כאן דעה | שחר גבע על חוק שירות לאומי חובה לבנות דתיות

‫בגיל 18 יכולתי לבחור ‫אם בכלל בא לי להתגייס.

‫למה? ‫כי אני דתייה.

‫כולם מדברים על החרדים, ‫כן יתגייסו, לא יתגייסו,

‫חיילים בצבא ה', ‫משתמטים בשירות הדת, מה לא?

‫אבל אף אחד לא מדבר על זה ‫שצעירות דתיות בישראל

‫מוזמנות לגלוש לאזרחות, ‫פשוט כי הן הצהירו שהן דתיות.

‫ועל העובדה שמי שכן בוחרת ‫להתנדב לשירות הלאומי,

‫צריכה להתמודד כמעט לבד ‫מול מערכת סבוכה.

‫נתחיל בזה שאף אחד לא קבע ‫כמה זמן אמור להימשך השירות הלאומי,

‫ושכל בת שירות יכולה בעיקרון ‫לפרוש באמצע.

‫לא חסרות בנות שעושות ‫שירות אזרחי של שנה או פחות,

‫סתם כי בא להן להתקדם,

‫לצאת ללמוד, לטייל, לעבוד ‫או להקים משפחה.

‫בכל זאת, הן מתנדבות.

‫לחיילים וחיילות ‫אין את הפריבילגיה הזאת.

‫ובניגוד לבנות השירות,

‫הם גם לא יכולים באמת להחליט ‫איפה לשרת.

‫אבל לא הכול ורוד בשירות הלאומי, ‫רחוק מזה.

‫כיום, אין אפילו מסגרת ברורה אחת ‫שאמורה להכווין את הבנות

‫להצבה המתאימה להן. ‫יש שמונה.

‫וגם אם הפיצול נובע מכוונות טובות, ‫בפועל זה יוצר קצת בלגן.

‫יש שמונה אגודות שונות ‫של שירות לאומי

‫שאליהן צריך לגשת באופן עצמאי.

‫כל בת שירות יכולה לקבוע לעצמה ‫יום סיירת,

‫שבו היא מוזמנת לבדוק ‫את מקום השירות הפוטנציאלי

‫ולהחליט אם הוא מתאים לה.

‫ולא פעם נוצר מצב ‫שבנות איכותיות, רציניות ואחראיות

‫נשארות ללא מקום השירות ‫המתאים להן.

‫אי הסדר נמשך לעיתים ‫גם במהלך השירות עצמו

‫משום שהבנות לא תמיד זוכות ‫לליווי מתאים או להכשרה מספיקה.

‫ונכון שיש רכזות שהתפקיד שלהן ‫הוא לערוך ביקורות

‫ולתת מענה לבעיות, ‫אבל בפועל,

‫הביקורות לא תמיד מספיקות,

‫ולעיתים הפנייה אליהן ‫תיעשה כשכבר מאוחר מדי.

‫יש לכך מחיר נפשי.

‫וכן, יש גם הטבות שהמשרתות ‫לא מקבלות

‫כי יש פה עניין של זכות. ‫לא לכולן מגיע.

‫באפריל הקרוב ייכנס לתוקף ‫חוק שיסדיר סוף סוף

‫את בלגן השירות הלאומי אזרחי ‫במדינה.

‫אולי חלק מהבעיות שהזכרתי ייפתרו, ‫מוקדם לדעת,

‫אבל בכל מקרה, ‫את הדבר החשוב ביותר הוא משמיט:

‫הגיע הזמן שהשירות הלאומי ‫יהיה חובה,

‫ושיהיה מאורגן ומובנה ‫לא פחות מהשירותבצה"ל.