×

We use cookies to help make LingQ better. By visiting the site, you agree to our cookie policy.


image

Shraga Bishgada, שרגא בישגדא- אלפרד נובל

שרגא בישגדא- אלפרד נובל

"יש כמה דברים שתמיד כדאי לדעת,

"כמו למה למשל הכיכר לא מרובעת.

"ומה ההבדלים בין שוקולד לשוקולדה

"או למה מצמידים לשם כמו שרגא את בישגדא?"

מי המציא את החשמל? -מי ביית את הגמל?

מי צייר את המונה ליזה? -מי הגה מילה כמו גלידה?

מי טיפס על ראש ההר? -ומי גר בזנזיבר?

מי בנה מגדל בפיזה? -מי זאת אימא של עליזה?

"מוכנים שם בנגב, מוכנים כבר בגליל?

"זה תכף בא, שלוש, ארבע והנה זה מתחיל."

נחמד פה!

ברוכים הבאים לבלוג של שרגא.

מה חדש, מה שלומכם? ואפילו, מזל טוב.

לך מפה, יתוש חצוף שכמוך.

המזל טוב הוא לא בדיוק לכם, אלא לנטע, יש לה היום יום הולדת.

היא עוד מעט תבוא לפה ואני מכין לה הפתעה,

כדורי שוקולד חלומיים, מתכון מיוחד שאני המצאתי.

אז ככה, בואו תראו את המתכון,

קודם כול, שמים פה המון שוקולד ותפוחי אדמה

ואני מוסיף עוד קצת פטרוזיליה, ככה.

דודי מהקומה השנייה טעם פעם כדור כזה והוא קצת נחנק,

כשהוא התאושש הוא אמר שזה היה מאוד טעים,

אבל הוא לא רצה עוד אחד.

די! נראה לי שהיתוש הזה הביא את כל החברים שלו.

בכל מקרה, נטע תכף תבוא והיא כל כך תשמח.

די כבר, לכו מפה, יתושים מעצבנים! אתם מתעסקים אתי?

הם לא. -הם לא מאוד גם לך, עליזה.

הם לא מתעסקים אתך, הם מתעסקים עם כל השכונה.

עליזה, מה קורה, למה את בחושך? -בגלל מכת היתושים.

כדאי שגם אתה תכבה את האורות בבית כי הם נמשכים לאור.

אני לא יכול להכין כדורי שוקולד בחושך.

אה, והם גם נמשכים לשוקולד. -באמת?

אני לא אכנע, אני לא אכנע ליתושים!

אח, אח, אח! אני חושב שהחצוף הזה עקץ אותי.

בוא הנה, בוא הנה. בוא הנה!

בוא הנה, תפסתי אותך!

ראיתי אותך!

בוא הנה, בוא הנה, בוא הנה!

שרגא! -שרגא?

שרגא במלחמה עכשיו, שרגא לא יכול לענות לאף אחד.

זהו, אני חושב שהוא ברח דרך חור המנעול.

להתראות ושלא תעז לחזור לפה! יתוש חצוף שכמוך.

זהו, אני חושב שהבעיה נפתרה.

כל הכבוד, אני חושבת שאתה יכול לרשום פטנט. -פטנט על מה?

פגזי שוקולד נגד יתושים.

פגזים נגד יתושים? וואו! זה מצחיק.

אוי ואבוי.

לא נשארו לי כדורי שוקולד לנטע. -בעיה.

מה לעשות, עליזה, מה לעשות?

יש לך רעיון? -מאוחר מדי, שרגא.

אוי, אני שומעת צעדים במדרגות. -צעדים במדרגות זה בטח נטע!

מה אני אעשה?

מה אני אעשה, רגע, מה אני אעשה?

עליזה, יש לך רעיון מה לעשות? -כן, תעשה מה שאלפרד נובל עשה.

מה אלפרד נובל עשה, מי זה אלפרד נובל?

למה את מכניסה את השם החדש הזה?

