מאיפה הגיעו אלינו הצהלולים ואיך עושים "קולולו" משובח? | כאן סקרנים
אז איך עושים קולולו משובח או צהלולים,
ומה הקשר ביניהם לבין גירוש שדים ולוחמות כורדיות שנאבקות בדאעש?
אז כן, בדרך כלל רק נשים מצהללות,
וזה צליל ייחודי מאוד כי הוא משלב בתוכו צליל בטון גבוה, עוצמה חזקה
ורעד שמכונה בשפה המוזיקלית "ויברטו".
כמה הוא עוצמתי?
אישה שמצהללת, איזו מילה נהדרת, לתוך מיקרופון במקום סגור,
יכולה להפיק צהלול בעוצמה של כ-85 דציבלים.
עוצמת שיחה בין שני אנשים היא בממוצע 60 דציבלים,
אבל מדובר ביחידת מידה אלגוריתמית,
ולכן צהלול יכול להיות חזק אפילו פי 18 משיחה.
מרעש של אוטובוס חולף, הוא חזק פי 1.5 בערך.
"תשמור על ה... על הלוחמים שלנו".
מה ששמענו כרגע זה כשתיים וחצי שניות של צהלולים
ואחר כך דיבור רגיל של אותה הדוברת.
הצהלולים הם הרבה הרבה יותר יציבים לכל אורכם מאשר בדיבור רגיל.
כמו כן אפשר לראות שהתדר של הצהלולים באופן כללי הוא הרבה יותר גבוה,
כ-360 הרץ לעומת 205 הרץ.
התדר הגבוה של הצהלולים מחמיר את העניין אפילו יותר,
וחשיפה ממושכת להם עלולה אפילו לפגוע בשמיעה.
אבל זה לא באמת יקרה כי הם אורכים כידוע רק כמה שניות.
אז איך בכלל מפיקים את הצליל החמקמק הזה?
זה לא פשוט, אבל בגדול העסק קם ונופל, תרתי משמע,
על נענוע אינטנסיבי של הלשון.
כל אחת מן הבליטות האלה מייצגת מכה אחת של הלשון,
כשמונה מכות לשון בשנייה אחת.
יש נשים שמזיזות את הלשון במהירות לצדדים
ואחרות מזיזות אותה למעלה ולמטה.
מעבר לזה יש נשים שמכסות את הפה עם היד בזמן שהן מצהללות
כדי להסתיר את תנועת הלשון שנתפסת כלא כל כך צנועה בחברות מסוימות.
אבל ליד החוסמת יש תפקיד נוסף,
היא יכולה ליצור חיתוכים בזרם האוויר שמשפיעים על הצליל
או אפילו לייצר מעין תיבת תהודה שמגבירה את עוצמת הצליל.
בשנים האחרונות הצהלולים זוכים לעדנה מחודשת.
כמעט בכל חתונה, בר מצווה או ברית, יגיע מתישהו רגע הקולולו.
אבל זה לא תמיד היה ככה.
בעשורים הראשונים של ישראל מדיניות כור ההיתוך
הובילה להצנעת המנהגים העדתיים
שהביאו איתם העולים בעיקר מארצות ערב והמזרח.
וזה כלל גם את הצהלולים שנתפסו לפעמים כפרימיטיביים.
הייתה תקופה בארץ שמאוד התביישו בזה. אפילו מהניסיון שלי
שכשהיינו קטנים התביישנו במוזיקה, בשפה, אז גם התביישנו בזה
והיינו מבקשים מאנשים לא לעשות את זה בחגיגות שלנו.
זאת אומרת, אני זוכר שאפילו אני ככה קצת נסגרה לי הנשמה קצת
כשעשו הלאהל (צהלול בעירקית) בבר מצווה שלי.
היום כמובן זה אחרת. גם הדור הצעיר, הוא מרגיש אחרת ו...
אני בעד שיעשו את זה כמה שיותר.
זו כנראה אחת הסיבות שבגללן המילה "צהלולים" בעצמה די חדשה.
המוזיקאי חיים אוליאל איש שדרות ולהקת "שפתיים"
הציע אותה לאקדמיה ללשון העברית והיא אושרה בשנת 2001.
המילה היא בעצם הלחם של "צהלות" ושל "הילולים",
ומזכירה בצליל שלה אתה"קו-לו-לו-לו".
