עאדל הסקייטר הירושלמי | דוקותיים
למה לא ייתנו לנו להיכנס לעיר העתיקה?
בגלל הקורונה...
אנחנו לא יכולים להיכנס
בגלל שאנחנו לא גרים שם.
סע ליפו...
אז בוא משם, משם אז...
אנחנו לא יכולים להיכנס משם בגלל ה...
בגלל שאנחנו עיתונאים
ייתנו לנו להיכנס אולי, לא?
וואלה, לא יודע. לא נראה לי, אחי.
לאן זה? -אני גר פה, בתוך העיר.
אני גר פה. -לאן זה, למה אתם הולכים אבל?
אנחנו מערוץ "כאן",
אנחנו עושים סרט על הבחור הזה.
לאן אתה, אדוני?
בסדר, אתם ביחד? בסדר.
בעיר העתיקה יש הרבה סקייטרים?
יש 3. לא, 2. אני 3.
אני יכול לקפוץ.
בחיים לא נסעתי פה.
אז איפה יש לך מקום?
אתה מכיר את הרובע היהודי? -כן.
יש שם מגרש כדורגל, אני הולך לנסוע שם.
בוא, בוא נלך לנסוע שם.
בוא.
שמה הרובע המוסלמי? -כן.
לא לקחת אותנו לשם.
האנשים שם קצת עושים בעיות.
כשאתה מביא יהודים,
יתחילו להגיד לי:
יא מלשין, למה אתה הולך עם היהודים...
משחקים בכדור?
נראה לי לא יכולים לנסוע.
כשיש אנשים.
"מוות לערבים"
נשחק יחד?
נשחק "גיים אוף סקייט", אני והוא.
זה המקום היחידי שאפשר לנסוע בו פלאט
בכל העיר העתיקה, רק ברובע היהודי? -כן.
מה אתה חושב כשאתה רואה כזה גרפיטי
שמישהו כתב?
אני מתעצבן קצת, אבל... אין בעיה.
התרגלתי לזה. כל הזמן ככה, כל הזמן הגזענות.
פעם הייתי הולך לרובע היהודי לנסוע סקייט,
התחילו להגיד לי "צא מפה, יא ערבי,
"אל תיסע פה".
הם רצו להרביץ לי, אבל הלכתי.
אני לא אוהב את הבעיות.
לפעמים רוצים להרביץ לי אם אני...
רואים אותי עם יהודי.
כן? -כן.
אבל לא אכפת לך? -לא אכפת לי.
למה?
למה, עשיתי משהו?
הלכתי עם בן אדם, כמוני וכמוך.
נוסעים הרבה סקייט עכשיו בקורונה, בסגר?
כן, מה... אין משהו לעשות.
עם סקייטבורד מותר לכם
איפה שאתם רוצים? -כן.
אתם היחידים שיכולים להיות בחוץ,
כי אתם ספורט יחידני.
כן.
אני עאדל נבילסי,
אני גר בירושלים, בעיר העתיקה,
אני סקייטר,
אני תלמיד בכיתהי"ב.
אתה חושב שיהודים וערבים
יכולים להסתדר ביחד?
בירושלים קשה.
אבל בכלל, יהודים וערבים
יכולים להסתדר ביחד?
נראה לי כן, אבל... לא עכשיו.
למה דווקא בירושלים קשה ליהודים וערבים?
כי כל היום בעיות. יש דקירות.
בחיים לא יבוא לפה השלום.
איך עולים? -הנה, ככה. -קופצים.
תתרחק, גבר!
מי יותר טובים, הערבים או היהודים, בסקייט?
היהודים. -אבל בעתיד מה יהיה?
הערבים. -אתם תעברו אותם?
אנחנו ביחד, אחי. נהיה ביחד.
אני נוסע הרבה עם יהודים.
כמעט יעני 3 ימים בשבוע.
פעם חשבתי על היהודים משהו אחר,
כולם אומרים לי: תעזוב אותך, יהודים.
הלכתי, פגשתי יהודים, גיליתי משהו אחר.
שהם רוצים... לחיות פה.
הסקייט פתח קשר.
אולי אם כולם ייסעו סקייט
אז בירושלים יש מצב לשלום?
לא?
כן, נראה לי.
כואב? -לא.
נפל עם הברזל בתוך הזה... "לא כואב".
פה זה הערבים... -מה?
שם זה היהודים, פה זה הערבים? -כן.
ויושבים ביחד או לא יושבים ביחד?
לפעמים יושבים ביחד, כן.
עכשיו לא יושבים ביחד. -כן, בגלל הקורונה,
קצת מפחדים על ההורים.
מה נשמע? -בסדר.
קח. -סע.
מה נשמע?
תנו לכוכב! תנו לכוכב!
תנו לו, תנו לו, תנו לו. יאללה.
הכוכב שלנו.
יש לנו קבוצה באינסטגרם,
קוראים לה "פיס סקייטרס".
רוצים לעשות שלום ביחד.
כשאנשים נפגשים ביחד, יהודים וערבים,
נוסעים ביחד,
יבוא השלום, לאט לאט.
אינשאללה. -אינשאללה.