פרק 9 - חג הקוקוס
ישנם דרכים שונות להשגת אגוז הקוקוס. אפשר לקנות או לרכוש בסחר חליפין, כמו החלפתו בסבון שמקבלים באוניה אחת לשבוע, או בזוג מכנסים ישנות. אך קיימת דרך נוספת, והיא לטפס על הדקל ולקטוף מהאגוזים שעליו. כחבר קיבוץ ודקלאי נראה לי מיותר לשתף אפריקאים בקטיף הקוקוס. באחד הימים בעיר פורטג'נטיל הלכתי בשדרה הראשית. משני צידי הרחוב צמחו דקלי הקוקוס לגובה רב. פה ושם נראו כמה דקלים עמוסי פרי. חשבתי לעצמי שזאת ההזדמנות להראות לתושבי העולם השלישי שאין כמו הישראלים בקטיף הקוקוס. לא היה זה מכובד לטפס על עץ ברחוב הראשי לאור היום, לכן חזרתי לאוניה ושיתפתי בסודי קדט נוסף בן-מושב. בחצות הלילה חמקנו שנינו מהאוניה, לבושים בבגדי עבודה ויצאנו לשדרה. מצאנו עץ עמוס פרי. היה זה דקל ישר כסרגל בגובה בית בן שלוש קומות. גזע העץ היה דק יחסית לגובהו וחלק.
חברי התלהב והחליט לטפס ראשון ואילו אני, כעובד ותיק בענף התמרים בקיבוץ, נראה היה לי כי הטיפוס הולך להיות משימה לא קלה. כבר בתחילת הטיפוס על הדקל, הגיע אפריקאי סקרן והתעניין בנעשה. חברי טיפס במעלה הגזע. בגובה של שלושה מטר נעצר כשהוא חובק את הגזע. הטיפוס על הדקל הצחיק מאוד את ידידנו המקומיוהנ"ל פתח בצחוק חרישי שהתגלגל, תפס תאוצה ונגמר בשאגות רמות. לא עברו חמש דקות ורבים מתושבי העיר תצטרפו לחגיגה ושאגות צחוקם המתגלגל הזעיקו למקום את יתרת התושבים. חברי המשיך וטיפס במעלה הגזע עד שהודיע לי כי אפסו כוחותיו, כשהוא חבוק לגזע כמו דובון קואלה בגובה רב ועוד לא הגיע למחצית העץ. נחלצתי לעזרתו. היות והייתי מיומן בטיפוס על עצי דקל הגעתי אליו די בקלות. ניסיתי לעוקפו אך ללא הצלחה, לכן אמרתי לו שידרוך על כתפי וימשיך בטיפוס.
השיטה עבדה ואנו התקדמנו עקב בצד אגודל במעלה הדקל. במהרה עייפתי מהטיפוס ומכובד משקלו. ביקשתי ממנו להיצמד לגזע היות ואני יורד לנוח. חברי נצמד לגזע בשיטת הקואלה (דובון אוסטרלי החי על עצי אקליפטוס) ואני ירדתי להמון החוגג.
כל תושבי העיר הדליקו משואות רקדו, שרו ובעיקר צחקו. הגעתי למטה והתקבלתי כגיבור לאומי. אחד האפריקאים החליף אותי וטיפס במעלה העץ. למען האמת הוכיח מיומנות ועד מהרה הגיע לחברי הדבוק לגזע. חברי היה בטוח שחזרתי. כיוון שלא העז להביט למטה אמר בעברית: "אני דורך לך על הכתף וממשיך לטפס". האפריקאי שלא שלט בשפה נשאר שקט. את השקט הזה ייחס חברי למאמץ הטיפוס שלי, דרך על כתפו של האפריקאי המופתע שאיבד את אחיזתו וגלש לאורך הגזע לקול שאגות הצחוק שבקע מגרונם של החוגגים הסובבים את הדקל. כמובן שלא הגענו לאגוזי הקוקוס המיוחלים. למעשה היה העץ עתיר פירות היות ואף אחד לא הצליח לטפס עד לצמרתו. אנחנו חזרנו לאוניה ובטוח אני שמאותו יום באותו תאריך מדי שנה נחגג בעיר חג הקוקוס.
