כאן סקרנים | מדוע סיכות הלוחםבצה"ל מצמיחות כנפיים?
שמתם לב שכמעט לכל הסיכות הצבאיות יש כנפיים?
זה מתחיל הגיוני...
נשר עם כנפיים, שלדג עם כנפיים, נחשון עם כנפיים,
מגלן עם כנפיים, אבל אז זה מסתבך...
נמר עם כנפיים, כלב עם כנפיים, חתול עם כנפיים,
גורילה עם כנפיים, משקפת עם כנפיים,
ג'יפ עם אריות עם כנפיים!
שמשון הגיבור שובר את עמודי המקדש הפלישתי - עם כנפיים!
למה כל סיכות הלוחם מצמיחות כנפיים?
אנחנו לא הראשונים שחשבנו על זה.
ציפור גדולה עם כנפיים פרושות
היא סמל צבאי של כוח ושל אומץ כבר אלפי שנים.
במצרים העתיקה הבז היה סמלו של הורוס, אל המלחמה,
ועיט מופיע על דגל צבאו של כורש, מלך פרס,
שנתן ליהודים לחזור לישראל מגלות בבל.
את הפופולריות האמיתית שלו צבר העיט
כשהוצב על נס הלגיון של הצבא הרומאי,
לכן הוא מופיע היום בהמון סמלים ודגלים באירופה
ומככב גם כסמלן של מעצמות
שראו עצמן ממשיכות דרכה האימפריה הרומית,
גרמניה הנאצית ולהבדיל - ארצות הברית.
אבל כשהתפתחה התעופה האזרחית בתחילת המאה ה-20,
התייחדו הכנפיים הפרושות לסמל של פעילות באוויר,
והיום בצבאות בכל העולם,
כנפיים על החזה מסמלות יחידות כמו חיל אוויר או צנחנים,
וגם טייסים של חברות תעופה מסחריות כמו אל על עונדים כנפיים.
אצלנובצה"ל לעומת זאת,
כמעט לכל סיכה חדשה מצמידים היום כנפיים. גם ביבשה.
הוספת "כנפיים" לסמל הופכת אותול"קרבי" יותר
ונותנת את התחושה של סיירת או יחידה מובחרת.
הסמלים של גדודיהחי"ר המעורבים החדשים לדוגמה -
קרקל, אריות הירדן, ברדלס ולביא הבקעה,
הם חיות מדבר, אבל כולן עם כנפיים.
הדימוי של הכנפיים כשיא הקרביות בראש שלנו
הוא תוצאה של שרשרת אירועים מוזרה בתולדותצה"ל.
בשנים הראשונות סימני השיוך על המדים של כל חייל וחיילת
היו סיכת הכומתה או הכובע ותג היחידה.
מלבד אותות המלחמה,
על החזה הופיעו רק כנפיים מבד לטייסים ואנשי צוות אוויר
וכנפי צניחה ממתכת לבנה לבוגרי קורס צניחה.
כך קבעו הפקודות שיצאו בשנת 1950.
על הכיס היו רק סיכות שיוך ליחידות היסטוריות,
כמו הבריגדה היהודית אוהפלמ"ח,
ולפי הפקודות הן נענדו ממש על הכיס. באמצע.
איך אפשר להשתמש בכיס ככה?
בקיץ 1953 הקיםרס"ן אריאל שרון
את יחידת הקומנדו הראשונה שלצה"ל ביבשה - יחידה 101.
היא אומנם פעלה חמישה חודשים בלבד אבל הספיקה לצבור תהילת עולם
ולוחמיה הפכו למפורסמים בזכות פעולות התגמול הנועזות שביצעו
לפני שאוחדה עם גדוד 890 של הצנחנים.
ליחידה 101 או לגדוד לא הייתה אז סיכה מיוחדת.
הלוחמים הסתובבו רק עםכנפ"צ, כנפי הצניחה,
והסיכה הזאת ייחדה אותם מכל שאר הלוחמיםבצה"ל
וכך זוהתה עם הלוחמים הקרביים ביותר במדינה.
קורס הצניחה הפך לסמל סטטוס
ואפילוהרמטכ"ל דיין ושאר אלופים עברו אותו ב-1955
כדי להתהדר בכנפיים.
לוחמי יחידה 101 היו גם הבסיס למחלקת הסיור שהפכה לסיירת צנחנים.
כדי להבין את סמלי הסיירות, צריך קודם כול להבין מהי בכלל סיירת.
בשפת העם, כל יחידה מיוחדת היא "סיירת",
אבל סיירת בהגדרתה מתעסקת בעיקר באיסוף מודיעין קרבי,
לכן סיירתמטכ"ל לדוגמה שייכת לאגף המודיעין.
סמל המודיעין הישראלי הוא פלר דה ליס -
שלושה עלי כותרת של פרח השושן הצחור שבטעות מכונה בעברית "חבצלת".
לסמל הזה היסטוריה עתיקה של אלפי שנים,
הוא מופיע במטבע יהודי עתיק שעליו מבוסס השקל שלנו.
