×

Wir verwenden Cookies, um LingQ zu verbessern. Mit dem Besuch der Seite erklärst du dich einverstanden mit unseren Cookie-Richtlinien.


image

בין השורות מסביב לעולם, בין השורות העולם הערבי - השפה הערבית

בין השורות העולם הערבי - השפה הערבית

שלום לכם.

אני אוהד חמו, והיום ב"בין השורות - העולם הערבי"

נדבר על שפה קרובה-רחוקה, השפה הערבית.

מיד מתחילים.

השפה הערבית כל כך קרובה, כל כך רחוקה.

בואו ניזכר.

אם תשאלו מה משותף למצרי מאסואן,

סורי מהעיר חלב או תימני מצנעה,

התשובה הראשונה תהיה כנראה: השפה.

כשחדיג'ה, מגישת רשת "אל-ג'זירה" הפופולרית,

מדברת ערבית מן האולפן בקטאר, כמעט כל המזרח התיכון יבין אותה.

כ-400 מיליון בני אדם,

למעט בטורקיה, באיראן וחלק מן הישראלים.

היא ועמיתיה מדברים ערבית ספרותית.

זו נחשבת לשפת הקוראן, לשון הקודש של האסלאם,

שעל פי המסורת האל עצמו השתמש בה

כשהכתיב לנביא מוחמד את הקוראן.

היום משמשת הערבית הספרותית כשפה רשמית,

בעיקר בתקשורת, בספרות ובמוסדות החינוך.

אלא שכשהמוני העם, כל העם מדברים ביניהם,

הם יעשו את זה בשפה אחרת - הערבית המדוברת.

זו שפה פשוטה יותר ונגישה יותר,

ובעיקר משתנה מאוד בין אזור לאזור, בין מדינה למדינה.

אדם עם אוזן מיומנת יוכל להעיד

אם מי שמדבר איתו הוא כפרי פלאח, עירוני או בדואי.

לעתים קרובות ישנם הבדלים בהגייה אפילו בתוך מדינה.

פלסטיני מחברון למשל ידבר בניב שונה לגמרי מזה של רמאללה

או לחילופין של עזה.

שלום לליאן, לענבל,

שלום לעידו, לזוהר וטל, שילוו אותנו היום.

יש בערך שבעה או שמונה מיליון דוברי עברית.

אתם מצליחים להבין מה התחושה

שכחצי מיליארד בני אדם דוברים את השפה שלך?

זו באמת תחושה של עוצמה ושל גאווה ו...

זה נותן גם הרבה יותר ביטחון, סוג של ביטחון אפילו.

כי מה, כי אתה חלק ממרחב?

כי אתה חלק מ...

כן, בעצם ממרחב גדול,

מקבוצה מאוד גדולה,

אתה מרגיש בטוח בה. -נכון.

מה אתם אומרים? ענבל. -זה נותן כאילו... יש לך לאן ללכת,

יש לך כאילו...

אני לא אגיד עוד מדינה,

אבל עוד מקום

שיש לך שייכות אליו.

במובן מסוים יש לך אולי עוד מולדת, נכון?

משום ששפה... אתם יודעים איך מגדירים תרבות?

תרבות מגדירים כהיסטוריה משותפת של אנשים,

בין היתר גם כשפה משותפת.

יכול להיות שזו פשוט מולדת אחת גדולה, רחבה?

יכול להיות, כי היו אנשים שאמרו במהלך ההיסטוריה

שהגבולות של מדינה

נקבעים לפי השפה שמדברים בה.

ולכן כזה דבר יכול לומר:

אתה נמצא במקום

שמדברים בו ערבית, אתה מדבר ערבית,

אתה חלק מהמקום הזה. -נכון.

כשאנחנו חושבים על הערבית, בדיוק כמו העברית,

אז אלו שפות שהתחילו מזמן, אבל מתישהו הן קיבלו באמת את ה...

הדחיפה שלהן מהטקסט המכונן.

