אהוד והפסיכולוג | למה זה משגע אותי כשאבא שלה מגיע לתקן דברים?
וקסלבאום, אתה חושב שאני גבר? כאילו גבר גבר?
מה קרה הפעם?
שבוע שעבר אני נכנס הביתה מהעבודה,
פתאום אני שומע קולות, צחקוקים וכאלה.
אני אפילו לא רוצה להגיד לך מה עבר לי בראש.
הוצאתי את הפלאפון, מתחיל להתקדם,
איך שאני כזה נכנס עם הפלאפון,
אני רואה אותו עומד איתה שם.
את אבא שלה.
לא אמרת לי שאבא שלך מגיע.
בא לקדוח. לשפץ.
מה עוד, גוזל?
יש את המראה לתלות, וגם את הפס בתקרה המכוער הזה.
"מכוער", עוד שכבה.
מינוס 17 מעלות בחוץ, הוא עם חולצה קצרה.
שחור קטן.
איזה קטע שאתה רוצה, אני בדיוק מכין לעצמי.
בואי שנייה. -שנייה, אבוש.
הוא מסמן, הוא לא אומר, קפה קטן.
למה לא ביקשת ממני? כי זה לקדוח וכאלה. -אז מה?
מה אתה מבסוט?
מה? -מה...
נביא לך שרפרף. בסדר, נביא שרפרף.
לא דיברנו על קפה?
למה זה משגע אותי? -כי אתה מרגיש קטן.
כשהיא מזמינה את אבא שלה, היא בעצם מעבירה עליך ביקורת סמויה.
היא יודעת מה זה גבר אמיתי,
היה לה אחד כזה בבית שהיא גדלה בו, לצערך.
יואו, אבוש, כמה כלים יש לך.
ואתה נדרש לשאלה, איזה גבר אני?
אתה לקחת את הבת שלו.
עד שאתה הגעת, אבא שלה היה הגבר מספר אחת מבחינתה.
אתה ניצחת בתחרות, אתה מבין?
ברגע שהוא נכנס אליך לבית, היא מפסיקה להיות אשתך
וחוזרת להיות הבת הקטנה שלו ואתה הופך מגבר לחבר של הבת.
אתה חוזר להיות קטן, או לחילופין, אתה מאבד אותה שוב
לטובת האבא שלה.
עם המקדחה, עובד.
יש לך מברגת אימפקט?
לא. כשהוא מביא אוכל או כל דבר אחר,
זה ממש לא מעצבן אותי כי לשפץ זה להיות הגבר.
בישול זה לא מבחן גבריות עבורך.
מי עשה לכם את החשמל?
דוריה.
אלוהים ישמור. -מה אני אמור לעשות?
אם הישגים בתחום השיפוצים הם מה שיגדירו אותך כראש המשפחה,
לך תקנה קונגו בתור התחלה.
זוז, אני צריך לקדוח פה כמה חורים.
מה אתה עושה?
תשחרר. כשהוא מגיע היא מרוצה?
על הדרך הוא סוגר לך כמה פינות? תבלע את זה.
