הרצל חשב להקים את מדינת ישראל... במרוקו? | כאן מציינים

‫הרצל חשב להקים מדינה יהודית באוגנדה ‫וזה לא הלך.

‫זה הסיפור שכולנו מכירים.

‫אבל מה לגבי להקים אותה במרוקו?

‫כן, היה רעיון כזה. ‫וכן, הרצל לקח אותו די ברצינות.

‫איך כמעט הפכה מדינת היהודים ‫למעצמה מרוקאית?

‫בתחילת המאה ה-20 ‫הרצל רץ בין ראשי המעצמות,

‫הסולטן הטורקי, הקיסר הגרמני ‫וחברי ממשלה בריטים ורוסים,

‫כדי להשיג אישור רשמי ‫להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל.

‫ההסכמה של המעצמות לא הגיעה ‫וברוסיה פרצו פוגרומים מחרידים,

‫ולכן הרצל נאלץ לחפש חלופות. ‫זמניות.

‫ההצעה של שר המושבות הבריטיצ'מברליין,

‫שהרצל קרא לה "אוגנדה" ‫אבל בעצם היא הייתה בקניה,

‫הייתה המשמעותית ביותר,

‫אבל היו עוד עשרות רעיונות שהסתובבו: ‫מארגנטינה וקפריסין ועד תימן.

‫רוב היוזמות לא הגיעו לשלב מעשי,

‫אבל הצעה אחת התבלטה ‫מעל ההצעות האחרות,

‫ההצעה של האחים טולדנו.

‫ברוך ויעקב-משה טולדנו נולדו בטבריה.

‫אבא שלהם, חכם יהודה טולדנו, ‫עלה ממקנס שבמרוקו,

‫והאחים, שהיו מחוברים לקהילה במקנס, ‫עקבו אחרי הפעילות הציונית של הרצל.

‫בראשית המאה הם כתבו אליו והציעו לו ‫להקים מדינה יהודית בדרום מרוקו.

‫האחים הסבירו שתושבי מרוקו ‫לא יתנגדו ליישוב יהודים,

‫משום שהם "כבר הורגלו לגור איתם".

‫חוץ מזה, מלך מרוקו ידע שהיישוב ‫הגדול של היהודים במדינת מלכותו

‫יועיל מאוד כאשר יצטרך הלוואת כסף ‫או עצות וכיוצא בזה.

‫נראה לי שהוא היה מקבל יותר עצות מכסף, ‫אבל לא היינו מגלים לו את זה, נכון?

‫לפי העדות של האחים טולדנו, ‫הרצל ממש לא פסל את הרעיון.

‫"הוא השיבנו כי ההצעה הזאת נכונה מאוד ‫וראויה לתשומת לב.

‫"ואחרי ירחי [חודשים] מספר ‫קיבלנו תשובה שנית,

‫"כי ההצעה הנזכרת הוגשה ‫לוועד הפועל הגדול של הציונים".

‫בכלל, הקשרים של הרצל ‫עם יהודי צפון אפריקה היו די טובים.

‫כבר לקראת הקונגרס הציוני הרביעי

‫הרצל פרסם קול קורא ליהדות ‫צפון אפריקה להצטרף לתנועה הציונית.

‫לקראת הקונגרס השישי הוא כתב

‫שהוא חושב להקדיש להם ‫מושב מיוחד בקונגרס:

‫"חשוב מאוד שתשלחו לפחות נציג אחד ‫לקונגרס הציוני הקרוב.

‫"אנחנו מצפים גם לנציגים ממצרים, ‫תוניסיהאלג'יריה ומרוקו,

‫"אולי אפילו נקיים ועידה מיוחדת ‫לנציגי צפון אפריקה.

‫"יש לי ציפיות גבוהות מוועידה כזו".

‫הרצל לקח את ההצעה המרוקאית ברצינות ‫והחליט לטפל בה בצורה דיפלומטית.

‫הרעיון למצוא פתרון ליהודים ‫צריך לבוא מהמעצמות, הוא חשב,

‫ומי יקדם רעיון מופרך כמו ‫לשלוח את היהודים למרוקו, אם לא...

‫ארנולד ווייט, עיתונאי בריטי אנטישמי

‫שהדבר היחיד שעניין אותו היה להפסיק ‫את ההגירה היהודית מרוסיה לבריטניה.

‫ווייט קידם מול הצאר הרוסי ‫תוכניות ליישב את היהודים בארגנטינה,

‫אז למה לא להשתמש בו?

‫הרצל ניגש למלאכה ‫וב-20 ביולי 1903 הוא פנה במכתב

‫לאחד מידידיו הקרובים בבריטניהג'וזף קאוון.

‫כדי שהתוכנית לא תיפול לידיים הלא נכונות, ‫הוא כתב בצופן.

‫לעיתונאי ווייט קרא "בלאק", ‫למרוקו - "רוקי"

‫ולתוכנית אוגנדה - "שמשון".

‫"האם לא כדאי לנו לתת לבלאק (ווייט) ‫להציע לרוסיה

‫"לתת לנו את רוקי (מרוקו) להתיישבות בה? ‫הארץ לא שייכת עדיין לשום מעצמה...

‫"כמובן שזו אופציה טובה יותר משמשון ‫(מזרח אפריקה).

‫"על בלאק לא לדעת בשום אופן ‫כי ההצעה הגיעה ממני".

‫האחים טולדנו חיכו בקוצר רוח ‫לתשובתו של הרצל,

‫אך זו מעולם לא הגיעה.

‫בדיעבד הם גילו ‫שהסערה שעוררה תוכנית אוגנדה

‫קברה איתה את כל האפשרויות האחרות.

‫הקונגרס הציוני, ‫שכמעט התפצל לשניים בגלל התוכנית,

‫פסל כל רעיון למדינה יהודית ‫שאיננה בארץ ישראל, כולל רעיון מרוקו.

‫האחים טולדנו ניסו להמשיך ולקדם את ‫התוכנית שלהם גם אחרי מותו של הרצל,

‫אבל בראשית המאה ה-20 ‫המצב במרוקו התערער.

‫בשל חוסר היציבות השלטונית, ‫היהודים שם סבלו מפרעות והתנכלויות

‫בקזבלנקה, בפאס, בתאזה, בסטאת ‫ובעוד מקומות, והרעיון דעך מאליו.

‫לימים, הפך אחד האחים טולדנו, ‫חכם יעקב-משה,

‫לרבה הראשי של תל אביב,

‫וגם כיהן כשר הדתות של מדינת ישראל... ‫בישראל.

‫מה היה קורה אם מדינת ישראל ‫הייתה קמה במרוקו?

‫נחמד לדמיין, אולי להרצל היו קוראים ‫"החוזה של המלך"...

‫אבל דבר אחד ברור: באותה תקופה ‫אף רעיון לא נפסל על הסף.