אני צריך תכנית. רגע, רגע, מה התכנית, מה התכנית?

רגע, רגע, אני יודע מה אני אעשה,

אני אעשה את עצמי כאילו אני לא יודע שיש לה היום יום הולדת

ותוך כדי כך אני אבדוק מה האלפרד נובל הזה עשה.

אני גאון, לכל דבר יש פתרון.

מזל טוב. סליחה, סליחה, יבוא.

הי, מה אמרת? -כלום. מה שמעת?

זה נשמע כמו מזל. -לא, זה, זה... לא, לא, לא,

אני אמרתי, יבוא, לא שמעת? יבוא, שמעת עכשיו.

אני הייתי בטוחה ששמעתי... -לא שמעת, לא שמעת, לא שמעת,

שום דבר לא שמעת, שמעת יבוא. -מה זה? -מה?

מה זה? כדורי שוקולד מיוחדים כאלה לכבוד...

ויי, עם קישוטים מיוחדים כאלה לכבוד... -לכבוד שום דבר, שום דבר,

הייתה פה מכת יתושים והייתי חייב לסלק אותם איך שהוא אז... כן.

טוב, אתה יודע שהיום זה יום... -אני יודע שהיום זה היום

ומחר זה מחר, זה מה שאני יודע, יותר מזה אני לא יודע כלום.

טוב, אתה ממש לא נותן לי לדבר היום.

כי אני לא יודע מה אלפרד נובל עשה, זה הכול,

וזה ממש מלחיץ אותי, אני לא... מה הוא עשה, את יודעת?

אלפרד נובל היה כימאי ומהנדס, מה כל כך מלחיץ בזה?

לא יכול להיות, לא יכול להיות, לא, לא, לא,

הוא צריך להיות קשור איך שהוא למתנה שהתקלקלה.

אה, מתנה שנמעכה? -לא, לא, שהתעופפה.

כן, כן, כן. ידעתי שתדעי.

לא, לא, אין לי מושג מה הקשר בין אלפרד נובל

למתנה שהתעופפה, נמעכה והתקלקלה. -אה, באמת?

מוזר, אז למה עליזה התכוונה?

בוא נבדוק, בוא. -בואי נבדוק.

דינמיט? -כן.

דינמיט, דינמיט.

אני רוצה לרשום פטנט על דינמיט.

די. -נה. -נה. -מיט. -מיט. מה זה עושה?

זה חומר נפץ שעשוי מניטרוגליצרין

מעורב בפחם ונסורת שמייצבים אותו.

או, זה נשמע פיצוץ. -אכן, זה חומר פיצוץ, מאוד פיצוצי.

נהדר, אני מריחה פה הרבה כסף. זה יהיה מאוד מאוד שימושי במלחמות.

אם תקבל גרוש על כל פצצה, תהיה מיליונר.

אם תיפול לך מלחמת עולם במקרה, תהיה מיליארדר. -רגע!

רגע, רגע, רגע, רגע, לא, לא, לא!

זה בכלל לא לצורכי מלחמה, דינמיט זה לצורכי שלום ופיתוח.

זה לפרוץ דרכים, לחפור מנהרות, לחצוב מכרות,

לא, זה כלי קדמה ופיתוח ולא כלי מלחמה.

בטח, ואני היפיפייה הנרדמת.

באמת? -נראה לך?

אולי, אם הדינמיט לצורכי שלום אז לך תדע.

אני מבין. אז מה שבעצם את אומרת,

שאלפרד נובל המציא את הדינמיט כדי לעזור לבני האדם,

אבל בני אדם השתמשו בדינמיט

למלחמות, כדי להרוג אחד את השני.

נכון מאוד, וכשהוא הבין שזה משמש בעיקר ככלי נשק,

הוא נהיה מאוד מאוד עצוב.

להביא לך סמרטוט רטוב? -כן, אם אפשר.

ודלי וספוג. -או-קיי. -וגם חומר ניקוי.

