חדשות ערוץ 2- בקרוב: קווים לדמותו של פרופ' ישעיהו ליבוביץ' Nachrichten|Kanal|bald|Linien|zu seinem Charakter|von|Professor|Jesaja|Libowitz Channel 2 News - Coming soon: Lines for the character of Prof. Yeshayahu Leibovitch Nachrichten Kanal 2 - Bald: Linien zu seinem Charakter von Professor Isaiah Leibowitz.

סיפור אישי – זה קרה לפני משהו כמו לפני 20 שנה, הייתי כתב צעיר במוסף "הסטודנטים" של עיתון "חדשות," זכרותו לברכה. Geschichte|persönlich|das|es geschah|vor|etwas|ungefähr|vor|Jahren|ich war|Reporter|jung|in der Beilage|die Studenten|von|Zeitung|Nachrichten|sein Andenken|sei gesegnet Personal story - It happened something like 20 years ago, I was a young reporter in the "student" supplement of the News, his memory for the blessing. Eine persönliche Geschichte - Es geschah vor etwa 20 Jahren, ich war ein junger Reporter in der Beilage "Die Studenten" der Zeitung "Nachrichten", möge sein Andenken gesegnet sein. הייתי צריך לעשות כתבה קטנה על לימודי פילוסופיה. ich war|ich musste|machen|Artikel|klein|über|Studium|Philosophie I had to do a little article on philosophy studies. Ich musste einen kleinen Artikel über das Studium der Philosophie schreiben. זה היה רק תירוץ כדי לעלות על אוטובוס ולנסוע את כל הדרך מבאר שבע לירושלים, עד לאוניברסיטה העברית – הכל כדי לפגוש שם את הפרופסור ישעיהו ליבוביץ'. das|es war|nur|Ausrede|um|einsteigen|in|Bus|und fahren|die|ganze|Strecke|von Beer|Sheva||bis|zur Universität|Hebräisch|alles|um|treffen|dort|den|Professor|Jesaja|Libowitz It was just an excuse to get on a bus and drive all the way from Beer Sheva to Jerusalem, up to the Hebrew University - all to meet Professor Yeshayahu Leibowitz there. Das war nur ein Vorwand, um in einen Bus zu steigen und die ganze Strecke von Be'er Sheva nach Jerusalem zu fahren, bis zur Hebräischen Universität - alles, um dort Professor Isaiah Leibowitz zu treffen. ישבנו שם בחדר הקטן כחצי שעה עם שאלות שכל מטרתן הייתה רק עילה כדי לשמוע מקרוב את האיש והמיתוס. wir saßen|dort|im Zimmer|kleinen|etwa eine halbe|Stunde|mit|Fragen|deren|Ziel|es war|nur|Vorwand|um|zu hören|aus der Nähe|den|Mann|und den Mythos We sat there in the little room for about half an hour with questions whose sole purpose was only to hear the man and the myth up close. Wir saßen dort etwa eine halbe Stunde in dem kleinen Zimmer mit Fragen, deren einziger Zweck es war, um aus der Nähe den Mann und den Mythos zu hören. כשנה אחר כך הוא הלך לעולמו. etwa ein Jahr|nach|dann|er|er ging|in die Ewigkeit About a year later, he passed away. Etwa ein Jahr später ging er von uns. בדיעבד זה היה גם הראיון העיתונאי הראשון שערכתי בחיי. rückblickend|das|es war|auch|das Interview|journalistisch|erste|das ich führte|in meinem Leben In retrospect, this was also the first press interview I ever conducted. Im Nachhinein war es auch das erste journalistische Interview, das ich in meinem Leben führte. הסיפור הקטן הזה מראה משהו על כוחו הממגנט של האיש הזה, השנון במחלוקת, הגאון, הפרובוקטור, שהיו שהעריצו והיו שתיעבו. die Geschichte|kleine|diese|zeigt|etwas|über|seine Kraft|magnetisch|von|Mann|diesem|witzig|umstritten|das Genie|der Provokateur|die es gab|die ihn verehrten|und die es gab|die ihn verachteten This little story shows something about this man's magnetic, controversial, genius, provocateur, who admired and despised. Diese kleine Geschichte zeigt etwas über die magnetische Kraft dieses Mannes, des umstrittenen, genialen Provokateurs, den einige verehrten und andere verachteten. סידרה התיעודית החדשה שתעלה בערוץ 8 מנסה לסרטט את דמותו הייחודי של איש מורכב וחידתי. die Serie|die Dokumentar-|die neue|die hochgeladen wird|auf dem Kanal|versucht|zu