כאן סקרנים | למה אנחנו מחקים אנשים?

‫תודה רבה. ‫-בבקשה.

‫היי. ‫מה שהוא לקח.

‫אנחנו לא כאלה עצמאיים ‫כמו שאנחנו חושבים.

‫רובנו בסך הכול מחקים אנשים אחרים ‫ונגררים אחריהם.

‫זה קורה כל הזמן.

‫באופן לא רצוני וגם לא מודע.

‫בתנוחות ישיבה, בצורות דיבור, ‫בתנועות שפתיים, בהבעות פנים.

‫איך מסבירים את ההתנהגות הזאת?

‫קופים, כמובן.

‫מדענים שחקרו קופי מקוק ‫בשנות ה-80',

‫עקבו אחר המוחות שלהם ‫וגילו תופעה מוזרה.

‫כשהם התבוננו בקוף אחר,

‫או אפילו באדם שמבצע פעולה כלשהי ‫כמו פיצוח פיסטוקים,

‫המוח של הקופים התנהג ‫כאילו הם עצמם מבצעים את הפעולה.

‫לנוירונים, תאי העצב שאחראים ‫על החיקוי הזה במוח שלנו,

‫קוראים נוירוני מראה ‫והם עומדים לפי התיאוריה

‫בבסיס מנגנון האמפתיה, ‫זה שמאפשר לנו להבין

‫כוונות ופעולות של האחר ‫ולהזדהות איתו.

‫אגב, לפי השערות החוקרים, ‫הקושי של אנשים

‫על הספקטרום האוטיסטי נובע ‫מתפקוד לקוי של נוירוני המראה.

‫קשה להם לפענח התנהגויות חברתיות ‫ולחקות אותן.

‫העניין הוא שלפעמים ‫הפעולה או החוויה של האחר

‫לא רק נרשמות אצלנו במוח,

‫אלא שהוא ממש מורה לנו ‫להוציא אותה אל הפועל.

‫החקיינות הלא מודעת הזאת ‫נקראת "אפקט הזיקית".

‫המחקר בתחום עדיין מתפתח, ‫אבל השערת החוקרים היא

‫שפעולת החיקוי מסייעת לצד המחקה ‫להסתגל לסיטואציה החברתית.

‫ולצד שביצע את הפעולה, ‫היא גורמת לחבב את המחקה

‫ולרצות לעזור לו.

‫ובסך הכול יש כאן היגיון אבולוציוני.

‫כשמישהו מהשבט שלנו ‫מזהה תוקף,

‫מספיק שרק נצפה בפניו המבועתות ‫ונקלוט אותו רץ,

‫וגם אנחנו נעוות פנים ונתחיל לברוח.

‫לא סתם ילדים מחקים ‫את התנועות של מלך הכיתה,

‫ולא סתם אנחנו מאמצים ‫את המילים המוזרות

‫שבהן הבוסית אוהבת להשתמש.

‫אני אגיד לך את האמת, דווקא לדעתי ‫אני חושב שזה מאוד שרבילי.

‫במחקר מ-1999, שני חוקרים ‫מאוניברסיטת ניו יורק

‫ביקשו מזוגות נבדקים ‫להביט יחד בתמונות.

‫אחד הנבדקים היה שתול שלהם.

‫הוא הודרך מראש לבצע ‫תנועות חוזרות במהלך הסשן.

‫למשל לנענע את הרגל, ‫או לשפשף את הפנים.

‫התוצאה: רבים מהנבדקים התמימים ‫אימצו תוך זמן קצר

‫את ההתנהגות של השתול.

‫מחקרים אחרים הראו ‫שכאשר הייתה פעולת חיקוי,

‫הנבדקים דירגו אחד את השני ‫באופן חיובי יותר.

‫מתברר שאם אנחנו מתחברים ‫למישהו, נמשכים אליו

‫או מעריכים אותו, ‫אז נחקה אותו יותר.

‫וזה יקרה כמובן בלי שבכלל ‫נשים לב.

‫אנחנו אומנם רואים שאחרים ‫עושים את זה,

‫הולכים אחרי העדר,

‫אבל כשזה נוגע אלינו - ‫מה פתאום.

‫אנחנו עצמאיים, חזקים, מובילים.