הלו, פנינה! בקשת מידע

יש דברים שאי אפשר ללמוד באולפן. רק בחיים. חכה לטלפון. - הלו, פנינה! - שלום יבגניי! המשימה שלך היום תהיה קצת שונה. אתה צריך להשיג מידע. - סליחה, פנינה! יש לי שאלה – מה זה מידע? - מידע זה אינפורמציה. אתה רואה את המעטפה שמונחת על הטלפון? בתוך המעטפה יש משהו שלקחו אותו מאיזה מקום. - מה אני צריך לעשות? - יש לך שעה להחזיר אותו ממקום שמשם לקחו אותו. - אבל אני לא יודע מה זה, פנינה! - זאת בדיוק המשימה. - אה, הבנתי! אני צריך להשיג אינפורמציה בקשר לדבר הזה, כן? - ולהחזיר אותו בלי שירגישו. - בלי שירגישו? - בדיוק, יבגניי. - בהצלחה! - סליחה! אפשר לשאול אותך כמה שאלות? אני עורכת סקר ואני צריכה קצת אינפורמציה. - אינפורמציה? מה, גם את עובדת עם פנינה? - איזו פנינה? אני עושה סקר! - אני רציתי לדעת – איזה בנק נותן את השירותים הטובים ביותר לדעתך? - אני באמת לא יודע, אבל אולי את יכולה לעזור לי? - ברצון, במה?| - אולי את יודעת במקרה איפה אני יכול להשיג אינפורמציה בקשר לזה. - זה.. זה נראה לי כמו מסמך הסטורי. לדעתי אתה צריך לפנות לאיזה מומחה. - מומחה? אני מאד מודה לך. - רגע! אפשר לשאול איזה מיץ תפוזים אתה שותה? - אה… אני שותה רק מים… ואני גם קצת ממהר, אני עושה… - אפשר לדעת לפחות באיזו משחת שיניים אתה משתמש? - לא, שיניים, עכשיו לא… - שלום, ענת! - טוב שבאת! - ענת, את חייבת לעזור לי… - איך זה? - זה… יפה מאד. ענת, אני מחפש מידע. - מה אני עושה עם סבא שלי? אני רוצה לעשות לו משהו מיוחד, בכל זאת, יום הולדת שמונים. - מה זה… את קנית כברז'קט חדש – זה יפה. - לא, זה לא מספיק, צריך עוד משהו… - אז תזמיני חברים וותיקים שלו. למה לא? - אה, חברים זה רעיון… מה זה? - זה בדיוק מה שרציתי לשאול אותך. יש לך מושג מה זה? - מעניין, זו תעודת עליה, יבגניי. מ1946. זה עוד לפני קום המדינה. - של מי? יש לי שעה להחזיר אותה, וגם בלי שירגישו. - טוב, יש פה שם – אלקסנדר פופובסקי. - אולי את יודעת מי זה? או, אני יודע מה אני עושה! פופובסקי… - יבגניי! זאת תעודה מלפני 50 שנה! קשה לי להאמין שתמצא אותו בספר טלפונים. טוב. למה שלא תפנה למשרד הפנים? - אין שום אלקסנדר פופובסקיי. - אז לאן אני מחזיר את התעודה הזאת? אני… - אולי לאיזה ארכיון או מוזיאון? - נכון, מוזיאון – אבל איזה מוזיאון? - יש כמה מוזיאונים כאלה. אני זוכרת שכשהייתי קטנה סבא שלי לקח אותי למוזיאון ההגנה. - נכון, מוזיאון ההגנה. הלכנו? - עצור! - ענת, מה קורה כאן? - נעים מאד! אני ראובן, אני המדריך פה במוזיאון. טוב, במה אני יכול לעזור לכם? - רציתי לברר – יש פה במוזיאון דברים שקשורים לעליה לארץ לפני חמישים שנה? - אתה מתכוון לתקופת ההעפלה? - ההעפלה? - כן, ככה קראו לתקופה הזאת, של העליה הבלתי לגאלית לפני קום המדינה, אבל… למה אתה שואל? - פשוט… - אנחנו מאד מתעניינים בתקופה הזאת. - בדיוק. אני מאד מעוניין לקבל ב… פרטים על התקופה של... - לפני קום המדינה? - לפני קום המדינה! - באתם למקום הנכון! - קשה להאמין איך ההגנה הייתה לארץ מאה ועשרים אלף איש… בספינות כאלה, תחת אפם של הבריטים. כמו שאתם יודעים, העליה הייתה אז לא חוקית, אבל הספינות המשיכו להגיע דרך הים. המעפילים ירדו לחוף באמצע הלילה בחשאי בלי שירגישו. - בלי שירגישו – זה מאד מעניין. רציתי לשאול – היו גם כאלה שעלו לארץ באופן לגאלי, לא? - כן, לא הרבה, אבל היו – מי שקיבל רשות מהבריטים לעלות לארץ קיבל סרטיפיקט – תעודת עליה. הנה, כמו זאת למשל. מוזר… - מה קרה? - הייתה פה תעודת עליה, של אחד בשם אלקסנדר… - פופובסקי, כן? - כן, פופובסקי… איך ידעת? - לא יודע, אני.. ניחוש! - אני לא מבין איך זה יכול להיות… אתמול היא הייתה תלויה פה, פתאום נעלמה! טוב, אני מוכרח לברר את זה עם אנשי הבטחון. תגידו, מישהו יודע מה קרה לתעודה של פופובסקי? - מוזר. - סליחה, אני יכולה לשאול אותך משהו? - כן-כן ברצון - סבא שלי היה חבר בהגנה, ואני מחפשת חברים שלו מאז, כדי להזמין אותם למסיבת יום הולדת שלו. אתה חושב שאתה יכול לעזור לי? - בוודאי! יש להם רשימות שלמות של כל חברי ההגנה! בואי איתי ואני מיד מראה לך. - סבא שלי פשוט יהיה מאושר. - טוב, תמסרי לו מזל טוב בשמי. - תודה! - אבל ענת, אנחנו צריכים לזוז… - … כבר. אה, כ-כן, כבר - תודה על האינפורמציה. - תודה על הכל ולהתראות! תודה רבה! היה נפלא!