×

Χρησιμοποιούμε cookies για να βελτιώσουμε τη λειτουργία του LingQ. Επισκέπτοντας τον ιστότοπο, συμφωνείς στην cookie policy.


image

Zehu Ze! !זהו זה, זהו זה - נגריה (2)

זהו זה - נגריה (2)

"ולדבר אני יכול רק אל הקיר.

"חדש בשטח, רחוק וזר

"מרגיש מין מתח, מרגיש מוזר.

"לו רק יכולתי להתאקלם, לו רק הייתי אחד מהם.

"לו רק הייתי מסוגל, להיכנס למעגל.

"לו רק ידעתי ידעתי איך להשתייך."

תגיד, מה עובר עליך? אתה השתגעת?

סליחה.

מה קרה למערכת? -חבר'ה, תתקנו את זה.

לכו תסדרו את זה.

חבר את החוט הזה... -זה לא בחיבורים...

הפיוזים נראים לי בסדר. -תעלומה, אה?

הכול נראה בסדר. -מעניין, הלך...

סליחה? -מה אתה רוצה?

תנו לי רגע להציץ. -תראו, הדבר הזה מגיע עוד פעם,

שלא נדע. -שלא יפריע. מה הוא מתערב?

אני לא מאמינה. -זה פועל.

אתה אדיר. -כל הכבוד.

ממש. -גבר גבר.

תן לי ללחוץ לך את היד. -שיהיה במזל.

איך עשית את זה? -תודה, הצלת את המסיבה שלי.

על לא דבר. -מי אתה?

אני עדי, חבר של ליאת. -אתה עדי מירושלים?

איפה ליאת? -היא טלפנה והיא אמרה שתאחר...

כי יש לה משהו משפחתי. -אז למה לא אמרת קודם?

בוא, אני אכיר לך את כולם. חבר'ה, זה עדי והוא מירושלים.

עדי חבר'ה, חבר'ה עדי. -נעים מאוד.

אתה חושב שתסתדר? -אין בעיה...

אז אני בפונץ'. -אולי אתה מוכן לזוז?

אתה מוכן אולי לא לסתום את המעבר?

עוד לא מצאת מקום? מה יהיה?

אתה החדש? -כן, אני החדש.

"חדש בשטח רחוק וזר.

"מרגיש מין מתח מרגיש מוזר.

"לו רק יכולתי להתאקלם לו רק הייתי אחד מהם."

אדון שלמה... -מה אתה מסתכל עליי

כמו על איזה רוח? -זה... זו הפתעה, אני לא ציפיתי.

אמרתי לך שבוע, הנה אני פה. -עברו חודשיים.

פלוס מינוס. -כן, הבאת את ה...

סקיצות כן, את הסקיצות הבאתי. -ואני חשבתי ש...

שמה? רצית שאני אבנה לך ארון

בלי להראות לך את הסקיצות לפני זה?

ואם זה לא היה מוצא חן בעינך? היינו מתחילים את הכול מהתחלה?

עברו שלושה חודשים, ועכשיו נזכרת עם הסקיצות?

כל הזמן יש לך טענות, שמת לב, מלכיאל?

רק טענות יש לך, אני פה. גם לא טוב?

הנה, קח תסתכל. -מה זה?

זה החלק התחתון של הארון. -ומה עם השאר?

החלק העליון, פה הייתה לי בעיה, בדיוק כשהתחלתי לעבוד עליו

נשבר לי השפיץ של העיפרון. אל תקנה את העפרונות האלה.

איך אני יכול להתייחס לזה? -אתה לוקח את זה כבד...

אתה לוקח את זה כבד... -איפה אני טעיתי?

פעם ראשונה שזה קורה לי. בחיים שלי אחרי כל המבדקים ו...

תשמע, אני חשבתי... -לא טעית.

אתה בחרת את האיש הנכון, אני הנגר הכי טוב בעולם.

אז איפה הארון שלי? -מה?

מה עם הארון שלי? -מה?

איפה הארון שלי? -פה, פה הארון שלך פה פה,

הוא בסדר, הוא מוכן, יש בראש. -מה?

בראש, הכול בראש בדיוק הארון שלך עם הדלתות, עם הלייסטים,

עם הדלתות הקופצות הנפתחות, אחר כך נשים את המסמרים,

ואת כל... זה שטויות, העיקר זו האמנות, מה שיש לך בתוך הראש.

תשמע... -מה?

אני מה... מה... מה אני אעשה עם אמנות?

הרי אני בפנים לא יכול להכניס בגדים, נכון? אז...

אתה, אתה אדם פרגמטי, אתה בן אדם פרגמטי בפירוש...

אני מדבר איתך על הארון האידאלי, על... על... על הארון הטוטלי,

על האידאה של הארון, ואתה מדבר איתי

על איפה אני אשים את התחתונים שלי?

אני לא רוצה אמנות, אני רוצה ארון. די, אני לא יכול יותר, אני לא מוכן.

מה יש לך? מה יש לך? -אני הולך לקנות ארון מוכן.

