לא בשביל אף אחד אחר.
כל מה שאני עושה, זה רק בשביל עצמי. זה כיף. זה תענוג.