skizzieren|das|sein Bild|das einzigartige|von|Mann|komplex|und geheimnisvoll The new documentary series on Channel 8 attempts to portray the unique image of a complex and enigmatic man. Die neue Dokumentarserie, die auf Kanal 8 ausgestrahlt wird, versucht, die einzigartige Persönlichkeit eines komplexen und rätselhaften Mannes zu skizzieren. הכתבה של אילן לוקאץ'. der Artikel|von|Ilan|Lukatz Ilan Lukacz's article. Der Artikel von Ilan Lukatch. ----- פעם היה לנו רוק-סטאר של משבר האמונה. einmal|war|uns|||von|Krise|des Glaubens ----- We once had a rock-star of the Crisis of Faith. ----- Früher hatten wir einen Rock-Star der Glaubenskrise. גדול הדור, מורה נבוכים, גורו נערץ. großer|der Generation|Lehrer|der Verwirrten|Guru|verehrt Great generation, embarrassed teacher, revered guru. Der große Lehrer, ein Wegweiser, ein verehrter Guru. גאון כפול ארבע פרופסורות. Genie|mal|vier|Professuren Double genius four professors. Genie mit vier Professuren. אדמו''ר החילונים, ועד כמה שאפשר לקבוע – גדול הוגי-הדעות של דורנו. Rebbe|der Säkularen|und bis|wie viel|dass es möglich ist|zu bestimmen|groß|||unserer|Zeit The Secular Rebbe, and as far as can be determined - the great thinkers of our generation. Der Rebbe der Säkularen, und so viel kann man sagen – der größte Denker unserer Zeit. פרופסור ישעיהו ליבוביץ'. Professor|Jesaja|Leibowitz Professor Isaiah Leibowitz. פרופסור ישעיהו ליבוביץ'. Professor|Jesaja|Leibowitz Professor Isaiah Leibowitz. פרופסור ליבוביץ'. Professor|Libowitz Professor Libowitz. ליבוביץ'. Libowitz Libowitz. ליבוביץ'. Libowitz Libowitz. ליבוביץ'. Libowitz Libowitz. רבים הכירו את פרופ' ישעיהו ליבוביץ' מההתבטאויות הפרובוקטיביות שלו: "יודו-נאצים", "דיסקו-כותל", כאלה. viele|erkannten|den|Professor|Jesaja|Leibowitz|aus den Äußerungen|provokativen|seiner|||||solche Many knew Prof. Isaiah Leibowitz from his provocative statements: "Judo-Nazis", "Disco Walls", such. Viele kennen Professor Isaiah Leibowitz von seinen provokanten Äußerungen: "Juden-Nazis", "Disco-Kotel", solche Dinge. פחות אנשים מכירים את אמונתו חסרת הפשרות, אמונה שהיא כל כך שונה ממה שקורה היום ביהדות. weniger|Menschen|kennen|den|seinen Glauben|ohne|Kompromisse|Glaube|die|so||anders|als|was passiert|heute|im Judentum Weniger Menschen kennen seinen kompromisslosen Glauben, einen Glauben, der so anders ist als das, was heute im Judentum passiert. בקרוב, הסדרה. bald|die Serie Coming soon, the series. Bald, die Serie. אדם מאמין אומר שה' מצילנו, אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו, הקדוש ברוך הוא מצילנו מידם". ein Mensch|gläubig|sagt|dass der Herr|uns rettet|aber|dass in jeder|Generation|und Generation|stehen|über uns|um uns zu vernichten|der Heilige|gesegnet|er|rettet uns|aus ihrer Hand A believing person says that God saves us, but in every generation we stand for our brides, the Holy One is our Savior. Ein gläubiger Mensch sagt, dass der Herr uns rettet, aber in jeder Generation stehen Feinde auf, um uns zu vernichten, der heilige, gesegnete sei er, rettet uns aus ihrer Hand." כן. ja Ja. הוא אף פעם לא הצילנו. er|nie|einmal|nicht|er hat uns gerettet Er hat uns nie gerettet. לא הצילנו מימי הרומאים, מגזירת אדריאנוס, עשרת הרוגי מלכות. nicht|er hat uns gerettet|von den Tagen|der Römer|von dem Erlass|Hadrian|zehn|die Märtyrer|der Herrschaft Er hat uns nicht vor den Römern, dem Edikt von Hadrian, den zehn Märtyrern gerettet. הוא לא הציל את הקהילות שאנחנו נוהגים לקרוא להן הקהילות הקדושות שמתו על קידוש השם. er|nicht|er hat gerettet|die|Gemeinschaften|die wir|gewohnt sind|zu nennen|sie|die Gemeinschaften|heiligen|die gestorben sind|für|Heiligung|des Namens Er hat die