מוכן? מכוער כזה? -מכוער.

שמתפרק אחרי שבוע? -שיתפרק...

אני לא מסוגל יותר. -תירגע, מלכיאל, תירגע תירגע.

יהיה לך ארון. -אני רוצה ארון.

אם הייתי יודע שזה כל כך חשוב לך, אבל למה לא אמרת קודם?

יהיה לך ארון. -מתי?

תוך שבוע יהיה לך ארון. ואיזה ארון, איזה ארון,

אני מכין לך מדפים ומגירות בוא בוא אני אראה לך,

בוא אני אראה לך משהו נהדר, אני מכין לך מדף מיוחד

למסרטת קולנוע, אתה אוהב קולנוע?

כן. -כן גם גידי אורשר אוהב.

יותר מהר מאשר לגמור את הארון יהיה סרט ישראלי חדש,

אנחנו נציג היום, סרט בשם "יהושע יהושע"

וזה סרט בהחלט לא שגרתי בכלל בקולנוע, במבנה שלו,

בוודאי שלא בקולנוע הישראלי. וזה סרט שכיף לראות אותו.

הוא לא לוקח את עצמו ברצינות רבה מדי,

המטרה שלו ליהנות אותנו, לבדר אותנו.

והוא גם לפחות לגביי, אני נהניתי, לפחות לגביי זה גם הצליח.

הסיפור באמת לא חשוב במבנה כזה של סרט,

אבל בכל זאת אתם בטח מאוד מאוד רוצים לדעת איך זה...

מה מתפתח שם. אז באופן מאוד מאוד כללי זה סיפור על בחור,

על סופר צללים, הוא כותב כל מיני ספרים פורנוגרפיים...

והוא נזכר לכתוב ביוגרפיה, לכתוב את סיפור חייו של גבר ישראלי מצוי.

מה מצוי בו? האיש ג'יגולו, האיש ככה... טייס לשעבר,

עוד מעט הוא יהיה גם חוזר בתשובה, ובאיזשהו שלב במערכת היחסים

ביניהם גם הסופר ימלא את מקומו של הגיבור של הספר שלו.

אבל, מסתבר לו מהר מאוד שהחיים בין השורות הרבה יותר קלים,

החיים בעולם הדמיון הרבה יותר קלים

מאשר לעבור את הדברים באמת.

אבל זה כאמור סיפור העלילה, מה שחשוב בסרט הזה ומה שמעניין

זו הדרך שבה אבי כהן הבמאי מציג את זה לפנינו,

המון בדיחות, המון פעלולים, כל מיני נקודות מבט.

בקיצור, שעשוע אחד גדול. "יהושע יהושע",

סרט שאני כאמור נהניתי ממנו.

בואו נראה קטע, אולי תיהנו גם אתם.

תן לישון בשקט, רק הלילה איבדתי את הבתולים.

חפש אותם בעצמך. -מי אתה? מה אתה עושה פה?

באתי לקחת אותך. -אמר הנהג בקול סמכותי...

יש כאן מישהו שמדבר כל הזמן. -אמר הנהג.

שתוק, נודניק. -אמר הנהג בזעם.

אתה לא מדבר מהבטן? -לא... יש לי אולקוס.

סלח לי, אתה יכול לספר לי בכמה מילים על הבוס שלך?

תודה רבה על גילוי הלב.

אם הם היו רוצים שאני אדבר, הם לא היו מעסיקים נהג חירש אילם.

אבל אתה לא חירש ובטח לא אילם. -משלמים לי לפי חירש אילם.

מה אתה עושה? מה אתה עושה?

ההוראות אוסרות עליי לראות את הדרך.

זה מסוכן, זה יכול לעלות לנו ביוקר.

מה אני יכול לעשות? יש לי אישה וחמישה ילדים לפרנס.

ואם נמות, אז תשאיר אלמנה וחמישה יתומים?

אין לך דאגה, לכולם יש קופות גמל. לי יש ביטוח חיים.

או... זה סימן שהגענו.

ממני לא שמעת כלום... הוא לא גמד.

זהו זה. זה הסוף, אני לא מוכן יותר.

מה קרה, מלכיאל? -אני רוצה את הארון שלי עכשיו.

עכשיו? -עכשיו.

למה דווקא עכשיו, אם מותר לשאול?

אסור. -אסור...

עכשיו פתאום? חצי שנה אתה בלי ארון... דווקא עכשיו...

חצי שנה? שנה וחצי. -פלוס מינוס.

עכשיו אתה תיגש... אתה תיגש עכשיו למסור החשמלי

ואתה תתחיל לעבוד, הבנת? -אתה תשכח מזה,

אני בהפסקה עכשיו. -ההפסקה שלך נגמרה.

מתי? -לפני שנה וחצי.

שקט, שקט... אתה בלחץ... תשמע, לך לישון, תירגע, תנוח,

תשתה משהו לבריאות שלך, ואחר כך תבוא אליי, נדבר בשקט.

עכשיו. -מה אתה עושה?

