מעשה במלך בסוחר ובתינוק

לַיְלָה אֶחָד, לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת מְאוֹד, בְּאוּר כַּשְׂדִּים הָרְחוֹקָה, הִבִּיט הַמֶּלֶךְ הֶחָזָק נִמְרוֹד בַּכּוֹכָבִים. יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁמַּרְגִּישִׁים קְטַנִּים כְּמוֹ נְמָלִים מוּל הָרָקִיעַ הֶעָצוּם וְהַשָּׁחֹר; נִמְרוֹד הַגַּאַוְתָן הִרְגִּישׁ גָּדוֹל מְאוֹד, וְגַם חָזָק, עַל כֵּן קָרָא: "אֲנִי נִמְרוֹד חָזָק מִכֹּל! חָזָק יוֹתֵר מֵאֱלֹהִים!"

בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע הִתְרַחֵשׁ דְּבַר-מָה מְשֻׁנֶּה בִּשְׁמֵי הַמִּזְרָח: כּוֹכָב אֶחָד קָטָן נִתַּק מִמְּקוֹמוֹ, נָע בָּרָקִיעַ כְּנָחָשׁ שֶׁל אוֹר, וּלְתַדְהֵמַת נִמְרוֹד, בָּלַע אַרְבָּעָה כּוֹכָבִים בָּזֶה אַחַר זֶה.

"מָה זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת? מָה אֲנִי צָרִיךְ לְהָבִין מִזֶּה?" נִבְהַל נִמְרוֹד, שֶׁכְּמוֹ כָּל הַקַּדְמוֹנִים, חָשַׁב כִּי הַשָּׁמַיִם מְדַבְּרִים כּוֹכָבִית.

לְמָחֳרָת הַיּוֹם הִשְׁכִּים וְרָץ לְהִוָּעֵץ בְּיוֹעֲצָיו הַיִּדְּעוֹנִים דּוֹבְרֵי הַכּוֹכָבִית, וְאֵלֶּה אָמְרוּ לוֹ כָּךְ:

"אַתָּה מַכִּיר אֶת תֶּרַח בֶּן נָחוֹר?"

"אֶת תֶּרַח שֶׁמּוֹכֵר בַּשּׁוּק צְלָמִים שֶׁל אֱלִילִים?" שָׁאַל נִמְרוֹד.

"כֵּן, בְּדִיּוּק," אָמְרוּ הַיִּדְּעוֹנִים, "אֶתְמוֹל בַּלָּיְלָה נוֹלַד לוֹ בֵּן - "

"בְּשׂוֹרָה טוֹבָה," אָמַר נִמְרוֹד, "אֲנִי שָׂמֵחַ כְּשֶׁנּוֹלָדִים בְּמַמְלַכְתִּי בָּנִים. הֵם יִגְדְּלוּ וְיִלָּחֲמוּ לְמַעֲנִי בַּמִּלְחָמוֹת."

"וּבְכֵן, מַלְכֵּנוּ הָאַדִּיר," אָמַר זְקַן הַיִּדְּעוֹנִים, "לְמַעַן הָאֱמֶת, מָה שֶׁהַכּוֹכָבִים רוֹמְזִים לָנוּ בְּכוֹכָבִית הוּא שֶׁהַבֵּן הַזֶּה יִגְדַּל, וְגַם לוֹ יִוָּלְדוּ בָּנִים, הֲמוֹן בָּנִים, וְגַם בָּנוֹת, וְיוֹם אֶחָד כָּל הַבָּנִים וְהַבָּנוֹת הָאֵלֶּה יִשְׁתַּלְּטוּ עַל אוּר כַּשְׂדִּים."

"אִם כָּךְ", הִרְהֵר נִמְרוֹד בְּקוֹל, "נֵאָלֵץ לַהֲרֹג אוֹתוֹ."

"אֲבָל, מַלְכֵּנוּ...אָמְרוּ הַיִּדְּעוֹנִים.

אָמַר נִמְרוֹד: "יֵשׁ לָכֶם רַעְיוֹן מֻצְלָח יוֹתֵר? בְּבַקָּשָׁה, הַצִּיעוּ וְאֶשְׁמַע."

יוֹם שָׁלֵם יָשְׁבוּ הַיִּדְּעוֹנִים עַד שֶׁהָגוּ רַעְיוֹן וְאָמְרוּ לְנִמְרוֹד מַלְכָּם כָּךְ:

"תֶּרַח הוּא סוֹחֵר. סוֹחֲרִים אוֹהֲבִים כֶּסֶף וְזָהָב. גַּשׁ אֶל תֶּרַח וְהַצַּע לוֹ עִסְקַת חֲלִיפִין. הוּא יִתֵּן לְךָ אֶת בְּנוֹ הַתִּינוֹק, וְאִלּוּ אַתָּה, בִּתְמוּרָה, תֵּן לוֹ מְלוֹא הַשַּׂק זָהָב וְכֶסֶף."

שָׂמַח נִמְרוֹד בָּרַעְיוֹן, הָלַךְ אֶל תֶּרַח וְאָמַר: "תֵּן לִי אֶת הַתִּינוֹק שֶׁלְּךָ, וּבִתְמוּרָה אֶתֵּן לְךָ מְלוֹא הַשַּׂק זָהָב וָכֶסֶף."