Gemeinschaften, die wir die heiligen Gemeinschaften nennen, die für die Heiligung des Namens gestorben sind, nicht gerettet. הוא לא הציל את היהודים שנרדפו על ידיד האינקוויזיציה. er|nicht|rettete|die|Juden|die verfolgt wurden|von|Freund|der Inquisition Er hat die Juden, die von der Inquisition verfolgt wurden, nicht gerettet. הוא לא הציל מיליון וחצי ילדים יהודים שנחנקו ונשרפו בידי היטלר. er|nicht|rettete|Millionen|und eine halbe|Kinder|Juden|die erstickt wurden|und verbrannt wurden|von|Hitler Er hat eineinhalb Millionen jüdische Kinder, die von Hitler erstickt und verbrannt wurden, nicht gerettet. העניין היה פה לחבר את הרמה של הפורבוקציות אל הרמה של התוכן. die Angelegenheit|war|hier|zu verbinden|die|Ebene|der|Provokationen|mit|Ebene|des|Inhalts The point here was to connect the level of posting to the level of content. Es ging darum, die Ebene der Provokationen mit der Ebene des Inhalts zu verbinden. זאת אומרת, להציג ליבוביץ' בפני הצופה הישראלי, שהוא מעבר לפרובוקציה. das|bedeutet|zu präsentieren|Libowitz|vor|Zuschauer|israelisch|der|über|Provokation Das heißt, Lewin vor dem israelischen Zuschauer zu präsentieren, der über die Provokation hinausgeht. המניע הנפשי החזק ביותר בקרבי זה שנאת עבודה זרה ועבודת אלילים. der Antrieb|psychisch|stärkste|am|in mir|das|Hass|Arbeit|fremd|und Dienst|Götzen The strongest mental motive within me is that of idolatry and idolatry. Der stärkste psychologische Antrieb in mir ist der Hass auf Götzendienst und Götzenanbetung. כשאני רואה את הפולחן של עבדי הורדוס האלה… אני אינני סוגד לאבנים! wenn ich|sehe|das|Kult|von|den Dienern|Herodes|diesen|ich|nicht|verehre|Steinen Wenn ich den Kult dieser Herodes-Diener sehe… ich bete keine Steine an! אתה מתפלל על בניין בית המקדש או לא? du|betest|für|den Bau|Tempel|Heiligtum|oder|nicht Betest du für den Bau des Tempels oder nicht? שיהודים מחללי שבת ומחללי טריפות ו… ובועלי נידה, באים לכותל המערבי ומתפללים שם התפללות דתית. dass Juden|die den Sabbat brechen|Sabbat|und die verbotene Speisen brechen|unrein|und||Nida|kommen||westlich|und beten|dort|Gebete|religiös That Jews from Sabbath and triumphal desks and… Nida's owners come to the Western Wall and pray there religious worship. Dass Juden, die den Sabbat brechen und unkoschere Speisen essen und… und mit Menstruierenden verkehren, zur Klagemauer kommen und dort religiöse Gebete sprechen. -אתה מתפלל על בניין בית המקדש? du|betest|für|den Bau|Tempel|des Heiligtums -Betest du für den Bau des Tempels? -זה התועבה! das|ist eine Abscheulichkeit - It's the abomination! -Das ist ein Gräuel! אני חושב שלליבוביץ' אין אלוהים. ich|denke|dass Libovitz|keinen|Gott I think Libovich has no God. Ich denke, dass Leibowitz keinen Gott hat. כאילו, אלוהים לא חי. sozusagen|Gott|nicht|lebt Sozusagen, Gott lebt nicht. הוא חי באיזושהי רמה שלא מובנת לי. er|lebt|auf irgendeiner|Ebene|die nicht|verstanden|mir Er lebt auf eine Weise, die ich nicht verstehe. כאילו הקים דם חדשה. als ob|er gegründet hat|Blut|neu As if he had formed new blood. Als hätte er neues Blut gegründet. וזה מאד קשה לאדם דתי. und das|sehr|schwer|für einen Menschen|gläubig Und das ist sehr schwer für einen gläubigen Menschen. ---- בשביל להתחיל להבין וזה לא קל ננסה צריך ללכת אל הרמב''ם. um|anfangen|zu verstehen|und das|nicht|einfach|wir werden versuchen|man muss|gehen|zu|Rambam ---- To begin to understand and it is not easy we will try to go to Maimonides. ---- Um zu beginnen zu verstehen, und das ist nicht einfach, müssen wir zu Maimonides gehen. הוא הזדהה עם המב''ם במידת האפשר בשביל אדם שפוי. He identified himself with the military as possible for a sane person. Er identifizierte sich mit dem