HEBREW STREET 4

שלום, שלום.

חיפשתי ב-YouTube ולא מצאתי משהו כזה

שבאמת עוזר לתלמידים לשמוע איך אנשים מדברים ביומיום. ולכן החלטתי שאני אעשה את זה לבד.

ואתם מוזמנים לצפות בראיונות שעשיתי ברחובות ירושלים, תל אביב וחולון. אז שאלה ראשונה. איפה היית רוצה להיות עכשיו? - וואו, וואו, וואו.

האמת, בירושלים.

- בירושלים? - כאן זה טוב לי, כן.

- פה ליד הדוכן? - כן.

- או שבא לך להיות בבית לאכול איזה קוראסון? - לא, כאן. - כאן.

- כן. - כל הכבוד. זה יופי.

קבלת החלטות. שאלה על קבלת החלטות.

מה לדעתך, מה עדיף? לקבל החלטות לבד או להתייעץ? - להתייעץ. - למה?

- בגלל שזה יותר טוב להתייעץ. לא יודעת.

- איך זה עוזר לך להתייעץ?

- לא יודעת. לשמוע דעות של אנשים אחרים. ולהבין מה יותר כדאי לי, מה יותר טוב. זהו. - גם אם אנשים אחרים אולי יודעים את המצב שלך פחות טוב, עדיין? - כן. כן. עדיין טוב לשמוע דעות של אחרים.

לחשוב אולי על כיוונים שונים.

- מבינה.

שאלה שלישית, אישית. מה מעצבן אותך? - מה מעצבן אותי? - כן. מה מעצבן אותך? - וואו. רגע, תנו לי לחשוב.

לא יודעת.

- אולי תחשבי מתי פעם אחרונה התעצבנת?

מתי... למה זה קרה?

- מעצבן אותי ללמוד מלא זמן למבחן או בגרות ולקבל ציון גרוע, נגיד. - אני שומעת אותך. זה טוב.

אוקיי. שאלה רביעית, פילוסופית.

מה נותן לך כוח לקום בבוקר?

- לדעת שאולי בעתיד יהיה יותר טוב? לא יודעת. - תקווה. תקווה לעתיד. - כן.

- יש לך תכניות לעתיד? את מצפה למשהו כל יום? - כן. אבל לא יותר מדי.

- לא משהו מוגדר? - לא.

- פשוט תקווה שיהיה יותר טוב.

אוקיי. ושאלה אחרונה.

אילו היית מקבלת עשרת אלפים שקל כל חודש. לא מוגזם, אבל ככה סביר. - כן?

- מה היית עושה? ולא היית צריכה לעבוד בשביל זה. מה היית עושה עם החיים?

- מה הייתי עושה?

תורמת לקייטנותאיל"ן. סתם.

מתנדבת איפה שאני יכולה.

עכשיו נגיד אני מתנדבת בקייטנתאיל"ן.

זו קייטנה לילדים בעלי מוגבלויות.

אז הייתי תורמת להם כסף.

- אוקיי. אני מבינה.

וככה תמשיכי? זה פרויקט אחד.

ואחר כך עוד פרויקטים פשוט של לעזור לחברה בהתנדבות? - כן. כן, לא. זה לילדים בעלי מוגבלויות.

זה מגיל עשר עד גיל, יש כאלה, יש אחד בן 28 אפילו. לי הייתה חניכה בת 22.

- יש עוד פרויקטים שאת מתנדבת בהם עכשיו? או שרק זה? - כן. קוראים לזה לב בנימין. זה בישוב עפרה בבנימין, ליד ירושלים. וזהו. יש לי חניך מוגבל.

- הבנתי. - וזהו.

- את בשירות לאומי, כן? - לאי"א.

י"א. - כן. זה אחרי הלימודים.

- כן, הבנתי. אוקיי, כל הכבוד לך.

איך קוראים לך?

- אורי, נעים מאוד.

- אז ממש כמה דקות, כמה שאלות. - אוקיי. - שאלה ראשונה, איפה היית רוצה להיות עכשיו? בחו"ל.בחו"ל? -כן.

- כן. למרות שכיף פה בשבת.

- כיף מאוד, אבל זה כיף לשנות אווירה גם. - ואיזהחו"ל? לשנות אווירה, תרחיב על זה קצת? - אני, האהבה שלי מבחינתחו"ל זה אירופה הקלאסית. זה לשנות אווירה.

כלומר, מזג האוויר אחר, מבנים שונים, את מבינה קצת למה אני מתכוון. - איפה ספציפית? אתה חולם על איטליה?

- המקום האהוב עליי, בינתיים לפחות ממה שיצא לי לראות, זה אמסטרדם. - אמסטרדם, ידעתי. דווקא דיברנו על אמסטרדם. כן, כן. ישראלים אוהבים. אוקיי.

ומה קוסם באמסטרדם?

- וואו. קודם כל, לא הסמים, בכלל. אני לא הולך לשם... - לא בגלל זה אמרתי.

- לא, לא, בסדר. אני מתכוון כאילו, תמיד אומרים אמסטרדם אז חושבים, מה? למה אתה נוסע לשם?

