שירה אמונה רוצה להמשיך לחיות גם אחרי החזרה לשגרה | כאן קורונה

‫היוש. ‫-מה קורה, שירה אמונה? Hyos. -What's going on, poetry Faith?

‫בסדר, ברוך השם. ‫-יופי, אנחנו פה, ליד הבית שלך, מחנים.

‫רק מזכירה לכם שבגלל ‫שאני בסיכון גבוה, Just reminds you that because I'm at high risk,

‫זה ממש ממש מפחיד אותי.

‫אז אשמח אם תקפידו על מסכות ‫ולשמור ממני מרחק. -אוקיי.

‫וכפפות כשאתם נוגעים בדברים ‫שהם של הבית. And gloves when you touch the things that are of the house.

‫היי, אני שירה אמונה, ‫אני בת 31,

‫ולפני עשר שנים חליתי במחלת ריאות ‫נדירה ופרוגרסיבית.

‫במדינת ישראל יש כמיליון אזרחים ‫המוגדרים אוכלוסיות בסיכון. In the State of Israel, there are about one million citizens defined as at-risk populations.

‫זה יוצא אחד מתוך תשעה, ‫יותר מ-10%. It comes out one in nine, more than 10%.

‫אני אחת מהם.

‫אסטרטגיית החזרה לשגרה, ‫ההכרחית כל כך למשק הישראלי, A strategy to return to routine, so necessary for the Israeli economy,

‫לא כוללת אותי.

‫היא לא משערת עוד כמה זמן ‫אשאר כלואה בבית. She does not expect how long I will remain imprisoned in the house.

‫התחושה של להיות כלואה בתוך הבית,

‫מה סדר היום? ‫מה את עושה כל היום בבית?

‫כל יום זאת מלחמה.

‫כל בוקר זאת מלחמה לקום.

‫כי את פשוט ממש בציפורניים ‫מוצאת דברים למלא את היום שלך, Because you just literally find things to fill your day with,

‫מבקשת הרבה עזרה מחברים. ‫מזל שההורים שלי איתי. Asks a lot for help from friends. Lucky my parents are with me.

‫הרבה נטפליקס, וואו, ממש מלא.

‫שברתי את נטפליקס בעיקרון, ‫נטפליקס שבור בגללי. I broke Netflix basically, Netflix is broken because of me.

‫אבל זו ממש מלחמה.

‫אין שום התייחסות או ניסוח ‫של הנחיות לכל נקודות ההשקה There is no reference or wording of guidelines to all launch points

‫בין אוכלוסיות בסיכון שנשארות בבית ‫לבין בני בית שחוזרים לעבודה. Between at-risk populations staying at home and household members returning to work.

‫אבא שלך בבית, נכון? ‫-כן.

‫ומה יכול לקרות אם הוא הולך לעבודה? And what can happen if he goes to work?

‫הוא יכול להיות נשא או להידבק ‫בלי לדעת, ולהדביק אותי.

‫אם אני נדבקת בנגיף, ‫אין לי הרבה סיכויי הישרדות. If I am infected with the virus, I do not have much chance of survival.

‫כשפורסמו ההנחיות של משרד החינוך ‫והבנתי שאבא שלי לא חוזר לעבודה,

‫מאוד חסר לו.

‫פשוט פרצתי בבכי, ממש, ‫אמרתי לו, אני מרגישה כל כך אשמה.

‫אבל, עוד פעם, זה על ימי המחלה שלו. ‫אתה מבין? זה על חשבונו. But, once again, it's about his sick days. Do you understand? It's at his expense.

‫זה לא פייר, אני פשוט מרגישה ‫כל כך אשמה

‫וזה כל כך לא הוגן, ‫לא בחרתי שום דבר מזה.

‫בתור אזרחית סחית בלטה, ‫פניתי לפיקוד העורף As a prominent Sahit citizen, I turned to the Home Front Command

‫וביקשתי מהם את ההנחיות. ‫אין הנחיות! אין בשבילי הנחיות!

‫שיתנו לי כל הנחיה שהיא, ‫אנחנו נקבל אותה, Let them give me any instruction, we'll accept it,

‫אבל אי אפשר לחזור לשגרה ‫כל כך מהר

‫כשאתה פשוט שוכח יותר מ-10% ‫מהאזרחים וזורק אותם לצד הדרך. When you just forget more than 10% of the citizens and throw them by the side of the road.

‫זה לא הגיוני.

‫אני מאוד פעילה בפייסבוק ‫ולא פעם ולא פעמיים

‫אנשים כתבו לי, ‫"נו, באמת, אוכלוסיות בסיכון,

‫"תישארו בבית, ‫בגללכם מלכתחילה נכנסנו לבלגן הזה". "Stay home, because of you we got into this mess in the first place."

‫כאילו, מה?

‫באיזו מאה אנחנו ‫שנכים הם עול על החברה? In what century are we disabled people a burden on society?

‫אל תציירו אותי כאילו אני ‫מכניסה יד לכיס של אנשים אחרים

‫ולוקחת להם את הכסף ‫ודופקת את המשק. And takes their money and knocks out the economy.

