Annael 7: China, Fujian and Macau
פוג'אן ומקאו Fujian and Macau
שלום קוראים יקרים,
כל הכבוד לכם אם הצלחתם לקרוא את כל החלקים על המסע הגדול שלי בסין. היום אספר לכם על המקומות האחרונים שביקרתי בהם עם הקבוצה. שנגחאי הייתה עיר מעניינת, תוססת עם הרבה דברים שאפשר לעשות, לראות ולבקר. בשעות הבוקר המוקדמות, שוב ארזנו את המזוודות והחפצים שלנו ונסענו לתחנת הרכבת על מנת לצאת משנגחאי לכיווןפוג'אן Fujian שבמחוזנאנג'ינג Nanjing.
כשהגענו לתחנה הסופית, חיכה לנו עוד ואן קטן כדי להסיע אותנו לכפר בו שהינו לילה אחד בבית ההארחה של מר ליו, בלילה השני ישנו בטולו Toulo. מדובר בבניינים עגולים סיניים שמפוזרים בכל רחבי סין. קיימת הערכה שיש כשלושים אלף בניינים כאלה ששרדו ועומדים עד היום. מי שבנה אותם היו בני ההאקה, קבוצת מיעוט. הם היו חקלאים וגרו בכוורות הטולו הללו. בכל קומפלקס כזה גרה משפחה מורחבת שכוללת דודים ובני דודים, סבא, סבתא, אחים ואחיות. הבתים העגולים בנויים בארכיטקטורה ייחודית של בתי בוץ שמתנשאים לגובה של ארבע קומות. בכל מתחם כזה יש שער אחד ממנו ניתן להיכנס ולצאת.
בשל המודרניזציה וההתפתחות הטכנולוגית, כיום סגנון החיים הזה פחות פופולרי והרבה מהמשפחות שגרו שם עזבו את הטולו. חלק מהטולו הוסבו להיות בתי הארחה לתיירים שמטיילים באזור. הטולו שהקבוצה שלי ואני שהינו בו היה מאד מסורתי וזה בא לידי ביטוי בשירותי כריעה, לא היו שם שירותים מערביים. בנוסף, הכיור לשטיפת ידיים - לא היה מחובר למערכת אינסטלציה וביוב ולכן היה צריך לרוקן את גיגית המים לתוך אסלת השירותים בכל פעם שהיא היתה מלאה. לגבי המקלחת, היה מקום שאפשר להתקלח בפרטיות עם דלת סגורה, אבל ראש המקלחת היה חצי שבור וזרם המים היה מאד חלש. בנוסף, היו כל מיני חרקים ועכבישים אז זו לא בדיוק הייתה חוויה נעימה להתקלח שם, רק רציתי לברוח משם ולהיכנס למיטה. חדר השינה היה נחמד וכלל שתי מיטות יחיד, טלוויזיה וחלון ללא תריסים ווילון. לא היה מאוורר, מזגן או תנור חימום. מזל שהשמיכה היתה מחממת, כי בלילה היה מאד קר והרוח נשבה פנימה, לא היה ניתן לאטום את החלון. למחרת היום טיילנו וראינו עוד בנייני טולו תיירותיים יותר, המדריך סיפר לנו מעט על ההיסטוריה, צילמנו תמונות יפהפיות. בעל הבית מר ליו ואשתו הכינו לנו אוכל סיני אותנטי מאד טעים. מיותר לציין שזה לא מקום שאפשר לקפוץ בו לקיוסק או לבית-קפה מערבי. למען האמת לא ראינו שם תיירים מערביים בכלל. גם ביקרנו בשדות התה, וטעמנו תה מטעמים שונים, ואיך אפשר בלי לבקר עוד בית מקדש סיני? בשלב הזה, כבר הפסקתי לספור כמה ביקרנו.
בשעות הערב הסתובבנו בכפר שלנו, ראיתי חבורה של נשים רוקדות לרקע מוזיקה סינית על הגשר והחלטתי להצטרף אליהן. מאד נהניתי, אלו היו רגעים מאד מיוחדים והנשים הסיניות שמחו מאד שהצטרפתי אליהן ורקדתי איתן. לאחר מכן הלכתי עם חברי הקבוצה לפאב מקומי שם שתינו בירות ומיצים וגם שיחקנו בקלפים.
את הלילה הבא העברנו ברכבת לילה שלישית ואחרונה למסע הזה לכיוון מקאו. בקושי הצלחתי להירדם, ואת היום למחרת העברנו במעברי גבולות, בירוקרטיה, חותמות על דרכונים, בדיקות ביטחוניות. היו לנו שעות ספורות ליהנות ממקאו, שמנו את המזוודות שלנו במלון-קניון הגלקסי, אכלנו ארוחת צהריים זריזה, התרעננו ושטפנו פנים. ואז יצאנו עם המדריכה לטייל בעיר העתיקה שנראית כמו כפר פורטוגזי, ראינו מרחוק את הקתדרלה של סן פול. לא היה לנו זמן בכלל להיכנס לקזינו. היה מאד חם שם, היה קשה להסתובב ברחובות בשיא החום וכולם כבר חיכו לסיים את היום. לאחר מכן לקחנו אוניית פרי Ferry לכיוון האי הונג-קונג, מדובר בשייט מהיר של כחצי שעה. משם המשכנו לאכסנייה שבה התחלנו את הטיול. היו לנו סידורים אחרונים לעשות כמו ללכת לשוק ולקנות עוד מזכרות, לאכול ארוחת ערב במסעדה מערבית נורמלית, להטעין טלפונים ומצלמות ולספוג אווירה אחרונה של עולם אסיאתי. היה לנו ארבע או חמש שעות לישון וכבר באמצע הלילה היינו צריכים לקחת אוטובוס לשדה התעופה בהונג קונג. טסנו עם חברת התעופה אמירטסEmirates , עצרנו בדובאי לשעתיים ומשם המשכנו ללונדון. החזרה הביתה לקחה יממה שלמה, עשרים וארבע שעות. בעצירת הביניים בדובאי ראיתי דוכן של נוטלה ושם סוף-סוף קניתי לעצמי קרפ מלא בנוטלה ובננה, חיכיתי לזה חודש שלם! למי שלא זוכר, אין בסין שוקולד נוטלה.
איך לסכם? הטיול בסין היה טיול של פעם בחיים. חוויה יוצאת דופן, לעיתים מטלטלת וקשה מאד ולעיתים מדהימה ועוצרת נשימה. העם הסיני הוא מאד מיוחד ושמחתי להכיר אנשים ששונים מהתרבות המערבית שאני רגילה אליה. אחרי שהקורונה תסתיים ונוכל לחזור לשגרה, אני חושבת שארצה לבקר במדינה אסיאתית אחרת כמו תאילנד ווייטנאם או יפן.