בטח בשביל הסמים. אני לא נוגע בזה, אני נגד זה. זה פשוט מקום מדהים, הוא בנוי בצורה משוגעת. כאילו, בקטע הזוי, אבל הזוי בצורה יפה. מדרגות. המדרגות שלהם תמיד פיציות כאלה. זה כאילו כמו עליסה בארץ הפלאות כשאני מגיע לשם. הייתי שם בינתיים פעמיים.

מזג האוויר, האנשים.

משהו שלא יצא לי לראות בשום מקום.

כל כך אדיבים.

זה כל העניין שזה בנוי, כל העיר הזו בנויה על בעצם נהר. - וואו. יואו, אני צריכה לנסוע.

- לא היית שם? - לא הייתי אף פעם.

- אז את חייבת. - דווקא על זה דיברנו, כן.

שכולם משבחים את אמסטרדם כל כך.

- את היית? אתן חייבות. באמת.

- אוקיי, אני שומעת אותך.

אוקיי. עוד שאלה. שאלה על טלוויזיה.

יש לך טלוויזיה בבית?

- כן. - אתה רואה טלוויזיה? - כן.

- אז מה אתה אוהב לראות בטלוויזיה?

- אני אוהב לראות בעיקר סדרות אמריקאיות.

גם סדרות בריטיות קצת.

קומדיה ודרמה, באותה מידה.

אני אוהב גם סרטים. סרטי אימה, זההז'אנר האהוב עליי. וזהו בגדול.

- אני מבינה. - אני לא אוהב נגיד ערוצים מסחריים. אני לא אוהב בעיקר מהסיבה שכל פעם יש פרסומות, שאתה לא באמת רואה את הטלוויזיה. - זה נורא, אי אפשר.

אבל מצד שני, זה טוב. לפעמים אפשר ככה לרוץ למטבח למזוג איזו כוס תה. - לא, היום בעידן שלנו אפשר לעצור את הסדרה אם אתה צריך. - מבחינת הטלוויזיה זה כבר...

משהו מתוצרת הארץ, יש משהו שאתה יכול להמליץ עליו? איזו סדרה שאתה אוהב או סרט שאתה אוהב?

- יש אולי משהו, רגע.

- יש אנשים שממליצים על שטיסל. שמעתי הרבה על שטיסל דווקא. - לא יודע על מה זה אפילו. שמעתי אולי את השם. וואלה, לא עולה לי בראש וזה יכול לקחת זמן.

- אוקיי. אין בראש, אין בראש. אוקיי, שאלה הבאה. שאלה הבאה. אני מתנצלת, אישית. מה מעצבן אותך?

- זה שאת מתנצלת אישית מעצבן אותי. - מה? מה? לא, זה לא מעצבן אותי.

ברמת העיקרון אני משתדל לא להתעצבן

כי אני חושב שבסופו של דבר ההחלטה להתעצבן היא שלך. למרות שגם להתעצבן קצת זה בריא.

כי אנחנו בסך הכול בני אדם, ולא רובוטים.

אבל אם יש משהו שכן יכול לעצבן אותי... לא.

זה נהגים שצופרים סתם. ורמזורים.

ארוכים מדי.

- רמזורים, אף אחד לא אשם בזה. אנחנו לא שולטים בזה. - נכון. אבל זה עדיין יכול לעצבן.

שרמזור הוא ארוך מדי, זה יכול לשגע אותי. - אוקיי. - ועוד משהו, גם שכאילו, אתה מקבל שירות על הפנים מאנשים שאתה צריך. כאילו, נגיד חברת טלפון, חברת טלוויזיה וכו'.

שאתה לא מקבל שירות כמו שאתה...

- קו המתנה? שלום, מכבי שירותי בריאות.

- לא, דווקא מכבי אחלה.

- בסדר.

אוקיי. עוד שאלה. -כן.

- אילו היית מקבל עשרת אלפים שקל כל חודש בלי לעבוד. מה היית עושה? - תראי, באופן כללי אני לא בזבזן.

אני בחור די חסכן. אז אני... אין לי דרישות גבוהות. אין לי דרישות גבוהות.

אני אוהב את רמת חיים הסבבה, כמו שצריך. - אתה עושה רושם שלא הרבה.

- אני לא בקטע, אני לא בזבזן.

לא עושה לי את זה בזבוזים יותר מדי. אני בדרך כלל מה שאני צריך אני קונה, זה מספיק לי. את יודעת, קצת בילוי פה בילוי שם.

לא יותר מזה. - אז מה, היית מסרב?

- לא צריךחו"ל ארבע פעמים בשנה. אני לא צריך. פעם בשנה נגידחו"ל, זה מצוין. - את יכולה להעביר את זה אליי. זה בסדר, הוא לא צריך את זה. - אז תביאו מתנה למי שצריך. אוקיי.

אוקיי. לשאלה האחרונה. מה נותן לך כוח לקום בבוקר? - שאלה טובה. לא, יש כל מני דברים.

לא, יש כל מני דברים.

בין היתר, היא, כן.

אוקיי. יש לי תשובה לזה. - יופי.

- מה... את יכולה לשאול רק שוב? שאני אדע... - עוד הפעם, מה נותן לך כוח לקום בבוקר? - הידיעה שכל יום אני יכול לזכות ללמוד משהו חדש. על עצמי, על החיים.

וזה בעיקר. זה הדבר הראשון.

- מדהים. -כן.

- מעולה. תודה רבה. - בכיף.

- זה ממש טוב. תודה רבה לך.