מה אתה עושה? אתה השתגעת.

אני משוגע, אני קוקו. -מה?

אתה לא יודע כמה אני רציני. המסור החשמלי,

תתקרב למסור החשמלי, תתחיל להפעיל אותו.

תיזהר... אתה... -תתחיל להפעיל אותו...

תפעיל אותו. תפעיל את המסור...

תנועה אחת לא זהירה ואני... תפעיל אותו. תנסר. תנסר עכשיו...

תפעיל.

תפעיל. תנסר. מה אתה עושה?

אני לא יכול לעבוד תחת לחץ, אני לא אוטומט, אני אמן.

אתה המן, רשע שכמותך. -תי... תי... תירגע, מלכיאל,

תירגע קצת. -לא רוצה, אתה הרסת לי את החיים,

שנה וחצי אני מתעסק עם הארון הזה. מה עשיתי? למה זה מגיע לי?

אתה צריך להיות גאה בעצמך, אתה איש עקשן,

אתה איש עם עקרונות, אחרים היו נשברים מזמן.

אתה יודע מה, אני מעריך אותך, אתה יודע מה?

מה? -אני אוהב אותך, מלכיאל.

אז למה אתה לא גומר לי את הארון?

אני אף פעם לא גומר... -מה?

אף פעם לא בנית כלום? -זה הכול... בניתי בניתי...

לא בונה, אני לא אוהב את המילה בונה,

אני לא אוהב את המילה בונה, אני יוצר, אני יוצר.

אז תראה לי משהו שבנית, תראה לי, איזה שרפרף קטן, איזשהו...

איזושהי קופסה קטנה לתכשיטים... משהו, תראה לי משהו שבנית.

זה הכול פה, זה פה זה פה, זה בראש, אחר כך מסמרים,

לבוא לעבוד, זה שטויות, זה לא החלק החשוב,

מה שחשוב זו האמנות עצמה. -אני הולך לקנות ארון מוכן.

רגע, רגע, רגע.

מלכיאל. -כן?

אני אבנה לך את הארון.

ממש? עם מסמרים ועצים? -אני מרגיש בשל עכשיו,

אני מרגיש שבעזרתך, בעזרת הכוח שעודדת אותי כל הדרך

אני יכול לעשות לך את הארון. -מתי?

בעוד שבוע. -שלמה, אל תאכזב אותי.

לא, לא, לא, לא, לא. -אל תאכזב אותי, שלמה.

בעוד שבוע הארון אצלך. -אני מתחנן, שלמה,

הימים חולפים, אני מזדקן. אתמול מלאו לי ארבעים שנה,

אני כבר חגגתי את יום הולדת ארבעים שלי.

היי, מזל טוב, ממש כמו המדינה. -תודה רבה.

מזל טוב, מלכיאל. מזל טוב. -תודה רבה.

תודה.

והרגע הגדול הגיע, שמונים אלף איש נוהרים

לאצטדיון דינמו, המקושט בסמלי הספרטקיאדה.

תזמורת הצבא האדום מנגנת את ההמנונים.

קוראים לי סטלמך נחום, והייתי שותף למסע של נבחרת ישראל

ב-1956 לברית המועצות,

ואני חושב שזו אחת החוויות המעניינות

שהיו לספורטאים ישראלים בחו"ל.

הנה הם, אלה שעשו היסטוריה שניאור, חודורוב, קרמר, חלדי, גלזר,

סטלמך, רוזנבאום, קופמן, לבקוביץ' וויסוקר.

המפגש המרגש עם יהודים שבאו ממרחקים עצומים

לראות נוער ישראלי, אני בטוח שלא יישכח מאף אחד

מהמשתתפים במסע מעניין זה.

משחק הגומלין נערך ברמת גן, ב-31 ביולי 56'.

ידענו שקשה יהיה למחוק את הפער בין חמשת השערים,

אבל הרצון להוכיח והמוטיבציה להצליח לעיני כל ממשלת ישראל,

שנכחו במשחק, הייתה גבוה מאוד. ובאמת התוצאה הייתה שתיים אחת

לטובת ברית המועצות, הרבה יותר מכובדת

והרבה יותר טובה מאשר במוסקווה עצמה.

חלקי במשחק היה

שהצלחתי להבקיע את שער השוויון

נגד גדול שוערי תבל, לב יאשין.

אני חושב שזה אחד השערים

הסנטימנטליים ביותר שהיו בעצם באצטדיון רמת גן עד היום.

נגיחה... זה בפנים, סטלמך כבש עכשיו שער

והשווה את התוצאות לאחת אחת. אני מחזיר את המיקרופון לקהל.

סלח לי, איפה כאן החדר של מלכיאל?

מה? מה?

תודה.

מלכיאל, מלכיאל מה שלומך? איך אתה מרגיש?

הייתי המום כששמעתי מה שעשית, איך יכולת, מלכיאל?

איש עדין ותרבותי כמוך עושה דבר כזה?

קם בוקר אחד, לוקח את כל החפצים והרהיטים של הבית ושורף?

