HEBREW STREET 2

שלום, שלום.

חיפשתי ב-YouTube ולא מצאתי משהו כזה

שבאמת עוזר לתלמידים לשמוע איך אנשים מדברים ביומיום. ולכן החלטתי שאני אעשה את זה לבד.

ואתם מוזמנים לצפות בראיונות שעשיתי ברחובות ירושלים, תל אביב וחולון. איך קוראים לכם? איך קוראים לך?

- אני אביב. - עמרי. - עדין.

- מצוין. השאלה הראשונה. איפה היית רוצה להיות עכשיו?

מי ראשון? מי מתנדב? איפה היית רוצה להיות עכשיו? - אני חושב שעדין יתחיל כי יש לו את השם הכי מיוחד. - אוקיי. תן תשובה עדינה.

- וואי. זו שאלה מורכבת. אני לא יודע.

- הייתי רוצה להיות בטבע. - בטבע.

- בטבע, כן.

- שוק זה גם סוג של טבע. הדברים ככה...

- לא. זה בשום אופן לא טבע.

- איזה טבע? מדבר? או דווקא משהו...

- שתיהם יתאימו לי עכשיו. אולי נחל, אולי ליד נחל. - נחל, אוהב טיולים? ברגל? כן?

- כן. גם לשבת זה טוב.

- אוקיי מעולה. אתם היה לכם זמן לחשוב. קדימה.

איפה היית רוצה להיות עכשיו?

- זהו, אני צריך להגיד שהייתי רוצה להיות כאן.

כי אני מרגיש שאם אני אגיד שאני רוצה להיות במקום אחר אז מה הטעם? אז מה הטעם?

- כולם מתחכמים היום.

- אוקיי, לחיות את הרגע. -כן.

בסך הכול אני פה עם אנשים טובים.

- מפרגן. -כן. נסתפק בזה לבינתיים.

- יפה. מה יש לך להוסיף עכשיו?

- אני הייתי רוצה להיות בהוואי, אני לא יודע על מה הם מדברים. חוף, דקלים. בחורות בבגדים קצרצרים. זה מה שאני הייתי רוצה. - מעולה. - שמה נראה לי נחמד.

- אולי... הוא עונה בכנות, כן?

- אני היחיד כנראה. הם...

- לא, כי הוא עכשיו חזר מללמד אז זה מה שהוא...

- לפרוק את הכול. - לפרוק את הכול? עייף, עייף. - כן, להוריד. - אנחנו חזרנו מלשבת לשתות קפה ולדבר...

- הם כבר באווירה של סתלבט, אני עוד לא הגעתי לשם פשוט. - כן, ולדבר על... - מעולה.

אוקיי. שאלה שנייה.

טוב, נתחיל ממך אולי?

טלוויזיה. יש לך טלוויזיה? מה אתה חושב על טלוויזיה? אוהב טלוויזיה צופה בטלוויזיה? לא צופה בטלוויזיה? - אני צופה בטלוויזיה, אני לא יכול להגיד שאני אוהב טלוויזיה אבל אפשר למצוא בה דברים טובים, כמו בכל דבר. אז אני לא נגד באופן עקרוני.

- לדוגמא, יש משהו ספציפי?

- משהו ספציפי? יש הרבה סדרות שאני אוהב. - סדרות, סדרות. - בעיקר סדרות, זה אני חושב השימוש העיקרי שלי. - יש סדרות ישראליות שאני תמיד ממליצה לתלמידים, אני מלמדת עברית. סליחה. ואני דווקא ממליצה לראות סדרות ישראליות, הכי טוב. אוקיי. טלוויזיה. - טלוויזיה? - טלוויזיה.

מה היחסים שלך עם טלוויזיה?

- שלום שלום כזה? אנחנו...

זהו, זה מקום שכמו הרבה מקומות

צריך כאילו להזיז הרבה מאוד דברים, כאילו

שפלים ורועשים כדי להגיע למשהו טוב.

ומי שיש לו כוח לעשות את זה, אז סחתיין עליו.

