×

We use cookies to help make LingQ better. By visiting the site, you agree to our cookie policy.


image

Shraga Bishgada, שרגא בישגדא עונה 3: אלכסנדר הגדול

שרגא בישגדא עונה 3: אלכסנדר הגדול

"יש כמה דברים שתמיד כדאי לדעת,

"כמו למה למשל הכיכר לא מרובעת.

"ומה ההבדלים בין שוקולד לשוקולדה

"או למה מצמידים לשם כמו שרגא את בישגדא?"

מי המציא את החשמל? -מי ביית את הגמל?

מי צייר את המונה ליזה? -מי הגה מילה כמו "גלידה"?

מי טיפס על ראש ההר? -ומי גר בזנזיבר?

מי בנה מגדל בפיזה? -מי זאת אימא של עליזה?

"מוכנים שם בנגב, מוכנים כבר בגליל?

"זה תכף בא, שלוש, ארבע והנה זה מתחיל."

נחמד פה!

שלום וברוכים הבאים ל"בלוג של שרגא בישגדא", זה אני,

המעביר לכם בשידור חי את משחק הגמר של המונדישח,

כן, כן, אליפות הבניין בשחמט נמצאת עכשיו בשלב ההכרעה

וטוב שהצטרפתם לבלוג כי אנחנו ברגעי המשחק האחרונים

ובסופם יתברר מי אלוף הבניין בשחמט, ובכן, מי בגמר?

אני, שרגא בישגדא, אחרי שניצחתי ברבע הגמר

את מושון מקומה חמישית ובחצי הגמר, את שוורץ מהקומה האחרונה

ומולי מתמודדת במשחק הגמר המרתק עליזה,

שניצחה בחצי הגמר את ויצמן מקומה שלישית

והצטרפתם לבלוג ממש ברגע גורלי מאוד,

כבר התחלנו את משחק הגמר לפני שלוש שעות, תכננתי לסיים אותו

לפני שהבלוג מתחיל, אבל המשחק שקול, מרתק ומתארך

וממש ברגעים אלה מתקרב לסיומו, כן, חברים. -נו כבר, תורך.

נו כבר, תורך מאוד גם לך, עליזה. -תפסיק לקשקש וחזור למשחק.

אין בעיה, עליזה, אין בעיה, אני פשוט קצת מתלבט.

את יודעת מה? -מה? -אני אקח את הרץ הזה ואני אזיז אותו לפה.

אתה בטוח שזה מה שאתה רוצה לעשות? -בטוח לגמרי, עליזה.

בלי חרטות? -אני לא מתחרט, עליזה,

אני חושב שביצעתי מהלך מבריק. -כן? -כן.

אז לא שמת לב. -מה? -שהפקרת את החייל הפיון באיי-4,

אהה. -אהה ועכשיו אני אוכלת לך אותו, בתיאבון.

הבנתי, הנה. -אכלת אותה, אכלת אותה. -כן, כן.

ומה את אומרת עכשיו על...

זה? -מה זה?

מט. -מה? -מט. -מט.

מט, ניצחתי וניצחתי!

אני אלוף הבניין, יש, יש, יש, יש, יש.

רגע, רגע, רגע, רגע. -מה, מה? -איך, מה, מה עשית פה?

ביצעתי מהלך אסטרטגי מבריק במיוחד, עליזה.

שימי לב. -מה? -אני כיתרתי את המלך שלך בעזרת הרץ.

עם הצריח? -הפרש והצריח. -אז זה רץ,

צריח. -ניצחתי אותך בקלי קלות.

שלוש שעות זה לא קלי קלות, שוויצר. -אני אולי שוויצר, עליזה,

אבל את הפסדת ולא רק את, כל דיירי הבניין, כולכם לוזרים,

לוזרים ורק אני אלוף השחמט הבלתי מעורער,

הפסדתם והפסדתם, הפסדתם והפסדתם, אתם ולא אני

הפסדתם לשחקן שחמט גאון, גאון, שזה...

אני. -ניחא אני, אבל שוורץ גאון יותר ממך ואפילו מושון.

פשוט היה לך מזל, תצחק, תצחק. -איזה מזל, על מה את מדברת?

