דוקותיים סין | הירושלמי שמעיף מסיבותבסצ'ואן
ברמנים חתיכים, ישראלים, שאפשר לבוא ולהסתכל עליהם,
הביאו את הבנות היפות, הבנות היפות הביאו את הבנים היפים,
נוצרה אווירה משוחררת. שחרור מיני, מתנסים, יותר שותים, יותר מבלים,
משהו בישראליות פה תפס, בחוצפה, בטמפר החם,
יותר מתאים לסינים מאירופאים.
תמיד יש את העניין של מי הראשון שיקום וירקוד
ואם אנחנו פתרנו להם את הבעיה הזאת, הם מרגישים הרבה יותר בנוח.
העיר התקדמה שנות אור, יש פה מועדונים מהטובים בעולם
ועדיין אנחנו, הילדיםמפלחה"ן צנחנים מצליחים להציג פה רמות של טירוף,
רמות של אנרגיה גבוהות יותר מבכל המועדונים הסיניים בעיר
אני זוכר שהמפקד תחנת משטרה לא הצליח להאמין לי
שיש בנות ובנות שנראות טוב והן באות בחינם.
(סינית) מצלמים אותנו מהטלוויזיה.
או... שלום!
טוב, ברוכים הבאיםלג'ליפיש.
יאללה, לחיים. -השעה 13:00 בצהריים,
מקווה שנשרוד את היום הזה פה עם אמיר. -בעזרת השם.
ברוכים הבאיםלצ'נגדו.
אני אמיר ירושלמי מירושלים במקור, בן 35, נשוי פלוס 2 ילדים
הבעלים של מועדוןהג'ליפיש.
אני נמצא בעירצ'נגדו, בירת מחוזסצ'ואן, בסין, כבר 11 שנה.
יש אמרה שאומרת: אל תבואלסצ'ואן כשאתה צעיר, כי לא תרצה לעזוב.
התחלתי פה בטיול כמו כולם, לא ידעתי מה אני הולך לעשות עם עצמי
אבל זיהיתי שיש פה פוטנציאל שאם אני כבר אלמד סינית, אז משהו יצליח.
אתם אומרים שזה דומה למדוזה? הצבע שונה.
במהלך ה-4 שנים של התואר
השתתפתי פה בתוכניות ריאליטי לזרים שלומדים לדבר סינית.
זה קידם אותי מאוד, הכרתי את אשתי לעתיד,
יותר אנשים ראו אותי מאת חיים יבין, כאילו, זה מדהים.
אחי, אתה יכול לקרוא לאמיר שיצא החוצה?
אחד אחד, תקרא לאמיר שיצא החוצה.
זה אורי, המנהל שלנו.
פעם, לפני שאורי נכנס לנהל את המועדון שלנו, הכי פחדנו מטיבטים.
זה ראש האבטחה שלנו, צאיןמס' 1ג'ליפיש, מה קורה?
מיסטרצ'נג'ו, ראש מערך יחסי הציבור שלנו. -
אני אוהב את ישראל!
אח שלי, חמודהמח'אן יונס, מעזה, ברמן אלוף.
אורי אומר שנכנסו עכשיו מאפיה עוד יותר כבדה, טיבטית,
אבל הם לא למצלמות.
יש את המאפיה המקומית הסינית, יש פה את המאפיה הטיבטית.
המאפיה היא פחות הבעיה, זה יותר הגנגסטרים הקטנים
והם האלה שרוצים להגן על הכבוד שלהם ושיכולים להתחיל בתגרות או באלימות
סתם כי הם שתו קצת יותר מדי וכי מישהו לא בא להם טוב בעין,
אבל גם לזה יש טיפולים. קוראים לאסן,
אסן בא, אסן פותר. ואסן זה אחד האנשים הכי מפחידים אם אתה בצד הרע שלו,
ואחד האנשים הכי טובים אם כמו עכשיו, אתה בצד הטוב שלו.
שני מונחים מאוד מאוד חשובים בהבנת התרבות הסינית זה: גואנשי ופייס.
הבאתי להן שוטיםוצ'ייסרים. -פינקת.
הן עפות על עצמן.
מדהים, מדהים, מדהים.
גואנשי זה הקשרים האישיים שיש לך,
פנים זה איך החברה תופסת אותך.
אצלנו בתרבות המועדונים, זה מאוד מאוד עובד לטובתנו.
ההוא שלידי יש לו 24 בקבוקי בירה, אני אשב על 2?
יש גם 48 ויש גם כאלה שמשתגעים, מעל 100.
ואז הם הרבה פעמים שואלים"מה הדבר הכי יקר שיש לך"
והם קונים אותו, או לפעמים הם קונים בכמויות כדי שהשולחן יהיה מלא.
אתה אוהב את המקום הזה?
תן לי נשיקה.
זה הבן הבכור שלי, איתי, הוא בן 4 וחצי
והקטן, דוד, בן שנתיים וחצי.
היי הופה... בוא.
תגיד, איך קוראים לך?
איך קוראים לך? -איך קוראים לך, דוד?
איך קוראים לך?
אתה מדבר איתו עברית? -לא, אני לא מדבר איתו עברית,
כי זה גם מבלבל, גם דורש המון השקעה
וגם הוא יכול לדבר עם מיליארד וחצי סינים, 2 מיליארד דוברי אנגלית,
אז עוד 7 מיליון בארץ... בקטנה.
תראה אותך, כולך איש משפחה.
איש משפחה למופת. -ילד טוב ירושלים, תרתי משמע,
מתעסק עם מאפיוזות.
חלק מהעניין. הכללים פה עובדים בצורה מאוד מוגדרת,
הממשלה מכתיבה את החוקים וכולם צריכים לשחק בתחום החוקים.
הדבר הכי חסר פה זה חשיבה אחרת.
אותנו לימדו לחשוב ולשאול, ופה מלמדים לשנן.
מי שיודע לשחק את המשחק ומבין אותו ויוזם ומחדש,
אז בהחלט יכול להצליח פה ולנצח.