זה נמצא למעלה, בבוידעם, ליד המברשת, כן.

זה ייקח לי קצת זמן. -טוב מאוד.

לא משנה לי, זה לא בוער לי, יש לי המון זמן.

עליזה? עליזה, תעני לי, עליזה. -אתה מפריע לי.

סליחה, מה את עושה, עליזה? -צופה בתכנית שלך. -אה.

עליזה, תשמעי, אני הבנתי, הבנתי בדיוק למה התכוונת.

אלפרד נובל המציא את הדינמיט למטרות שלום, נכון?

כמו שאני הכנתי את כדורי השוקולד

למטרות יום הולדת, זה נכון מה שאני אומר? -מאוד.

אבל הדינמיט הפך לכלי נשק במלחמה,

בדיוק כמו שכדורי השוקולד שלי הפכו לכלי נשק נגד היתושים,

לזה התכוונת? -בדיוק.

אז אני חייב לדעת מה לעשות כדי להציל את יום ההולדת של נטע.

מה לעשות אחרי שכדורי השוקולד של יום ההולדת שלי

הפכו לפגזים נגד יתושים?

מה אלפרד נובל עשה, תגידי לי,

כשהוא גילה שהדינמיט הפך לכלי נשק, איך הוא תיקן את הנזק?

זה מאוד פשוט. -כן? -מה שאלפרד נובל עשה....

שרגא, שאלת משהו? -לא, לא, סתם דיברתי עם עליזה.

היא רצתה לדעת איזה יום היום. -שקר!

שקר מאוד גם לך, עליזה. הופ, שלום.

טוב, אני די סיימתי פה אז... -רגע, רגע, נטע, לפני שאת הולכת,

רציתי לשאול אותך על הנובל הזה,

תגידי, מה הוא עשה כשהוא גילה שהמתנה שלו,

שההמצאה שלו, הדינמיט, היא הפכה לכלי נשק, מה הוא עשה?

הוא חש המון רגשות אשמה והיה מאוד מאוד עצוב.

גם אני, אבל עצב לא פותר את הבעיה.

כן, לקח לו קצת זמן והוא מצא פתרון גם לרגשות האשמה,

למרות שגרטה ממש לא אהבה את הרעיון. -גרטה?

ממשרד הפטנטים, הכרת אותה. -אה, גרטה, הבנתי.

לא, לא ידעתי שקוראים לה גרטה.

וזה שהיא הייתה אשתו של סבא רבא שלי, ידעת?

גרטה.

גרטה, אני חשבתי על זה. -אתה חתום פה על 350 פטנטים,

מתי יש לך זמן לחשוב?

אני חייב לפצות את האנושות על הנזק שהדינמיט גורם.

נזק, אתה יודע כמה כסף עשית מזה?

אני לא רוצה את הכסף הזה. -לא? -לא.

אז מה אתה מתכנן לעשות עם כל הכסף?

אני אחלק את הכסף הזה לאנשים מאוד מיוחדים.

באמת?

תודה. אתה באמת לא צריך. כמה?

מה כבר עשיתי? רשמתי לך פה פטנט, שם פטנט,

נו, באמת, אתה לא חייב לי כלום. בכמה כסף מדובר?

מדובר בכל הירושה שלי. -מה אתה אומר? -כן, כן.

אני רוצה שאחרי מותי יחולק פרס מיוחד

בכל שנה לאנשים מיוחדים וחשובים. -מה?

מי? לא הבנתי את המשפט האחרון.

הפרס יוענק בכל שנה לאנשים או ארגונים,

עבור מחקר יוצא דופן, המצאה ראשונית של ציוד או טכנולוגיה

או תרומה יוצאת דופן לחברה.

אני רק מתלבט עדיין בקשר לשם של הפרס.

או, יש לי רעיון. אולי תציע לפני זה פרס

למי שימצא שם מתאים לפרס. -או, רעיון טוב.

נובל...

נובל, נובל! מה...

מה דעתך על השם פרס נובל?

