שרגא בישגדא עונה 2: הברון רוטשילד

"יש כמה דברים שתמיד כדאי לדעת,

"כמו למה למשל הכיכר לא מרובעת

"ומה ההבדלים בין שוקולד לשוקולדה

"או למה מצמידים לשם כמו שרגא את בישגדא?"

מי המציא את החשמל? -מי ביית את הגמל?

מי צייר את המונה ליזה? -מי הגה מילה כמו גלידה?

מי טיפס על ראש ההר? -ומי גר בזנזיבר?

מי בנה מגדל בפיזה? -מי זאת אימא של עליזה?

"מוכנים שם בנגב, מוכנים כבר בגליל?

"זה תכף בא, שלוש, ארבע והנה זה מתחיל."

נחמד פה!

שלום, חברים, אני מקווה ששלומכם טוב היום, כי אצלי...

ככה ככה, ואתם יודעים למה?

כי יהודה לא נתן לי לקנות את הטיילת של אשדוד היום.

כל אשדוד חוץ מהטיילת כבר הייתה שלי,

רציתי לקנות ממנו את הטיילת כדי לבנות מלון

והוא לא הסכים, כן, הוא לא הסכים.

יותר אני לא אסכים לשחק אתו "מונופול".

מכירים את המשחק הזה, "מונופול"?

אז ככה, זה לוח המשחק, קונים רחובות, בונים מלונות,

יש הפתעות, יש פקודות והמנצח זה מי שהצליח לאסוף יותר כסף ורכוש.

זה ממש כיף, המשחק הזה, שתדעו לכם, אבל...

הוא לא רצה למכור, אז כעסתי, אז הוא כעס, אז נעלבתי

ואז ברגע אחד הוא פשוט קם והלך.

שילך! מי צריך חבר כזה?

הוא לא מוכן אפילו למכור את הטיילת באשדוד!

בכמה כסף רצית לקנות?

בכמה כסף רצית לקנות מאוד גם לך, עליזה!

אולי היית צריך להציע לו פשוט יותר כסף.

אני לא יכול להוציא את כל הכסף שלי על הטיילת של אשדוד.

בסדר, אל תתרגש. זה לא כסף אמתי, זה בסך הכול משחק, שרגא.

זה בדיוק מה שאמרתי ליהודה, מה אתה מתרגש? -נכון.

זה בסך הכול משחק. -בדיוק. -אבל זה לא עזר ואת יודעת למה?

למה? -כי הוא הרגיש שהוא הולך להפסיד.

כבר קניתי את נס ציונה, את חיפה,

כמעט את כל באר שבע ואפילו, אפילו חלקים מתל אביב. -וואו! -כן.

קנית וקנית, ממש כמו הברון. -אני לא עכברון, אל תקראי לי עכברון!

לא עכברון, הברון, הברון רוטשילד. אתה הרוטשילד של ה"מונופול".

גם את שדרות רוטשילד קניתי, זה עלה לי המון כסף,

זה מאוד יקר, רוטשילד. -נכון, כי שדרות רוטשילד

נקראות על שם הברון רוטשילד.

נו, אל תעשה את עצמך שאתה לא יודע.

אני לא עושה את עצמי שאני לא יודע, אני באמת לא יודע.

סליחה, אני כן יודע, אני פשוט... אני הרי הרוטשילד של ה"מונופול"!

ונסיים בשיר, "לו הייתי רוטשילד..."

הברון רוטשילד, איך לא שמעתי עליו עד היום?

אפילו על ציון מהמכולת שמעתי,

על יעקב מהחוג לשחמט שמעתי ורק לא על...

אני לא יודע למה, אבל זה נשמע לי כמו מחמאה

להיות הרוטשילד של ה"מונופול".

בכל אופן את יהודה, שהוא שחקן לא רע בכלל, ניצחתי.

חוץ מכל הערים והמלונות והבתים שקניתי גם הרווחתי,

אתם לא יודעים כמה כסף הרווחתי. אתם רוצים? בואו נספור יחד.

אלה השטרות, יש לי המון המון 500.

500, 1,000...

רבע לשמונה, רבע לתשע.

אין רבע בשעות.

יבוא!

הי, שרגא. -הי, הי, הי. נו, התבלבלתי שוב. מההתחלה.

תגיד לי שיש לך במקרה זר פרחים בבית.

לא, אין לי במקרה זר פרחים בבית.

אוף, ישר מפה אני חייבת לטוס ליום הולדת של חברה שלי

ואין לי זמן לעבור בחנות.

מה זה, מה אתה סופר? -את הכסף שלי מה"מונופול".

1,780, 1,790, 1,800,

1,825, וואו, וואו, וואו! בטוח יותר ממה שיש ליהודה.

אה, שיחקת עם יהודה, אז איפה הוא? -כן, רבנו,

רבנו על הטיילת של אשדוד והוא, הוא קם והלך הביתה.

עכשיו נספור את הכסף שלו ונראה מי ניצח.

