HEBREW STREET 5

שלום, שלום.

חיפשתי ב-YouTube ולא מצאתי משהו כזה

שבאמת עוזר לתלמידים לשמוע איך אנשים מדברים ביומיום. ולכן החלטתי שאני אעשה את זה לבד.

ואתם מוזמנים לצפות בראיונות שעשיתי ברחובות ירושלים, תל אביב וחולון. אני אליסה, ואיך קוראים לך?

- מתיו. - מתיו, איזה שם אנגלי.

שאלה ראשונה. איפה היית רוצה להיות עכשיו? - בארץ ישראל. איפה שעכשיו אני עומד. - איזה יופי. אתה הראשון שעונה את זה. - כן. - שאלה שנייה. קבלת החלטות.

מה אתה מעדיף? לקבל החלטות לבד או להתייעץ עם אנשים? - להתייעץ עם אנשים.

- אנשים. למה? - יותר טוב.

- זה עוזר? - זה עוזר לבן אדם.

לפעמים בן אדם חושב שהוא החכם בעולם, אבל להתייעץ יותר טוב. - מעולה, מעולה. עוד שאלה, אישית.

מה מעצבן אותך?

- מה? - מה מעצבן אותך?

- שום דבר. - באמת?

- שקרנים, משקרנים. - שקרנים?

- מי ששקרן. - יש משהו ספציפי? אתה יכול לספר? אתה זוכר משהו ספציפי? - לא, לא.

- מתי התעצבנת פעם אחרונה? אתה זוכר? - אתמול בערב. - אתמול בערב?

על זה שמישהו שיקר?

- מה? - על זה שמישהו שיקר?

- לא, סתם. - אז משהו אחר.

- כן. - הנה. אז תיאורטית שקרנים מעצבנים. אבל פרקטית זה יכול להיות משהו אחר. - כן, כן. - כן, כן. דברים קטנים, כן?

אוקיי. שאלה הבאה.

מה נותן לך כוח לקום בבוקר?

- אמונה בה'. - אמונה בה', כל הכבוד.

ושאלה חמישית. אילו היית מקבל עשרת אלפים שקל. לא המון, עשרת אלפים שקל כל חודש, אבל בלי לעבוד. מה היית עושה בחיים?

כל יום? - ללמוד, ללמוד יותר.

רוחניות, לטייל.

- לטייל. - כן, זה יותר חופש. וזהו.

- היית יודע כל יום מה אתה עושה או שהיית זורם? - הייתי עושה איזו תכנית.

- היית עושה תכנית.

כמה קדימה? כמה חודשים קדימה? שנה קדימה? - מי יודע כמה חודשים הוא חי? אף אחד לא יודע. - אף אחד לא יודע. - אין תכנית מסודרת אצלי. - לא להרבה זמן.

מעולה, תודה רבה לך.

- כל טוב.

קוראים לי אליסה, איך קוראים לך? - אולגה. - אולגה.

אז את הרבה זמן בארץ, נכון?

- מ-1991.

25 שנים. - אני מ-98', אני מ-98'.

אוקיי, מעולה. זה דווקא היה חסר לי לפסיפס הישראלי. אני עושה פסיפס ישראלי. - יפה.

- אוקיי. שאלה ראשונה.

איפה היית רוצה להיות עכשיו?

- עכשיו עכשיו? - עכשיו עכשיו.

- ברגע זה? - ברגע זה.

- בים. - בים. - כן.

- בתל אביב או בחוץ לארץ?

- בהרצליה. - הרצליה, דווקא הרצליה.

- כן. - למה הרצליה? יש לך קרובי משפחה בהרצליה? - לא. - למה את קשורה להרצליה דווקא?

- לא קשורה. פשוט הייתי כמה פעמים ויותר כיף שם. - מעולה. אנחנו צריכות... אני אזכור את זה.

אוקיי. שאלה שנייה. טלוויזיה.

יש לך טלוויזיה בבית? - ברור.

- את רואה? את אוהבת? - לפעמים, אם יש זמן. אם יש זמן, טלוויזיה לוקחת לך...

אם את רואה, מה את רואה בטלוויזיה?

אילו תכניות? סדרות או ריאליטי?

- כל הערוצים של רוסיה. - כן.

- חיות. - כמו National Geographic?

- כן, לא משהו מיוחד.

- אוקיי. אז עכשיו נעבור לשאלה אישית.

מה מעצבן אותך? ככה בחיים, מה מעצבן אותך? - אי אכפתיות של אנשים. מאוד מעצבן אותי. לפעמים סתם, אתה כאילו ברחוב שואל משהו ואשים פשוט מתעלמים, כאילו אתה איזה אוויר. וזה מאוד מעצבן אותי.