שחמט זה לא משחק של מזל, זה משחק של שכל, עליזה.

אתה הצלחת להפוך אותו לכזה. -באמת? -כן. -כן.

את יודעת, עליזה, את פשוט לא יודעת להפסיד בכבוד, זה הכול,

את לא יודעת להפסיד בכבוד, זה הכול. -זה נכון

שאני לא רגילה להפסיד, אבל כשאני מפסידה זה בכבוד.

כן? -כן. -כן? אז למה אני לא שומע שאת אומרת, כל הכבוד לך, שרגא,

אתה אלוף מדהים וגאון, למה אני לא שומע את זה?

גאון שביצע מהלך מבריק, למה אני לא שומע את זה?

אני אגיד לך למה, כי אלה דברים שהייתי אומרת רק למישהו

שיודע לנצח בכבוד ואתה, שרגא בישגדא,

לא יודע לנצח בכבוד. -אני לא יודע לנצח בכבוד?

אני לא יודע לנצח בכבוד? איזה שטויות אלה.

הרי ניצחון ממילא מביא כבוד, אז מה בכלל צריך לדעת פה?

יבוא. -הי, שרגא. -לא שרגא,

אלא רב אמן שרגא, אלוף הבניין,

שרגא בישגדא אלוף השחמט.

ניצחת את עליזה. -ברור, בעזרת מהלך מבריק

שעוד ילמדו אותו בבתי ספר לשחמט. -הופה, שרגא,

אני רואה שאתה סובל מיהירות של מנצחים.

אני לא סובל, נטע, אני ניצחתי, מי שסובלת פה

ולא ידעה להפסיד בכבוד היא דווקא עליזה. -חשוב לדעת להפסיד בכבוד.

בדיוק, ותגידי את זה לעליזה. -אבל חשוב גם לדעת לנצח בכבוד.

מה, מה, מה, מה, מה, גם את עם השטות הזאת של לנצח בכבוד?

מה זו השטות הזאת? -לנצח בכבוד זה לכבד את היריבה שניצחת

ולא להמשיך ולהשפיל אותה, להתרברב

ולזכור שמה שמאוד משמח אותך עכשיו

גורם לה לאכזבה מאוד גדולה. -אבל היא הפסידה. -בדיוק,

מה גם שהיא כבר הפסידה אז למה להמשיך ולהשפיל אותה?

אז מה הכיף בניצחון? -הניצחון, הניצחון הוא הכיף בניצחון.

ואתה צריך לשמוח על הניצחון שלך ולא על ההפסד של יריבך

בדיוק כמו שאלכסנדר הגדול היה עושה, שמעת עליו?

היה לי חבר שקראו לו אלכסנדר הקטן, היה כזה נמוך,

הגיע לי עד לכתף. -לא, שרגא, אלכסנדר הגדול שאני מדברת עליו

היה אחד מגדולי המצביאים והמדינאים בעת העתיקה.

אה, כל הכבוד לו. אז... רגע, רגע, אז מה זה קשור

לניצחון והפסד במשחק השחמט? -קשר הדוק.

הקשר הראשון הוא שאלכסנדר מוקדון נחשב

לאחד מגדולי האסטרטגים בהיסטוריה ואסטרטגיה היא הרי

חלק מרכזי במשחק השחמט. -נכון, הוא יכול היה להיות

שחקן שחמט לא רע בכלל. -נכון. -זה באמת קשור, באמת באמת.

הקשר השני הוא שאלכסנדר הגדול ידע תמיד לנצח בכבוד,

הוא נהג ביריביו המובסים בצדק ובהגינות.

לדעתי נהגתי עם עליזה בהגינות. -והקשר השלישי. -מה, יש עוד קשר?

ברור, הקשר הגורדי.

הקשר הגורדי?

נטעכסנדר הגדולה תסביר לך, היא עבדה באותה תקופה

ככוהנת דת יוונית שחוזה עתידות. -ואו.

היוש. -היוש.

אני אלכסנדר מוקדון. -יודעת מי אתה.

אני בדרכי לכבוש את יבשת אסיה כולה. -יודעת שאתה בדרכך

ויודעת גם את התכניות שלך, יודעת גם בשביל מה באת,

רוצה לדעת אם תצליח לכבוש את אסיה.

