כאן דעה | עד כמה הגבר שלך רעיל?

עד כמה בן הזוג שלך רעיל?

עד כמה אחיך רעיל? ואבא שלך, עד כמה הוא רעיל?

והבן שלך, עד כמה הבן שלך רעיל?

אונס, בריונות, הטרדות מיניות, אלימות, קבלו את הגבר הרעיל.

פרסומת חדשה שלג'ילט מציגה את הגבריות הרעילה

ומטלטלת את הרשת.

במהלך הפרסומת הגברים מוצגים כשוחרי טרף מיני,

כביריונים חברתיים וכמנפנפי מנגל סדרתיים

שמצדיקים את עצמם לעצמם, כי ככה הם וזהו.

מתוך ניסיון לייצר שינוי חיובי כמו השינוי של קמפיין Me Too,

תנועת המטוטלת זזה באופן קיצוני מדי. והתוצאה?

פרסומת שהכותרת שלה היא לא פחות מאשר "גבריות רעילה".

ולא רק שיש בזה נזק, יש בזה גם סוג של צביעות.

מחקרים מראים שהמגדר הגברי הוא תוקפני יותר,

אימפולסיבי יותר ותחרותי יותר מהמגדר הנשי.

הפרסומת שלג'ילט היא דוגמה אחת להלך רוח כללי

שבא לנטרל את התכונות הרעילות האלה בקרב הגברים

או ליתר דיוק, להפוך את הגברים לנשיים יותר.

הבעיה היא שאנחנו זקוקים לתכונות האלה וסומכים עליהן לא פעם.

כשבניין בוער, אנחנו מוציאים את הילדים והנשים קודם, בדיוק בגללן.

כשפורצת מלחמה, אנחנו שולחים את הגברים כדי שיגנו על הבית,

בדיוק בגללן.

התוקפנות הגברית מתועלת לא פעם גם לגבורה,

והתחרותיות שלהם - להישגים,

אבל במקום לתעל את המאפיינים הגבריים האלה למקומות טובים,

אנחנו מכנים אותם רעילים מצד אחד ואז משתמשים בהם כשצריך, מהצד השני.

ג'ילט היא חברה מסחרית וצינית והיא קוראת היטב את המפה.

בעידן שבו אסור לפגוע אפילו ברגשותיו של החתול,

מותר להכליל גברים ולכנות אותם רעילים, אולי אפילו רצוי.

אבל אף אחד לא נהיה יפה יותר כשכל הזמן אומרים לו כמה שהוא מכוער.

והילדים, הנערים והגברים של היום שומעים את זה כל הזמן.

זאת לא הדרך ליצור חברה שוויונית ולתקן עוולות שנעשו לנשים,

זאת הדרך לייצר משבר זהות בקרב מגדר שלם.

גברים הם השותפים שלנו, הם השותפים היחידים שיש לנו.

הם האבות שלנו, האחים שלנו, הילדים שלנו, בני הזוג שלנו.

לכנות אותם רעילים?

אני לא בטוחה שזאת הדרך.

אנחנו הרי בעיצומה של מהפכה נשית מוצדקת ומרגשת מאין כמוה.

בואו נצעד אליה יחד - גברים ונשים, כמו מה שאנחנו באמת,

שותפים, לא אויבים.