Annael 3: China, Chengdu

Chengdu

שלום לכולם, אני רוצה להמשיך לספר לכם על היעד הבא שביקרתי בו בסיןצ'נגדו.

הנסיעה מצפון גוויליןלצ'נגדו נמשכה כשבע שעות ארוכות במהלך היום. בסביבות השעה שש בערב הגענו לאכסנייה שנקראת גברת פנדה. אין לי הרבה דברים טובים להגיד על המקום הזה חוץ מארוחת הבוקר הטעימה.

הסיבה העיקרית שהרבה מטיילים עוברים דרךצ'נגדו היא הפנדות המפורסמות. למחרת בבוקר, נסענו לסיור במרכז המחקר והרבייה של הפנדה. המקום מעוצב כפארק ענקי ובו עשרות פנדות בגילאים ובגדלים שונים. מדובר באחד מהמקומות הפופולריים ביותר לביקור בקרבתצ'נגדו או אפילו בכל אזורסצ'ואן ואני לגמרי ממליצה לבלות שם כמה שעות. כבר בתקופות קודמות, סין השתמשה בפנדות ככלי דיפלומטי. כיום נשארו מעט מאד פנדות משום שתהליכים של עיבוד אדמה והרס יערות פגעו באזורי המחייה הטבעיים של הפנדות. סין עושה מאמצים רבים כדי למנוע את הכחדת החיה הזו ומנסה לקדם ילודה. המאמץ הזה משתלם כי כיום יש בערך כאלפיים או שלושת-אלפים פנדות בטבע, אז הן כבר לא ממש בסכנה להיעלם מהעולם בעתיד הקרוב.

כמו שסיפרתי בפרקים הקודמים, לא התמזל מזלנו עם מזג האוויר בסין. ביום שהסתובבנו במרכז המחקר ירד גשם זלעפות ונאלצנו ללבוש מעילי גשם ולהחזיק מטריות במשך שעות. זה לא בדיוק עזר, אני זוכרת שנרטבתי לחלוטין וכך גם יתר חברי הקבוצה. לא הצלחתי לראות את כל הפנדות משום שהיו המוני אנשים שהחזיקו מטריות מעל לראשם והסתירו לי את הפארקים והפנדות החמודות. גם יצא לי לראות גורי פנדות, שם התור היה עוד יותר ארוך כי כולם רצו לצלם אותם ואפילו לעשות איתם סלפי.

יום אחרי זה, נסענו אני ועוד חמישה מחברי הקבוצה בהסעה פרטית ללשאן כדי לראות את פסל הבודהה הענק, אשר נמצא במרחק של מאה עשרים קילומטרים וכשעתיים וחצי נסיעה במכונית מהעירצ'נגדו. הגובה של הבודהה הוא שבעים ואחת מטרים. מעבר לגודלו המרשים, בתוך הפסל יש מערכת ניקוז מתקדמת שנבנתה עוד במאה השמונה וכוללת צינורות המוחבאים בראש, מאחורי האוזניים ובכתפיים. בשנת אלף תשע-מאות תשעים ושש, סוף סוף נכנס פסל הבודהה לרשימת אתרי המורשת שלאונסק"ו.

זה אחד המקומות המתוירים ביותר באזור ולכן התורים בכניסה מאד ארוכים. עליתי וירדתי כל כך הרבה מדרגות תלולות במקום הזה. אני חושבת שמבחינה פיזית, זה היה היום הכי מאתגר וכבר הייתי חסרת-נשימה. תעשו לעצמכם טובה, תהיו בכושר מעולה לפני שאתם יוצאים לטייל בסין. חוץ מהקושי הפיזי, יש לי גם פחד גבהים. אני מפחדת להסתכל ממקום גבוה כלפי מטה. בכל מקרה, אני שמחה שהצלחתי לעשות את הפעילות הזו כי יש לי תמונות מדהימות שתמיד יזכירו לי את החוויה הזו.

ביום האחרון ביקרנו את העיר עצמה, רחובג'ינלי הוא מאד קסום ויש בו הרבה חנויות קטנות, מסעדות, אוכל רחוב, פאבים, דוכנים. הלוואי והיה לי יותר זמן להיות שם. גם ביקרנו במקדש וונשו המהמם והמיוחד, ואחר כך ישבנו לנוח בפארק הסמוך. גם הלכנו לפארק העם המפורסם, שם ניתן לראות נשים סיניות רוקדות ריקודי עם לרקע שירים סינים, אפשר גם לשבת באחד מבתי התה ולשתות איזשהו תה מקומי, אני באופן אישי פחות התחברתי לתה שלהם. היה לזה טעם של פרחים, מאד מר אבל היה נחמד לנוח ולראות את התושבים המקומיים משחקים בקלפים או עוברים ניקוי אוזניים בזמן שהם יושבים בבית-תה או מסתובבים ברחובות. כן אני יודעת שזה נשמע מוזר, אבל מסתבר שזה מאד מקובל ופופולרי בסין וראיתי גם הרבה תיירים שמתנסים בטיפול היופי יוצא הדופן הזה.

לסיכוםצ'נגדו היא עיר תוססת וגדולה. היא מלאה במרכזי קניות, מרכזי עסקים וגם אטרקציות מעניינות בקרבת מקום. לדעתי, העיר הזו יותר מודרנית מהונג קונג. זיהום האוויר בה גבוה והשמיים אפורים באופן תמידי, לא ראיתי את השמש אפילו פעם אחת. הרכבת התחתית מתפקדת בצורה מצוינת, לפעמים אפילו טיילתי לבד בתוך העיר בביטחון גדול ובלי לחשוש מללכת לאיבוד. זה היתרון בבחירת אכסנייה שנמצאת בקרבת תחנת רכבת-תחתית. את האוטובוסים לא ניסיתי כי פחדתי שלא אמצא את הדרך חזרה.

לבסוף חזרנו לחדרים כדי לארוז את המזוודות ולהתכונן לנסיעה הבאה לכיוון העיר שיאן.