מצוין! -זכיתי, זכיתי!

מה הפרס, כמה?

רגע, רגע.

ומאז ועד היום, כבר יותר ממאה שנה,

מחולק בכל שנה פרס נובל על תרומה יוצאת דופן לחברה,

הפרס היוקרתי והנחשב ביותר שיש.

רעיון נהדר. -נכון? -כן.

אז נטע, קודם כול מזל טוב ליום ההולדת שלך. -תודה רבה.

ולכבוד יום ההולדת החלטתי להעניק לך פרס. -פרס, באמת? -כן.

אני עוד לא יודע איך אקרא לו, אבל זה יהיה פרס

על הישגים יוצאים מן הכלל בתחום הלימודים באוניברסיטה,

את תקבלי אותו בכל פעם שתעברי מבחן בהצטיינות.

אפשר לקרוא לו פרס שרגא.

פרס שרגא, איזה רעיון גדול.

רגע ומה הפרס? -הפרס הוא כדורי השוקולד המיוחדים שאני מכין.

גדול, אני מתה על כדורי שוקולד!

אבל שרגא, אתה תצטרך להכין אותם מלא

כי אני כמעט כל שבוע עוברת מבחן בהצטיינות. -בשמחה.

אני אפילו הצלחתי לגרד מהבלילה שלי עוד כדור אחד במיוחד בשבילך.

יש! -יש, יש. -זה בדיוק מה שמתחשק לי עכשיו, כדור שוקולד.

ידעתי שזה יפתיע אותך. -תודה, שרגא, תודה רבה.

טעים, אה?

מעניין. מה, מה שמת בזה חוץ משוקולד?

תפוחי אדמה והמון פטרוזיליה, דק, דק, דק, דק.

טעים, אה? -תסלח לי רגע. -בטח, בטח.

זה מתכון שאני המצאתי! רוצה עוד אחד?

נראה לי שהיא אהבה את זה.

תמלול: סדו פראלטה-שביט

ייעוץ לשון לכתוביות: מיה בסטר-קינן

הפקת כתוביות: אולפני אלרום


שרגא בישגדא- אלפרד נובל

"יש כמה דברים שתמיד כדאי לדעת,

"כמו למה למשל הכיכר לא מרובעת.

"ומה ההבדלים בין שוקולד לשוקולדה

"או למה מצמידים לשם כמו שרגא את בישגדא?"

מי המציא את החשמל? -מי ביית את הגמל?

מי צייר את המונה ליזה? -מי הגה מילה כמו גלידה?

מי טיפס על ראש ההר? -ומי גר בזנזיבר?

מי בנה מגדל בפיזה? -מי זאת אימא של עליזה?

"מוכנים שם בנגב, מוכנים כבר בגליל?

"זה תכף בא, שלוש, ארבע והנה זה מתחיל."

נחמד פה!

ברוכים הבאים לבלוג של שרגא.

מה חדש, מה שלומכם? ואפילו, מזל טוב.

לך מפה, יתוש חצוף שכמוך.

המזל טוב הוא לא בדיוק לכם, אלא לנטע, יש לה היום יום הולדת.

היא עוד מעט תבוא לפה ואני מכין לה הפתעה,

כדורי שוקולד חלומיים, מתכון מיוחד שאני המצאתי.

אז ככה, בואו תראו את המתכון,

קודם כול, שמים פה המון שוקולד ותפוחי אדמה

ואני מוסיף עוד קצת פטרוזיליה, ככה.

דודי מהקומה השנייה טעם פעם כדור כזה והוא קצת נחנק,

כשהוא התאושש הוא אמר שזה היה מאוד טעים,

אבל הוא לא רצה עוד אחד.

די! נראה לי שהיתוש הזה הביא את כל החברים שלו.

בכל מקרה, נטע תכף תבוא והיא כל כך תשמח.

די כבר, לכו מפה, יתושים מעצבנים! אתם מתעסקים אתי?

הם לא. -הם לא מאוד גם לך, עליזה.

