למה אנחנו לא פוטוגנים?
לא יעזור. יש אנשים שפשוט לא יוצאים טוב בצילום. הם לא פוטוגניים. זה קשור יותר לתכונות מסוימות של תווי הפנים שלהם, שלא צולחות טוב את המעבר מהעולם האמיתי התלת-ממדי לדו-ממד של עולם הצילום. מאתרי דוגמנים שיודעים לזהות פוטוגניות, מנסים לאתר אנשים שהפנים שלהם רוויים בזוויות חדות. למשל אף מחודד, אבל לא יותר מדי. עצמות לחיים גבוהות ולסת דומיננטית. הסיבה לכך היא שהשפיצים האלה שוברים את התאורה שנופלת עליהם ומפזרים אותה על כל הפנים, מה שיוצר תחושה של עומק. ועמוק זה יפה. לעומת זאת, אנשים שהפנים שלהם לא התברכו בזוויות חדות, אפילו אם הם יפהפיים במציאות, בצילום תיווצר תחושה שהפנים שלהם שטוחים. -אוי וויי. כי האור שנופל עליהן חוזר בצורה אחידה. וזה לא נראה הכי טוב. באופן כללי, העין שלנו אוהבת סימטריה. ורוב האנשים הם לא סימטריים. אבל כשאנחנו רואים אנשים בלייב, אנחנו נוטים להשלים את הפנים שלהם ולראות אותן כן כסימטריים. ויש גם את עניין המימיקה. זה קשור לעובדה שהמצלמה לוכדת רגעים מובחנים, שלא פעם נחשפות בהם הבעות שאנחנו פשוט לא מודעים שאנחנו עושים. ביום יום הן נבלעות ברצף של המוני הבעות, וכשמבודדים אותן בתמונה, זה עלול להרגיש לנו... קצת לא אסתטי. פוטוגניות היא גם עניין פסיכולוגי. ביטחון עצמי ותחושת נוחות עוברים מסך מצוין. לעומתם, בלבול ומבוכה - פחות. הדבר הכי חשוב זה להיות רגוע. לא סתם התמונות הכי טובות שלנו צולמו כשלא היינו מודעים לכך. הבעיה מתחילה כשאנחנו כן מודעים. ואז אנחנו נעשים מתוחים ולובשים את פני המצלמה הכל כך מזויפים שלנו. יש הרבה אנשים שפשוט לא מרגישים בנוח מול מצלמה. וזה עובר. ויש אנשים שעל פניו לא תגיד שהם הכי יפים בעולם, אבל דו-השיח הזה מול מצלמה הוא מאוד טבעי להם, ויפרוץ מאיזשהו סוג של כריזמה או נוכחות שיגידו, וואו, איך הוא עובר מצלמה, מדהים. מסתבר שאחת הסיבות שלחלקנו לא נעים שמצלמים אותם, היא בגלל שאנחנו זוכרים את הפנים שלנו בצורה יותר מחמיאה מאיך שהם נראים בתמונות. בניסוי שערכו שני חוקרים יפנים, הוצגו בפני סטודנטים תמונות שלהם ושל חבריהם לכיתה. חלק מהתמונות היו אותנטיות, והחלק האחר עבר עיבוד שייפה אותן. אחרי שנעשתה המניפולציה, הסטודנטים התבקשו להצביע על התמונות שהם חושבים שהן אותנטיות. התברר שבעוד שבנוגע לתמונה של חבריהם הם דייקו ברוב הזמן, עבור עצמם, בחרו פעם אחר פעם בתמונות שייפו אותם. וכך, בגלל חוויות גרועות שחלק מאתנו עבר עם צלמים חסרי כישרון, זוויות לא מוצלחות, תאורה לא מחמיאה, ודעה קצת טובה מדי על עצמנו, השתכנענו שאנחנו לא פוטוגניים.