איפה הוא שם את הכסף שלו, יהודה? -כסף?

כן, הכסף של יהודה מה"מונופול", אני רוצה לדעת כמה כסף היה לו

ולהשוות למי יש יותר כסף.

למי שיש יותר כסף במשחק ה"מונופול" אז הוא בעצם זה שניצח,

אז אני, אין לי את הכסף שלו ואני לא יכול להשוות אותו עם הכסף שלי.

מה את עושה? -סופרת כמה פעמים אמרת "כסף" במשפט אחד,

נראה לי ששברת שיא עולמי. -באמת? -כן.

אני יודע, אני יודע, עליזה כבר אמרה לי

שאני הברון רוטשילד של ה"מונופול".

הברון רוטשילד? -הברון, לא עכברון, הברון,

אל תעשי את עצמך שאת לא יודעת מי זה הברון.

שרגא, אני יודעת טוב מאוד מי היה הברון רוטשילד. -כן? -כן.

אז מה הקשר של הברון רוטשילד ל"מונופול"?

אולי זה שהוא נפטר שנה אחרי שהמציאו את ה"מונופול"?

מה, באמת, הוא אפילו לא הכיר את המשחק? -סביר מאוד שלא.

אז למה עליזה בכל זאת קראה לי הרוטשילד של ה"מונופול"?

בוא ננסה לחשוב. אולי...

אולי כי רוטשילד קנה המון אדמות בארץ ישראל

כדי שיהודים יוכלו להקים עליהן יישובים.

באמת, מאיפה את יודעת את כל זה?

סבתא של סבתא של בת דודה של האחיינית של אבא שלי?

כן, ידעתי. היא הייתה זבנית? -נכון.

הייתה לה חנות קטנה בארץ ישראל לפני יותר ממאה שנים.

אתה זוכר את השם שלה? -כן, נטע הזבנית. -לא.

לא, לא, זב... זבינטע. -לא.

אז איך? -זבנינטע. -זבנינטע, אוף!

שלום לך, עלמתי הצעירה. אפשר במטותא לרכוש גומי לעיסה?

עלמתי המה? -גומי לעיסה.

אה, מסטיק, אתה רוצה מסטיק? -חושבני שכן.

חושבני שזה עולה שני גרושים. -שני גרוש, עוד רגע בבקשה.

שני גרושים! -כן, כן, כן. אבוי לי, אבוי לי,

חושבני שאזל לי הכסף הקטן, פשוט קניתי היום את בנימינה.

בנימינה אין לי. -עוד אין, אבל זו מושבה חדשה על שמי

שתיבנה בעתיד הקרוב ליד זיכרון יעקב, שזה על שם אבי ז"ל.

אין הנחות, שני גרושים או שתשכח מהמסטיק.

הנה, מצאתי שטר של חמש לירות, יש לך עודף מחמש לירות, בבקשה?

חמש לירות? אפשר לקנות בזה בית שלם!

אני אסתפק במסטיק. יש עודף, גברתי?

אדון, אילו היה לי עודף מחמש לירות,

אתה חושב שהייתי מוכרת מסטיקים? -אני מבין.

אם כך, אני אקנה מסטיק ועוד...

את יודעת מה, אני כבר אקנה את כל הקיוסק, בסדר?

איך אמרת קוראים לך? -לא אמרתי. -אה, לא אמרתי?

לא אמרתי, עכשיו את עובדת בשבילי, המרכול שלי,

אם יש לך פה בעיות, הפסדים או משהו כזה, התקשרי אליי.

לא אמרתי, איזה שם מוזר...

אפשר את המסטיק? ותנקי אם אפשר, תודה.

צדקת, בגלל זה אני הרוטשילד של ה"מונופול".

למה? -למה? כי אני מאוד דומה לרוטשילד,

כי אני, בדיוק כמוהו, קניתי ערים ורחובות בישראל.

אתה מתכוון שהשקעת כסף מה"מונופול".

כן, כסף מה"מונופול", כסף כזה, כן, בדיוק.

כן, רק שאתה עשית את זה במשחק.

נו, משחק זה דבר מאוד מאוד רציני ואת יודעת מה עוד הבנתי? -מה?

שיהודה לקח אתו את הכסף של ה"מונופול" הביתה,

זהו, הכסף שלו לא פה.

לא הבנת כלום! -לא הבנת כלום מאוד גם לך, עליזה!

למה שיהודל'ה יעשה דבר כזה? -למה שיהודל'ה יעשה דבר כזה?

כדי שלא אוכל לספור את הכסף, עליזה,

וכך לא נדע שאני ניצחתי במשחק!

סליחה רגע, עליזה, יש לך אולי במקרה זר פרחים בבית?

למה, למה את משנה נושא? זה נושא חשוב מאוד!

מה, מי ניצח ב"מונופול"? -לא מי ניצח ב"מונופול",

לא, זאת גנבה, זה שוד לאור היום! עכשיו אני הולך להתקשר אליו

ולדרוש ממנו שיחזיר לי את הכסף. -כמו שאמרתי, לא למדת כלום.