הם לא מתעסקים אתך, הם מתעסקים עם כל השכונה.

עליזה, מה קורה, למה את בחושך? -בגלל מכת היתושים.

כדאי שגם אתה תכבה את האורות בבית כי הם נמשכים לאור.

אני לא יכול להכין כדורי שוקולד בחושך.

אה, והם גם נמשכים לשוקולד. -באמת?

אני לא אכנע, אני לא אכנע ליתושים!

אח, אח, אח! אני חושב שהחצוף הזה עקץ אותי.

בוא הנה, בוא הנה. בוא הנה!

בוא הנה, תפסתי אותך!

ראיתי אותך!

בוא הנה, בוא הנה, בוא הנה!

שרגא! -שרגא?

שרגא במלחמה עכשיו, שרגא לא יכול לענות לאף אחד.

זהו, אני חושב שהוא ברח דרך חור המנעול.

להתראות ושלא תעז לחזור לפה! יתוש חצוף שכמוך.

זהו, אני חושב שהבעיה נפתרה.

כל הכבוד, אני חושבת שאתה יכול לרשום פטנט. -פטנט על מה?

פגזי שוקולד נגד יתושים.

פגזים נגד יתושים? וואו! זה מצחיק.

אוי ואבוי.

לא נשארו לי כדורי שוקולד לנטע. -בעיה.

מה לעשות, עליזה, מה לעשות?

יש לך רעיון? -מאוחר מדי, שרגא.

אוי, אני שומעת צעדים במדרגות. -צעדים במדרגות זה בטח נטע!

מה אני אעשה?

מה אני אעשה, רגע, מה אני אעשה?

עליזה, יש לך רעיון מה לעשות? -כן, תעשה מה שאלפרד נובל עשה.

מה אלפרד נובל עשה, מי זה אלפרד נובל?

למה את מכניסה את השם החדש הזה?

אני צריך תכנית. רגע, רגע, מה התכנית, מה התכנית?

רגע, רגע, אני יודע מה אני אעשה,

אני אעשה את עצמי כאילו אני לא יודע שיש לה היום יום הולדת

ותוך כדי כך אני אבדוק מה האלפרד נובל הזה עשה.

אני גאון, לכל דבר יש פתרון.

מזל טוב. סליחה, סליחה, יבוא.

הי, מה אמרת? -כלום. מה שמעת?

זה נשמע כמו מזל. -לא, זה, זה... לא, לא, לא,

אני אמרתי, יבוא, לא שמעת? יבוא, שמעת עכשיו.

אני הייתי בטוחה ששמעתי... -לא שמעת, לא שמעת, לא שמעת,

שום דבר לא שמעת, שמעת יבוא. -מה זה? -מה?

מה זה? כדורי שוקולד מיוחדים כאלה לכבוד...

ויי, עם קישוטים מיוחדים כאלה לכבוד... -לכבוד שום דבר, שום דבר,

הייתה פה מכת יתושים והייתי חייב לסלק אותם איך שהוא אז... כן.

טוב, אתה יודע שהיום זה יום... -אני יודע שהיום זה היום

ומחר זה מחר, זה מה שאני יודע, יותר מזה אני לא יודע כלום.

טוב, אתה ממש לא נותן לי לדבר היום.

כי אני לא יודע מה אלפרד נובל עשה, זה הכול,

וזה ממש מלחיץ אותי, אני לא... מה הוא עשה, את יודעת?

אלפרד נובל היה כימאי ומהנדס, מה כל כך מלחיץ בזה?

לא יכול להיות, לא יכול להיות, לא, לא, לא,

הוא צריך להיות קשור איך שהוא למתנה שהתקלקלה.

אה, מתנה שנמעכה? -לא, לא, שהתעופפה.

כן, כן, כן. ידעתי שתדעי.

לא, לא, אין לי מושג מה הקשר בין אלפרד נובל

למתנה שהתעופפה, נמעכה והתקלקלה. -אה, באמת?

