"אחרי הלידה הרגשתי מתה, שום דבר לא עניין אותי" | כאן מקשיבים

‫את התאשפזת מרצון, נכון? ‫לא כפו עלייך שום דבר? -לא כפו עליי.

‫זה... אני הרגשתי ורציתי את זה גם מאוד.

‫כלומר, שיחות עם פסיכולוג ‫זה כבר לא היה מספיק,

‫וכדורים זה גם כבר לא היה מספיק.

‫הרגשתי מתה, שום דבר לא דיבר אליי, ‫לא עניין אותי.

‫נכביתי לגמרי והייתי בתוך בור שחור,

‫ולא ראיתי את האור. ‫לא ראיתי את האור.

‫רגע השבירה היה בגיל חמישה חודשים ‫של ליאל.

‫היא הייתה חולה ולקחתי אותה לרופא.

‫אני זוכרת שנסעתי באוטו ובכיתי, ‫וכשאני באה להוציא אותה מהאוטו,

‫אני לא מצליחה להרים אותה. ‫פיזית.

‫והיא שוקלת כלום, ‫כאילו, היא שקלה פחות משישה קילו.

‫אבל כבד לך. ‫-לא הצלחתי.

‫היא שקלה... לא יכולתי. ‫אני מתקשרת לבעלי ואני אומרת לו,

‫"תקשיב, אני לא מצליחה ‫להוציא את ליאל מהאוטו.

‫"תבוא".

‫אני אימא לליאל שהיא או טו טו... ‫עוד כמה חודשים בת שלוש.

‫את אוהבת את ליאל? ‫-ממש.

‫זה לא פגע. ‫-זה פגע לתקופה.

‫וזה ניתן לשיקום.

‫אנחנו מדברים על לידה ‫שהייתה לפני שלוש שנים,

‫זאת תקופה לא קצרה. ‫-תקופה לא מבוטלת, כן.

‫מתי הבנת שאת בדיכאון אחרי לידה?

‫זה חלחל. כל יום זה היה מחלחל.

‫בערך בגיל שבועיים התחיל לה קוליק, ‫שזו תופעה של התכווצות של המעיים.

‫זה גרם לה לא לישון, כלומר, ‫היא הייתה מתעוררת מהבוקר,

‫היא לא הייתה ישנה עד הלילה ‫ובוכה שעות רצופות.

‫הייתי מוצאת את עצמי חסרת אונים ‫איתה לבד בבית.

‫מצד אחד רציתי יותר לקחת אחריות, ‫כאילו, עליה ולהקל על בעלי שהוא עובד,

‫ואז כבר פניתי למשפחה ולחברים ‫שאני לבד וקשה לי.

‫הסביבה רגילה לקבל אותי ‫כטיפוס מאוד מאוד חזק.

‫אז גם פה חשבו, אוקיי, ‫זה עוד כאילו...

‫לכל האימהות קשה, ‫ורוני תעבור, היא תתגבר.

‫התחלתי לאט לאט לעשות ‫פחות ופחות דברים.

‫זה לאו דווקא דברים של פחד, ‫פחות סמכתי על עצמי.

‫התחושה של האשמה שהייתה לי, ‫שאיזו אימא גרועה אני

‫ולמה זה כזה קשה לי ולמה...

‫למה אני לא יכולה להסתדר? ‫כאילו, למה זה לא קל לי?

‫אם הייתי משתפת שכנה ‫שיש לי דיכאון אחרי לידה,

‫אז היו אומרים לי, ‫"תתאפסי על עצמך, בעלך יעזוב אותך.

‫"כאילו, מה נסגר איתך? ‫יש לך ילדה מהממת, בעל מהמם".

‫איזה מין משפט זה, ‫"בעלך יעזוב אותך"? אני לא מבינה אותו.

‫אני גם לא הבנתי, כאילו,

‫היא באיזשהו מקום חושבת שזה... ‫אני יכולה ללחוץ על כפתור

‫ואני אה, את צודקת, כאילו... ‫זה לא עניין של בחירה.

‫או שמישהי אחרת אמרה לי, ‫"בואי, תהיי איתי, אני אוציא אותך מהדיכאון".

‫חוסר הבנה של מה זה. ‫-כן.

‫זה כל כך קשה לשתף. ‫בזמן דיכאון אחרי לידה קשה מאוד לשתף.

‫באמת, האשמה והבושה הן ענקיות,

‫ולשתף זה דבר מאוד מאוד מאוד קשה.

‫ואז עד שכבר משתפים, ‫אני מקבלת... דקירות כאלה.

‫היו לי תגובות שהנקתי אותה ‫בזמן שבכיתי,

‫אז מישהי מהמשפחה אמרה לי ‫להפסיק לעשות את זה

‫כי אני מרעילה אותה.

‫לא יכולתי לשלוט בבכי, ‫הוא היה ללא הפסקה.

‫לא יכולתי להיות עם ליאל יותר. ‫כאילו, זה הגיע למצב שאני...