אני יודע שאצליח, רציתי לבדוק אם גם את והאלים יודעים את זה.

אתה משוויץ? -אולי קצת. -רבים לפניך ניסו ונכשלו.

ואני אצליח? -בוא נבדוק.

לפניך קשר מסובך מאוד, אפשר לומר, אפילו פלונטר.

קשר שקשה מאוד ואפילו בלתי אפשרי להתיר אותו,

כמו שאתה רואה, אין שום קצה חוט.

כה אמרו האלים, האדם אשר יתיר את הקשר הגורדי,

הוא אשר יכבוש וימלוך על אסיה.

ואללה? -ואללה.

זוזי רגע.

זה קצת מסובך. -אסיה לא פשוטה.

אה, הבנתי, מאוד פשוט להתיר את הקשר הזה. -באמת?

בטח, שימי לב.

הצלחתי.

מצחיק ואת יודעת מה? הוא צודק, כי היא לא אמרה

שאסור לו להשתמש בחרב על מנת להתיר את הקשר הגורדי הזה. -נכון.

אבל איך זה קשור בלנצח בכבוד. -חכה, תקשיב,

הוא כמעט כבש את כל העולם שהיה מוכר עד אז.

אבל מה זה קשור ל... -הנה, הנה, הנה, הגעתי לזה.

כל פעם שאלכסנדר מוקדון הביס צבא כלשהו,

הוא צירף את שאריות הצבא המובס לצבא שלו,

השיא היה כשהוא הביס את הצבא הפרסי

ולקח בשבי את משפחתו של המלך הפרסי.

לא, לא רוצה לשמוע, לא רוצה לשמוע מה הוא עשה להם,

מה, הוא הרג אותם? -הוא אפילו לא השפיל אותם,

הוא בחר לתת להם יחס מעולה, בהמשך הוא אפילו התחתן

עם בתו השבויה של מלך פרס המובס.

זה יפה, זה יפה מאוד, אבל אני לא חושב שאני אתחתן עם עליזה.

לא, שרגא, זאת רק דוגמה שאומרת שאם כבר זכית בכבוד

מעצם הניצחון, עכשיו אתה יכול להרשות לעצמך

להיות נדיב עם מי שניצחת, ככה אולי תרוויח בן ברית חדש

ותהפוך אויב לחבר. -שמעי, זה ואו, זה חכם כל כך.

חכם ופשוט כמו להתיר קשר גורדי.

אלכסנדר מותק, אלכסנדר. -כן? -שמעת את החדשות מהעיר אופיס?

ספרי לי אותן. -האצולה המוקדונית מתארגנת נגדך. -למה?

הם לא מסכימים לשינויים שהכנסת במבנה הצבא.

הם לא מסכימים, הם? לאיזה שינויים הם לא מסכימים?

שהכנסת פרסים לשורות הצבא במעמד שווה ליוונים

ולא רק זה, גם מינית פרסים לראשי המחוזות

ולתפקידים בכירים בממשל ולא רק זה, גם עכשיו אתה משחרר

את החיילים המוקדונים שליוו אותך מתחילת מסע הכיבושים

ומה אתה נותן להם? פרסים. -פרסים?

איפה כתוב שאני נותן להם פרסים? -הנה, פה, פרסים.

פרסים, לא פרסים, פרסים. -אה. -חשבת פרסים? -כן.

פרסים, הם חוזרים הביתה למשפחותיהם בכיסים מלאים

והפרסים שאותם ניצחנו ממלאים את השורות

ונלחמים למעננו. -כן, אבל, אבל לא רק זה,

הם גם אומרים שבשלב הבא אתה עוד עלול להתחתן עם פרסייה, מה.

נו, זה מה שעשיתי.

באמת? -כן, התחתנתי אתך.

את בתו של מלך פרס, לא?

בלהט הקרב, לפעמים אני קצת שוכחת. -ברור.

בטח, כן. -בגלל זה יש לי את המבטא הזה?

בדיוק, כן.