הערבית הפכה להיות שפת הקודש של הקוראן,

העברית של התנ"ך.

זה באמת משנה את היחס לשפות האלו, נכון? -כן.

זוהר. -שפות של כבוד, של קודש, מתייחסים אליהן,

שפות עתיקות יותר. -נכון.

ליאן, איך היחס

לערבית אצלכם למשל?

לשפה עצמה.

האמת שיש לזה יחס טוב.

אני רואה שגם...

יודעים גם לקרוא וגם לדבר, ו...

כן, מתייחסים לזה ממש טוב.

ככה אני רואה.

אגב, דיברנו על חצי מיליארד בני אדם, אז אתם יודעים שיש

מיליארד וחצי מוסלמים,

שיודעים ערבית בדרך זו או אחרת כבאמת שפת הקודש, שזה מעניין.

גם לאורך אלפיים שנה יש את השפה העברית שלנו,

שלא משתמשים בה, היא שפת הקודש. נכון?

אפשר לומר, זוהר, שבאמת אדם במאה ה-12 או ה-13

במזרח או במערב, אפשר לומר שהוא ידע עברית?

הוא ידע את שפת הקודש,

הוא רק התפלל בה,

בשאר הזמן הוא לא דיבר בה.

הוא לא השתמש בה. -לא.

אז זה נחשב מה,

שהאיש הוא באמת דובר השפה?

הוא יודע את השפה.

הוא יודע את השפה.

הוא מכיר אותה, הוא מכבד אותה,

הוא מתפלל בה.

לרוב רק המשכילים.

המשכילים. -רק האנשים המשכילים

ידעו את השפה. -זה משתנה, נכון?

במאה ה-19, במאה ה-20.

למה אתה אומר משכילים,

כי מה קורה באמת באותן שנים?

בעצם קודם כול את השפה העברית

בגלל שהיא שפת קודש

וזו שפה מאוד חשובה,

אז רק האנשים החכמים

והמאוד חשובים

למדו אותה ודיברו אותה,

ואז בעצם הם כאילו

היו מין קואצ'רים כאלה.

כן, ואז היא מתפתחת, נכון?

ואז במאה ה-19, במאה ה-20, בעצם היא הופכת...

תחייה מחדש,

היא עוברת תחייה מחדש ו...

היא עוברת להיות גם שפת הספרות והשפה של העיתונות. -הרשמית.

ופתאום יותר ויותר אנשים

דוברים את השפה הזו, זה נכון.

אתם יודעים, בעברית יש הרבה מאוד דיאלקטים, להגים.

אני ירושלמי, ואספר לכם שזו לא אגדה, אצלנו באמת

מאתיים אומרים מאתיים, ככה אני גדלתי.

כשאתם למשל... אין פה אף אחד ירושלמי, נכון?

אתם אומרים כף, נכון? לתת כף. -נכון. -אז אצלנו זה היה צ'ף,

ככה אני גדלתי.

אגב, שזה מאוד מעניין, כי צ' זה באמת פלאחים

משתמשים בשפה הזו.

אבל בואו נאמר שאין הבדלים

בעברית בין ישראלי מאילת לישראלי מנהריה.

יש המון הבדלים אבל

בין ערבי מעיראק לערבי מצפון אפריקה למשל.

אתם יכולים להבין את ההבדלים בלהגים, בדיאלקטים?

כן, כי זה גם...

כי הם מדברים קצת שפה שונה אחד מהשני.

הוא כזה גם מעיראק והוא אולי מלבנון או משהו,

זו אותה שפה, אבל במבטא קצת שונה.

את אומרת שזו אותה שפה, אבל אני אשאל אותך משהו:

כשאת למשל שומעת מישהו במרוקו,

צפון אפריקה, אלג'יר, תוניס, את מבינה אותו?

לא. -את לא מבינה אותו.

זה מעניין, נכון?