Maimonides, soweit es für einen vernünftigen Menschen möglich war. מה היה הרמב''ם מבחינתו, זאת הייתה הדת מבחינתו? What was Maimonides to him, was that religion to him? Was war der Rambam für ihn, das war die Religion für ihn? זו הייתה הדת, התחילה והסוף, כן. Das war die Religion, der Anfang und das Ende, ja. יותר משהאמין בתורה, האמין ליבוביץ' ברמב''ם, ענק-הרוח שהיה כמותו פילוסוף ומדען רחב השכלה. הרמב''ם ראה במדעים חלק מהתורה, והיא לתפיסתו, מצווה ללמוד פיזיקה ולא רק את המטאפיזיקה. כמו הרמב''ם, גם ליבוביץ' היה מדען. פרוספסור לכימיה אורגנית, לביולוגיה, לנוירו-פיזיולוגיה, לפילוסופיה של המדעים. איך הוא יישב בין ההשכלה שלו הנרחבת כמדען במדעים מדויקים לבין האמונה הדתית? "יישב"? הוא הפריד, הוא לא יישב. עדיין, גם אם אתה מפריד אתה צריך, אתה יודע, אם בתורה כתוב שהעולם נברא לפני חמשת אלפים שנה, ואתה כמדען יודע שזה לא נכון… זה לא שיחק אצלו שום תפקיד. הוא הקריא לי קטע מהרמב''ם שאומר, סיפורים זה בשביל אנשים פשוטים. אז סיפור הבריאה הוא בשביל אנשים פשוטים? -כן. יש מבחינתו אלוהים? -הוא סירב לענות לשאלה הזאת. -זאת אומרת, הוא אדם דתי, שנראה כאדם דתי… -כן. -מקיים מצוות ככל יכולתו… -כן. ומסרב לענות אם יש אלוהים או אין אלוהים. אתה יודם מה אמר הרמב''ם. -לא, אני לא יודע. הרמב''ם אמר: יש אלוהים, ואי אפשר להגיד עליו שום דבר. העולם איננו אלוהים ואלוהים איננו בעולם. אלוהים הוא מעבר לעולם, מעבר לצרכים ולאינטרסים הנובעים ממציאותו של האדם בעולם. לא העולם הוא העיקר, ואלוהים כאילו הוא המנג'ר שלו. אלוהים הוא העיקר והעולם הוא טפל. טוען ליבוביץ', עצם ההיגד "היהדות מאמינה ש…" זה היגד שגוי. אין אמונה ליהדות. היהדות לא מאמינה בשום דבר. מה שיש זה פעולות יהודיות. היהדות, המאפיין המגדיר אותה זה לא המחשבות שלנו, אלא המעשים שלנו, כלומר המצוות. אמונה דתית איננה אומרת מאומה על המציאות, אלא היא הכרעה רציונלית של האדם לקבל עליו בחייו מה שבסגנון המסורתי שלנו נקרא "עול מלכות שמים" ו"עול תורה ומצוות". המצוות הן פעולות שאתה עושה כדי להגן על האינטרסים שלך, להתגבר על הפחדים שיש לך, זאת אומרת, אומר ליבוביץ', אתה לא עובד את אלוהים, אתה עובד מישהו שהוא לא אלוהים, שזה אותך, את האגו שלך. לכן, אם זה המוטיבציה שלך לקיום מצוות, אתה לא עובד את השם, אתה עובד עבודה זרה. מי שמאמין כדי לא לפחד היה בעיני ליבוביץ' עובד אלילים. בעקבות הרמב''ם הייתה לו עמדה ברורה בשאלת התפילה – האם היא פועלת בכלל? "אלוהים הוא לא קופת חולים" נהג לומר. והוויכוח נמשך. שני אנשים מגיעים לבית חולים. אחד אתאיסט מושבע. והשני מאמין אדוק בכל רמ''ח איבריו. זה שמאמין, קבוצה גדולה של אנשים מתפללים עליו תהילים. האם הרופא, שיודע שעכשיו אותו אדם, מתפללים עליו, האם ייתן לו מינון פחות בתרופה, או לא? או שייתן לו אותו דבר? אז אותו אדם אמר לי, שייתן אותו מינון. אמרתי לו, אם כן, התפילה לא עוזרת. כי אם התפילה עוזרת הוא צריך להפחית לו במינון, שלא יהרוג אותו. בקשר למכתב ששאלת אותי. תראה, הדבר הפשוט ביותר והקל ביותר, וגם הקצר ביותר, הוא שאתה תבוא אליי, ובעל-פה, זה הדבר הזה. הוא סירב להכריז על עצמו כמנהיג דתי, אבל קיבל אינסוף פניות מאנשים שראו בו החכם מכל אדם. ממש כמו האדמו''ר. וליבוביץ' השיב לכולם, עם רבים מהם גם נפגש. אני חושבת שהוא גם גרם להמון אנשים להפוך לאתאיסטים. הוא גרם לכמות מסוימת של אנשים לחזור בתשובה, אבל באותה מידה, ואנחנו נפגשנו עם המון אנשים כאלה, הוא גרם לאנשים לסגת אחורה ולחזור בשאלה. זה היה, אני זוכר, בפברואר 1980, כאן בכיתה הזאת בבית ספר חוגים בחיפה, אנחנו היינו שמיניסטים והוא היה בן 77. הוא דיבר על מה שהוא תמיד דיבר – על שיטת האמונה שלו. אחר כך, כשההרצאה נגמרה, ביקשתי לשאול אותו עוד משהו בארבע עיניים. ישבנו בפינת הכיתה. אלה סוף ימי בית הספר התיכון ולפני הצבא, וכל ההורמונים האלה של גיל 17 וחצי. ואמא שלי מתה שבועיים קודם. בקיצור, מסובך. באתי אליו 99% אתאיסט ויצאתי 100% אתאיסט. הוא שמע אותי, אני זוכר שהוא קטע את הדברים מהר מאד, ובכמה משפטים פתר את השאלות, התיר את רוב הפלונטרים, יישב את הפרדוקסים, ושיחרר אותי אל המשך החיים עם כמה הבנות