כאן סקרנים | איך נולד השניצל הישראלי?
כשאני אומרת לכם שניצל, על מה אתם חושבים?
בית, בסיס צבאי? איפה הוא נולד?
אוכלים אותו כמעט בכל העולם, אז איך הפך השניצל כל כך ישראלי?
הלומברדים שבצפון איטליה והאוסטרים מתקוטטים מתחילת המאה ה-19
על הקרדיט להמצאת השניצל.
במשך שנים התבססו היסטוריונים על מסמך שמוכיח לכאורה
שאחד מגדולי המצביאים האוסטרים במאה ה-19
גילה מאכל זהה במילאנו - cotoletta alla milanese -
והביא עמו את המתכון לווינה.
אלא שאז התגלה שהמסמך מזויף,
ובנוסף התגלו גם הוכחות לקיומו של השניצל הווינאי
הרבה קודם להעתקה, בסוף המאה ה-18.
אבל בזה לא הסתיים הוויכוח.
בשלב מסוים נכנסו לתמונה גם הצרפתים עם מאכל דומה שהוכן בצרפת
עוד באמצע המאה ה-18,
ואפילו אנשי בולוניה באו עם הוכחות לגרסה משלהם עוד מהמאה ה-16.
בסוף נראה שהלומברדים ניצחו בוויכוח
עם עדויות לקיום המאכל במילאנו במאה ה-12.
אבל יש עוד כל מיני אגדות וסיפורים על התפתחותו
באימפריה הרומית בעת העתיקה...
וגם אם האיטלקים עשו את זה קודם,
זה לא אומר שהאוסטרים לא עלו על הפטנט בעצמם.
במקרה. בלי קשר.
כשיהודי מרכז אירופה ומזרח אירופה עלו לארץ ישראל,
הם הביאו איתם את הגרסה הווינאית של השניצל
שנעשתה פופולרית במדינות המוצא שלהם.
המאכל היה כוכב בתפריטי המסעדות המקומיות כבר בשנות ה-30,
והופיע כמובן בשמו הגרמני - "שניצל",
כנראה מהמילה הגרמנית Schnitz שפירושה "חיתוך" או "נתח".
ועד הלשון העברית הציע את החלופה "כתיתת עגל"
ואיתה גם "כתיש" לפטיש המיוחד. אבל זה לא תפס.
כמו בגולה, בתחילת דרכו בארץ, נעשה השניצל רק מִבשר עגל.
אבל בימי מלחמת העולם השנייה היה קשה להשיג מצרכים רבים,
המחירים עלו ובעיתון "הצופה" הציעו להכין את המאכל מלקרדה,
שהוא סוג של דג כבוש או מעושן, שהיה זול ונגיש יותר מבשר.
גם זה, תודה לאל, לא תפס.
לנוכח המחסור המתמשך בבשר עגל, שרק הלך והחריף בתקופת הצנע,
החלו בעשור הראשון למדינה להכין שניצל מבשרים נוספים.
בספרה "מה אבשל ממנות הצנע?" כתבה לילאן קורנפלד:
"השניצל הטוב ביותר מתקבל מבשר עגל.
"אולם אפשר גם להכינו מבשר בקר, כבש ועוף".
היא אפילו כינתה את גרסת העוף "שניצל תרנגולת",
ובספר הבישול של חבר המדריכות שלויצ"ו
הרחיקו לכת, ולצד מתכון השניצל המסורתי,
הִציעו מתכונים לשניצל כבד, שניצל כרוב ושניצל חציל.
המטרה הייתה "להתאים את הבישול לתוצרת החקלאית של המשק העברי,
"להחדיר את השימוש בירק, פרי, תוצרת חלב והלול ודגים
"לכל שדרות היישוב,
"שרובו הגדול הביא עמו מהגולה הרגלי תזונה נפסדים".
כשנגמרה תקופת הצנע, נשאר "שניצל התרנגולת" פופולרי.
המדינה גם החלה לסבסד את ענף הלול ולכן עלתה זמינות בשר העוף,
ובשנת 1977 קבעה האקדמיה ללשון העברית
ש"כתיתה" תהיה המילה לכל שניצל, בלי קשר לסוג הבשר.
השניצל הפך לחלק בלתי נפרד מהמטבח הביתי הישראלי,
בין אם בגרסת העוף, בגרסאות הצמחוניות
או בגרסאות לעצלנים - השניצלים הקפואים והמעובדים,
שהחלו לחדור לשוק בשנות ה-70.
השניצל הפך בארץ גם למאכל רחוב.
בשנת 1973 קם בנתניה "מזנון איילה" שמכר שניצל בתוך חצי כיכר לחם לבן,
וטען לכתר "השניצלייה העברית הראשונה".
אחר כך הגיעו השניצל בבגט,
וכמובן השניצל בפיתה - שהפך אותו לישראלי לגמרי.
השניצל הוא גם המאכל האהוב ביותר בצבא.
לפי סקרים של מערך המזוןבצה"ל,
החיילים צורכים בממוצע כ-200 טונות בחודש של שניצלא׳,
כזה שעשוי מבשר גולמי, וכ-48 טונות של שניצלב׳,
שעשוי מבשר מעובד ומכונה בקרב החיילים
"שניצל סחוס" או "שניצל גידים".
השניצל אומנם התחיל באירופה כמאכל יוקרתי,
אבל אנחנו הפכנו אותו למאכל עממי שיש בכל בית, וגם ברחוב.
הצריכה המקומית של עוף טרי בישראל היא הגבוהה בעולם המתועש,
בין השאר בזכות, או בגלל, השניצל.
כי בינינו, הוא לא ממש בריא.