- אני מבינה.

אוקיי. אז לשאלות יותר רציניות ופילוסופיות.

מה נותן לך כוח לקום בבוקר?

- הילדים שלי. ילדים.

נותנים הרבה כוח. כן.

- את קמה בשביל הילדים. קמה בבוקר עם מחשבה על הילדים. - אני קמה בבוקר כי אני יודעת שאני צריכה להכין, לעשות, לעזור במה שאני יכולה. זה נותן כוח.

- יש לך הרבה ילדים? - שלושה.

- שלושה? - יש לי גם שתי נכדות.

- טוב, יש מה לעשות בחיים. אוקיי.

אז שאלה הבאה.

זה בטח יהיה גם קשור, ילדים או לא. שאלה חמישית היא אילו היו נותנים לך עשרת אלפים שקל כל חודש ואת לא צריכה לעבוד. מה היית עושה?

בחיים.

- מה הייתי עושה?

תראי, עשר אלף שקל זה לא כל כך הרבה. - זה לא סכום גדול, אני יודעת. זה מינימום, זה בסיס. - מה הייתי עושה?

לא יודעת.

בלי לעבוד בכלל זה אי אפשר, כי משעמם מאוד. אבל גם אני חושבת שהייתי עוזרת יותר לילדים. מה שקשור לילדים, מה שאני יכולה לעשות בשביל הילדים. והייתי עושה בשמחה.

- כל הכבוד. ובשבילך? בשביל עצמך משהו? - הייתי הולכת, אם הייתי הולכת לטייל אז הייתי הולכת עם הילדים, ביחד. - מעולה, כל הכבוד. תודה רבה לך.

אוקיי, אז שלום שלום.

קוראים לי אליסה, איך קוראים לכם?

- מיכל ו... - יוני. - נעים מאוד.

אוקיי. שאלה ראשונה. איפה הייתם רוצים להיות עכשיו? - וואו. - שאלה טובה.

- דרום אמריקה. - דרום אמריקה? - כן.

- למה? - כי אני רוצה כבר להשתחרר.

ללכת לטיול שם איזה חצי שנה כזה.

- דווקא דרום אמריקה. שמעת מחברים? למה דרום אמריקה? - וואי, זה מדהים. - כן? - שמעתי מלא סיפורים, באמת מדהים. חוויה מדהימה. כאילו, כל הנופים, כל המקומות שם. באמת, כאילו ממש רוצה ללכת.

- וואו. את לומדת את השפה גם?

- אני מתכננת ללמוד בינתיים, אבל עדיין לא יצא לי. לוקח זמן. - מעולה. בהצלחה. ואתה?

- ניו יורק. - ניו יורק. - כן.

- אז לא תיסעו ביחד. דרום אמריקה, ניו יורק. - ניפגש באמצע כזה. - אוקיי.

וניו יורק, היית כבר בניו יורק? - לא.

- לא, אף פעם לא. ולמה אתה רוצה? דרום אמריקה אני יכולה להבין, כי זה משהו אקזוטי, נופש. ניו יורק זו עיר גדולה.

- יש לי תשובה די שטחית לזה. יש שמה את ה-Guitar Center הכי גדול. הכי גדול שיש. - אם מישהו מניו יורק ישמע את זה הוא ישמח. אוקיי. מיצינו. שאלה שנייה.

טלוויזיה, יש לכם טלוויזיה בבית?

- אני חושבת שכן. כאילו, לכולם.

- יש אנשים שאין טלוויזיה. ואתם רואים?

- לא נורא לא מפספסים כלום. - כן.

- זהו, את אומרת לא מפספסים כלום אם לא רואים. את רואה? - מדי פעם, כאילו לא יוצא לי הרבה. - משהו תכניות? איזה סוג של דברים את רואה בטלוויזיה? - כן, תכניות.

- למה אתה צוחק?

- בעיקר מצויר כזה, מצחיקים. לא יודעת. - מצחיקים לדוגמא, יש משהו להמליץ?

- יש הרבה. - יש הרבה... בגיל שלנו?

- כן, בגיל שלנו, כן. מה אתה רואים?

מה שאתם ממליצים, מה אתם אוהבים לראות? - Family Guy. - משחקי הכס. - כן.

- משחקי הכס, כן? אוהב את משחקי הכס? - אני צריכה להתחיל. - עוד לא התחלת? - עוד לא. - יואו.

- זה היה ווידוי.

אוקיי, עוד שאלה.

עוד שאלה, שאלה כזאת... מה מעצבן אתכם? משהו מעצבן.

- אנשים מעצבנים.

- אנשים מעצבנים. במה הם מעצבנים?

