על המחאה השקטה של ההודים בישראל שמעתם? | דוקותיים
אוכל הודי, איזה טעים.
מה, את הודית? לא נראית. אבל הודים הם חומים.
התבלינים, הריחות, ואיזה שירים...
הכול אני יודע על הודו, גרתי שם חצי שנה.
אוכל הודי, איזה טעים.
למרות שאתם ההודים, לא יהודים.
ממזרים, ממזרים. קצת לא נעים.
כשבאתם לארץ לא קיבלתם בולים. להיכנס עם תינוקת לבית החולים,
נשלחה למות, בידיים של אמה. דופקת על הדלת, מבקשת עזרה.
"ממזרים", הם אומרים, "מסריחים, מלוכלכים,
איצ'יקידנה, כמו קרקס הם נראים".
חטיפים הודים, על זה לא מדברים, אבל מה שחשוב - שהאוכל טעים.
יאללה, יום טוב. -ביי, אחי.
ברוכים הבאים לדימונה. טיול שורשים בדימונה.
תקשיבו, יש לי סטוריז - אומנות.
מה אתה עושה פה בדימונה? -באתי לצלם אותך.
פעילה חברתית הודית זה לא דבר שפוגשים כל יום. -נכון.
לתייג את "כאן" גם ב... -תתייגי.
אני בר אבסקר יצחק, בת 26, פעילה חברתית הודית.
אנחנו פה, מציינים 68 שנים למחאה השקטה,
מחאה שהעולים של הודו עשו ממש כאן, בלילינבלום פינת נחלת בנימין.
אתה רואה מה זה הודים? ביחד.
זה נורא חדש. -כן? -מה שקורה.
אקטיביזם הודי הוא לא משהו שהוא נעשה במשך שנים.
גולדה מאיר הגיעה ופגשה אותם.
במהלך המפגש הם העלו את הטענות לאפליה.
כשהיא ירדה מהבמה היא אמרה פשוט: "ממזרים לא צריכים להתלונן".
בתחילת שנות ה-50 עלו מהודו בסביבות ה-25 אלף איש.
המון עולים מהודו הגיעו לכאן - לדימונה, לירוחם, לאשדוד.
שימי אתהצ'אטני. -טעים, טעים...
אני לא רוצה שזה יהיה הנרטיב, עוד פעם אוכל הודי. -לא, לא...
לא נעים לי. -קודם כול, אוכל הודי, איזה טעים.
רוצה קצת חריף? -בטח. -בבקשה.
קודם כול תראה אם זה לא חריף. -מה, פשוט לקחת ביס, ככה? -כן.
כן, תראה שזה לא חריף לך. זה אשכנזי מעורבב.
לא היו רדיפות בהודו כלפי יהודים, ואז הם עולים לארץ ו... כאפה!
הרבנות הראשית לישראל החליטה לפקפק ביהדות שלנו.
כאן בעצם המחאה השקטה התקיימה.
ישבו כאן מאות של אנשים מול הבניין של הסוכנות,
לקחו אוהלים, לקחו שמיכות וישבו בשקט.
זו המחאה הכי הודית שאפשר.
עד שבעצם ראש הממשלה דאז של הודו
שלח מכתב לבן גוריון ואמר לו: "תחזיר אותם".
ובאמת, מאות של אנשים חזרו בחזרה להודו.
לא היה דבר כזה שעולים, יהודים, מהסוכנות היהודית,
עולים לכאן ומוחזרים בחזרה.
וזה פרק שאף אחד לא יודע בכלל, הא? -אף אחד לא יודע.
ואני אגיד לך יותר מזה, שהודים לא יודעים את זה.
המחאה השקטה בעיניי צריכה להיות חלק מהזהות קודם כול הישראלית,
זה לא רק של הודים.
זה להבין שנייה את ההיסטוריה שלנו, את מה היה,
ולקחת את זה צעד קדימה. אני רוצה גם מה יהיה.
לפני בערך חמש שנים סבתא שלי נפטרה.
הייתה לי איזו התעוררות, והבנתי שזו אחריות שלי
להחזיק שנייה את הידע הזה, שלא ייעלם, שכן יעבור לדורות הבאים.