בסדר, הבנתי. אני אעשה כמו אלכסנדר הגדול,

אני אמנה את עליזה לתפקיד בכיר בארגון משחקי השחמט הבאים,

נארגן טורניר שחמט חדש בחודש הבא,

נקרא לו שחמדיאל ועליזה תהיה המארגנת הראשית.

תשכח מזה. -תשכח מזה מאוד גם לך, עליזה.

אתך אני לא משחקת עוד בשום דבר. -למה, מה קרה, עליזה?

ולא רק אני. -מה? -גם מושון, ויצמן, נחמה, נועם, יצחקי,

שולמן, ענת, גיורא ויוספי צלצלו אליי ואמרו לי שהם נעלבו מאוד

שקראת להם לוזרים בנאום הניצחון היהיר שלך. -באמת, עליזה,

בסך הכול, נורא שמחתי שניצחתי. -ומרוב שמחה העלבת את כולם.

אמרתי לך, אתה לא יודע לנצח, אין לך נדיבות של מנצח, שלום לך.

אויש, עוד פעם היא ניתקה. היום הכי שמח שבו הפכתי

לאלוף הבניין בשחמט הפך ליום עצוב. -בסדר, שרגא,

אבל למדת משהו, בפעם הבאה אל תעליב את מי שניצחת

ושמח על הניצחון שלך ולא על ההפסד של יריבך. -נכון.

צדקתי. -צדקתי מאוד גם לך, עליזה.

אז אתה מודה שאתה לא יודע לנצח בכבוד?

יכול להיות, עליזה, אבל למדתי מהטעות שלי.

אז כמי שניצחה בוויכוח, אני מגלה נדיבות,

סולחת לך וממנה אותך למנהל השחמדיאל הבא.

תודה, עליזה. -מה, שרגא? -נטע, נטע, נטע, אני יודע שהיא עבדה עליי,

כאילו, היא יצאה המנצחת, אבל כמנצח ואלוף

יש לי מספיק נדיבות לב להתעלם מתגובת המפסידה,

או לפחות, לא להתווכח איתה, כי אני כבר יודע לנצח.

תמלול: סדו פראלטה-שביט

ייעוץ לשון לכתוביות: מיה בסטר-קינן

הפקת כתוביות: אולפני אלרום


שרגא בישגדא עונה 3: אלכסנדר הגדול

"יש כמה דברים שתמיד כדאי לדעת,

"כמו למה למשל הכיכר לא מרובעת.

"ומה ההבדלים בין שוקולד לשוקולדה

"או למה מצמידים לשם כמו שרגא את בישגדא?"

מי המציא את החשמל? -מי ביית את הגמל?

מי צייר את המונה ליזה? -מי הגה מילה כמו "גלידה"?

מי טיפס על ראש ההר? -ומי גר בזנזיבר?

מי בנה מגדל בפיזה? -מי זאת אימא של עליזה?

"מוכנים שם בנגב, מוכנים כבר בגליל?

"זה תכף בא, שלוש, ארבע והנה זה מתחיל."

נחמד פה!

שלום וברוכים הבאים ל"בלוג של שרגא בישגדא", זה אני,

המעביר לכם בשידור חי את משחק הגמר של המונדישח,

כן, כן, אליפות הבניין בשחמט נמצאת עכשיו בשלב ההכרעה

וטוב שהצטרפתם לבלוג כי אנחנו ברגעי המשחק האחרונים

ובסופם יתברר מי אלוף הבניין בשחמט, ובכן, מי בגמר?

אני, שרגא בישגדא, אחרי שניצחתי ברבע הגמר

את מושון מקומה חמישית ובחצי הגמר, את שוורץ מהקומה האחרונה

ומולי מתמודדת במשחק הגמר המרתק עליזה,

שניצחה בחצי הגמר את ויצמן מקומה שלישית

והצטרפתם לבלוג ממש ברגע גורלי מאוד,

כבר התחלנו את משחק הגמר לפני שלוש שעות, תכננתי לסיים אותו

לפני שהבלוג מתחיל, אבל המשחק שקול, מרתק ומתארך

וממש ברגעים אלה מתקרב לסיומו, כן, חברים. -נו כבר, תורך.

נו כבר, תורך מאוד גם לך, עליזה. -תפסיק לקשקש וחזור למשחק.