איפה... לא אמרת את זה, אמרת: לא הבנת כלום.

לא הבנת ולכן לא למדת כלום מרוטשילד.

למה לא למדתי? -כי לא הבנת.

ולגבי הפרחים, נטע, התשובה היא לא. לצערי אין לי זר, להתראות.

תגידי, למה עליזה אומרת שאני לא למדתי כלום מרוטשילד?

אולי כי הכסף קצת סובב לך את הראש. -יו!

מה?

לא, הראש שלי בסדר גמור, מה, מה זאת אומרת?

שרגא, סובב לך את הראש זה אומר בלבל אותך.

סובב לי את הראש, כאילו בלבל אותי. -כן, כן. -כן, בדיוק.

את רוטשילד הכרת, אבל על הנדיב הידוע שמעת?

מוכר לי, מוכר לי, מי זה? -אותו רוטשילד, הברון.

עכברון... הברון, למה עכברון?

בשם היישוב העברי אני רוצה להודות לך מקרב לב

על התרומה האין-סופית לציונות ולהתיישבות בארץ ישראל.

אין צורך, זה באמת בסדר.

איך נוכל לגמול לך, כבוד הברון? -לא תוכלו, יש לי הכול.

אולי תרצה רחוב כל שהוא על שמך, או משהו כזה?

רחוב, את יודעת מה? זה דווקא רעיון לא רע בכלל.

אחרי שקראתי לכל כך הרבה יישובים על שמות בני ביתי,

כמו למשל זיכרון יעקב על שם אבא יעקב, מזכרת בתיה, אימא בתיה,

גבעת עדה על שם אשתי, שתחיה, ובנימינה על שמי,

אז למה שלא נעבור לשמות של רחוב? לא רע, לא רע.

או שאולי תעדיף שדרה.

שדרה? שדרה נשמע לא רע. שדרת רוטשילד.

את יודעת מה? אולי כמה, שדרות רוטשילד.

מעולה, אז סגרנו על שדרות רוטשילד בתל אביב.

בהחלט, תודה רבה, ועכשיו, אדוני, אפשר כוס יין?

זו כוס יין מהיקב שאני הקמתי בראשון לציון.

לא, תודה, יש לי עוד רכיבה ארוכה הביתה.

מה את אומרת, יש לך סוס פרטי?

פרד, מהעבודה, ואם שותים אז לא רוכבים. -צודקת, צודקת.

אז שתהיה לך נסיעה טובה. -תודה רבה. -רכיבה נעימה.

אחת ושתיים, טוב, צריך לפטר את הפקקאי.

יין. אני אביא לחברה שלי יין ליום ההולדת,

שרגא, אני ראיתי שיש לך פה בקבוק.

שרגא, ראיתי שיש לך בקבוק יין, איפה הוא?

מה זאת אומרת, איפה? בסיר.

מעולה!

אז שרגא, אכפת לך אם אני אקח את הבקבוק

ומחר אני אקנה לך חדש, שרגא?

מה? כן, בסדר גמור, את לא צריכה לקנות לי חדש,

אני נותן לך את הבקבוק. -באמת? איזו נדיבות. -תודה.

מה זה, מה אתה מצייר? -"מונופול".

" מונופול" חדש משלי שבו יהיו כל היישובים הקרואים על שמי.

כפר שרגא, גבעת שרגא, תל שרגא. -מצחיק. אפשר גם בית ביש גדא.

נהדר, גדול!

תגידי, אולי את רוצה קריה על שמך, קריית נטע? -בשמחה.

נווה עליזה. -נווה עליזה מאוד גם לך, עליזה!

אפשר?

בשמחה! -אני רואה שלמדת שיעור בנדיבות.

שלום גם לך, עליזה! ועכשיו אני הולך להתקשר ליהודה.

שרגא, חבל שתריבו עכשיו.

למה לריב? מה פתאום לריב?

אני אזמין את יהודה למשחק ב"מונופול" החדש שלי.

יש לי גם הצעה אליו, את כל הכסף מה"מונופול" הישן

אני אתרום לטובת ה"מונופול" החדש.

וואו! ממש נדיב. -כן.

מה חשבת, שרק רוטשילד היה נדיב ידוע?

טוב. תודה, שרגא, נתראה מחר. -בבקשה, בבקשה. -ביי.

יהודה? מדבר הברון שרגא.

תגיד, אפשר להזמין אותך לאיזה משחק "מונופול" חדש? יופי.

ותגיד, יהודה, אגב, איפה הכסף שהיה לך במשחק הקודם?

נגמר?

למה לא אמרת? הייתי מלווה לך, אני הרי נדיב.

יכול להיות, הנדיב הקצת פחות ידוע.

בוא, בוא כבר, אני מחכה לך.

תמלול: סדו פראלטה-שביט

ייעוץ לשון לכתוביות: מיה בסטר-קינן

הפקת כתוביות: אולפני אלרום