הייתי עכשיו באירופה, פגשתי המון צפון אפריקאים, ניסיתי,

זה ממש לשבור את השיניים, אני מדבר שפה ערבית

שלנו, של המרחב הזה פה. זו שפה שונה קצת, נכון?

כשעיראקי שומע מרוקאי, מה את חושבת, ענבל, מה קורה שם?

כמו שליאן אמרה, כנראה הם לא מבינים אחד את השני.

אם היא לא יכולה להבין מרוקאי,

אז נראה שלמרות שזו כאילו אותה שפה, זה מבטא שונה לגמרי,

ויש שם בכל זאת ניבים שונים. -כן.

ולמה באמת בעידן המודרני הפערים האלה הולכים ו...

מצטמצמים, הולכים וקטנים? -בגלל הטכנולוגיה.

הטכנולוגיה יצרה קיצורים,

סוג של "שפה חדשה" במירכאות

של הדור הצעיר.

את האימוג'יס היא נתנה לנו,

שזה רגשות

באופן הכי בוטה וישיר שיש.

כן? -וזה מצמצם את הפערים השפתיים בינינו. -נכון.

תקשורת, באופן כללי. -זה משהו שכולם יבינו מהרגע שהם יראו אותו.

נכון. -גם עכשיו עם כל הטכנולוגיה זה כאילו שהעולם נהיה קטן יותר,

אין שום בעיה להרים טלפון ולהתקשר מכאן למישהו במרוקו

או מצפון אפריקה או איפשהו.

כן, אנחנו ראינו באמת בסרט את "אל-ג'זירה" למשל, יושבים

עשרות מיליונים של אנשים ורואים בעצם אותה מהדורת חדשות.

אבל זה מעניין באמת הפער הזה, נכון? בין ספרותית לבין מדוברת.

מה המשמעות של זה בעצם?

בספרותית הם יכולים להבין, הם משדרים, הם רושמים בה.

באמת גם הערבים ממרוקו ומתוניס יכולים להבין אחד את השני. -כן.

במדוברת יש להם הבדלים.

אלו פערים שמתסכלים לדעתכם?

יוצרים תסכול מסוים, העובדה שאני לא...

שליאן לא יכולה להבין את אותו מרוקאי או עיראקי או...? -כן.

כי במקור זאת אותה השפה, ואז כאילו

אתה מדבר עם בן אדם אחר באותה שפה והוא לא מבין אותך,

זה לא משהו שאתה אוהב.

כי אתה מדבר... -אני גם חושב שכל דבר זה...

כל דבר שאתה בעצם מנסה, מנסה, מנסה ולא מצליח -

זה מעצבן אותך, זה מתסכל.

זה באופן כללי, זה שיעור לחיים, זה נכון.

מיד נדבר עם חבר הכנסת זוהיר בהלול

על ערבית, עברית ומה שביניהן.

שלום לחבר הכנסת זוהיר בהלול, המחנה הציוני.

אתה ידוע כאוהב גדול של השפה העברית.

איך היחס שלך לשפה המקורית שלך, השפה הערבית?

האישה החוקית לעומת הפילגש.

המאהבת.

המאהבת. אבל באמת, שתי השפות

קרובות ללבבי. השפה הערבית היא

שפת האם כמובן,

היא הדי-אן-איי שלי,

אבל אין לך מושג, אוהד, כמה אני

מפלרטט עם השפה העברית.

כלומר, אם אתה מחפש את המעיינות האמיתיים

ששאבו אותי אל העולם האמיתי במדינה שלי ושלך,

זו השפה העברית. -אז דווקא ליחס שלך לשפה העברית

יש לי מושג כדובר עברית,

השאלה שלי היא אחרת, דווקא לערבית.

המליציות שלך שבאה לידי ביטוי בעברית היא גם בערבית?

כי השפה הערבית במקורה, במהותה, היא שפה מליצית. -כן.

