כאן סקרנים | איך הגיעו לישראל מגפי העבודה האוסטרליים?
מושבניקית מעמק יזרעאל, עובד היי-טק ברחובות,
מתנחלת בדרום הר חברון ונערה מהרצליה,
כולם קמים בבוקר ונועלים מגפי עבודה אוסטרליים.
הנעליים האלו הפכו לכל כך מזוהות עם הישראלים,
שזאת אולי הדרך הכי קלה לזהות אותנובחו"ל.
איך הן הגיעו לכאן? ואיך נהפכו לכל כך פופולאריות בישראל?
הסיפור שלנו מתחיל במלכה ויקטוריה ובאהבתה לנעליים נוחות.
באמצע המאה ה-19 היו המגפיים סוג הנעליים הפופולארי ביותר
באנגליה הגשומה לנשים ולגברים מכל מעמדות החברה.
את המגפיים היו מהדקים על הרגל בשרוכים או כפתורים,
והסרבול הזה הוביל את הסנדלר הלונדוניג'וזף ספארקס הול
לנסות ליצור מגף חדש, שיהיה קל ומהיר לנעילה.
לרשותו של הול עמדה המצאה חדשה שתפסה תאוצה באותם הימים בדיוק,
גומי מגופר כזה שעבר תהליך התרכבות עם גופרית
שהפך אותו לחזק, קשה וגמיש.
מעטפת הנעל שיצר הייתה עשויה מעור, לרוב של עיזים,
והצדדים האלסטיים, מגומי.
בספרו הוא מספר שלאחר מספר ניסיונות,
הוא הצליח למצוא את מידת האלסטיות המדויקת לנעליים,
מספיק גמישות כדי לנעול אותן בקלות
ומספיק קשיחות כדי שתהיינה יציבות על הרגל.
הוא יצר גרסה לנשים וגברים ומכיוון שהבין גם משהו בשיווק,
נתן מיד זוג למלכה הצעירה ויקטוריה.
המלכה נצפתה הולכת בנעליים הנוחות
ומהר מאוד הן נהפכו ללהיט ברחבי הממלכה.
"המגף האלסטי" של הול
הוא האב הקדמון של משפחה ענפה של נעליים.
הצאצא הישיר - מגפיצ'לסי,
גרסה בריטית מודרנית שנהנתה מתחייה מחודשת בשנות ה-60,
כשתרבות המוד של הצעירים הבריטים התפשטה במדינה וכללה
לצד מוזיקתג'אז, וספות ואמפיטמינים, גם... מגפיים.
הביטלס הזמינו לעצמם גרסה מיוחדת עם עקבים קובניים
אצל חברת ההנעלה "אנלו אנד דיויד".
הם קיבלו את השם "מגפי ביטלס" וזכו לתהילה בפני עצמם.
גם אוסטין פאוארס אימץ את הלוק.
"מגפיצ'לסי" נמכרים מאז ועד היום בבריטניה בשלל סגנונות וצבעים
והם אפילו היו הנעליים שנעלו הסטורם טרופרס
בסרט "מלחמת הכוכבים" הראשון מ-1977,
צבועות בלבן כמובן.
הפופולריות של "המגף האלסטי" לא נעצרה באנגליה
והגיעה גם ליהלום שבכתר האימפריה הבריטית - הודו.
בשנות ה-20 הומצאו בעירג'ודפור מכנסי רכיבה חדשים
שמגנים על השוקיים האחוריות
ומאפשרים בפעם הראשונה לרכוב במגפיים נמוכים.
נעלי הרכיבה הנמוכות שהגיעו עם המכנסיים החדשים
קיבלו את השם: "מגפיג'ודפור",
ובגרסה מאוחרת שלהם הופיעו גם הצדדים האלסטיים.
כך אולי הבוקר האוסטרלי האגדי אר.אם. ויליאמס,
קיבל את הרעיון להתחיל למכור ב-1932
מגפי רכיבה אלסטיים לאוסטרלים.
