שרגא בישגדא עונה 3: הודיני
"יש כמה דברים שתמיד כדאי לדעת,
"כמו, למה, למשל, הכיכר לא מרובעת.
"ומה ההבדלים בין שוקולד לשוקולדה
"או למה מצמידים לשם כמו שרגא את ביש גדא?"
מי המציא את החשמל? -מי ביית את הגמל?
מי צייר את המונה ליזה? -מי הגה מילה כמו "גלידה"?
מי טיפס על ראש ההר? -ומי גר בזנזיבר?
מי בנה מגדל בפיזה? -מי זאת אימא של עליזה?
"מוכנים שם בנגב? מוכנים כבר בגליל?
"זה תכף בא. שלוש, ארבע, והנה זה מתחיל."
נחמד פה!
שלום וברוכים הבאים ל"בלוג של שרגא".
מי זה שרגא? זה אני!
אז ככה, מחר יש במתנ"ס תחרות כישרונות,
והפרס הראשון הוא כרטיס למופע קרקס.
ואו, אני מאוד אוהב קרקס! בעיקר אני אוהב את הליצנים ש...
שהם תזמורת שלמה של איש אחד. כן, כן.
אז החלטתי להדהים את השופטים בנגינה על תוף, בנג'ו ומפוחית.
זו תהיה יצירה מרטיטת לבבות ומפעימת...
גם לבבות. ולמזלכם, אני עומד לנגן אותה בפעם הראשונה
כאן, כאן, אצלי בבלוג, ממש עכשיו.
מוכנים? אז קודם כול אני אשים עליי את התוף הזה, כן.
הופה!
אויש, מה זה? הנה, ככה, ככה.
יפה, נכון, אתם רואים? גדול, גדול.
וזאת המפוחית, ככה,
והנה הוא, הנה הבנג'ו!
טוב, שימו לב.
רגע, המפוחית לא ממש מגיעה ל...
רגע, רגע.
רגע. מוכנים? זהו.
אחת ושתיים ושלוש ו...
למה התוף לא מנגן? למה זה לא... אה!
אין את המקל, נעלם לי המקל. המקל שמכה בתוף, אוי, אוי, אוי...
איפה שמתי את המקל שמכה בתוף?
הפסדת בתחרות! -הפסדת בתחרות מאוד גם לך, עליזה.
אם ככה התכוננת לתחרות, אין לך סיכוי לזכות.
איך את יודעת? את אפילו לא שמעת אותי מנגן.
עוד לא שמעתי אותך מנגן כי לא התכוננת כמו שצריך.
אני מוכן לגמרי, עליזה! אני רק לא מוצא את המקל של התוף.
בבלגן כזה אין לך סיכוי למצוא כלום. -למה לא?
תראי איך אני מוצא המון דברים. או, הנה, תראי, למשל,
איך מצאתי כאן ברווז מתנפח! -אתה צריך עכשיו ברווז מתנפח?
לא, לא צריך. -לא. זה הבלגן שבבלגן.
מוצאים דברים שלא צריך, ולא מוצאים דברים שכן צריך. -נכון.
אז אני... אני אסדר קצת, ואז אני אמצא את המקל.
לא קל לסדר. -למה לא קל? שטויות, אני עושה את זה בשתי דקות!
או! ואו!
תיזהר.
לא שמים חולצה במקום הזה.
הי! -מה? -אני לא רואה כלום. -אוי ואבוי... סליחה, עליזה.
אה, הנה את. -בטח שהנה אני. -זה באמת לא כל כך קל.
למה נטע מאחרת? אויש, אויש, אויש...
כשנטע מסדרת זה נראה כל כך קל. -כי לנטע יש ניסיון.
מה חשבת? תעשה "הוקוס פוקוס" והבית יסתדר בשיטת הודיני?
הודיני? מי זה הודיני?
יבוא! -הי, הי, עליזה, זה הבית שלי! -אז תגיד "יבוא!" -יבוא.
יו, שרגא, אני מה-זה מצטערת שאיחרתי.
ננעלתי בבית, לא מצאתי את המפתח. -יו! אז איך יצאת?
נזכרתי בסופו של דבר שהנחתי מפתח על המדף למקרה חירום.
אה, מזל. -מה קשור מזל?
היא התכוננה למצב כזה, והכינה לעצמה עוד מפתח מראש.
אז לא מזל! -ולא שלום! אבל להתראות.
שמעת? אפילו כשהיא אומרת שלום, זה לא שלום.
שרגא, מה קרה? -אני רציתי להדגים מופע של תזמורת אחת,
את יודעת, של... אבל בגלל הבלגן אני לא מוצא את המקל של התוף,
אני לא יכול לעשות: 1, 2. -טוב, או-קיי, אל דאגה, אני פה,
הוקוס פוקוס נסדר, צ'יק צ'ק נמצא. -יו! הוקוס פוקוס, כמו הודיני.
אה, בשיטה של הודיני, נכון? נהדר. -בשיטה של הודיני, מה?