אין בעיה, עליזה, אין בעיה, אני פשוט קצת מתלבט.

את יודעת מה? -מה? -אני אקח את הרץ הזה ואני אזיז אותו לפה.

אתה בטוח שזה מה שאתה רוצה לעשות? -בטוח לגמרי, עליזה.

בלי חרטות? -אני לא מתחרט, עליזה,

אני חושב שביצעתי מהלך מבריק. -כן? -כן.

אז לא שמת לב. -מה? -שהפקרת את החייל הפיון באיי-4,

אהה. -אהה ועכשיו אני אוכלת לך אותו, בתיאבון.

הבנתי, הנה. -אכלת אותה, אכלת אותה. -כן, כן.

ומה את אומרת עכשיו על...

זה? -מה זה?

מט. -מה? -מט. -מט.

מט, ניצחתי וניצחתי!

אני אלוף הבניין, יש, יש, יש, יש, יש.

רגע, רגע, רגע, רגע. -מה, מה? -איך, מה, מה עשית פה?

ביצעתי מהלך אסטרטגי מבריק במיוחד, עליזה.

שימי לב. -מה? -אני כיתרתי את המלך שלך בעזרת הרץ.

עם הצריח? -הפרש והצריח. -אז זה רץ,

צריח. -ניצחתי אותך בקלי קלות.

שלוש שעות זה לא קלי קלות, שוויצר. -אני אולי שוויצר, עליזה,

אבל את הפסדת ולא רק את, כל דיירי הבניין, כולכם לוזרים,

לוזרים ורק אני אלוף השחמט הבלתי מעורער,

הפסדתם והפסדתם, הפסדתם והפסדתם, אתם ולא אני

הפסדתם לשחקן שחמט גאון, גאון, שזה...

אני. -ניחא אני, אבל שוורץ גאון יותר ממך ואפילו מושון.

פשוט היה לך מזל, תצחק, תצחק. -איזה מזל, על מה את מדברת?

שחמט זה לא משחק של מזל, זה משחק של שכל, עליזה.

אתה הצלחת להפוך אותו לכזה. -באמת? -כן. -כן.

את יודעת, עליזה, את פשוט לא יודעת להפסיד בכבוד, זה הכול,

את לא יודעת להפסיד בכבוד, זה הכול. -זה נכון

שאני לא רגילה להפסיד, אבל כשאני מפסידה זה בכבוד.

כן? -כן. -כן? אז למה אני לא שומע שאת אומרת, כל הכבוד לך, שרגא,

אתה אלוף מדהים וגאון, למה אני לא שומע את זה?

גאון שביצע מהלך מבריק, למה אני לא שומע את זה?

אני אגיד לך למה, כי אלה דברים שהייתי אומרת רק למישהו

שיודע לנצח בכבוד ואתה, שרגא בישגדא,

לא יודע לנצח בכבוד. -אני לא יודע לנצח בכבוד?

אני לא יודע לנצח בכבוד? איזה שטויות אלה.

הרי ניצחון ממילא מביא כבוד, אז מה בכלל צריך לדעת פה?

יבוא. -הי, שרגא. -לא שרגא,

אלא רב אמן שרגא, אלוף הבניין,

שרגא בישגדא אלוף השחמט.

ניצחת את עליזה. -ברור, בעזרת מהלך מבריק

שעוד ילמדו אותו בבתי ספר לשחמט. -הופה, שרגא,

אני רואה שאתה סובל מיהירות של מנצחים.

אני לא סובל, נטע, אני ניצחתי, מי שסובלת פה

ולא ידעה להפסיד בכבוד היא דווקא עליזה. -חשוב לדעת להפסיד בכבוד.

בדיוק, ותגידי את זה לעליזה. -אבל חשוב גם לדעת לנצח בכבוד.

מה, מה, מה, מה, מה, גם את עם השטות הזאת של לנצח בכבוד?

מה זו השטות הזאת? -לנצח בכבוד זה לכבד את היריבה שניצחת

ולא להמשיך ולהשפיל אותה, להתרברב

ולזכור שמה שמאוד משמח אותך עכשיו

גורם לה לאכזבה מאוד גדולה. -אבל היא הפסידה. -בדיוק,

מה גם שהיא כבר הפסידה אז למה להמשיך ולהשפיל אותה?