‫לא יכולה להרים אותה, ‫לא יכולה להחליף לה,

‫לא יכולה לשטוף בקבוקים שלה.

‫אני בוהה בזה ואני בוכה וזה... ‫הכול נראה לי כל כך קשה.

‫הרגשתי רצון מאוד גדול...

‫שאני לא יכולה להתמודד עם הכאב ‫ושאני רוצה למות.

‫מה זאת אומרת ‫הרגשת שאת רוצה למות?

‫אני זוכרת שנכנסתי למקלחת ‫ובזווית העין ראיתי את סכין הגילוח,

‫וזה גרם לי לחיוך.

‫קרה לי שנגיד חציתי את הכביש ‫ורציתי שאוטו ייכנס בי.

‫הרגעים האלה הם לא מדוברים.

‫הייתי נפגשת עם חונכת, ‫יש ארגון למשל שקוראים לו "אם לאם",

‫והיא שיתפה אותי שהיה לה ‫דיכאון אחרי לידה,

‫ואמרתי, וואו, והיום היא עושה ככה וככה, ‫זה היה נראה לי וואו.

‫ואז היא גם שיתפה אותי ‫שכשהיא הייתה בדיכאון,

‫היה שלב שהיא התקשרה לבעלה ‫ואמרה לו,

‫"אם אתה לא בא עכשיו, ‫אני זורקת את התינוק מהחלון".

‫וזה עשה לי כל כך טוב ‫לשמוע את המשפט הזה.

‫לא שאני רציתי לזרוק את ליאל מהחלון. ‫-לא עבר לך בראש?

‫זה לא עבר לי. אבל כן, ‫זה חלק מהתסמינים של דיכאון אחרי לידה,

‫אלה גם מחשבות לפגוע בתינוק ‫או יותר מזה.

‫זה פתאום כאילו נתן לי להרגיש ‫נורמלית עם כל הסיטואציה הזאת.

‫אז בואי רגע נחזור אחורה.

‫איך הייתה הלידה? ‫איך היה ההיריון?

‫האמת היא שרוב ההיריון ‫היה לי מאוד מאוד טוב.

‫היה לי כיף, הרגשתי טוב, הייתי שמחה.

‫בחודש האחרון מצאתי את עצמי ‫כבר בוכה כמעט כל יום.

‫כי במקביל אימא שלי עברה ‫איזשהו אירוע בריאותי.

‫אז בכית על זה? ‫-מאוד. כן.

‫הגעתי לבית החולים עם צירים, ‫ובכל פעם שהיה לי ציר,

‫המוניטור התחיל קצת לצפצף ‫ואמרו לי שיש ירידה בדופק.

‫זה ככה נמשך הרבה שעות, ‫הייתי קרועה מכאבים,

‫והציעו לי אפידורל.

‫והרגשתי וואו, הרגשתי מדהים, ‫כל הכאב נעלם לי,

‫אבל פחות מדקה היו כבר רופאים ‫בין הרגליים שלי,

‫ומזיזים לי את הבטן ואומרים שאין דופק.

‫הובילו אותי מהר מאוד לחדר הניתוח, ‫אני זוכרת שקשרו אותי...

‫קשרו אותך? למה? מה זאת אומרת? ‫-שלא פתאום תזוזי.

‫מה עבר עלייך? אילו מחשבות?

‫חרטה מאוד גדולה ‫למה הסכמתי לקחת את האפידורל

‫ודאגה מאוד גדולה לליאל ‫כי אמרו לי שאין לה כבר דופק.

‫המחשבה שלי הייתה שאני גרמתי ‫למוות של הילדה שלי.

‫כשהוציאו אותה החוצה, ‫שמו אותה באמת עליי, על הכתף,

‫היא הייתה עם הלשון בחוץ ו... ‫הרגשתי הקלה מאוד גדולה,

‫והרגשתי גם שאני עכשיו כאילו, ‫אוקיי, אם אני עכשיו אמות אז זה בסדר.

‫למה הרגשת ככה?

‫כי הסכנה הכי גדולה שהייתה לי בראש ‫הייתה ליאל,

‫אבל ברגע שליאל יצאה ‫וראיתי שהיא בחיים,

‫פתאום המחשבה כאילו, ‫אוקיי, אני יכולה לשחרר.

‫היה לך פחד מוות? שאת תמותי? ‫-כן. כן.

‫אבל לא נתתי לו מקום עד שהיא לא יצאה.

‫לידה טראומטית, ‫נשמעת מאוד קשה הלידה הזאת.

‫כן. הגעתי לאשפוז יום.

‫איך זה להגיע למקום כזה, ‫להסכים בעצם?

‫אז אני הגעתי למקום שהייתי בנקודה ‫של ממש בין חיים למוות.

‫והמשכתי להילחם כי רציתי...

‫רציתי שלליאל תהיה אימא ‫ושיהיו לה חיים טובים.

‫הייתי שם איזה... כמעט חצי שנה.

