My Israeli Weekend
סוף השבוע הישראלי שלי
אחד הדברים שאני הכי אוהבת בישראל הוא סוף השבוע. סוף השבוע שלנו הוא בימי שישי ושבת ולא בימי שבת וראשון, כמו בהרבה מדינות אחרות. עכשיו, כשאני גרה בגרמניה, אני מרגישה כאילו כל שבוע יש לי שלושה ימים של סוף שבוע – שישי, שבת וראשון! זה נחמד, אבל מאוד מבלבל בהתחלה.
אצלי במשפחה, יום שישי בבוקר מוקדש לסידורים. אנשים בישראל עובדים המון שעות, והרבה פעמים הם לא מספיקים לעשות את כל הסידורים שצריך במהלך השבוע, וכך גם אצלנו. אצלנו במשפחה, אני ואבא שלי תמיד היינו הולכים למרכז העיר ביום שישי בבוקר, וקונים כל מיני דברים שאמא שלי ביקשה: לחם במאפייה, פירות וירקות אצל הירקן, ודגים בחנות הדגים. לפעמים היינו הולכים לדואר או לבית מרקחת. תמיד אהבתי את הטיול השבועי שלנו. קודם כל, אני מאוד אוהבת ללכת ברגל, אפילו שהרבה פעמים מאוד חם, וצריך להקפיד לשתות וללכת בצל. אבל מעבר לכך, זאת הייתה המסורת השבועית שלי ושל אבא שלי, והיינו מנצלים את הזמן הזה כדי לדבר על כל מיני דברים. לפעמים היינו פוגשים את סבתא שלי בבית קפה, ואוכלים איתה ארוחת בוקר.
בזמן שאני ואבא שלי עשינו סידורים, אמא שלי בדרך כלל עזרה לאחת הסבתות שלי, או בישלה לסוף שבוע. כשאני ואבא שלי היינו חוזרים מהעיר הייתי עוזרת לה, ואבא שלי היה עורך את השולחן. אח שלי היה מצטרף אלינו, אחרי שהוא היה מסיים את הסידורים שלו והולך לחדר כושר, ואז היינו אוכלים ביחד. במהלך השבוע כמעט אף פעם לא יצא לנו לאכול ביחד – אבל בסוף השבוע תמיד הקפדנו לאכול כולם יחדיו. ואז, אחרי האוכל, מגיע החלק הכי כייפי – שנת צהריים. בישראל לא נהוג לעשות שנת צהריים באמצע השבוע, אבל בסוף השבוע הרבה אנשים הולכים לישון במהלך היום. אני מאוד אוהבת לישון, והיה לי נורא כיף לדעת שאוכל לנוח גם באמצע היום.
אחר הצהריים בדרך כלל מוקדש למשפחה – אנחנו תמיד היינו נוסעים לבקר את אחת הסבתות שלי. גם דודה שלי ובני דודים שלי הצטרפו, וזה היה נחמד לפגוש אותם, כי אנחנו לא בקשר יום-יומי. בדרך כלל אכלנו כולנו ביחד ארוחת ערב. תמיד היינו רואים חדשות ביחד – ביום שישי בערב מהדורת החדשות ארוכה במיוחד, וכוללת הרבה כתבות מעניינות, לאו דווקא רק על פוליטיקה. אחרי הביקור אצל הסבתא, הייתי נפגשת עם חברות. בדרך כלל היינו הולכות לבר או לסרט.
יום שבת בישראל, בניגוד לשישי, מאוד רגוע, בגלל שכמעט כל החנויות ומקומות העבודה סגורים. הרבה אנשים, אבל, אוהבים לטייל בשבת, או ללכת לים. גם אני הלכתי לים המון כשגרתי בארץ. למזלי, גרתי 15 דקות נסיעה מהים, אז הייתי נוסעת עם המשפחה או עם חברות. אחרי שהיינו נכנסות למים היינו משחקות מטקות, משחק מאוד פופולרי בחוף בישראל. תמיד גם היינו אוכלות אבטיח עם גבינת בולגרית. אני לא בטוחה מאיפה המנהג הזה התחיל, אבל זה שילוב מאוד פופולרי ומאוד טעים! ואז הייתי חוזרת הביתה, מותשת מהים ומהשמש, והולכת לישון עוד פעם בצהריים. בערב הייתי מבקרת את הסבתא השנייה שלי, ככה שבכל סוף שבוע ראיתי את שתי הסבתות שלי.
וככה, היה נגמר לו סוף השבוע, ושבוע חדש היה מתחיל. תמיד הרגשתי שלא הספקתי לעשות את כל מה שרציתי ביומיים האלו. בדרך כלל, הרגשתי שלא עבדתי או למדתי מספיק. אבל, כמה כבר אפשר לעשות ב-48 שעות? וחוץ מזה, מותר גם לנוח ולכייף לפעמים!