- נגיד שנכנסים יותר מדי לפרטיות כזה? זה גם מעצבן.

- השאלה שאני שואלת.

אוקיי. יש לך תשובה?

- מה מעצבן אותי?

האמת הרבה דברים לא מעצבנים אותי.

אולי עמידה בזמנים. זה הדבר היחיד שיכול. כאילו, אם מישהו שלא עומד בזמנים איתי. את מבינה? כאילו קובעים משהו ו...

- כן, כן. והוא לא בא. -כן.

- מכירה את זה, בטח. מעצבן.

- תשנא אותי לנצח.

לא סתם, השתפרתי. השתפרתי.

- אוקיי. עוד שאלה.

אילו הייתם מקבלים עשרת אלפים שקל כל חודש בלי לעבוד. זה לא המון כסף, אבל לעבוד אתם לא צריכים. מה עושים? - מה עושים? - מה עושים?

- נראה לי שצריך לחשוב על זה חכם.

כאילו, שתהיה לך תכנית. מה אתה שואף אליו, מה אתה רוצה? אני גם בעד חלק לתת כאילו לאנשים שחסר להם. - לא הרבה אנשים עונים את זה.

- כן, כאילו. עשרת אלפים שקל כל חודש. כאילו, מה אכפת לי לתת? - אני מרגיש מה זה רע עכשיו, עם התשובה שלי. - לא, באמת. - אוקיי. ומה שנשאר לעצמך, מה תעשי לעצמך? - ברור שאני כאילו גם אקנה לעצמי דברים שאני רוצה ואפנק את עצמי. בדרך כלל אני הייתי אוהבת יותר לעשות עם זה טיולים או לקנות דברים שאני אוהבת. וכמובן כאילו גם לחסוך חלק בצד, אם אני רוצה למשהו ספציפי לעתיד. - הבנתי. ואתה?

- אני הייתי נראה לי פותח מכון מסז'.

- מכון מסז'. זה היה מספיק לך עשרת אלפים? היית צריך לחסוך קצת נראה לי. - לא, אני אחסוך כמובן.

אבל כאילו, בגדול אני מאוד אוהב את זה. - תזמין אותי. - מעולה. - מסז' מרגיע אותי ברמות.

לתת מסז' כאילו. - לתת מסז'... משקיע בעסקים בעצם. - כן. חולה על זה - כן, זה יפה.

אוקיי. אוקיי, ושאלה אחרונה.

שאלה אחרונה. מה נותן לכם כוח לקום בבוקר? - מושיק?

- מושיק זה המאמן שלנו, זו הבדיחה.

בתכלס.

כאילו, מטרה מסוימת שאתה מציב לעצמך. כל אחד והחלום שלו לדעתי.

- אבל...

איזו מן מטרה זו? מטרה שמשתנה מדי פעם? את משיגה מטרה מציבה מטרה אחרת? או שזאת יכולה להיות מטרה כללית בכלל? - אני חושבת, בכללי כאילו אני חושבת שזה כאילו... איך אני אסביר את זה? זה מטרה שכאילו היעד שלה רחוק.

ועד שתגיעי אליו אז בדרך תבני לעצמך בטח עוד כמה חלומות או משהו כזה. ובכללי כאילו, לא צריך להיות בן אדם מדוכדך. כאילו, החיים יפים בסך הכול.

- יפה, תשובה יפה. - למה לא לקום?

- מעולה. מטרות גם חופפות כן?

עוד לא השגנו אחת, כבר יש משהו חדש. - נכון. - כן, אני אוהבת את הדינמיקה הזו.

כן, ואתה? - אני אומר...

- למה לקום? - לא, לא למה לקום.

- לא צריך לקום.

- הסיבה לקום זה להשתפר כבן אדם.

- וואו. - באמת. לא, כאילו, אם זה ללמוד יותר אם זה פשוט להשתפר במה שאת אוהבת לעשות. נניח, לדוגמא אימונים וזה.

פשוט, להשתפר כבן אדם זה להיות בן אדם יותר טוב. אחד כלפי השני. ללמוד מאינטראקציות שונות.

- מעולה. יש לך קריטריונים? - שוב?

- זאת אומרת, איך אתה יודע? איך אתה יודע שכל יום קמת בבוקר וכאילו השתפרת? - אם למדתי יותר.

בואי נאמר, שזה קורה לי מלא.

אם אני חוזר הביתה לישון, אני עצוב ברמה הזויה. קרה משהו מעצבן. את יודעת.

לא הלך לי באותו יום. ואז בבוקר אני קם חדש עם אותו כוח. עושה את אותו דבר.

ובאותו יום אני מצליח. מבינה?

- מעולה. כן, כן.

- בשביל זה שווה לקום.