למשל ייבאתי,

מהמילה ייבוא, אולי צריך לומר ייבאתי, לא משנה,

לא מעט מילים נרדפות לשפה העברית,

מה שלא כל כך שגור ושכיח אצלכם. -למשל?

למשל אם הייתי משדר "שער!" אז זה לא נגמר ב"שער גדול!"

זה היה נמשך ב"שער גדול, אקסטרווגנטי, פנומנלי,

"ספקטקולרי, מדהים". כל מה שאתה רוצה, וזה היה

שטף בלתי רגיל של מילים נרדפות,

שהאוזן של היהודי המצוי, האוזן לא ממש קיבלה בהתחלה,

זה היה משהו כמו ייבוא מחייזר, מפלנטה אחרת.

אבל זה... -ומאיפה זה מגיע,

באמת מהערבית? -זה מגיע מהשפה הערבית.

משום שבערבית יש שימוש במילים נרדפות? -אין סיכוי שאתה תתאר

משהו בערבית ותסתפק במילת תואר אחת.

אלו מילים ועוד מילים נרדפות ועוד מילים נרדפות,

כי זו השפה הערבית. היא מסתלסלת, היא נמשכת,

היא מקסימה בסלסולים האין-סופיים שלה. -היא מאוד עשירה.

מאוד עשירה. -כן, אבל אני חושב שזו שאלה

שמקפחת את השפה העברית,

כי במהות העניין השפה העברית היא מאוד עתירה, היא מאוד עשירה.

אלא מאי? בני אדם בישראל,

תוחלת החיים נניח שלהם היא 100 שנה,

הם יכולים להסתפק במאה מילה, שזה קיפוח והדרה ואפליה

קונסיסטנטית של שפה מאוד עשירה.

כי אם אתה תשייט לך במרחבי האוקיינוסים גם

של אותה שפה עברית שלך, זו שפה מאוד עשירה.

אבל אנשים סירסו אותה, מה לעשות? -אני חייב לומר לך

שזה לא קורה רק בעברית, זה קורה בעצם בכל שפה.

אתה יודע, עשו איזשהו מחקר וגילו שכמות המילים

שמשתמשים בהן, בכל שפה כמעט,

הן לדעתי, אם אני לא טועה, בין 400 ל-600 מילים, וזה מספיק,

ואתה יודע את השפה.

כך שהעוני הזה הוא באמת... -זה ויכוח בלתי נגמר.

כי מצד אחד, השפה היא

אספקלריה של תרבות. -ראי של תרבות.

ראי של תרבות. ואם אתה מתייחס לשפה כראי של תרבות,

אז אתה צריך להעניק לה את הכבוד הראוי לה,

ולתת לה את המכמנים ואת העושר הראוי לה.

נכון ש... -כולי תקווה אגב שצופינו הצעירים

מבינים את כל המילים שאתה משתמש בהן.

בסדר, בשביל זה הרי אתם מארחים אותי.

בוא נחזור לערבית. -כן. -מהי הערבית בשבילך?

הערבית היא העוגן התרבותי האמיתי שלי,

היא הזהות, תעודת הזהות שלי.

כי ברגע שאני אומר שאני גם ערבי וגם פלסטיני

וגם אזרח מדינת ישראל,

אז הערביות היא לא רק לאום, היא גם שפה,

כי השפה היא בעצם

המרכיב המרכזי של תחושת הלאום.

כי מה מייחד אותך למשל

מהיספנים? השפה שלך.

השפה שחושפת תרבות מסוימת,

תרבות חשובה,

שמשתרעת לאורך שנים.

ולכן אני חושב שהוויכוח הזה

מבחינתי הוא הוכרע מזמן.

שפה צריך לנצל אותה,

צריך להשתמש בה כיאות,

צריך להשתמש במכמניה

וגם בקסמה,

ולא להסתפק ב-400 מילה

כדי לשרוד. -ומה אנחנו מחמיצים,

אנחנו דוברי העברית

שלא יודעים ערבית, מה אנחנו

מחמיצים או מפספסים בעצם

בשפה הערבית? -התרבות הערבית.