מה זה? מה זה? אני הרגשתי שהיית במצב קשה,

שהיה לך קשה, אבל עד כדי כך?

למה לא דיברת איתי? למה השארת הכול בבטן?

למה לא דיברת? למה לא אמרת משהו?

בשביל מה יש חברים, מלכיאל? -צריך לשרוף הכול.

פורמירים, פורנייקות, מטבעות מט, לשרוף הכול.

פלא שהשכנים התחילו לדאוג? אתה מבין,

מתעורר בן אדם באמצע הלילה, לוקח את כל הרהיטים,

שם ברחוב בערימה כזאת, ושורף הכול.

אש... אש מדורה... בשורה...

אש אש מדורה...

מלכיאל, הבאתי את הסקיצות, הכול מוכן, מלכיאל.

הסקיצות, הארון גמור. הכול אני מתחיל לבנות.

מחר, הכול... המידות, הכול... כל השיופים הכול מוכן.

עדיין לא החלטתי רק בקשר ל... לידיות, איך אתה רוצה אותן?

עגולות? או מרובעות? -הכול לשרוף...

עגולות, משולשות, מרובעות... לשרוף הכול.

לארון שלי ארבע פינות,

ארבע פינות לארון שלי.

לולא היו לו ארבע פינות... -תראה מה הבאתי לך, תקליט.

לא היה זה... -הבאתי לך תקליט של שם טוב לוי,

כדי שתשמור על המורל.

תשמע את השיר "נוח", שם טוב לוי.

"ישנו אחד קוראים לו נוח הוא כבר שנים רוצה לפרוח.

"עובד קשה בכל הכוח כמו כולם רוצה לצמוח.

"הוא מיליונר כבר לא יהיה, וגם לא אליל הנוער,

"כי אין לו כוח פה לצרוח מרגיש עייף ולא נינוח.

"כן, כן, נוח... או נוח

"שטפו לך כאן את המוח, או נוח... או נוח...

"עכשיו זה מאוחר לברוח.

"ילך בדרך כל בשר, בלב קצת מר בפה קצת שר,

"כי בחיים צריך לשמוח להתבטל וגם למרוח.

"מתי תהיה כבר בן אדם, תפקח עיניים ותחכם.

"באהבה זה טוב לבטוח, לשאוב משם את כל הכוח.

"כן, כן, נוח, נוח.

"שטפו לך כאן את המוח. נוח, נוח,

"עכשיו זה מאוחר לברוח...

"כן, כן, נוח, נוח.

"שטפו לך כאן את המוח נוח, נוח,

"עכשיו זה מאוחר לברוח."

מה... מה אתה מסתכל עליי כמו איזה רוח, אתה לא זוכר אותי?

לא... אני לא... לא יודע. -שלמה, הנגר, הנגר שלמה.

אני נורא מצטער, אין לי... אין לי חברים נגרים.

אני לא זוכר אותך. -מה אתה מדבר שטויות?

הנגר שלמה, אתה כבר שכחת אותי?

איציק, אני כבר יורד.

אני זוכר משהו... כן. -נו מה.

זה מטושטש... תן לי רמז. -ארון.

מה? ארון? -ארון, הארון הארון שהזמנת אצלי,

הוא הגיע. -מה זה?

הוא הגיע. -איזה ארון, מה הוא רוצה?

ארון. זה יצא סוף כל סוף.

מה זה? בשביל מה צריך את זה?

בשביל לסדר... להכניס שם את כל החפצים, שיהיה סדר.

בשביל מה? זה קצת טיפשי...

תראה, אני יש לי פה ערימות של בגדים כבר שנים,

אני יש לי ערימה לחורף ערימה לקיץ, לעונות מעבר. אני לא צריך ארון.

אני נורא מצטער. -לא צריך?

לא צריך, תודה רבה לך.

עכשיו אתה אומר לי שאתה לא צריך?

מה? -מה אתה אומר לי שאתה לא צריך?

אתה כן צריך, זה פה המקום, נכון? מקום טוב. מקום טוב.

שלושים שנה בן אדם יושב, חושב, חולם, יוצר, מתכנן במוחו,


זהו זה - נגריה (2) This is it - carpentry (2)

"ולדבר אני יכול רק אל הקיר. "And I can only talk to the wall.

"חדש בשטח, רחוק וזר "New in the field, far away and foreign

"מרגיש מין מתח, מרגיש מוזר. "Feeling some kind of tension, feeling strange.

"לו רק יכולתי להתאקלם, לו רק הייתי אחד מהם. "If only I could acclimate, if only I were one of them.

"לו רק הייתי מסוגל, להיכנס למעגל. "If only I could, to enter the circle.

"לו רק ידעתי ידעתי איך להשתייך." "If only I knew, I knew how to belong."

תגיד, מה עובר עליך? אתה השתגעת? Tell me, what's going on with you? are you crazy

סליחה. Sorry.

מה קרה למערכת? -חבר'ה, תתקנו את זה. What happened to the system? -Guys, fix it.