זה סארי מוכן, מקופל, הכול, ואת זה רק למעלה.
מהמם!
זה לא צריך מישהו שילביש לך, אתה לובש לבד.
אני רוצה התעוררות, אני רוצה, יאללה, חברים.
אני שואלת את בת דודה שלי, בת 20:
"את יודעת איזו שפה סבא וסבתא דיברו?"
והיא לא יודעת, היא לא יודעת כלום כי לא מספרים לנו כלום.
וגם כשאני שואלת לא מספרים לי כי זה מאוד...
יש איזשהו פחד בדיוק מהמקום הזה של הפקפוק ביהדות
ש... שקט, שקט, שקט, רק שלא יראו, רק שלא ישמעו, רק לא לעשות רעש.
אנחנו יהודים, אנחנו ישראלים, שיעזבו אותנו, שיתנו לנו לחיות בשקט.
וזה מוביל למצב שהוא... שהוא מכניס את הדיכוי פנימה בעצם.
ובלי לשים לב, אני, ילידת הארץ, ההורים שלי נולדו בארץ,
חווה כל מיני... כאבים שאני לא ממש יודעת מה הם.
והם כאבים של עלייה.
מה אני אעשה ליד מאיר דיזינגוף, חברים?
לא יודעת.
את יכולה לצטלם עם... -וואי, תקשיב, איתי, עזוב אותה, עזוב אותה.
לעזוב את גולדה? -עזוב, עזוב.
באנו לעשות שמח, לא להיזכר ב... יהיה טוב. אליהו הנביא איתנו.
כן? -כן.
הודים אומרים שאליהו הנביא הודי. -כן? -יש שמועה כזאת.
ההודים מאמינים שאליהו הנביא הודי? -לא כולם, אבל הוא איתנו, הוא שלנו.
בסרטון הזה אליהו הנביא יהיה איתנו? -הוא כבר איתנו.
אין, תראה איזה כיכרות, איזו עיר מהממת.
אנחנו באמצע המדבר והכול פה דשא.
מה שונה הדור שלכם מהדור שהיה לפניכם, לדעתך?
הדור שלי, אני מרגישה שהוא מחפש המון שייכות,
הוא מחפש לדעת מאיפה הוא מגיע, מחפש איזשהו עומק.
הודי? -לא בצבע, אבל... -גם אני לא בצבע.
גם את לא נראית, בגלל זה... -מה לעשות.
איזו משפחה אתה? -טלקר. -אני אבסקר.
נראה לי היא מהאבודים, את מחפשת מישהו?
אני כרגע פעילה בדור החדש.
כמה פעילים חברתיים הודים יש? אנחנו עשרות, ואני ממש מקווה שזה יגדל.
תמיד זהב"קר" מסתיים בסוף?
תיעדתי משהו כמו 280 שמות משפחה ורק אחד בלי "קר".
שם המשפחה שלי זה אבסקר, הם הגיעו לפה, שינו ליצחק.
לפני שנתיים לקחתי את שם המשפחה, החזרתי אותו, אמרתי,
אני רוצה שידעו שאני הודית, אני רוצה שידעו שאני אבסקר.
אנחנו חוגגים את המלידה שלט"ו בשבט.
זה מנהג הודי, יהדות הודו.
באנו לחגוג את המלידה, להרים לקהילה ההודית בארץ,
להפוך את חג המלידהבט"ו בשבט לחג לאומי פה בארץ.
מי מגיע? -השגריר. -השגריר? -כן, אליעז דנדקר.
את הטקס של המלידה עושים בכל מיני אירועים, בכל אירוע משמח,
וגם עושים את המלידה שלט"ו בשבט.
ממש לחגוג את הטבע, להודות לאליהו הנביאלקב"ה,
על כל מה שהוא נותן לנו, על הערכים, על המשפחה שלנו.
"אליהו הנביא, אליהו הנביא, אליהו הנביא,
"במהרה יבוא אלינו עם משיח בן דוד".
אני רוצה שהחג הזה ייכנס ויהיה חג ישראלי לכל דבר,
כמו חג הסיגד או המימונה,
חלק ממשהו שלא רק הודים חוגגים, יהודים חוגגים.