את התרבות. -את התרבות הערבית.

זה ממש שער לתרבות לדעתך.

כן, כי לדעתי תרבות לא יכולה

להסתכם לא בפלאפל ולא בחומוס,

תרבות לא יכולה להסתפק

בקולינריה ולא במילות חיבה.

כדי שאתה תחבור אליי... -או בקללות.

איך? -או בקללות. -או בקללות.

כדי שאתה תחבור אליי באופן אמיתי

אתה צריך לנבור במעמקיי.

מעמקיי הם בעצם גם תרבות וגם שפה.

אי אפשר לחלק את זה לחלקים,

זו עסקת חבילה אחת.

ולכן אני חושב שאתה אחת מהדוגמאות המדהימות,

מכיוון שאתה גם מכיר במכמני השפה,

אבל אתה גם דרך השפה נובר בתוך התרבות שלי,

וזה מעניק לך יתרונות עצומים על פני אנשים אחרים.

קודם כול, תודה רבה. אני אומר לך, אבל יש

תופעה די מדהימה, שאני...

לא יכול לפספס אותה,

ואני חושב שכל מי שמדבר

עם ערבים צעירים, ערבים בישראל,

יתקשה לפספס אותה:

יש תחושה שהצעירים שלכם

פחות ופחות יודעים ערבית.

נכון, לצערי הרב.

אני מדבר עם צעירים, והם

משרבבים עברית

כמעט בכל משפט.

אתה דורך לי על יבלת אמיתית.

אני בטוח. -כי...

אנחנו יוצאים קירחים

גם מכאן וגם מכאן,

ואני מדבר בשמם של הצעירים שלנו,

שבאופן כללי חשים לאומיות,

חשים פטריוטיות,

מנסים לכאורה להגן גם על שפתם,

אבל שפתם היא רצוצה.

מצד שני, גם שפתם העברית

היא לא כל כך...

טובה. -ברמה סבירה,

ולכן למשל אחת מהקושיות

המרכזיות של צעיר סטודנטיאלי

שמגיע לקמפוס,

בשנה הראשונה העברית שלו

לא מאפשרת לו

להשתלב בלימודים באופן נכון.

ולפיכך אני חושב שאנחנו מפספסים

גם את זה וגם את זה,

נוצרת בהכלאה בין שתי השפות,

עברית וערבית,

רצוצה משהו מכאן

ורצוצה משהו מכאן,

שפה שיש בה בליל של מילים,

לעתים משותפות, לעתים מיובאות.

כלומר ערבי שמדבר איתך הוא גם

מדי פעם מבליח בתוך השפה שלו

לא מעט מילים בעברית. -כן.

אני יכול לומר לך שלליאן למשל יש

גם עברית מצוינת

וגם ערבית מצוינת.

ליאן, את רוצה לשאול שאלה

את זוהיר? -כן.

אני בטוח שמה שאמר אוהד זה נכון,

מכיוון שאני רואה את הברק

בעיניים שלך. בבקשה, ליאן.

אנו עדים שכשאנחנו מדברים

את השפה הערבית,

כמו שאוהד אמר, אנחנו מכניסים

עברית, חצי ערבית, חצי עברית.

מה אתה ממליץ לדור הצעיר לעשות כדי ש...

נמשיך לדבר ערבית? -אני ממליץ המלצה מאוד ברורה:

גם לשלוט בשפה הזו וגם לשלוט בשפה הזו,

ולא לנסות לעשות הכלאה של שתי השפות

כי בסופו של דבר זה יוצר שפה לא כל כך ברורה,

זה גם מקפח את שפת האם שלך. אם את ערבייה, ואת ערבייה גאה,

את צריכה לשמר את השפה הערבית שלך. מצד שני,

כדי שאת תשתלבי בחברה הישראלית

את צריכה לשלוט גם בשפה שלהם. ונדמה לי ש...