לכו תסדרו את זה. Go fix it.

חבר את החוט הזה... -זה לא בחיבורים...

הפיוזים נראים לי בסדר. -תעלומה, אה?

הכול נראה בסדר. -מעניין, הלך...

סליחה? -מה אתה רוצה?

תנו לי רגע להציץ. -תראו, הדבר הזה מגיע עוד פעם,

שלא נדע. -שלא יפריע. מה הוא מתערב?

אני לא מאמינה. -זה פועל.

אתה אדיר. -כל הכבוד.

ממש. -גבר גבר.

תן לי ללחוץ לך את היד. -שיהיה במזל.

איך עשית את זה? -תודה, הצלת את המסיבה שלי.

על לא דבר. -מי אתה?

אני עדי, חבר של ליאת. -אתה עדי מירושלים?

איפה ליאת? -היא טלפנה והיא אמרה שתאחר...

כי יש לה משהו משפחתי. -אז למה לא אמרת קודם?

בוא, אני אכיר לך את כולם. חבר'ה, זה עדי והוא מירושלים.

עדי חבר'ה, חבר'ה עדי. -נעים מאוד.

אתה חושב שתסתדר? -אין בעיה...

אז אני בפונץ'. -אולי אתה מוכן לזוז? So I'm in a punch. - Maybe you'm ready to move?

אתה מוכן אולי לא לסתום את המעבר? Are you perhaps willing not to block the passage?

עוד לא מצאת מקום? מה יהיה?

אתה החדש? -כן, אני החדש.

"חדש בשטח רחוק וזר.

"מרגיש מין מתח מרגיש מוזר.

"לו רק יכולתי להתאקלם לו רק הייתי אחד מהם."

אדון שלמה... -מה אתה מסתכל עליי

כמו על איזה רוח? -זה... זו הפתעה, אני לא ציפיתי.

אמרתי לך שבוע, הנה אני פה. -עברו חודשיים. I told you a week, here I am. -Two months passed.

פלוס מינוס. -כן, הבאת את ה...

סקיצות כן, את הסקיצות הבאתי. -ואני חשבתי ש...

שמה? רצית שאני אבנה לך ארון

בלי להראות לך את הסקיצות לפני זה?

ואם זה לא היה מוצא חן בעינך? היינו מתחילים את הכול מהתחלה?

עברו שלושה חודשים, ועכשיו נזכרת עם הסקיצות?

כל הזמן יש לך טענות, שמת לב, מלכיאל?

רק טענות יש לך, אני פה. גם לא טוב?

הנה, קח תסתכל. -מה זה?

זה החלק התחתון של הארון. -ומה עם השאר?

החלק העליון, פה הייתה לי בעיה, בדיוק כשהתחלתי לעבוד עליו

נשבר לי השפיץ של העיפרון. אל תקנה את העפרונות האלה.

איך אני יכול להתייחס לזה? -אתה לוקח את זה כבד...

אתה לוקח את זה כבד... -איפה אני טעיתי?

פעם ראשונה שזה קורה לי. בחיים שלי אחרי כל המבדקים ו...

תשמע, אני חשבתי... -לא טעית.

אתה בחרת את האיש הנכון, אני הנגר הכי טוב בעולם.

אז איפה הארון שלי? -מה?

מה עם הארון שלי? -מה?

איפה הארון שלי? -פה, פה הארון שלך פה פה,

הוא בסדר, הוא מוכן, יש בראש. -מה?

בראש, הכול בראש בדיוק הארון שלך עם הדלתות, עם הלייסטים,

עם הדלתות הקופצות הנפתחות, אחר כך נשים את המסמרים, With the pop-up doors open, then we nail the nails,

ואת כל... זה שטויות, העיקר זו האמנות, מה שיש לך בתוך הראש.

תשמע... -מה?

אני מה... מה... מה אני אעשה עם אמנות? I what ... what ... what will I do with art?

הרי אני בפנים לא יכול להכניס בגדים, נכון? אז...

אתה, אתה אדם פרגמטי, אתה בן אדם פרגמטי בפירוש...

אני מדבר איתך על הארון האידאלי, על... על... על הארון הטוטלי, I'm talking to you about the ideal closet, about ... about ... the total closet,

על האידאה של הארון, ואתה מדבר איתי

על איפה אני אשים את התחתונים שלי? Where will I put my underwear on?

אני לא רוצה אמנות, אני רוצה ארון. די, אני לא יכול יותר, אני לא מוכן.

מה יש לך? מה יש לך? -אני הולך לקנות ארון מוכן. What do you have? What do you have? - I'm going to buy a ready-made closet.

מוכן? מכוער כזה? -מכוער.

שמתפרק אחרי שבוע? -שיתפרק...

אני לא מסוגל יותר. -תירגע, מלכיאל, תירגע תירגע.

יהיה לך ארון. -אני רוצה ארון.

אם הייתי יודע שזה כל כך חשוב לך, אבל למה לא אמרת קודם?

יהיה לך ארון. -מתי?