אז מה הכיף בניצחון? -הניצחון, הניצחון הוא הכיף בניצחון.

ואתה צריך לשמוח על הניצחון שלך ולא על ההפסד של יריבך

בדיוק כמו שאלכסנדר הגדול היה עושה, שמעת עליו?

היה לי חבר שקראו לו אלכסנדר הקטן, היה כזה נמוך,

הגיע לי עד לכתף. -לא, שרגא, אלכסנדר הגדול שאני מדברת עליו

היה אחד מגדולי המצביאים והמדינאים בעת העתיקה.

אה, כל הכבוד לו. אז... רגע, רגע, אז מה זה קשור

לניצחון והפסד במשחק השחמט? -קשר הדוק.

הקשר הראשון הוא שאלכסנדר מוקדון נחשב

לאחד מגדולי האסטרטגים בהיסטוריה ואסטרטגיה היא הרי

חלק מרכזי במשחק השחמט. -נכון, הוא יכול היה להיות

שחקן שחמט לא רע בכלל. -נכון. -זה באמת קשור, באמת באמת.

הקשר השני הוא שאלכסנדר הגדול ידע תמיד לנצח בכבוד,

הוא נהג ביריביו המובסים בצדק ובהגינות.

לדעתי נהגתי עם עליזה בהגינות. -והקשר השלישי. -מה, יש עוד קשר?

ברור, הקשר הגורדי.

הקשר הגורדי?

נטעכסנדר הגדולה תסביר לך, היא עבדה באותה תקופה

ככוהנת דת יוונית שחוזה עתידות. -ואו.

היוש. -היוש.

אני אלכסנדר מוקדון. -יודעת מי אתה.

אני בדרכי לכבוש את יבשת אסיה כולה. -יודעת שאתה בדרכך

ויודעת גם את התכניות שלך, יודעת גם בשביל מה באת,

רוצה לדעת אם תצליח לכבוש את אסיה.

אני יודע שאצליח, רציתי לבדוק אם גם את והאלים יודעים את זה.

אתה משוויץ? -אולי קצת. -רבים לפניך ניסו ונכשלו.

ואני אצליח? -בוא נבדוק.

לפניך קשר מסובך מאוד, אפשר לומר, אפילו פלונטר.

קשר שקשה מאוד ואפילו בלתי אפשרי להתיר אותו,

כמו שאתה רואה, אין שום קצה חוט.

כה אמרו האלים, האדם אשר יתיר את הקשר הגורדי,

הוא אשר יכבוש וימלוך על אסיה.

ואללה? -ואללה.

זוזי רגע.

זה קצת מסובך. -אסיה לא פשוטה.

אה, הבנתי, מאוד פשוט להתיר את הקשר הזה. -באמת?

בטח, שימי לב.

הצלחתי.

מצחיק ואת יודעת מה? הוא צודק, כי היא לא אמרה

שאסור לו להשתמש בחרב על מנת להתיר את הקשר הגורדי הזה. -נכון.

אבל איך זה קשור בלנצח בכבוד. -חכה, תקשיב,

הוא כמעט כבש את כל העולם שהיה מוכר עד אז.

אבל מה זה קשור ל... -הנה, הנה, הנה, הגעתי לזה.

כל פעם שאלכסנדר מוקדון הביס צבא כלשהו,

הוא צירף את שאריות הצבא המובס לצבא שלו,

השיא היה כשהוא הביס את הצבא הפרסי

ולקח בשבי את משפחתו של המלך הפרסי.

לא, לא רוצה לשמוע, לא רוצה לשמוע מה הוא עשה להם,

מה, הוא הרג אותם? -הוא אפילו לא השפיל אותם,

הוא בחר לתת להם יחס מעולה, בהמשך הוא אפילו התחתן

עם בתו השבויה של מלך פרס המובס.

זה יפה, זה יפה מאוד, אבל אני לא חושב שאני אתחתן עם עליזה.