מוזר, אז למה עליזה התכוונה?

בוא נבדוק, בוא. -בואי נבדוק.

דינמיט? -כן.

דינמיט, דינמיט.

אני רוצה לרשום פטנט על דינמיט.

די. -נה. -נה. -מיט. -מיט. מה זה עושה?

זה חומר נפץ שעשוי מניטרוגליצרין

מעורב בפחם ונסורת שמייצבים אותו.

או, זה נשמע פיצוץ. -אכן, זה חומר פיצוץ, מאוד פיצוצי.

נהדר, אני מריחה פה הרבה כסף. זה יהיה מאוד מאוד שימושי במלחמות.

אם תקבל גרוש על כל פצצה, תהיה מיליונר.

אם תיפול לך מלחמת עולם במקרה, תהיה מיליארדר. -רגע!

רגע, רגע, רגע, רגע, לא, לא, לא!

זה בכלל לא לצורכי מלחמה, דינמיט זה לצורכי שלום ופיתוח.

זה לפרוץ דרכים, לחפור מנהרות, לחצוב מכרות,

לא, זה כלי קדמה ופיתוח ולא כלי מלחמה.

בטח, ואני היפיפייה הנרדמת.

באמת? -נראה לך?

אולי, אם הדינמיט לצורכי שלום אז לך תדע.

אני מבין. אז מה שבעצם את אומרת,

שאלפרד נובל המציא את הדינמיט כדי לעזור לבני האדם,

אבל בני אדם השתמשו בדינמיט

למלחמות, כדי להרוג אחד את השני.

נכון מאוד, וכשהוא הבין שזה משמש בעיקר ככלי נשק,

הוא נהיה מאוד מאוד עצוב.

להביא לך סמרטוט רטוב? -כן, אם אפשר.

ודלי וספוג. -או-קיי. -וגם חומר ניקוי.

זה נמצא למעלה, בבוידעם, ליד המברשת, כן.

זה ייקח לי קצת זמן. -טוב מאוד.

לא משנה לי, זה לא בוער לי, יש לי המון זמן.

עליזה? עליזה, תעני לי, עליזה. -אתה מפריע לי.

סליחה, מה את עושה, עליזה? -צופה בתכנית שלך. -אה.

עליזה, תשמעי, אני הבנתי, הבנתי בדיוק למה התכוונת.

אלפרד נובל המציא את הדינמיט למטרות שלום, נכון?

כמו שאני הכנתי את כדורי השוקולד

למטרות יום הולדת, זה נכון מה שאני אומר? -מאוד.

אבל הדינמיט הפך לכלי נשק במלחמה,

בדיוק כמו שכדורי השוקולד שלי הפכו לכלי נשק נגד היתושים,

לזה התכוונת? -בדיוק.

אז אני חייב לדעת מה לעשות כדי להציל את יום ההולדת של נטע.

מה לעשות אחרי שכדורי השוקולד של יום ההולדת שלי

הפכו לפגזים נגד יתושים?

מה אלפרד נובל עשה, תגידי לי,

כשהוא גילה שהדינמיט הפך לכלי נשק, איך הוא תיקן את הנזק?

זה מאוד פשוט. -כן? -מה שאלפרד נובל עשה....

שרגא, שאלת משהו? -לא, לא, סתם דיברתי עם עליזה.

היא רצתה לדעת איזה יום היום. -שקר!

שקר מאוד גם לך, עליזה. הופ, שלום.

טוב, אני די סיימתי פה אז... -רגע, רגע, נטע, לפני שאת הולכת,

רציתי לשאול אותך על הנובל הזה,

תגידי, מה הוא עשה כשהוא גילה שהמתנה שלו,

שההמצאה שלו, הדינמיט, היא הפכה לכלי נשק, מה הוא עשה?

הוא חש המון רגשות אשמה והיה מאוד מאוד עצוב.

גם אני, אבל עצב לא פותר את הבעיה.

