כאן מקשיבים | הבת שלי התאבדה

‫זה יום לפני.

‫מה את אומרת. ‫-זה יום לפני, היא מוארת ומאושרת ו...

‫אני אימא לשלוש בנות, ‫שתי בנות פה, אחת למעלה.

‫לפני שנתיים וחצי דניאל התאבדה.

‫את אומרת את זה בטבעיות כזאתש"יש לי אחתלמעלה". -כן.

‫דניאל... -זה עושה צמרמורת. ‫-לך זה עושה צמרמורת.

‫יש אנשים שאני חושבת שנבהלים.

‫אני שומעת אנשים שאומרים"טוב, בואי נעבור לדבריםשמחים".

‫את מרגישה שמתייחסים ‫כאילו את מידבקת.

‫אני מאוד התרגשתי הבוקר באמת, ‫כשחשבתי על הריאיון הזה

‫כי הרגשתי שזה זמן לדבר על דניאל ‫וזה נורא מרגש.

‫לפני כמה זמן זה קרה? ‫-שנתיים וחצי.

‫היא לא הייתה בדיכאון ‫ולא היו שום סימנים.

‫אנחנו משפחה מאוד חמה ומחוברת.

‫היא למדה תואר ראשון פסיכולוגיה ‫ותואר שני תרפיה באומנות.

‫היא הייתה בת 30 ו... ‫בשפה שלי אין נורמלי לא נורמלי,

‫אבל היא הייתה הכי מאוזנת, ‫עם ראש על הכתפיים,

‫ככה, בניהול של החיים שלה.

‫חיוך מדהים. ‫ואין תמונה שאין לה חיוך.

‫כל מי שפגש אותה מספר ‫שהיא הייתה החברה הכי טובה שלו,

‫שהיא לימדה אותו מה זה אהבה, ‫שהיא לימדה אותו לדבר רגש.

‫זה... כל כך סותר את הסוף.

‫בילינו איתה באותו יום שזה קרה ‫כל היום. זה היה שבת.

‫כשבעלה התקשר, שובל, ‫ואמר לי שהוא מבקש שאני אבוא.

‫חשבתי שהיא פשוט מתרגשת מאוד ‫מריאיון העבודה

‫כי היא אמרה ביום שישי ‫שהיא לא עבדה ארבעה חודשים

‫כי היא גידלה את עמרי, ‫ושהיא לא מרגישה נוח לעזוב אותו,

‫וביום שבת שדיברתי איתה גם בטלפון ‫אמרתי לה את זה,

‫שאם היא תקום בבוקר ותהיה מוטרדת ‫ותרגיש שהיא עוד לא מוכנה

‫לצאת למעגל העבודה ‫ולחזור ולעזוב את עמרי,

‫שפשוט תבטל את הריאיון. ‫וזה היה הדיבור.

‫וכשהגעתי אז ראיתי כבר למטה ‫מגן דוד ומשטרה.

‫יקי כבר הספיק לרדת אליי, ‫יקי זה בעלי.

‫זה... את זה אני לא אשכח.

‫זה זעקת שבר שאני חושבת ‫שרק חיות בטבע צורחות ככה.

‫ואז צרחתי. ואז הגעתי ‫וראיתי אותה על הרצפה.

‫סליחה על השאלה, ‫אבל במקרה כזה מה בעצם עושים?

‫זאת אומרת, מכסים?

‫או שאת פשוט מגיעה ורואה... ‫-לא, זו שאלה טובה

‫כי אין לי ניסיון בזה. ‫אז אני אענה לך מהניסיון שלי.

‫פשוט השאירו אותה על הרצפה ככה, ‫כמו שהיא,

‫ועמד שם שוטר ונדמה לי שאולי ‫משהו של מגן דוד, אני לא יודעת,

‫ועוד איזה מישהי שכל הזמן ‫מסתכלת עליי

‫שכנראה הייתה מהרווחה ‫של העירייה והאימא הגיעה,

‫זה כאילו זה כמו איזה משהו טכני ‫שהם עושים.

‫ואז פשוט פינו אותה.

‫מה עובר בראש?

‫שנגמרו החיים.

‫כן.

‫אבל באמת זה קרה מאוד מהר שאני ‫הבנתי שיש עוד שתי בנות ויש את עמרי.