תוך שבוע יהיה לך ארון. ואיזה ארון, איזה ארון,

אני מכין לך מדפים ומגירות בוא בוא אני אראה לך,

בוא אני אראה לך משהו נהדר, אני מכין לך מדף מיוחד

למסרטת קולנוע, אתה אוהב קולנוע? For a movie, do you like movies?

כן. -כן גם גידי אורשר אוהב. Yes. -Yes, Gidi Orscher also likes.

יותר מהר מאשר לגמור את הארון יהיה סרט ישראלי חדש,

אנחנו נציג היום, סרט בשם "יהושע יהושע"

וזה סרט בהחלט לא שגרתי בכלל בקולנוע, במבנה שלו,

בוודאי שלא בקולנוע הישראלי. וזה סרט שכיף לראות אותו.

הוא לא לוקח את עצמו ברצינות רבה מדי,

המטרה שלו ליהנות אותנו, לבדר אותנו.

והוא גם לפחות לגביי, אני נהניתי, לפחות לגביי זה גם הצליח. And he also at least for me, I enjoyed, at least for me it also worked.

הסיפור באמת לא חשוב במבנה כזה של סרט,

אבל בכל זאת אתם בטח מאוד מאוד רוצים לדעת איך זה...

מה מתפתח שם. אז באופן מאוד מאוד כללי זה סיפור על בחור,

על סופר צללים, הוא כותב כל מיני ספרים פורנוגרפיים...

והוא נזכר לכתוב ביוגרפיה, לכתוב את סיפור חייו של גבר ישראלי מצוי. And he remembered to write a biography, to write the life story of an ordinary Israeli man.

מה מצוי בו? האיש ג'יגולו, האיש ככה... טייס לשעבר,

עוד מעט הוא יהיה גם חוזר בתשובה, ובאיזשהו שלב במערכת היחסים

ביניהם גם הסופר ימלא את מקומו של הגיבור של הספר שלו.

אבל, מסתבר לו מהר מאוד שהחיים בין השורות הרבה יותר קלים,

החיים בעולם הדמיון הרבה יותר קלים

מאשר לעבור את הדברים באמת.

אבל זה כאמור סיפור העלילה, מה שחשוב בסרט הזה ומה שמעניין

זו הדרך שבה אבי כהן הבמאי מציג את זה לפנינו,

המון בדיחות, המון פעלולים, כל מיני נקודות מבט.

בקיצור, שעשוע אחד גדול. "יהושע יהושע",

סרט שאני כאמור נהניתי ממנו.

בואו נראה קטע, אולי תיהנו גם אתם.

תן לישון בשקט, רק הלילה איבדתי את הבתולים. Let sleep quietly, only tonight I lost my virginity.

חפש אותם בעצמך. -מי אתה? מה אתה עושה פה? Look for them yourself. -Who are you? what are you doing here?

באתי לקחת אותך. -אמר הנהג בקול סמכותי...

יש כאן מישהו שמדבר כל הזמן. -אמר הנהג.

שתוק, נודניק. -אמר הנהג בזעם. Shut up, snooze. Said the driver angrily.

אתה לא מדבר מהבטן? -לא... יש לי אולקוס.

סלח לי, אתה יכול לספר לי בכמה מילים על הבוס שלך? Excuse me, can you tell me a few words about your boss?

תודה רבה על גילוי הלב. Thank you so much for the candor.

אם הם היו רוצים שאני אדבר, הם לא היו מעסיקים נהג חירש אילם. If they wanted me to talk, they would not employ a mute deaf driver.

אבל אתה לא חירש ובטח לא אילם. -משלמים לי לפי חירש אילם. But you are not deaf and certainly not mute. - I am paid according to a deaf mute.

מה אתה עושה? מה אתה עושה?

ההוראות אוסרות עליי לראות את הדרך.

זה מסוכן, זה יכול לעלות לנו ביוקר. It's dangerous, it can cost us dearly.

מה אני יכול לעשות? יש לי אישה וחמישה ילדים לפרנס.

ואם נמות, אז תשאיר אלמנה וחמישה יתומים?

אין לך דאגה, לכולם יש קופות גמל. לי יש ביטוח חיים. You do not have to worry, everyone has provident funds. I have life insurance.

או... זה סימן שהגענו.

ממני לא שמעת כלום... הוא לא גמד. You did not hear anything from me ... he is not a dwarf.

זהו זה. זה הסוף, אני לא מוכן יותר.

מה קרה, מלכיאל? -אני רוצה את הארון שלי עכשיו.

עכשיו? -עכשיו.

למה דווקא עכשיו, אם מותר לשאול?

אסור. -אסור...

עכשיו פתאום? חצי שנה אתה בלי ארון... דווקא עכשיו...

חצי שנה? שנה וחצי. -פלוס מינוס.

עכשיו אתה תיגש... אתה תיגש עכשיו למסור החשמלי Now you will access ... You will now access the chainsaw

ואתה תתחיל לעבוד, הבנת? -אתה תשכח מזה,

אני בהפסקה עכשיו. -ההפסקה שלך נגמרה.

