The Benevolencija in Sarajevo

הבנוולנסיה

בשנת 1991 המתיחויות בין העמים השונים שהרכיבו את יוגוסלביה הגיעו לשיאן, והמדינה התפרקה לשורה של רפובליקות עוינות. לאורך כל שנות התשעים, אזור הבלקן ראה סדרה של מעשי זוועה, טיהורים אתניים, הפצצות, גירושים ומצורים. המלחמות תמו באופן רשמי רק בשנת 2001, אולם הצלקות נותרו קיימות עד היום. האירועים הללו לא פסחו על אנשי ונשות הקהילה היהודית הקטנה, אך משמעותית, של סרייבו, בירת בוסניה. הם מצאו עצמם במצב די מעניין: מצד אחד, הקהילה עצמה לא ממש הייתה על הכוונת של אף אחד מהצדדים הלוחמים. אך מצד שני, חברי הקהילה לא היו ממש מנותקים מהסביבה - המצור והירי שחוותה העיר לא הבדילו בין דתות. היהודים הבוסנים היו יכולים לבחור לתמוך בכל אחד מהצדדים - אולם לא רק שבחרו להישאר ניטרליים, הם אפילו פתחו את שעריהם והחלו לסייע לכל הזקוקים לכך, ללא קשר לדת או מוצא. את הסיוע העניק ארגונה של הקהילה היהודית – הבנוולנסיה. הארגון הזה היה ארגון חברתי, שחגג בשנת 1992 מאה שנים להיווסדותו. הארגון לא רק חילק מזון ותרופות, אלא גם ארגן חוגים למבוגרים, העניק מתנות לילדים וסיפק שירותי טלפון ודואר. בנוסף, הקהילה סייעה לארגוןהג'וינט הבינלאומי בפינוי של תושבים מהאזור - יהודים, נוצרים ומוסלמים כאחד, וחלקם אף זכו למקלט מדיני זמני בישראל. למרות המוניטין הלוחמני שקיבלו מדינות הבלקן, התגייסות הקהילה היהודית היא דוגמא לערבות ההדדית שסרייבו הייתה ידועה בה עד פרוץ הזוועות. הקהילה ממשיכה לשגשג היום בעיר באופן יחסי, אך דווקא השלום השורר במדינה מוביל להדרתה – על פי החוקה, הנשיאות בבוסניה היא גוף תלת-ראשי המורכב מנציג בוסני, סרבי וקרואטי. לפיכך, יהודים, וחברי קהילת הרומה, אינם מסוגלים למלא את התפקיד.