‫ברגע שהבנות שלי הגיעו, ‫אמרתי להן שדניאל התאבדה,

‫ככה, בלי שום הכנה.

‫כי כל הזמן היה לי ברור ‫שהסתרה - לא תהיה.

‫לא בזבזתי אנרגיות שנייה על איך ‫תופסים את זה, מה חושבים על זה.

‫באתי אליהן לשבעה, ‫גם לגל, גם לנועה,

‫ואמרתי להן הבית לא יפסיק לחיות. ‫לא תהיה לכם אימא בדיכאון.

‫בואי ניקח שלוק.

‫כשהייתי ילדה, הייתה לי חברה ‫שאח שלה נהרג במלחמת יום כיפור

‫ואני זוכרת את הבית שלה.

‫הרגשתי בגוף את ההתכווצות הזאת, ‫את הקור.

‫אני לא יכולה להשתמש במילה השראה, ‫אבל זה ליווה אותי כמו איזו עננה.

‫אני רוצה שהבנות ירגישו בית ‫ושלעמרי יהיו חיים... חיים.

‫כל החיפוש של להבין ‫כל מיני סיבות להתאבדות

‫ששואלים אותי ‫בעיניי זה... זה לא רלוונטי

‫כי יש אנשים שעוברים חיים ‫מאוד מאוד קשים ולא מתאבדים.

‫זה רק דניאל יכולה להסביר.

‫אז אני לא יכולה... ‫אני לא מתעסקת בזה.

‫את לא מתעסקת בזה? ‫את לא שואלת למה? למה? -לא.

‫את הלמה ממש לא ‫כי אף אחד לא יענה לי,

‫והכול זה יהיה פרשנויות,

‫ולמה שאני אנתח את דניאל ‫כשהיא לא פה?

‫אני לא מצליחה להבין, ‫כאילו, למי זה עוזר?

‫אני גם לא חושבת שאפשר להציל מישהו. ‫אם מישהו רוצה למות אז הוא ימות.

‫אבל אצל דניאל זה לא היה.

‫היא עבדה בגהה עם אנשים ‫עם בעיות נפשיות

‫ושואלים אותי אולי זה השפיע? ‫אולי זה שבר?

‫אז אולי אולי ואולי ואולי.

‫בהתאבדות יש כאילו איזה קטע ‫שאומרים"יכולנו לעשותמשהו",

‫מנתחים אותה...

‫דיכאון אחרי לידה זה אחד הדברים ‫שאנחנו כל הזמן שומעים,

‫כל המקום הזה ‫שאנשים בשביל סדר פנימי שלהם

‫צריכים לקטלג ולהכניס למגירות דברים.

‫זה מעצבן אותך? ‫-זה מעצבן אותי.

‫הייתה תגובה אחת שהייתה ממש... ‫שבוע אחרי,

"את יודעת, גם הבת שלי ‫ילדה תאומים

"ואני לא עזבתי את הבת שלי ‫לשנייהאחת".

‫זה עיצבן אותי מאוד כי זה...

‫כאילו מה שהיא אומרת בעצם"איך לא היית איתה"

‫אני מאוד הייתי איתה. ‫הייתי איתה גם באותו יום.

‫אני רואה את זה גם בכל מיני תחומים,

‫שאנשים נורא רוצים את ההסברים ‫ואת הוודאות.

‫אנשים מחפשים סיבה. ‫-מחפשים סיבה, מחפשים...

‫תשמעי, זה מאוד מפחיד. אני מבינה.

‫כאילו, איך זה יכול להיות ‫שזה קרה במפתיע?

‫אז מהפחד אנשים...

‫זה מדהים שמהמקום שלך את מצליחה ‫להבין את כל הנודניקים האלה.

‫לא? ‫-זה באמת... משהו מוזר קצת.

‫כאילו את צריכה להכיל גם אותם? ‫עופו! יאללה. -נכון מאוד.

‫בשום שלב את לא הרגשת ‫איזשהו כעס עליה?

‫אין לי מה לכעוס, ‫אם היא לא יכלה יותר,

‫אין לי מה לכעוס, ‫אבל יש לי צער מאוד מאוד גדול

‫על זה שהיא לא הצליחה ‫לראות את האור באותו רגע

‫שאולי... ‫אם היה עובר הלילה והיה מגיע הבוקר,

‫אולי היה קורה משהו אחר. ‫ואולי לא. אולי לא.