כאן | מדע - מי אשם בהחלטות הגרועות שלנו?

אם היו נותנים לכם 50 שקלים ביד, או 100 שקלים בהגרלת מטבע

מה הייתם לוקחים?

מתברר שאת התשובה שאתם כל כך בטוחים בה - אפשר בקלות לגרום לכם להפוך.

אם בחרתם ב-50 השקלים

הכלכלנים מכנים אתכם שונאי סיכון,

ואם בחרתם בהגרלה, תתויגו על ידיהם כאוהבי סיכון.

כך או כך בכלכלה מתייחסים אליכם כרציונלים, וככאלה אתם יודעים מה אתם מעדיפים, ופועלים בהתאם באופן עקבי

אוהבי הסיכון יעדיפו להסתכן, ושונאי הסיכון יעדיפו לצמצם סיכונים.

וזה חשוב כי ההנחה הבסיסית בתורת הכלכלה הקלאסית היא שהאדם הוא יצור רציונלי.

דניאל כהנמן ועמוס טברסקי, שני פסיכולוגים, קראו תיגר על ההנחה הזו, בסדרת ניסויים מפורסמת על קבלת החלטות.

ראשית, הם הראו שאנשים נותנים יותר משקל לתוצאה שהיא בעיניהם ודאית. בין אם הפסד או רווח

אנשים לא אוהבים חוסר ודאות. לאפקט הזה הם קראו "אפקט הוודאות".

שנית, הם הראו שההעדפה האישית לסיכון משתנה בהתאם לנסיבות: כאשר החליפו את השאלה על רווח בשאלה:

מה הייתם מעדיפים, להפסיד 50 שקלים בוודאות, או 100 שקלים בהגרלת מטבע,

התהפכו היוצרות - אנשים העדיפו להסתכן בהפסד גדול יותר על פני הפסד קטן יותר אך ודאי.

הם קראו לאפקט הזה "אפקט ההשתקפות", שבו נקודת האפס היא כמו מראה.

זו הסיבה שאנחנו מתקשים למכור מניות בהפסד - וכך מסתכנים בהפסד גדול יותר.

שלישית, הם הראו שבניגוד לתיאוריה הכלכלית שבה אנשים מעריכים אך ורק את התוצאה, לניסוח הבעיה

מה שקרוי מסגור - השפעה רבה על הבחירה.

במקום להמתקד רק בתוצאה הסופית, אנשים מחלקים את העולם לרווחים והפסדים מנקודת ייחוס שהם בוחרים אותה

וכך בעצם מבודדים חלקים מהבעיה.

העובדה שאנחנו מבודדים יכולה להוביל אותנו לאי-עקביות בהחלטות כי היא מאפשרת לנסח את אותה הבעיה

פעם כשאלה של רווח ופעם של הפסד, שבהן, כמו שראינו, אנשים מקבלים החלטות באופן שונה.

כאשר מחברים את שלושת האפקטים, רואים שאנשים מפרים את הנחת הרציונליות שבבסיס הכלכלה.

לאופן הצגת הבחירה יש השפעה מכרעת על הבחירה עצמה - לפעמים, יותר מלחישובי תועלת.

למודל החדש שלהם קראו "תורת הערך", ועל הפניית הזרקור אל עבר חוסר הרציונליות שלנו,

שממנה נטו להתעלם בתיאוריות הכלכליות, הפך כהנמן לפסיכולוג הראשון שזכה בפרס נובל לכלכלה, ב-2002.

טברסקי שנפטר שש שנים קודם לכן, לא זכה לכבוד, אך שמו נותר מקושר לתגלית המרתקת הזו.