של הודיני. מה, את לא מכירה את השיטה של הודיני?
פעם ראשונה שאת שומעת את השם הזה, הודיני? -שרגא.
אתה יודע מי היה הודיני? -הצחקת אותי. הודיני היה איש ו...
אבל אני לא יכול להסביר לך עכשיו,
כי אני מחפש את המקל של התוף. -או-קיי, או-קיי, אז בוא נסדר פה,
ובינתיים אני רק אגיד לך... -כן? -שהודיני היה קוסם. -ואו!
כן, הוא היה הקוסם הכי גדול בכל הזמנים.
קוסם בקרקס? -מה פתאום בקרקס? היו לו מופעים משלו.
אנשים היו מגיעים לראות רק אותו. -יו!
היו לו מופעים מפתיעים, חדשניים.
אף אחד לא ידע איך הוא עושה את הקסמים שלו,
שאותם הוא המציא לגמרי בעצמו. -אה, נהדר. אני מקווה...
אני מקווה שהוא לא נרשם לתחרות במתנ"ס. -ברור.
ואו! מה, הוא נרשם? -ברור שלא. הוא חי לפני מאה שנים. -יש!
שרגא, מה קורה פה? אנחנו מסדרים והבלגן נשאר.
יכול להיות ששיטת הודיני כבר לא כל כך עובדת.
שיטת הודיני תמיד עובדת. השיטה היא תכנון מדוקדק, ביצוע מדויק
והרבה הרבה הרבה אימונים לפני ביצוע הקסמים. -הבנתי.
מופע טוב הוא תוצאה של הרבה עבודה קשה.
אה, עכשיו אני מבין למה, למה עליזה התכוונה.
ברור. היו לו קסמים שבהם הוא נחלץ מכלוב נעול.
תאר לך שהוא היה מאבד את המפתח לפני ביצוע הקסם.
אם אתה רוצה לעשות מופע בלתי נשכח ולזכות בפרס,
כדאי שתשתמש בשיטת הודיני -
לעשות הכול מראש, לא לשכוח כלום ולהתאמן המון.
אני למדתי ממנו הרבה מאוד. -יו! מה, באמת, הכרת אותו?
סבתא של דוד שלי. -אה. -היא הייתה העוזרת שלו. -ברור.
מה, ידעת? -ברור שלא.
הודיני!
הודיני! -רק רגע, רק...
אבל קדימה, אנחנו מאחרים. -בסדר, אני יודע שאנחנו מאחרים,
אבל אני חייב לעשות את החזרה האחרונה הזאת.
אבל המופע שלך מתחיל בעוד שעה, אנחנו נאחר!
אני יודע שהמופע שלי מתחיל בעוד שעה. תראי מה נעשה,
תרדי למטה, תתניעי את הרכב, ואני מיד מגיע, בסדר?
אני חייב לעשות את החזרה הזאת. -בסדר, דקה וחצי, לא יותר,
אסור לנו לאחר! -בסדר.
טה-דאם! תודה רבה, תודה רבה. זה היה נהדר, הקטע הזה.
מה קרה?
הודינטע, הודינטע!
נעלת אותי!
הודינטע, אני מאחר להופעה, הודינטע, נעלת אותי!
אוף...
איזה באסה...
אין דבר שלא חשבתי עליו מראש.
טה-דאם!
הודינטע, הודינטע!
הבנתי, אה! הודיני פשוט התכונן היטב,
עשה חזרות וחשב על הכול מראש. לפחות זה,
כי זה נראה לי מה-זה מסוכן. מאוד מאוד מסוכן.
אל תנסו דברים כאלה בבית. -בדיוק. -בדיוק.
ואני לא מוצאת את המקל שלך בשום מקום.
ואו... את יודעת מה? אולי הייתי צריך לשים עוד מקל ליתר ביטחון
על המדף, כמו שאת והודיני עשיתם. -כן, שרגא, היה יותר פשוט,
אם פשוט היית זוכר איפה שמת אותו.
איפה שמתי אותו? איפה שמתי אותו?
איפה יכולתי לשים את המקל?
אני חיפשתי בכל מקום הגיוני. -מקום הגיוני? מקום הגיוני!
בוודאי, במקרר! איך לא חשבתי על זה? תודה.
הנה הוא, זה מקום הגיוני!
צריך פשוט לחשוב בהיגיון. -כן, פשוט לחשוב בהיגיון.
עכשיו סלחי לי, נטע, אני חייב להתאמן ולהתכונן
למופע התזמורת של איש אחד. -אני האחרונה שתפריע לך, שרגא.
"ואן אנד טו", ואחת ושתיים!
אני חושב שאני קצת משתפר, נכון? שמת לב לזה?
כמה זמן צריך להתאמן לפי שיטת הודיני?
