Week 2 - זוגות | ניר ואלחנדרה 🇲🇽❤️🇮🇱 - פרק 1
גדלתי בבית שהיו בו שתי שפות, שתי תרבויות, שתי דתות,
והיום אני יודעת שלמרות כל האתגרים שזה מביא איתו וכל הקשיים לפעמים,
זה גיוון לי את העולם בצורה בלתי רגילה.
ומעניין אותי לפגוש עוד זוגות כאלה, כמו ההורים שלי
שחצו איזו גדר בשם האהבה.
אתה בונה בית שמרגיש כאילו לא ישראלי,
ואז אתה כאילו בחופשה כל הזמן. -נכון.
זה כזה, עליתם פה על משהו.
שלום, אני אלחנדרה קסטליאנוס אלבראן.
בישראל מכנים אותי אלה בראב, אני בת 40,
אני נשואה לניר בראב שהכרתי בישראל, ואנחנו חיים בפרדס חנה-כרכור.
לא, לא, לא, באבי, אף אחד לא ישר כי הוצאתי אותם ככה, לא חתכתי.
אל תשים אותם ככה, חמוד, תסובב אותם.
וואי, חם, חם, חם.
אנחנו רק בשנה תשיעית
אולי עוד כמה שנים הוא ילמד שצריך לשמוע את הקול של אשתו.
אני מוותרת כשלא חשוב. אז זה לא ממש חשוב.
יש הרבה יותר אוכל, לא חשוב, אבל כשזה חשוב לא מוותרת.
מה אתה עושה חמודי? חותך, לא?
לא, ככה עושים. -מקסימום, לא יצא טעים.
גם ככה אוכלים את הבריסקט, זה לא חשוב.
ניר, איך זה שעוד לא למדת ספרדית?
זו שאלה טובה, התכוונתי ללמוד,
אבל אני עשיתי עם עצמי את החישוב הזה שאם אני אלמד ספרדית
אני אאפשר לה לדבר איתי יותר מדי ומהר מדי.
זה מועיל לי גם בריבים כי אז ככה היא חושבת לפני שהיא זורקת מילים.
אתה נראה לי כל כךב"זון" שלך כל הזמן.
הואב"זון", הואב"זון כל הזמן. -זה לא מטריף אותך?
ברור שמטריף אותי, ברור.
לפעמים אני אומרת לו, ניר, אבל אני מדברת עם הקיר.
נראה לי כאילו אם אני הייתי צריכה לריב איתך,
היו נזרקים דברים בבית. -יכול להיות גם.
היא הוזמנה בעצם על ידי משרד החוץ קצת להכיר,
היא עיתונאית, אני במקרה הייתי אחד המורים, והיא התאהבה במורה.
כן? מי התחיל עם מי?
היא תגיד שהיא אבל... שאני, אבל זה היה ברור שהיא.
היא באה ורצתה שאני אעזור לה אחרי שהקורס נגמר.
היא אמרה לי, אולי ניסע לצלם קצת בישראל ותראה לי מקומות.
לישראלי זה ברור מה זה אומר.
משם לא הייתה דרך חזרה.
שלום, סבא. -שלום, מה שלומך?
נחמד מאוד לראות אותך.
הכי קשה לראות את ההורים מזדקנים מרחוק.
אנחנו רוצים שתבוא לכאן לבקר אותנו.
גם אני רוצה לבוא לבקר אתכם.
אז למה אתה לא בא? -בגלל ש... טוב, אני חייב לעבוד, בני.
מבוגרים צריכים לעבוד כדי שיוכלו לקנות כל מיני דברים,
לשלם חשבונות, חשמל, משכנתה, הכול.
אתה עובד כדי שתוכל לבוא לבקר אותנו?
הכי קשה...
וואו, שום דבר לא קשה, לא יודע, מה קשה?
גם תשובה.
תשלחו לסבא נשיקה באוויר.
ילדים, מי בא לעזור להכין תירס?
תראו איזו חזקה אימא. אתם חושבים שאוכל לשבור את זה?
כן? אחת, שתיים, שלוש...
זה לא מלחיץ שמישהי עוזבת את כל החיים שלה
ומשנה סדרי עולם כדי להיות איתך?
מצד אחד זה מאוד מלחיץ.
מצד שני, אין פה עכשיו, אני עוזבת לחברה
או חוזרת להורים שלי עד שנפתור את זה.
אם צריך לקחת על זה אחריות, אז לוקחים על זה אחריות עד הסוף.
המשפחה שלו קיבלה את זה, כאילו סבבה?
אני חושבת שהיה להם קשה עם הקטע הזה שאני לא יהודייה רשמית,
כאילו לפי כל הדפים והרבנות,
אבל מהיום הראשון הקשר היה מאוד טוב.
הם משפחה מדהימה עם לב ענק,
ולא קשה לערבב את התרבויות, שהמרוקאים גם חמים וגם אוהבים חריף.
מההתחלה, מאז שהגעתי לפה הרגשתי שאני בבית.
בעיקר הרגשתי את זה עם ניר. כאילו, ניר הבית.
יש מקום. -אני לא יכולה עם כל הרומנטיקה...
הופה, הנה הגיעה המנה העיקרית. -הבריסקט שלי!
הייתי אומר שנכניס את השולחן לבפנים.
ברכה קטנה, יאללה, אתה האבא של הבית.
ברכה קטנה...
תודה אלוהים על האוכל,
תודה על אשתי היפה ועל שאר הנשים היפות בשולחן,
על הילדים, ושתמיד נהיה מאושרים. -אמן.
בתיאבון (בואנפרובצ'ו).