שלא נסדקו מאז ועד היום. פגשנו תלמידים חרדים שלמדו אותו בסתר. פשוט למדו אותו בסתר בישיבה, וממש סיפרו לנו איך הם נחשפו בצורה אקראית לספרים שלו, והם התחילו לשאול את עצמם שאלות. התשובות ממוטטות לך את כל העולם. כל מה שידעת – פתאום מתמוטט לך, ואתה לא יודע להתמודד עם זה. ולכן אני חושבת שבזרם הדתי פשוט פוחדים ממנו. פוחדים מהאפקט. בן אדם ששואל את עצמו שאלות, עלול למצוא את עצמו בשבר אמוני מאוד מאוד מאוד גדול. בצעירותו הלך ליבוביץ' בראש גלוי. אחר כך התחיל לחבוש כיפה שחורה גדולה, כמנהג החרדים. מה קרה שם? איני יודע, אבל הוא היה עונה שזה לא עניינך. אני מדבר ברצינות. -כן, כן, כן… והיות שהוא כבר לא פה להגיד שזה לא ענייני… אז אני אומר זאת בשמו. - אתה יודע מה התשובה? – כן, זו התשובה: זה לא עניינך. היו רגעים שאמרת לעצמך, אני לא רוצה יותר לחיות? לא. לא היה לי רגע כזה בחיים. הזמן מקהה את הכאב? – למשל, העניין הזה ששני בנינו…? – כן. שום דבר לא מקהה את הכאב. אנחנו חיים עם זה. בננו הבכור שנפטר לפני 21 שנים, ובננו הצעיר שנפטר לפני שלוש שנים. בציבור המאמין התקשו מאוד לקבל את תפיסתו, שבה אין טעם למצוות מלבד מילוי צייתני וכנוע של הוראה מגבוה. חייל אמר לליבוביץ': "כל הכיתה שלי נהרגה, ואני בעזרת השם ניצלתי". וליבוביץ' רתח, ואמר לו באופן בוטה: גם החברים שלך מתו בעזרת השם". אז כל העניין של שכר ועונש לא קיים מבחינתו. הרמב''ם אמר את המילה האחרונה על שכר ועונש. הוא אמר – היות והקדוש ברוך הוא הבטיח שכר ועונש, מה שהוא הבטיח הוא יקיים. אבל מי שמקיים מצוות בשביל שכר דומה לילד שלומד לקרוא כי הוא מקבל "אגוזים וקליות". יפה, נכון? בשמאל קראו את המאמרים שלו נגד הכיבוש, וראו בו פציפיסט, נביא זעם מוסרי, וטעו. לליבוביץ' זה היה מאבק דתי לגמרי. רק אלוהים הוא אלוהי. מדינת ישראל לא יכולה להיות אלוהית. אם היא אלוהית, זה עבודה זרה. האדמה לא יכולה להיות אלוהית. ייחוס קדושה לאדמה זה עבודה זרה. ולכן, אולי, וזה הסבר מסוים לליבוביץ', המאבק שהוא נגד הכיבוש לא נבע ממניעים מוסריים: הוא נבע ממניעים דתיים. זה מאבק בעבודה זרה. כיבוש, "גוש אמונים" שסבורים שהאדמה היא קדושה, הם עובדי עבודה זרה. המאבק להפרדת דת ממדינה: ייחוס ערך דתי למדינת החילונית, זה עבודה זרה. הרבה אנשים בשמאל ניסו לייחס לו עמדות הומניסטיות. ליברליסטיות – זה לא היה בכלל באג'נדה שלו. הוא אמר, אני לא הומניסט ולא פציפיסט. בדיוק ההיפך. יכול להיות שהוא אפילו בז לחלק גדול מאותם חסידים שהיו לו בשמאל. הוא היה מאד מתוסכל כל חייו מסיבה אחת – הוא ראה את עצמו כנביא זעם, וכולם טפחו לו על השכם. וזה הכעיס אותו, וזה הביא אותו לידי ביטויים שאני מצטער עליהם, וכן הלאה. רק בגלל זה הוא הקצין את עמדותיו – מכיוון שכולם חשבו שהוא ילד טוב. והוא רצה להיות ילד רע. מה היה פרופסור ליבוביץ' אומר על מה שקורה ליהדות היום? הדרת נשים, מחזירים בתשובה רצים לכנסת. טרנד של רוחניקיות מיסטית עוטף את הסלבס. שלושה משיחים מנהלים ברחובות מלחמות פוסטרים זה בזה. מסביב הקריסה שהוא תיאר במדויק לפני 45 שנה. ליבוביץ' היה גאון שהשאיר אחריו מעריצים רבים, אבל תלמידים של ממש, ממשיכים בדרכו אמונית, לא קמו לו. בדת הפרטית שלו, על דרישותיה המחמירות, הוא נותר המאמין הבודד. More than he believed in the Torah, Leibowitz believed in Rambam, the spirit giant who was a philosopher and a widely educated scientist. Maimonides considered science part of the Torah, and, in its view, is commanded to study physics and not just metaphysics. Like Maimonides, Leibowitz was also a scientist. Professor of Organic Chemistry, Biology, Neurophysiology, Philosophy of Sciences. How does he reconcile his extensive education as a scientist with exact sciences and religious belief? "Sit down"? He separated, he would not sit down. Still, even if you are a separator you have to, you know, if in the Torah it is written that the world was created five thousand years ago, and you as a scientist know that it is not true… it played no role in him. He read me an excerpt from Maimonides that says, stories are for simple people. So