‫אני זוכרת שהכרחתי את עצמי, ‫אני פשוט הכרחתי את עצמי

‫לעשות הרבה מאוד דברים ‫שלא הרגישו לי נכון,

‫אבל איפשהו בשכל שלי ידעתי ‫שזה נכון לעשות אותם.

‫כמו? ‫-כמו להיכנס לשיעור זומבה.

‫ואני לא רוצה, אני סובלת. ‫אני באמת סובלת וכואב לי

‫ובאמת מה שיש לי בראש זה כאילו... ‫אני רוצה למות,

‫ואני מכריחה את עצמי להשתתף בשיעור. ‫ואני בוכה תוך כדי.

‫את רוקדת ותוך כדי בוכה? ‫-כן.

‫אם זה ללכת לבית קפה, ‫אחרי אשפוז יום הם ממש היו...

‫המשפחה שלי דאגו להיפגש איתי.

‫גררו אותך לקפה. ‫-כן.

‫וזה לא היה נעים כי הייתי יושבת שם ובוכה.

‫ומדברת לפעמים גם בקול רם ‫על כמה רע לי או כמה קשה.

‫מה השאיר אותך בחיים?

‫ליאל ובעלי.

‫כאילו, הרצון שבאמת... ‫להיות משפחה וליהנות מדברים.

‫מתי הרגשת שאת... ‫שזה משתפר, המצב?

‫אני יכולה להגיד לך שממש לאחרונה ‫אני מרגישה... שיפור.

‫ליאל היא הדבר...

‫הכי הכי חשוב לי, הכי מהמם, ‫הקשר שלנו מדהים.

‫כשאת אומרת שאת מרגישה ‫את השיפור גם עכשיו,

‫אז בעצם ההתמודדות נמשכת, נכון?

‫את עדיין נעזרת תרופתית וקוגנטיבית. ‫-כן.

‫יש לי פסיכולוגית ופסיכיאטר

‫ואני עדיין בתהליך... ‫זה נקרא תהליך שיקום. -כן.

‫הדיכאון עדיין קיים, ‫במיוחד עם הקורונה,

‫כי בעצם הנושא של הבריאות של ליאל ‫הוא טריגר אצלי.

‫ואז הימים שאני איתה לבד פה בבית,

‫והחשש הזה שפתאום היא מצוננת ‫ואני כל כולי נותנת לה,

‫עד שאני מתרוקנת.

‫את נזכרת לפעמים בלידה? ‫-בטח.

‫עדיין קורה. ‫-כן.

‫בעצם הטראומה זו הלידה. ‫-כן.

‫זה יכול להיות כשאני משחקת ‫עם הילדה שלי,

‫ויש לה כאלה כלים כאלה, וישסכו"ם,

‫ופתאום היא הניחה אותם בצורה כזאת ‫אחד אחרי השני.

‫כמו בחדר ניתוח. ‫-כן. אני הייתי ככה.

‫התחושה היא כמו מצלמה שעושה זום ‫לתוך חדר הניתוח, כאילו על הכלים.

‫מה את אומרת לעצמך ‫בשביל לא להישאב לשם?

‫ניסיתי לעשות הסחת דעת, ‫כאילו, להוציא אותי מה...

‫ויש מצבים שאני פחות... ‫פחות יכולה לשלוט, כאילו, אז אני...

‫היום יותר קל לך לבקש עזרה? ‫להגיד, אני צריכה תמיכה?

‫זה עדיין קשה, זה עדיין משהו ‫שגם המטפלת שלי אומרת לי,

‫"כאילו, למה את לא באה ואומרת, ‫אני מרוקנת, אני לא מסוגלת היום לתפקד?"

‫קשה לי להעמיד את עצמי ‫במצב של חולשה.

‫וזה המקום שבאמת באמת... ‫גם למה אני בעצם פה, כי...

‫לא לפחד מזה ולא להגיד, ‫לא, זה בסדר, הכול בסדר איתך.

‫לא. ‫-לא.

‫לא להקטין את זה. זו מחלה. ‫זו מחלה מסוכנת גם.

‫ויש לה השפעות.

‫אני תוהה אם לשאול לגבי עוד ילד. ‫אם את חושבת על זה בכלל.

‫כן, זה מפחיד, כאילו...

‫את רוצה? ‫-אני רוצה. מאוד רוצה.

‫אני מתגעגעת גם לחוויה ‫שלא הייתה לי כאילו.

‫אולי תהיה לך חוויה מתקנת. ‫-נכון.

‫הלוואי. ‫-הלוואי הלוואי.

‫אומרים שכאילו אימא טובה ‫זו אימא מאושרת.

‫אני יכולה להגיד שעד עכשיו ‫התעסקתי המון המון המון,

‫כל התקופה הזאת, ‫באיך לחזור לתפקד

‫גם בבית וגם כאימא ‫וגם כאישה לבעלי,

‫ועכשיו אני מתחילה לפנות מקום לעצמי.

‫כאילו ל... ‫-להיות מאושרת.

‫כן, לעשות... כן, יש לזה יותר מקום.

‫יש לזה יותר מקום.