כן, לקח לו קצת זמן והוא מצא פתרון גם לרגשות האשמה,

למרות שגרטה ממש לא אהבה את הרעיון. -גרטה?

ממשרד הפטנטים, הכרת אותה. -אה, גרטה, הבנתי.

לא, לא ידעתי שקוראים לה גרטה.

וזה שהיא הייתה אשתו של סבא רבא שלי, ידעת?

גרטה.

גרטה, אני חשבתי על זה. -אתה חתום פה על 350 פטנטים,

מתי יש לך זמן לחשוב?

אני חייב לפצות את האנושות על הנזק שהדינמיט גורם.

נזק, אתה יודע כמה כסף עשית מזה?

אני לא רוצה את הכסף הזה. -לא? -לא.

אז מה אתה מתכנן לעשות עם כל הכסף?

אני אחלק את הכסף הזה לאנשים מאוד מיוחדים.

באמת?

תודה. אתה באמת לא צריך. כמה?

מה כבר עשיתי? רשמתי לך פה פטנט, שם פטנט,

נו, באמת, אתה לא חייב לי כלום. בכמה כסף מדובר?

מדובר בכל הירושה שלי. -מה אתה אומר? -כן, כן.

אני רוצה שאחרי מותי יחולק פרס מיוחד

בכל שנה לאנשים מיוחדים וחשובים. -מה?

מי? לא הבנתי את המשפט האחרון.

הפרס יוענק בכל שנה לאנשים או ארגונים,

עבור מחקר יוצא דופן, המצאה ראשונית של ציוד או טכנולוגיה

או תרומה יוצאת דופן לחברה.

אני רק מתלבט עדיין בקשר לשם של הפרס.

או, יש לי רעיון. אולי תציע לפני זה פרס

למי שימצא שם מתאים לפרס. -או, רעיון טוב.

נובל...

נובל, נובל! מה...

מה דעתך על השם פרס נובל?

מצוין! -זכיתי, זכיתי!

מה הפרס, כמה?

רגע, רגע.

ומאז ועד היום, כבר יותר ממאה שנה,

מחולק בכל שנה פרס נובל על תרומה יוצאת דופן לחברה,

הפרס היוקרתי והנחשב ביותר שיש.

רעיון נהדר. -נכון? -כן.

אז נטע, קודם כול מזל טוב ליום ההולדת שלך. -תודה רבה.

ולכבוד יום ההולדת החלטתי להעניק לך פרס. -פרס, באמת? -כן.

אני עוד לא יודע איך אקרא לו, אבל זה יהיה פרס

על הישגים יוצאים מן הכלל בתחום הלימודים באוניברסיטה,

את תקבלי אותו בכל פעם שתעברי מבחן בהצטיינות.

אפשר לקרוא לו פרס שרגא.

פרס שרגא, איזה רעיון גדול.

רגע ומה הפרס? -הפרס הוא כדורי השוקולד המיוחדים שאני מכין.

גדול, אני מתה על כדורי שוקולד!

אבל שרגא, אתה תצטרך להכין אותם מלא

כי אני כמעט כל שבוע עוברת מבחן בהצטיינות. -בשמחה.

אני אפילו הצלחתי לגרד מהבלילה שלי עוד כדור אחד במיוחד בשבילך.

יש! -יש, יש. -זה בדיוק מה שמתחשק לי עכשיו, כדור שוקולד.

ידעתי שזה יפתיע אותך. -תודה, שרגא, תודה רבה.

טעים, אה?

מעניין. מה, מה שמת בזה חוץ משוקולד?

תפוחי אדמה והמון פטרוזיליה, דק, דק, דק, דק.

טעים, אה? -תסלח לי רגע. -בטח, בטח.

זה מתכון שאני המצאתי! רוצה עוד אחד?

נראה לי שהיא אהבה את זה.

תמלול: סדו פראלטה-שביט

ייעוץ לשון לכתוביות: מיה בסטר-קינן

הפקת כתוביות: אולפני אלרום