the creation story is for simple people? -Yes. Is there a God for him? - He refused to answer that question. - I mean, he's a religious person, who looks like a religious person ... - Yeah. - Keeping the team as much as possible ... - Yes. And refuses to answer if there is a god or no god. You know what Maimonides said. -No I do not know. Maimonides said: There is a God and nothing can be said about him. The world is not God and God is not in the world. God is beyond the world, beyond the needs and interests arising from man's reality in the world. Not the world is the main thing, and God as if he is his manager. God is the main thing and the world is a treat. According to Leibowitz, the very phrase "Judaism believes that ..." is a false statement. There is no faith in Judaism. Judaism does not believe in anything. What there is is Jewish actions. Judaism, the characteristic that defines it is not our thoughts, but our actions, namely the commandments. Religious belief does not say anything about reality, but is a rational decision by man to accept in his life what in our traditional style is called "the yoke of the kingdom of heaven" and "the yoke of Torah and commandment." The commandments are actions that you take to protect your interests, to overcome the fears you have, that is, Leibowitz says, you do not work God, you work someone who is not God, that is you, your ego. So, if that is your motivation for observance, you are not working the name, you are doing idolatry. Mehr als er an die Tora glaubte, glaubte Leibowitz an den Rambam, einen geistigen Giganten, der ein Philosoph und Wissenschaftler mit breiter Bildung war. Der Rambam sah die Wissenschaften als Teil der Tora, und seiner Auffassung nach ist es ein Gebot, Physik zu lernen und nicht nur Metaphysik. Wie der Rambam war auch Leibowitz ein Wissenschaftler. Professor für organische Chemie, Biologie, Neurophysiologie, Philosophie der Wissenschaften. Wie versöhnte er seine umfassende Bildung als Wissenschaftler in den exakten Wissenschaften mit dem religiösen Glauben? "Versöhnte"? Er trennte, er versöhnte nicht. Dennoch, auch wenn du trennst, musst du, weißt du, wenn in der Tora steht, dass die Welt vor fünftausend Jahren erschaffen wurde, und du als Wissenschaftler weißt, dass das nicht stimmt… das spielte für ihn keine Rolle. Er las mir einen Abschnitt aus dem Rambam vor, der sagt, Geschichten sind für einfache Menschen. Ist die Schöpfungsgeschichte also für einfache Menschen? -Ja. Gibt es für ihn Gott? -Er weigerte sich, diese Frage zu beantworten. -Das heißt, er ist ein religiöser Mensch, der wie ein religiöser Mensch aussieht… -Ja. -Er erfüllt die Gebote nach bestem Vermögen… -Ja. Und weigert sich zu antworten, ob es Gott gibt oder nicht. Weißt du, was der Rambam gesagt hat? -Nein, ich weiß es nicht. Der Rambam sagte: Es gibt Gott, und man kann nichts über ihn sagen. Die Welt ist nicht Gott, und Gott ist nicht in der Welt. Gott ist jenseits der Welt, jenseits der Bedürfnisse und Interessen, die aus der Existenz des Menschen in der Welt resultieren. Nicht die Welt ist das Wesentliche, und Gott ist nicht wie der Manager von ihr. Gott ist das Wesentliche, und die Welt ist nebensächlich. Leibowitz behauptet, die Aussage "Das Judentum glaubt, dass..." ist eine falsche Aussage. Es gibt keinen Glauben im Judentum. Das Judentum glaubt an nichts. Was es gibt, sind jüdische Handlungen. Das Judentum, das definierende Merkmal, ist nicht unser Denken, sondern unser Handeln, also die Gebote. Religiöser Glaube sagt nichts über die Realität aus, sondern ist eine rationale Entscheidung