מתי? -לפני שנה וחצי.

שקט, שקט... אתה בלחץ... תשמע, לך לישון, תירגע, תנוח,

תשתה משהו לבריאות שלך, ואחר כך תבוא אליי, נדבר בשקט.

עכשיו. -מה אתה עושה?

מה אתה עושה? אתה השתגעת. What are you doing? You've gone crazy.

אני משוגע, אני קוקו. -מה?

אתה לא יודע כמה אני רציני. המסור החשמלי,

תתקרב למסור החשמלי, תתחיל להפעיל אותו.

תיזהר... אתה... -תתחיל להפעיל אותו...

תפעיל אותו. תפעיל את המסור...

תנועה אחת לא זהירה ואני... תפעיל אותו. תנסר. תנסר עכשיו...

תפעיל.

תפעיל. תנסר. מה אתה עושה?

אני לא יכול לעבוד תחת לחץ, אני לא אוטומט, אני אמן.

אתה המן, רשע שכמותך. -תי... תי... תירגע, מלכיאל,

תירגע קצת. -לא רוצה, אתה הרסת לי את החיים,

שנה וחצי אני מתעסק עם הארון הזה. מה עשיתי? למה זה מגיע לי?

אתה צריך להיות גאה בעצמך, אתה איש עקשן, You have to be proud of yourself, you're a stubborn man,

אתה איש עם עקרונות, אחרים היו נשברים מזמן.

אתה יודע מה, אני מעריך אותך, אתה יודע מה?

מה? -אני אוהב אותך, מלכיאל.

אז למה אתה לא גומר לי את הארון?

אני אף פעם לא גומר... -מה?

אף פעם לא בנית כלום? -זה הכול... בניתי בניתי...

לא בונה, אני לא אוהב את המילה בונה,

אני לא אוהב את המילה בונה, אני יוצר, אני יוצר.

אז תראה לי משהו שבנית, תראה לי, איזה שרפרף קטן, איזשהו...

איזושהי קופסה קטנה לתכשיטים... משהו, תראה לי משהו שבנית.

זה הכול פה, זה פה זה פה, זה בראש, אחר כך מסמרים,

לבוא לעבוד, זה שטויות, זה לא החלק החשוב,

מה שחשוב זו האמנות עצמה. -אני הולך לקנות ארון מוכן.

רגע, רגע, רגע.

מלכיאל. -כן?

אני אבנה לך את הארון.

ממש? עם מסמרים ועצים? -אני מרגיש בשל עכשיו, really? With nails and trees? - I feel mature now,

אני מרגיש שבעזרתך, בעזרת הכוח שעודדת אותי כל הדרך

אני יכול לעשות לך את הארון. -מתי?

בעוד שבוע. -שלמה, אל תאכזב אותי.

לא, לא, לא, לא, לא. -אל תאכזב אותי, שלמה.

בעוד שבוע הארון אצלך. -אני מתחנן, שלמה,

הימים חולפים, אני מזדקן. אתמול מלאו לי ארבעים שנה,

אני כבר חגגתי את יום הולדת ארבעים שלי.

היי, מזל טוב, ממש כמו המדינה. -תודה רבה.

מזל טוב, מלכיאל. מזל טוב. -תודה רבה.

תודה.

והרגע הגדול הגיע, שמונים אלף איש נוהרים

לאצטדיון דינמו, המקושט בסמלי הספרטקיאדה.

תזמורת הצבא האדום מנגנת את ההמנונים.

קוראים לי סטלמך נחום, והייתי שותף למסע של נבחרת ישראל

ב-1956 לברית המועצות,

ואני חושב שזו אחת החוויות המעניינות

שהיו לספורטאים ישראלים בחו"ל.

הנה הם, אלה שעשו היסטוריה שניאור, חודורוב, קרמר, חלדי, גלזר,

סטלמך, רוזנבאום, קופמן, לבקוביץ' וויסוקר.

המפגש המרגש עם יהודים שבאו ממרחקים עצומים

לראות נוער ישראלי, אני בטוח שלא יישכח מאף אחד

מהמשתתפים במסע מעניין זה. Of the participants in this interesting journey.

משחק הגומלין נערך ברמת גן, ב-31 ביולי 56'.

ידענו שקשה יהיה למחוק את הפער בין חמשת השערים, We knew it would be difficult to erase the gap between the five gates,

אבל הרצון להוכיח והמוטיבציה להצליח לעיני כל ממשלת ישראל,

שנכחו במשחק, הייתה גבוה מאוד. ובאמת התוצאה הייתה שתיים אחת

לטובת ברית המועצות, הרבה יותר מכובדת

והרבה יותר טובה מאשר במוסקווה עצמה.

חלקי במשחק היה

שהצלחתי להבקיע את שער השוויון That I managed to score the equalizer

נגד גדול שוערי תבל, לב יאשין.

אני חושב שזה אחד השערים

הסנטימנטליים ביותר שהיו בעצם באצטדיון רמת גן עד היום.

