כאן סקרנים | מי את, ויצי?

כולנו מכירים את שרוליק, הדמות הלאומית של ישראל.

סנדליםתנ"כיים, מכנסיים קצרים וכובע טמבל

ממנו מבצבץ תלתל בודד.

את הדמות הזאת יצר בראשית שנות ה-50'

הקריקטוריסט קריאל גרדוש, הידוע בכינויו - דוש.

שרוליק הופיע בכל יום במעריב במשך עשרות שנים,

התגייסלצה"ל בששת הימים,

והפך לסמל לאומי שהונצח על בול הדואר של חגיגות היובל,

ולתקופה, גם על כל תפוח תוצרת הארץ.

אבל מעטים יודעים על האחות האבודה של שרוליק.

בתחילת 1967 קיבל דוש פנייה מארגוןויצ"ו,

ארגון הנשים הציוניות הבין לאומי.

הן ביקשו ממנו ליצור דמות

שתשמש אותן להסברה למען ישראל בעולם, ותייצג את הארגון.

בסקיצות הראשונות שלה היא נראתה חלוצית וחובבת אדמה

בדיוק כמו אחיה. אבל שלא כמו שרוליק,

שנועד לסמל את ישראל כפי שהישראלים רצו לראות את עצמם,

אחותו יועדה להסברה בחוץ לארץ.

לכן ניסה דוש לייצר דמות שתסביר פנים לכל העולם.

בסקיצות שלו הוא התלבט: עם כובע, קשת בשיער או מטפחת?

שיער ארוך, קצר או מתולתל?

עם תליון שלויצ"ו או עגיל בצורת מגן דוד?

והאם היא ילדה שובבה כמו אחיה, או אולי מורה ציונית?

בסוף התהליך נבראה דמות חדשה עם שיק בין לאומי

שקיבלה את השם ויצי. מלשוןויצ"ו כמובן.

ויצי הציגה את עצמה לעולם באפריל 67',

בביטאון של הארגוןויצ"ו רביו" לצד אחיה שרוליק,

והקריקטורות שלה ליוו את המגזין במהלך השנים,

מברכת פני מבקריםבנתב"ג או שולחת ברכות שנה טובה מירושלים.

דוש יצר גם מגוון של איורים כדי לשמש את חברות הארגון

בפרסומים שלהן, אך השימוש שלה למטרות מסחריות נאסר.

אז למה אנחנו לא מכירים אותה?

אחיה הופיע באותן שנים בכל יום בעיתון הנפוץ במדינה

והפך לקאלט, אבל ויצי, הופיעה בעיקר בפרסומים שלויצ"ו

שיועדו לרוב ליהודי התפוצות.

עם השנים, הארגון זנח את השימוש בדמות והיא נשכחה.

בזמן ששרוליק המשיך לגדול ולהתבגר.

היום, שתי הדמויות כבר לא בשימוש,

אבל מי שמאמין ששרוליק עדיין נוטע עצים אי שם,

אולי בכפר הסטודנטים של איילים בנגב,

או נלחם בגבורה בלוחמי חיזבאללה,

שידע שוויצי כנראה נלחמת בתנועת הבי-די-אס

בעוד מסע הסברהבחו"ל.