לא, שרגא, זאת רק דוגמה שאומרת שאם כבר זכית בכבוד

מעצם הניצחון, עכשיו אתה יכול להרשות לעצמך

להיות נדיב עם מי שניצחת, ככה אולי תרוויח בן ברית חדש

ותהפוך אויב לחבר. -שמעי, זה ואו, זה חכם כל כך.

חכם ופשוט כמו להתיר קשר גורדי.

אלכסנדר מותק, אלכסנדר. -כן? -שמעת את החדשות מהעיר אופיס?

ספרי לי אותן. -האצולה המוקדונית מתארגנת נגדך. -למה?

הם לא מסכימים לשינויים שהכנסת במבנה הצבא.

הם לא מסכימים, הם? לאיזה שינויים הם לא מסכימים?

שהכנסת פרסים לשורות הצבא במעמד שווה ליוונים

ולא רק זה, גם מינית פרסים לראשי המחוזות

ולתפקידים בכירים בממשל ולא רק זה, גם עכשיו אתה משחרר

את החיילים המוקדונים שליוו אותך מתחילת מסע הכיבושים

ומה אתה נותן להם? פרסים. -פרסים?

איפה כתוב שאני נותן להם פרסים? -הנה, פה, פרסים.

פרסים, לא פרסים, פרסים. -אה. -חשבת פרסים? -כן.

פרסים, הם חוזרים הביתה למשפחותיהם בכיסים מלאים

והפרסים שאותם ניצחנו ממלאים את השורות

ונלחמים למעננו. -כן, אבל, אבל לא רק זה,

הם גם אומרים שבשלב הבא אתה עוד עלול להתחתן עם פרסייה, מה.

נו, זה מה שעשיתי.

באמת? -כן, התחתנתי אתך.

את בתו של מלך פרס, לא?

בלהט הקרב, לפעמים אני קצת שוכחת. -ברור.

בטח, כן. -בגלל זה יש לי את המבטא הזה?

בדיוק, כן.

בסדר, הבנתי. אני אעשה כמו אלכסנדר הגדול,

אני אמנה את עליזה לתפקיד בכיר בארגון משחקי השחמט הבאים,

נארגן טורניר שחמט חדש בחודש הבא,

נקרא לו שחמדיאל ועליזה תהיה המארגנת הראשית.

תשכח מזה. -תשכח מזה מאוד גם לך, עליזה.

אתך אני לא משחקת עוד בשום דבר. -למה, מה קרה, עליזה?

ולא רק אני. -מה? -גם מושון, ויצמן, נחמה, נועם, יצחקי,

שולמן, ענת, גיורא ויוספי צלצלו אליי ואמרו לי שהם נעלבו מאוד

שקראת להם לוזרים בנאום הניצחון היהיר שלך. -באמת, עליזה,

בסך הכול, נורא שמחתי שניצחתי. -ומרוב שמחה העלבת את כולם.

אמרתי לך, אתה לא יודע לנצח, אין לך נדיבות של מנצח, שלום לך.

אויש, עוד פעם היא ניתקה. היום הכי שמח שבו הפכתי

לאלוף הבניין בשחמט הפך ליום עצוב. -בסדר, שרגא,

אבל למדת משהו, בפעם הבאה אל תעליב את מי שניצחת

ושמח על הניצחון שלך ולא על ההפסד של יריבך. -נכון.

צדקתי. -צדקתי מאוד גם לך, עליזה.

אז אתה מודה שאתה לא יודע לנצח בכבוד?

יכול להיות, עליזה, אבל למדתי מהטעות שלי.

אז כמי שניצחה בוויכוח, אני מגלה נדיבות,

סולחת לך וממנה אותך למנהל השחמדיאל הבא.

תודה, עליזה. -מה, שרגא? -נטע, נטע, נטע, אני יודע שהיא עבדה עליי,

כאילו, היא יצאה המנצחת, אבל כמנצח ואלוף

יש לי מספיק נדיבות לב להתעלם מתגובת המפסידה,

או לפחות, לא להתווכח איתה, כי אני כבר יודע לנצח.

תמלול: סדו פראלטה-שביט

ייעוץ לשון לכתוביות: מיה בסטר-קינן

הפקת כתוביות: אולפני אלרום