נגיחה... זה בפנים, סטלמך כבש עכשיו שער

והשווה את התוצאות לאחת אחת. אני מחזיר את המיקרופון לקהל.

סלח לי, איפה כאן החדר של מלכיאל?

מה? מה?

תודה.

מלכיאל, מלכיאל מה שלומך? איך אתה מרגיש?

הייתי המום כששמעתי מה שעשית, איך יכולת, מלכיאל?

איש עדין ותרבותי כמוך עושה דבר כזה?

קם בוקר אחד, לוקח את כל החפצים והרהיטים של הבית ושורף?

מה זה? מה זה? אני הרגשתי שהיית במצב קשה, What is? What is? I felt you were in a difficult situation,

שהיה לך קשה, אבל עד כדי כך? That you had a hard time, but so far?

למה לא דיברת איתי? למה השארת הכול בבטן? Why did you not talk to me? Why did you leave everything in your stomach?

למה לא דיברת? למה לא אמרת משהו?

בשביל מה יש חברים, מלכיאל? -צריך לשרוף הכול.

פורמירים, פורנייקות, מטבעות מט, לשרוף הכול.

פלא שהשכנים התחילו לדאוג? אתה מבין,

מתעורר בן אדם באמצע הלילה, לוקח את כל הרהיטים,

שם ברחוב בערימה כזאת, ושורף הכול.

אש... אש מדורה... בשורה... Fire ... Fire fire ... In a row ...

אש אש מדורה...

מלכיאל, הבאתי את הסקיצות, הכול מוכן, מלכיאל.

הסקיצות, הארון גמור. הכול אני מתחיל לבנות.

מחר, הכול... המידות, הכול... כל השיופים הכול מוכן.

עדיין לא החלטתי רק בקשר ל... לידיות, איך אתה רוצה אותן?

עגולות? או מרובעות? -הכול לשרוף...

עגולות, משולשות, מרובעות... לשרוף הכול.

לארון שלי ארבע פינות,

ארבע פינות לארון שלי.

לולא היו לו ארבע פינות... -תראה מה הבאתי לך, תקליט.

לא היה זה... -הבאתי לך תקליט של שם טוב לוי,

כדי שתשמור על המורל.

תשמע את השיר "נוח", שם טוב לוי.

"ישנו אחד קוראים לו נוח הוא כבר שנים רוצה לפרוח.

"עובד קשה בכל הכוח כמו כולם רוצה לצמוח.

"הוא מיליונר כבר לא יהיה, וגם לא אליל הנוער,

"כי אין לו כוח פה לצרוח מרגיש עייף ולא נינוח.

"כן, כן, נוח... או נוח

"שטפו לך כאן את המוח, או נוח... או נוח...

"עכשיו זה מאוחר לברוח.

"ילך בדרך כל בשר, בלב קצת מר בפה קצת שר,

"כי בחיים צריך לשמוח להתבטל וגם למרוח.

"מתי תהיה כבר בן אדם, תפקח עיניים ותחכם.

"באהבה זה טוב לבטוח, לשאוב משם את כל הכוח.

"כן, כן, נוח, נוח.

"שטפו לך כאן את המוח. נוח, נוח,

"עכשיו זה מאוחר לברוח...

"כן, כן, נוח, נוח.

"שטפו לך כאן את המוח נוח, נוח,

"עכשיו זה מאוחר לברוח."

מה... מה אתה מסתכל עליי כמו איזה רוח, אתה לא זוכר אותי?

לא... אני לא... לא יודע. -שלמה, הנגר, הנגר שלמה.

אני נורא מצטער, אין לי... אין לי חברים נגרים.

אני לא זוכר אותך. -מה אתה מדבר שטויות?

הנגר שלמה, אתה כבר שכחת אותי?

איציק, אני כבר יורד. Itzik, I'm already down.

אני זוכר משהו... כן. -נו מה.

זה מטושטש... תן לי רמז. -ארון.

מה? ארון? -ארון, הארון הארון שהזמנת אצלי,

הוא הגיע. -מה זה?

הוא הגיע. -איזה ארון, מה הוא רוצה?

ארון. זה יצא סוף כל סוף. Closet. It finally came out.

מה זה? בשביל מה צריך את זה?

בשביל לסדר... להכניס שם את כל החפצים, שיהיה סדר.

בשביל מה? זה קצת טיפשי...

תראה, אני יש לי פה ערימות של בגדים כבר שנים, Look, I've had piles of clothes here for years,

אני יש לי ערימה לחורף ערימה לקיץ, לעונות מעבר. אני לא צריך ארון.

אני נורא מצטער. -לא צריך?

לא צריך, תודה רבה לך.

עכשיו אתה אומר לי שאתה לא צריך?

מה? -מה אתה אומר לי שאתה לא צריך?

אתה כן צריך, זה פה המקום, נכון? מקום טוב. מקום טוב.

שלושים שנה בן אדם יושב, חושב, חולם, יוצר, מתכנן במוחו,