אבל כבר לפני כמאה שנה רבי שלום אביחצירא,
רב הקהילה היהודית של העיר קולומב-בשאר שבדרום-מערבאלג'יריה,
קרא לקולות השמחה האלה "הלהולים",
ויש עדויות קדומות גם לשימוש בפועל "מצפצפת".
בספר "משא בערב" של הסופר היהודי-איטלקי
ואיש תנועת ההשכלה שמואל רומנאלי נכתב:
"בערב יובילו הכלה לבית חתנה לקול המצפצפת..."
אז לצהלולים יש היסטוריה ארוכה והם בעצם באו לכאן ממקומות אחרים.
הם נפוצים מאוד בעולם הערבי וגם אצל איראנים, סודנים וטורקים.
איראנים זה פרסים. שחר, את פרסייה.
כן, אבל אני לא יודעת לצהלל, מה אני אעשה?
אזכור שלהם מופיע כבר במאה החמישית לפני-הספירה
בכתביו של ההיסטוריון היווני הרודוטוס:
"נוטה אני גם לחשוב", כתב מי שכונה אבי ההיסטוריה,
"כי קול התרועה בשעת העבודה במקדשים מקורו פה
"כי מרבות נשי הלובים להשתמש בו ועושות הן את הדבר יפה".
ההנחה היא שהלובים הם בעצם ברברים, ושהמנהג התפשט מהם למקומות אחרים.
העוצמה הגבוהה של הצהלולים שמאפשרת להם להישמע למרחקים גדולים
היא הסיבה שבעבר הרחוק הם שימשו כאמצעי תקשורת
בין שבטים או כפרים שונים כדי ליידע על אירוע משמח.
בהמשך הדרך נשים השמיעו צהלולים כשגברים יצאו לשדה הקרב
כדי לעודד אותם ולאחל להם הצלחה.
אבל דווקא בשנים האחרונות הלוחמות הכורדיות הן שצהללו
כדי שיריביהן מדאעש במלחמה בסוריה ידעו שהן בשטח ויפחדו.
למה? כי לוחמי דאעש מאמינים שאם ייהרגו בקרב על ידי אישה,
הם לא יעלו לגן עדן ולא יזכו ב-72 בתולות.
גם במלחמת האזרחים באתיופיה בין השנים 1974-1991,
לוחמות ב-TPLF, ארגון מחתרת בצפון המדינה,
השמיעו צהלולים כדי להבריח את חיילי החונטה הצבאית.
הצטרפתי ל-TPLF בגיל 11, 12.
בגיל 15 או 14, משהו כזה, קיבלתי נשק והתחלתי להילחם.
בגללה"קולולו" החיילים שלנו, לא נפל המורל שלהם,
וגם לאויב ששומע שנשים יש במלחמה הזאת,
הם יודעים שהחיילות הן חזקות.
והיו מספרים בעצמם גם כשתפסנו אותם בשבי
שמתי ששומעים את הקול של הנשים היו מפחדים "הן לא ירחמו עלינו",
ככה היו אומרים "כי הן אמיצות מאוד".
ובחזרה לכאן ועכשיו.
מעבר לשמחה שהצהלולים מביעים בימינו,
יש גם אנשים שמאמינים שבכוחם להילחם בעין הרע וברוחות ושדים,
וספציפית במקרה של אירוסין מרחיקים את השדה לילית.
יש אפילו טענה שאומרת שהרעש שהם מפיקים עוזר לשמור על האדם
בזמן מעברי סטטוס כמו ברית מילה, בר מצווה.
ובסופו של דבר כשמשהו עושה שמח הוא עושה שמח,
וגם זה לבדו יכול להספיק כדי לגרש כמה שדים, לא?
"קולולוי, קולולוי!"
קולולו, התרבות הזאת הערבית של הצהלולים היא משהו שהיה לי מאוד חשוב.
שזאת לא תהיה נטע שיכולה לבוא מכל מדינה באירופה,
אלא זאת נטע שמגיעה ממדינת ישראל.
צהלולים הם בדרך כלל מנותקים מהקשר של ריתמיקה.
הצהלול עצמו אי אפשר לתחום אותו בקצב, אי אפשר להעמיד אותו על ביט,
אז פה נגיד זו מין קריאה כזאת.
זה גם מאוד מאוד תרם לאפקט ההפתעה והשיגעון הכללי
שהיה מסביב לנטע ול-TOY.