האמת שאין לזה סוף. -אוי! -כי תמיד אפשר להשתפר,
אבל האמת שאני מרגישה שאני קצת מפריעה פה
אז אני פשוט אלך ותמשיך להתאמן. -רגע, רגע,
רגע, רגע, שנייה. כמה זמן, לפי דעתך, נטע,
לקח, למשל, להודיני להתאמן? -אמרתי לך, המון.
הוא היה עושה קסמי היחלצות מאוד מאוד מסוכנים.
הוא היה קושר את עצמו בתוך כלוב,
לפעמים תלוי הפוך, לפעמים בתוך מים. -אויש!
כיוון שזה היה מאוד מסוכן, הוא התאמן הרבה,
כדי להיות מוכן לכל דבר. -הבנתי.
טוב, אבל רגע, רגע, שנייה. לפני שאת הולכת, אולי,
אולי את רוצה לשמוע קטע שאני... אני רוצה להתאמן קצת שתשמעי,
תיתני לי מספר הערות, בסדר? אני אשמיע לך קטע חדש,
ותגידי לי מה את חושבת עליו, בסדר? בסדר? -או-קיי.
שמה לב? אחת ו"ואן", אחת ושתיים.
מוכנה? -כן.
חצי דקה, 35 שניות.
גבירותיי ורבותיי, ברגעים אלה הודיני מנסה לחלץ עצמו מתוך התיבה.
הוא קשור בתוך שק יוטה, אזוק בשרשראות עם הידיים מאחורי הגב,
וסגור בתיבה הזאת! זה מאוד מסוכן, אל תנסו את זה בבית.
הודיני, הכול בסדר? -טוב.
מה, התנחלת שם? נו.
50 שניות, הזמן הולך ואוזל.
החמצן גם אוזל. הודיני, אתה מזדרז?
דקה, אני מתחילה להילחץ.
דקה ועשר שניות. מה קורה? הסתבכת?
אם הסתבכת, תצעק.
הודיני, תכף ייגמר לך החמצן, כבר היית צריך לצאת.
הודיני, קרה לך משהו?
דקה ו-45 שניות, אם אתה לא יוצא מיד, אני פותחת את התיבה.
הנה, הנה, יצאתי, יצאתי. מה זה הלחץ הזה?
אסור לבן-אדם פעם אחת ביום ללכת לשירותים?
מה הקשר? בסך הכול עשיתי את התפקיד ההיסטרי שלי
שאתה כאילו תקוע בתיבה ולא מצליח לצאת.
אמרת שזה מגביר את הלחץ. -ואו! לא ידעתי שזאת חזרה.
וחוץ מזה, אני באמת צריכה ללכת לשירותים.
בסדר, עשית את זה נהדר. אותי שכנעת.
אם ככה, אז אני גם אעשה לי חזרה קטנה.
אני אכנס לתוך התיבה, ונראה כמה זמן לוקח לי לצאת.
הודינטע, הודינטע!
שכחתי את המפתח בחוץ, הודינטע!
הודינטע, אני לא מצליח לצאת!
הודינטע, מתי את יוצאת מהשירותים? תצאי מהשירותים!
הודינטע!
כולם ביחד, אני לא שומע אתכם!
אפשר קצת שקט, למען השם?
אפשר גם שקט למען השם גם לך, עליזה.
הרסת לי את עור התוף עם התוף שלך. -אה...
אז אני יכול להבין מזה ש...
שאת לא כל כך אוהבת את המוזיקה שלי?
לא כל כך אוהבת? אני סובלת מכל צליל.
גם את לא אוהבת את המוזיקה שלי, נטע? נטע.
נטע! -מה? -את גם לא אוהבת את המוזיקה שלי?
תעני, תעני לי בכנות.
זו לא המוזיקה שלך שאני לא אוהבת, שרגא, פשוט...
זה צירוף בלתי נסבל של כלים
שאתה לא יודע לנגן על אף אחד מהם אז זה יוצא כזה לא... -יו.
ידעתי. הלך הקרקס.
אבל שרגא, זאת תחרות כישרונות. למה שלא תראה להם
את הכישרון האמתי שלך?
יש לי כזה? -ברור. אמרתי לך כבר אלף פעם. לנהל בלוג.
מה אני אעשה עם זה? אני אבוא ואני אגיד להם שאני מנהל בלוג?
זה הכישרון? -לא, תשדר שידור מיוחד מערב התחרות.
אני חושבת שזה שווה לפחות פרס מראש.
ואו!
איזה רעיון גאוני!
מה את אומרת, עליזה? -אחת, שתיים, אחת, שתיים, ניסיון.
מה את עושה, עליזה? -אני חושבת שהתחרשתי סופית.
תגידי, את חושבת שהרעיון של הבלוג יכול לעבוד,
ואני יכול לזכות במקום ראשון?
אמרו שרב, אבל לך תדע. אולי בסוף עוד ירד גשם. למה?
אחת, אחת, שתיים. אחת, שתיים.
תמלול: סדו פראלטה-שביט
ייעוץ לשון לכתוביות: רווית ליגום
הפקת כתוביות: אולפני אלרום