על דגלה של צרפת שלפני המהפכה ובסמלי הצופים והשומר הצעיר.
לכן כשלוחמי סיירת הצנחנים החליטו ב-1957 לייחד את עצמם בסיכה,
הם יצרו הכלאה בין סמל המודיעין לכנפי הצניחה.
סיירתמטכ"ל, שהוקמה באותה שנה, יצרה לעצמה סיכה זהה
ושנה לאחר מכן גם השייטת העניקה בפעם הראשונה סיכה ללוחמיה.
אף על פי שעיקר הפעילות שלהם היא בים,
מכיוון שגם הם עברו את קורס הצניחה היוקרתי,
נוספו לסיכה כנפי עטלף.
לוחמי הצנחנים היו שותפים גם להקמת הסיירות הפיקודיות
ובשנות ה-60 הן יצרו לעצמן סיכות.
"אני הגעתי לסיירת חרוב בינואר 1966 שהייתה בתחילת הדרך.
"היה ברור שאנחנו צריכים את הסמל הזה.
"אנחנו אמורים לעשות פעולות מודיעין,
"ופעולת המודיעין, הסמל שלה זה החבצלת.
"על מה הפעילות הזאת תיעשה?
"עיקרה תהיה עלג'יפ, אז בוא נוסיף גם אתהג'יפ...
"אבל אנחנו גם באנו מהצנחנים, אז צריכים גם שכנפי הצנחנים יהיו...
"...וכך נולד הסמל של סיירת חרוב."
הסיכות האלו היו כמובן לא רשמיות
והנושא הזה של סיכות לא חוקיות העסיק כבר אז אפילו אתהרמטכ"ל,
אבל הסיירות החדשות הפכו מהר מאוד לאגדה בקרב הציבור.
הכנפיים התחילו להשתרש בקרב החיילים
כסמל ליחידה מובחרת או קרבית במיוחד.
בסיכות המקצוע של חיל הים אומנם ויתרו על כנפיים,
אבל רצו נוכחות רחבה על החזה
ועיצבו סמלים שדומים במבנה שלהם לכנפיים פרושות.
ואז כולם רצו גם.
בסביבות שנות ה-80 וה-90 יש עלייה מאוד מאוד גדולה
בנושא הזה של הסמלים.
כל יחידה, כל מקצוע, מבקש שיהיה לו ייחוד לעצמו.
בהקמתצה"ל היו מעט מאוד יחידות, הצבא שלנו מאוד מאוד גדל,
ועם ההקמה של היחידות והמקצועות הנוספים, אז התרבו הסיכות.
הרבה מהסיכות האלו הצמיחו כנפיים כדי להיתפס "קרביות",
כמו פלוגותהחרמ"ש שהוקמו בשנות ה-80.
וכשהוקמו גדודי ה-90 - כנפיים כבר היו מאסט.
כדי לעשות סדר בבלגן הסיכות הלא-רשמיות האלה,
החליטובצה"ל על רפורמה.
בשנת 2003 נערכה רפורמה מאוד גדולה בנושא של הסמלים,
כדי להסדיר ולעשות אחידות. קבעו להם גדלים.
המדרג קובע גודל הסיכה: צוות אוויר,
יחידות התנדבות כמו השייטת או שלדג,
המערך הלוחם כמוחי"ר אופלח"צ,
המערך המסייע כמו חימוש או השלישות,
הכשרות וקורסים וסיכת יחידה.
הפקודות החדשות הנציחו את המעמד של צורת הכנפיים לסיכות הקרביות
כי ההבדל היחידי במדרג בין סיכת לוחם לסיכת תומכי לחימה
הוא הרוחב שלה - פשוט כדי שיהיה להם מקום לכנפיים.
אפשר לראות היום עד כמה הן פופולריות לפי חולצות סוף המסלול
והקורסים שמדפיסים לחיילים.
הטרנד הזה לא עצרבצה"ל
והגיע גם ללוחמי היחידות שלמג"ב, המשטרההשב"ס
ואפילו כמה חברות פרטיות.
וכשהחליטו ברשות לכבאות ב-2012
לשנות את שם מכבי האש ללוחמים ולהעניק להם סיכה חדשה,
הם בחרו כמובן בלהבות בצורה של כנפיים.
בכל שאר העולם סיכות לוחמי האש נראות אחרת לחלוטין
כי הרי אין קשר בין לוחמי אש לצנחנים. רק אצלנו.
כולנו רוצים כנפיים כדי להרגיש הכי קרביים שיש.
אגב, הרבה לפני כל הסיירות,
מכל סמלי החילות שלצה"ל ב-1948
פרט לחיל האוויר, רק לסמל חיל הקשר היו כנפיים.
למה?
באותן שניםצה"ל השתמש עדיין גם ביוני דואר
כדי להעביר מסרים בתוך הצבא.
הספר "יונה ונער" מדבר בדיוק על זה,
והכנפיים נשארו עד היום בסמל של חיל הקשר והתקשוב, זכר ליונים.