- באינטרנט שם לא צריך לבחור, ישר למה שאתה רוצה. -כן. אבל לא יודע, זה קצת... כן, בטוח יש שם דברים טובים אבל באיזשהו מקום זה גם קצת מוריד את האדם נראה לי. עלול להוריד אותו קצת לאיזה מצב כזה של בהייה.

- זומביות משהו.

- כן. בהייה קצת חסרת...

- פסיביות כזו. - כן.

- כן. מעניין. אוקיי יש לך משהו?

- אני לא אוהב טלוויזיה. אני מרגיש שיש מאות ערוצים ואין שום דבר לראות. ושבאופן תמידי מנסים לשטוף לי את המוח ולשכנע אותי לצרוך דברים שאני לא רוצה ולצייר איזשהו מצב שהוא לא אמיתי.

וסדרות זה בסדר. זה יכול להיות בסדר.

- אם הייתי צריכה לחתום על אחד מכם, אז אני איתך. אני איתך. כן, בדיוק.

אוקיי, אז נתחיל ואז אני חוזרת ככה. אני עושה כמו תיק-תק כזה. - אוקיי.

- שאלה שלישית, מה מעצבן אותך?

- מה מעצבן אותי? - מה מעצבן אותך?

- חוסר מודעות ברחוב. - וואו.

- זה משגע אותי.

סתם, בחרתי בכוונה דוגמא קטנה.

אבל שאנשים הולכים בלי להיות מודעים לזה שיש עוד אנשים שהולכים. - חוסר התחשבות? -כן.

נניח מישהו הולך עם האופניים שלו בתנועה אלכסונית במקום מפוצץ אנשים זה נורא מעצבן אותי.

אין לי סבלנות לזה.

- אתה? - אפשר לעבור אליו?

- בסדר. -נראה לי שמה שהכי מעצבן אותי, אם אני אחשוב על התגובות שלי זה נהיגה בכביש.

- כן, כן.

- זה הדבר שאני... - נושא כואב.

- אני רק עולה על ההגה אני מתחיל לקלל, אוטומטית.

מי שמימיני, מי שמשמאלי, מי שמקדימה

ואת מי שחתך אותי עכשיו בצומת.

- בצדק. - אז שמה אני מוציא את כל האגרסיות שלי.

אז נראה לי שזה הכי...

ברמה המידית זה מה שעולה לי לראש.

- אני חושבת שהרבה אנשים יזדהו איתך, כן.

- כן. - יש תשובה?

- מעצבן?

אני חושב שבאיזושהי רמה, הכי מעצבן זה

שאנחנו קורבנות, בדיוק דיברנו על זה

שאנחנו קורבנות, כן, של כל מני אנשים בכל מני נקודות מפתח, וכל מני... שיש כאילו איזה רחש כזה פוליטי של מדינות ויבשות וזה... ושלהם חשובים כל מני דברים

אבל שיש גם הרבה מאוד אנשים שהם בעצם, שהם בעצם חיים במקום אחר מבחינה נפשית ופנימית, מקום אחר לגמרי

אבל שאנחנו פשוט קורבנות של כל מני

של כל מני דברים קצת יותר אחרים.

- כלומר, זו פונקציה מבחינת המדינה, לא...

- כן, כן.

שלא יודע, שיש אנשים שמבחינתם יש להם דברים שקדושים למשל, במחוז הזה שאנחנו נמצאים בו.

ושהדברים הקדושים האלה, שמבחינתי מה שקדוש זה חיי אדם. ושאם יש דברים שהם כבר יותר קדושים מחיי אדם אז הגענו למצב קצת... קצת לא טוב.

- אוקיי. השאלה הבאה.

טוב, אני אתחיל ממך. התחלת להשתעמם.

השאלה הרביעית היא פילוסופית

מה נותן לך כוח לקום בבוקר?

מישהו מתנדב להיות ראשון?

- ככה בנית את זה לאט לאט ואז בום בשאלה. מה נותן לי כוח לקום בבוקר?

- כן. תחשבו בינתיים.

- לא יודע אם יש לי תשובה לזה.

יש לי רצון לקום בבוקר.

- יש לך רצון. על מה אתה חושב?

אתה קם בבוקר, מה...

למה אתה מחכה בבוקר, משהו כזה?

בוא נפשט את השאלה.