des Menschen, in seinem Leben das zu akzeptieren, was in unserem traditionellen Stil "die Last des Himmels" oder "die Last von Tora und Geboten" genannt wird. Die Gebote sind Handlungen, die du machst, um deine Interessen zu schützen, um deine Ängste zu überwinden, das heißt, sagt Leibowitz, du dienst nicht Gott, du dienst jemandem, der nicht Gott ist, nämlich dir selbst, deinem Ego. Daher, wenn das deine Motivation für die Einhaltung der Gebote ist, dienst du nicht dem Namen, du dienst einem Götzen. Wer glaubt, um keine Angst zu haben, war in Leibowitz' Augen ein Götzendiener. In Anlehnung an den Rambam hatte er eine klare Haltung zur Frage des Gebets – ob es überhaupt wirkt? "Gott ist keine Krankenkasse", pflegte er zu sagen. Und die Debatte ging weiter. Zwei Menschen kommen ins Krankenhaus. Einer ein überzeugter Atheist. Der andere ein gläubiger Mensch in jeder Faser seines Körpers. Der Gläubige, eine große Gruppe von Menschen betet für ihn Psalmen. Wird der Arzt, der weiß, dass jetzt für diesen Menschen gebetet wird, ihm eine geringere Dosis des Medikaments geben oder nicht? Oder wird er ihm die gleiche Dosis geben? Also sagte mir dieser Mensch, dass er ihm die gleiche Dosis geben sollte. Ich sagte ihm, wenn das so ist, hilft das Gebet nicht. Denn wenn das Gebet hilft, sollte er die Dosis reduzieren, damit es ihn nicht umbringt. Bezüglich des Briefes, den du mich gefragt hast. Sieh, das Einfachste und Kürzeste ist, dass du zu mir kommst, und mündlich, das ist die Sache. Er weigerte sich, sich selbst als religiösen Führer zu deklarieren, aber er erhielt unzählige Anfragen von Menschen, die ihn als den weisesten aller Menschen sahen. Genau wie der Rebbe. Und Leibowitz antwortete allen, mit vielen von ihnen traf er sich auch. Ich denke, er brachte viele Menschen dazu, Atheisten zu werden. Er brachte eine bestimmte Anzahl von Menschen dazu, umzukehren, aber ebenso, und wir trafen viele solcher Menschen, brachte er Menschen dazu, zurückzuweichen und Fragen zu stellen. Ich erinnere mich, es war im Februar 1980, hier in diesem Klassenzimmer der Chugim-Schule in Haifa, wir waren Abiturienten und er war 77 Jahre alt. Er sprach über das, was er immer sprach – über sein Glaubenssystem. Danach, als der Vortrag zu Ende war, bat ich ihn, noch etwas unter vier Augen zu fragen. Wir saßen in der Ecke des Klassenzimmers. Das waren die letzten Tage der Oberschule und vor dem Militärdienst, und all diese Hormone des 17,5-jährigen Alters. Und meine Mutter war zwei Wochen zuvor gestorben. Kurz gesagt, kompliziert. Ich kam zu ihm 99% Atheist und ging 100% Atheist. Er hörte mir zu, ich erinnere mich, dass er die Dinge sehr schnell unterbrach und in ein paar Sätzen die Fragen löste, die meisten Verwicklungen entwirrte, die Paradoxien klärte und mich mit einigen Einsichten in das weitere Leben entließ, die seitdem bis heute nicht zerbrochen sind. Wir trafen ultraorthodoxe Schüler, die ihn heimlich studierten. Sie lernten ihn heimlich in der Jeschiwa und erzählten uns wirklich, wie sie zufällig auf seine Bücher gestoßen waren und anfingen, sich Fragen zu stellen. Die Antworten zertrümmern dir die ganze Welt. Alles, was du wusstest – plötzlich bricht es zusammen, und du weißt nicht, wie du damit umgehen sollst. Und deshalb denke ich, dass die religiöse Strömung einfach Angst vor ihm hat. Sie haben Angst vor dem Effekt. Ein Mensch, der sich Fragen stellt, könnte sich in einem sehr, sehr großen Glaubensbruch wiederfinden. In seiner Jugend ging Leibowitz mit freiem Kopf. Später begann er, eine große schwarze Kippa zu tragen, wie es die Ultraorthodoxen tun. Was ist