כאן מקשיבים | לבד וטוב לי
בסוף היום חוזרים הביתה והבית חשוך, והבית ריק.
אבל את אומרת את זה בחיוך. -כאילו חיוך אירוני כזה.
אין לי הורים. אבא שלי נהרג בתאונת עבודה ב-2002
ואימא שלי נפטרה מסיבוכים ומחלות לפני שנתיים.
אני בת יחידה, אני בת 38, אני אחראית משמרת בחנות,
רווקה, אין לי חתולים עדיין. -מה עם מערכות יחסים?
לא מזמן עבר לגור איתי שותף שהוא... נראה לי הוא ישן עכשיו, אבל...
אני מדברת על יחסים רומנטיים, על זוגיות.
זה פחות מעניין אותי. כאילו, "קה סרה סרה".
אם יהיה יהיה אם לא אז לא. אני לא רודפת אחרי דייטים ו...
לא חסר לך? -לא חסר לי.
הייתה לך מערכת יחסים רצינית פעם? -אה...
הייתה לי מערכת יחסים לא רצינית.
אז יכול להיות שזה מקרה של אני לא יודעת מה אני מפספסת.
יותר חסר לי אימא.
אני אף פעם לא עזבתי את הבית.
היינו יושבות ביחד ורואות כל מיני סדרות בטלוויזיה
והיא הייתה יושבת ורוקמת.
זו עבודת יד של אימא שלי.
אז זה לא לרקום, זה סוג של סריגה כזה, לא?
זו רקמה, והמסביב זה קרושה.
תגידי, מי הבן אדם הכי קרוב אלייך היום?
יש לי חברה אחת שהיא, 29 שנים אנחנו חברות, מכיתה ג'.
הייתה תקופה שהייתה לי
רק החברה הזאת של הכמעט 30 שנה ועוד איזה אחת,
ולאט לאט אני מרגישה שהמעגל החברתי שלי כל פעם מתרחב
עוד קצת ועוד קצת ועוד קצת.
היו לי קשיים חברתיים בעבר, בילדות,
וזה גורר את עצמו עד ההווה.
אז לפעמים אני מתקשה להבין סיטואציות
שאולי לאנשים אחרים לא מסובכות בכלל,
בשבילי זה נראה כמו משוואה מתמטית מאוד מאוד מסובכת.
חוויתי את כל הטווח של להיות בודדה כשאני לא לבד,
להיות לבד ולא להרגיש בודדה.
אני חווה את כולם ולפעמים אני חווה את כולם באותו יום.
בסופו של דבר אני כן צריכה ללמוד להוציא את עצמי לבד מהדיכאון
כי לא תמיד יש מישהו אחר שיכול לעזור לי עם זה.
אין את המחשבה הזאת שאם אני אעשה ילדים
אז אני לא אהיה לבד.
זה לא עובר לך לפעמים בראש?
לא, לא. אני לא חושבת שלהביא ילדים לעולם בשביל לא להיות לבד
זו סיבה טובה כדי להביא ילדים לעולם.
אני לא יודעת מהי סיבה טובה, אבל זה לא סיבה טובה, לפי דעתי.