- לא יודע, זו שאלה מורכבת.

כל יום מביא איתו משהו אחר

אבל אני מניח...

- איזה מניע אחד. מוטיבציה פחות או יותר אחידה. לחיות זה מעניין. לא יודע.

- אוקיי. - לחיות זה מעניין בסך הכול.

- טוב, תמשיך לחשוב על זה, שיעורי בית.

- שיעורי בית, כן. - תמשיך לחשוב.

יש לכם תשובה?

- טוב, קודם כל אני לא קם בבוקר.

- מתי שאתה קם זה בוקר.

- אבל סיבה כדי לקום בשלב יותר מאוחר ביום...

זהו, אולי...

אולי איזה... אולי גם איזו תקווה

שיקרה משהו, או שייווצר משהו

כן, שקצת יפיג את הבדידות הזאת.

והבדידות היא הבדידות של כל אחד.

היא הבדידות שאנחנו חיים בתוך הגוף שלנו, ואנחנו כלואים בתוך התודעה. כן, ואולי שיהיו... לא יודע, תקווה שיקרו רגעים

שיהיו רגעים שבהם יהיה אפשר קצת לצאת מהגוף

או מהתודעה או מהבדידות הזאת.

- וואו. תשובה עמוקה.

אוקיי. עכשיו, יותר גבוה.

- לי אין תשובה כל כך מתוחכמת כמו שלך.

אני קם בבוקר כי אין לי משהו יותר טוב לעשות.

כי זה פשוט קורה, כי אני מתעורר

ואני צריך לעשות משהו עם עצמי.

- להישאר במיטה לקרוא ספר, לא?

- אז זה לא כל כך אפשרי מסיבות פרקטיות, כלכליות וכאלה. אז הסיבות הן פשוט מהתנהלות כזו, אינרציה. נראה לי. - אוקיי. אז מכאן לשאלה הבאה שלנו.

אילו היו נותנים לך, לא הרבה, עשרת אלפים שקל בחודש בלי לעבוד. מה היית עושה?

- הייתי עושה כיף, נראה לי.

- הוואי, כמו שאמרנו?

- בין היתר. כן. הייתי נוסע לחופשה אולי.

הייתי קונה...

הייתי מבסס את העצמאות שלי יותר.

הייתי משקיע יותר בתחביבים שלי, כל מני, אני מניח.

- למשל? תחביבים למשל? צלילה?

- נגיד, הייתי מטייל. הייתי עושה כל מני קורסים

הייתי לומד יותר דברים.

זה נראה לי הכיוונים שהם היו מעניינים אותי.

- וואו, אתה גבוה.

- מה? אם הייתי...- כן, עשרת אלפים שקל כל חודש, לא צריך לעבוד סתם נותנים לך. מה היית עושה עם החיים שלך?

- לא יודע. אולי בתור התחלה הייתי, נגיד הייתי לוקח כמהחבר'ה, חברים. מוצא לנו איזה מקום לחיות בו לתקופה

וכן, מביא אותם למצב שנוכל לעבוד על מוזיקה או ליצור.

- אתה מוזיקאי? - כן.

כן, ושנוכל אולי להגיע למקום שאנחנו יכולים פשוט ליצור, לנסות ליצור ביחד ממקום שהוא לא קשור... קשור רק ברצון ליצור.

- מדהים. -כן.

- לחתום את השיחה. אתה צריך להגיד משהו ממש...

- משהו ממש... - מחזק.

- מחזק ועם עומק. - כן, מחזק ועם עומק, כן.

אם היו מממנים אותי? - כן.

- נראה לי שהייתי

שהייתי מטייל ומסתובב.

והייתי מבלה עם אנשים שאני אוהב.

וקורא. - קורא?

- כן.

- אוקיי. אני מאוד... אני דווקא מזדהה איתך.

כן, דווקא קורא זה גם משהו.

כמה שזה... הלוואי והיה לי יותר זמן.

- זמן, כן. אם כך אנחנו אומרים שכסף הוא זמן.

ואז אם יש זמן אז אפשר לקרוא. -Time is money.

- אוקיי. אני חושבת שנחתום בזה את השיחה. תודה רבה לכם.