dort passiert? Ich weiß es nicht, aber er antwortete, dass es dich nichts angeht. Ich spreche ernsthaft. -Ja, ja, ja… und da er nicht mehr hier ist, um zu sagen, dass es dich nichts angeht… sage ich es in seinem Namen. - Weißt du, was die Antwort ist? – Ja, das ist die Antwort: Es geht dich nichts an. Gab es Momente, in denen du dir gesagt hast, ich will nicht mehr leben? Nein. Ich hatte keinen solchen Moment im Leben. Macht die Zeit den Schmerz weniger? – Zum Beispiel, diese Sache, dass unsere beiden Söhne…? – Ja. Nichts macht den Schmerz weniger. Wir leben damit. Unser ältester Sohn starb vor 21 Jahren, und unser jüngster Sohn starb vor drei Jahren. In der gläubigen Gemeinschaft hatten sie große Schwierigkeiten, seine Auffassung zu akzeptieren, dass es keinen Sinn in den Geboten gibt, außer der gehorsamen und unterwürfigen Erfüllung einer Anweisung von oben. Ein Soldat sagte zu Leibowitz: "Die ganze Klasse von mir ist gestorben, und ich habe, mit Gottes Hilfe, überlebt." Und Leibowitz kochte vor Wut und sagte ihm direkt: "Auch deine Freunde sind mit Gottes Hilfe gestorben." Also existiert für ihn das ganze Konzept von Belohnung und Bestrafung nicht. Der Rambam sagte das letzte Wort über Belohnung und Bestrafung. Er sagte – da der Heilige, gelobt sei er, Belohnung und Bestrafung versprochen hat, was er versprochen hat, wird er erfüllen. Aber wer die Gebote für Belohnung erfüllt, ist wie ein Kind, das lernt zu lesen, weil es "Nüsse und Süßigkeiten" bekommt. Schön, nicht wahr? Links lasen sie seine Artikel gegen die Besatzung und sahen ihn als Pazifisten, einen moralischen Zornpropheten, und lagen falsch. Für Leibowitz war es ein rein religiöser Kampf. Nur Gott ist Gott. Der Staat Israel kann nicht göttlich sein. Wenn er göttlich ist, ist das Götzendienst. Das Land kann nicht göttlich sein. Die Zuschreibung von Heiligkeit an das Land ist Götzendienst. Und deshalb, vielleicht, und das ist eine bestimmte Erklärung für Leibowitz, der Kampf, den er gegen die Besatzung führte, entstand nicht aus moralischen Motiven: Er entstand aus religiösen Motiven. Es ist ein Kampf gegen Götzendienst. Die Besatzung, "Gush Emunim", die glauben, dass das Land heilig ist, sind Götzendiener. Der Kampf um die Trennung von Religion und Staat: die Zuschreibung eines religiösen Wertes an den säkularen Staat ist Götzendienst. Viele Menschen links versuchten, ihm humanistische Positionen zuzuschreiben. Liberalismus – das war überhaupt nicht auf seiner Agenda. Er sagte, ich bin kein Humanist und kein Pazifist. Genau das Gegenteil. Es könnte sein, dass er sogar einen großen Teil dieser Anhänger, die er links hatte, verachtete. Er war sein ganzes Leben lang aus einem Grund sehr frustriert – er sah sich als Zornprophet, und alle klopften ihm auf die Schulter. Und das ärgerte ihn, und das brachte ihn zu Äußerungen, über die ich mich entschuldige, und so weiter. Nur deshalb radikalisierte er seine Positionen – weil alle dachten, er sei ein braver Junge. Und er wollte ein böser Junge sein. Was würde Professor Leibowitz über das sagen, was heute mit dem Judentum passiert? Die Diskriminierung von Frauen, Bekehrungsversuche laufen ins Parlament. Ein Trend von mystischer Spiritualität umhüllt die Promis. Drei Messiasse führen auf den Straßen Kriege mit Plakaten gegeneinander. Rundherum der Zusammenbruch, den er vor 45 Jahren genau beschrieben hat. Leibowitz war ein Genie, der viele Bewunderer hinterließ, aber echte Schüler, die seinen Glaubensweg fortsetzen, sind nicht für ihn entstanden. In seinem privaten Glauben, mit seinen strengen Anforderungen, blieb er der einsame Gläubige.