המכירות הצליחו והבוקרים החלו להשתמש בהם כנעלי עבודה רגילות.
כך נולד הצאצא האחרון של "המגף האלסטי" המקורי,
מגף העבודה האוסטרלי.
מפעלים נוספים לייצור נעליים הלכו בעקבות ויליאמס
והחלו לייצר מגפיים בהם הצדדים אלסטיים.
בשנות ה-60, בזמןש"מגפ'יצ'לסי" העירוניים הופכים ללהיט בלונדון,
מחליטה להצטרף לטרנד
חברה לייצור נעליים בשם "בלנסטון" מהאי טזמניה,
שהדבר הכי מפורסם שיצא ממנו הוא עדיין השד הטזמני.
הן קיבלו את הכינוי "בלאניז" והפכו לכל כך מזוהות עם האוסטרלים,
שיש אפילו להקת סטפס בשם "טאפ דוגס" שרוקדת רק בהן.
כל ההיסטוריה האנגלוסקסית המפוארת הזו פסחה על ארץ ישראל
עד לשנות ה-90'.
חבר שלי ואני יצאנו לטיול ב-96'-97' לניו זילנד ולאוסטרליה.
באוסטרליה זה היה דבר מאוד מקובל,
וראינו שגם הרבה ישראלים נועלים את הנעליים האלה
ונהנים לקחת אותן לארץ לחברים שלהם ולמשפחה שלהם.
רועי מחליט לבקר במפעל הנעליים רדבק שבסידני,
וב-1998 מתחיל לייבא מהם מגפי עבודה לישראל.
שנה לאחר מכן, מצטרפים גם בלנסטון.
ההתחלה הייתה מאוד צנועה.
בעיקר בפסטיבלים של מוזיקה, בפריפריה לחקלאים,
בחנויות טכניות מה שנקרא שמוכרות ציוד חקלאי.
לא היינו צריכים לעשות הרבה עבודה כדי למכור נעליים לקיבוצניק
שהולך לעבוד במדגה, או למושבניק שהולך לעבוד ברפת.
הממשק עם חנויות האופנה למיניהן היה קצת פחות טבעי,
אבל מכיוון שהמוצר הוא גם אסתטי אז הוא גם התאיםלג'ינס.
הנעל, שהתחילה כנעל עבודה פרקטית,
צברה לאט-לאט פופולריות והפכה לאופנתית בעיקר בחורפים.
ב-2013 הגיעה הקפיצה הגדולה.
בעצם מה שקרה כאן,
זה שבניגוד לתנועה הקלאסית של הפצה של מוצר ושיווק של מוצר,
שזה בעצם מתחיל מהמרכז ומשם זה מגיע לפריפריה,
זה היה לחלוטין הפוך ואז כשזה תפס מאוד חזק בפריפריה בעצם,
משם זה זינק למרכז והפך להיות פריט מאוד אופנתי.
ישראל הפכה למעצמה של מגפי עבודה אוסטרליים.
אחרי אוסטרליה וקנדה,
בישראל נמכרות הכי הרבה נעליים כאלו,
ובמכירות לנפש - ישראל מובילה בפער גדול.
אבל התרומה הכי גדולה של ישראל באה דווקא מכיוון אחר.
בשוק הישראלי, בפעם הראשונה נשים צעירות
התחילו ממש לרכוש את המותג בכמויות גדולות
והמגמה הזו המשיכה לכל רחבי העולם.
זה ממש פתח את עינינו למה שהנעל יכולה להיות.
כך שיש לנו סיבה גדולה להודות לישראל.
ולמה דווקא הנעל הזאת
שהמקור שלה התחיל בכלל באנגליה לפני 180 שנה
אהובה כל כך על ישראלים היום?
ישראלים יוצרים אופנות משלהם,
והם לא מסתמכים על מה שקורה בשאר העולם.
אנחנו ניקח את זה כמחמאה.