"מָה תַּעֲשֶׂה בִּבְנִי?" שָׁאַל תֶּרַח אֲשֶׁר הָיָה לֹא רַק סוֹחֵר טוֹב, אֶלָּא גַּם אַבָּא טוֹב.

אָמַר נִמְרוֹד: "אֶהֱרֹג אוֹתוֹ."

אָמַר תֶּרַח: "שֵׁב נָא, וַאֲסַפֵּר לְךָ סִפּוּר קָצָר עַל סוּס."

וְתֶרַח סִפֵּר:

"פַּעַם אַחַת אָמְרוּ לְסוּס אֶחָד: 'אִם תַּסְכִּים לְכָךְ שֶׁנַּעֲרֹף אֶת רֹאשְׁךָ, נִתֵּן לְךָ אָסָם מָלֵא שְׂעוֹרִים.'

אָמַר לָהֶם הַסּוּס: 'טִפְּשִׁים! אִם תַּעַרְפוּ אֶת רֹאשִׁי, אֵיךְ אֹכַל שְׂעוֹרִים?'"

אָמַר תֶּרַח לַמֶּלֶךְ נִמְרוֹד: "אִם תַּהֲרֹג אֶת בְּנִי, מִי יִירַשׁ אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב?"

אָמַר נִמְרוֹד: "טוֹב, נִסִּיתִי לִהְיוֹת הָגוּן וְנֶחְמָד. אִם אֵינְךָ רוֹצֶה כֶּסֶף וְזָהָב, אֶקַּח אֶת בִּנְךָ חִנָּם!"

"מָה אֶעֱשֶׂה?" נִבְהַל תֶּרַח, "אֲנִי מֻכְרָח לַחְשֹׁב עַל פִּתְרוֹן מָהִיר אֵיךְ לְהַצִּיל אֶת בְּנִי..."

לְמַזָּלוֹ שֶׁל תֶּרַח, בִּהְיוֹתוֹ סוֹחֵר מְמֻלָּח, צָץ בְּמוֹחוֹ פִּתְרוֹן: "בְּסֵדֶר, הוֹד מַלְכוּתוֹ," אָמַר לְנִמְרוֹד, "אֲנִי מַסְכִּים לָעִסְקָה. אַתָּה תִּתֵּן לִי מְלוֹא הַשַּׂק זָהָב וָכֶסֶף, וַאֲנִי, בִּתְמוּרָה, אֶתֵּן לְךָ אֶת בְּנִי, אַךְ עָלַי לְהַזְהִירְךָ - אֵינְךָ עוֹשָׂה עִסְקָה טוֹבָה."

"וּמַדּוּעַ?" הִתְפַּלֵּא נִמְרוֹד.

אָמַר תֶּרַח בְּעֶצֶב: "מִפְּנֵי שֶׁהַתִּינוֹק שֶׁלִּי מֵת."

הֶאֱמִין נִמְרוֹד לְתֶרַח וְאָמַר: "בְּעַד תִּינוֹק מֵת אֵינִי מְשַׁלֵּם," וְהוּא פָּנָה חֲזָרָה אֶל אַרְמוֹנוֹ. "יוֹתֵר טוֹב כָּךְ," אָמַר לְיוֹעֲצָיו, "אִלּוּ הָיִיתִי נֶאֱלָץ לַהֲרֹג בְּעַצְמִי אֶת הַתִּינוֹק, לֹא הָיִיתִי נִרְדָּם לְעוֹלָם."

הַמֶּלֶךְ נִמְרוֹד אָמְנָם נִרְדַּם, אַךְ תֶּרַח וְרַעְיָתוֹ לֹא נִרְדְּמוּ. "אִם הַמֶּלֶךְ נִמְרוֹד יְגַלֶּה שֶׁבְּנֵנוּ לֹא מֵת," אָמְרוּ, "נִהְיֶה בְּצָרָה צְרוּרָה. מָה נַעֲשֶׂה?" שָׁאֲלוּ זֶה אֶת זֶה.

וְשׁוּב הָיָה לְתֶרַח רַעְיוֹן: "נַחְבִּיא אֶת בְּנֵנוּ בִּמְעָרָה."

וְכָךְ, עַד שֶׁהָיָה בֶּן שָׁלוֹשׁ, וְעַד שֶׁנִּשְׁתַּכַּח מִלִּבּוֹ שֶׁל נִמְרוֹד, גָּדַל הַבֵּן שֶׁשְּׁמוֹ אַבְרָם בִּמְעָרָה.

אֵיךְ מְגַדְּלִים תִּינוֹק בִּמְעָרָה?

חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל סִפְּרוּ כָּךְ:

שָׁלוֹשׁ שָׁנִים הֻסְתַּר אַבְרָם בִּמְעָרָה וְלָהּ שְׁנֵי חַלּוֹנוֹת.

מֵחַלּוֹן אֶחָד נִגַּר דְּבַשׁ.

מֵחַלּוֹן שֵׁנִי נִשְׁפְּכָה סֹלֶת.

אַבְרָם גָּדַל עַל דְּבַשׁ וְסֹלֶת.