‫יש כאן אפליה מאוד ברורה ‫על רקע בריאותי. There is very clear discrimination here on health grounds.

‫את תיתקעי בבית ‫וכל השאר יצאו לעשות גבות. You get stuck in the house and everyone else goes out to do eyebrows.

‫אני רק רוצה לחיות,

‫וב"לחיות" אני מתכוונת בלחיות ‫ולא רק להמשיך להתקיים. And by "living" I mean living and not just continuing to exist.

‫מגיע לי. ‫אף אחד לא מתייחס אליי. I deserve. No one is referring to me.

‫אין לי בעיה שיגידו לי, ‫"תצאי בספטמבר". I have no problem being told, "Come out in September."

‫אין לי בעיה שיגידו לי,

‫"אנחנו לא יודעים עדיין, ‫אנחנו חושבים עלייך",

‫אבל אפילו לא להזכיר אותי בהנחיות?

‫אפילו לא להגיד, ‫חברים, זה חשוב מאוד

‫כי יש בינינו אוכלוסיות בסיכון, ‫גם אנשים שלא רואים עליהם,

‫אז תלכו עם מסכה?

‫לפני יומיים הייתי כבר במצב נפשי ‫ממש רע.

‫אימא שלי פשוט תפסה אותי, ‫שמה אותי באוטו, שמה עליי מסכה,

‫לקחה אותי לים.

‫אנשים בלי מסכה, ‫פשוט הולכים לבלות בים,

‫בכיף שלהם, לא עושים ריצה. ‫מותר פעילות ספורטיבית בים,

‫מסתבר שלאכול אבטיח ‫זה פעילות ספורטיבית.

‫עשר דקות, רבע שעה,

‫קלטנו שאנשים מסתובבים יותר מדי ‫בלי מסכה סביבנו,

‫התחלתי להילחץ, ‫התקף חרדה קטן, חזרנו הביתה.

‫דרך אגב, מי נחשב אוכלוסייה בסיכון? ‫-יפה, אז זו עוד נקודה, By the way, who is considered a population at risk? - Fine, so that's another point,

‫שאף אחד לא יודע מי נחשב ‫אוכלוסייה בסיכון.

‫רופאי המשפחה לא קיבלו ‫קריטריונים ממשרד הבריאות Family doctors did not receive criteria from the Ministry of Health

‫שמגדירים מי אוכלוסייה בסיכון.

‫מה שהייתי רוצה לראות בשטח,

‫כדי שאוכלוסיות בסיכון ‫יוכלו להשתלב בחזרה לשגרה,

‫זה חקיקה ששומרת על המשרות שלנו. It's legislation that protects our jobs.

‫אנשים מאבדים את העבודה שלהם ‫כי למעסיק לא שווה להחזיק מישהו בחל"ת. People are losing their jobs because it is not worthwhile for an employer to keep someone in the hospital.

‫לא לדבר על חזרה לשגרה ‫כי אנחנו לא בשגרה. Not to mention getting back to routine because we are not routine.

‫אנחנו לא קרובים לשגרה.

‫וברגע שידברו על "חזרה לשגרה", ‫האוכלוסיות בסיכון פשוט יפוטרו

‫כי הם לא יכולים לחזור לעבודה.

‫או אנשים שעובדים ‫גרים עם אוכלוסיות בסיכון.

‫בעלי העסקים, לא לבטל משלוחים, Business owners, do not cancel deliveries,

‫זה באמת צינור החמצן האחרון שלנו ‫לעולם בחוץ. It really is our last oxygen pipe to the world out there.

‫לשמור לנו שעה אחת ביום ‫או חצי שעה לפני הפתיחה, Save us one hour a day or half an hour before opening,

‫בתיאום מראש, ‫שנוכל להגיע בלב שקט

‫ולא בהתקפי חרדה מטורפים. And not in insane anxiety attacks.

‫אנשי הזום והלייב, לא להפסיק. ‫פשוט לא להפסיק. Zoom and Live people, do not stop. Just do not stop.

‫פתאום זה נגיש לכולם ‫וגם אף אחד לא יודע מה יקרה איתו מחר. Suddenly it is accessible to everyone and no one knows what will happen to it tomorrow.

‫אכיפה מאוד מאוד קפדנית ‫על מסכות.

‫בכל פעם שאני הולכת ברחוב ‫ורואה אנשים שמקפידים על ההנחיות, Every time I walk down the street and see people following the instructions,

‫הלב שלי מתרחב. ‫זה מרגיש שרואים אותי, My heart is expanding. It feels like they see me,

‫שחושבים עליי, שמתחשבים ‫בזה שאני עלולה להיות בסיכון גבוה.

‫אנחנו פשוט רוצים שהעולם הזה ‫יספור גם אותנו,

‫גם אנחנו בסוף אזרחים שווי זכויות. We too are at the end citizens equal rights.

‫לא בא לי למות. ‫זה פשוט העניין.

‫לא הייתי נאבקת על זה כל כך I would not struggle with it so much

‫אם לא היה פשוט מאוד לא בא לי למות. ‫כאילו... If it was not very simple I would not want to die. like...