אני חושב שהצופים והצופות כבר מבינים שהשפה שלה גם בעברית

היא שפה יותר מאשר נאותה. -לא בכדי אמרתי את זה.

עוד שאלות? -כן. -בבקשה.

רציתי לשאול אותך... -שם, שם. -טל. -טל.

רציתי לשאול: למה אתה העדפת לשדר גם בעברית וגם בערבית?

כי בדרך כלל שדרן מעדיף לשדר בשפת האם שלו,

בדרך כלל בשפה אחת, מה משך אותך לשדר בשתיהן?

לא כל כך מדויק, כי מיעוט, מיעוט רוצה להצטיין בקרב הרוב,

וזו הייתה ההזדמנות שלי לייצג ערבים בתוך החברה

שלא כל כך מכירה אותי כבן מיעוט.

ולכן העובדה ששידרתי בעברית יצרה מצוינות שלא כ"כ הייתה ידועה

לצד שלך. ולכן לי הייתה מוטיבציית יתר

דווקא לשדר בעברית כדי להוכיח

את המצוינות שלנו ואת היכולת שלנו גם לשלוט

באחד מהנדבכים הכי חשובים של רוב, שאתה מייצג אותו, טל.

ואני חושב שהצלחת באמת בדבר הזה.

הפסקה קצרה, ועוד רגע אתם תוכלו לחזור ולשאול שאלות את זוהיר.

מיד נשוב.

תודה שנשארתם איתנו.

ערבית היא לא שפה רחוקה מעברית, אבל...

לא רבים היהודים שדוברים אותה. בואו נראה.

תומר הוא אבן אחויה זע'יר.

בן אחי הקטן.

אבן אחויה זע'יר.

זע'יר, קטן.

אנא מיש זע'יר.

אני יודע שאינך קטן, מיש זע'יר.

אני מתכוון בהשוואה לגילי.

הפעם בירכתי במסא אלח'יר.

מסא אלח'יר, ערב טוב.

מסא אלח'יר.

שימו לב שהאות אל"ף היא בסוגריים

כי אנחנו לא מבטאים אותה.

מסא אלח'יר.

התשובה לברכה מסא אלח'יר

היא אותה ברכה עצמה:

מסא אלח'יר.

אבל למה לא הסתפקתי בברכה מרחבא?

כי מרחבא היא ברכה כללית שאינה קשורה לזמן מסוים.

בוקר, צהריים או ערב.

מרחבא, שלום.

במסורת הערבית היממה מחולקת לשניים,

בוקר וערב.

שעת התפילה במסגד בצהריים היא המבדילה בין בוקר לערב.

משעת התפילה בצהריים ועד חצות הלילה

אפשר לברך במסא אלח'יר.

מסא אלח'יר.

איסמח לי, דוד שייקה. -תפדל.

גם בשעה אחת בצהריים אני אומר מסא אלח'יר?

כמובן, כי זה כבר אחרי הצהריים.

יפה.

שייקה האלמותי. -שייקה האלמותי.

את אליעזר בן יהודה, מחייה השפה העברית, אתם מכירים?

כמובן. -מכירים כמובן.

הוא כתב את המילון הגדול שלו והוא השתמש הרבה מאוד בערבית.

אתם יכולים לנחש למה הוא השתמש בשפה הזו? -כן.

קודם כול, גם הוא האמין שהן שפות אחיות,

הן שפות שמיות, והוא גם האמין שחלק מהערבית

זה מילים שהיו פעם בעברית והוא רצה לחדש אותן,

להחזיר אותן לשפה העברית. -יש הרבה מילים משותפות, נכון?

כן. יש המון. -כן.

אתם מכירים מילים משותפות בין עברית לערבית?

כמובן. -אני בטוח שזוהיר ישמח לספר לנו.

כן, יש לדעתי אלפי, מעל לאלף ערכים משותפים.

אח זה אח, אוחת זו אחות, אב זה אב, אום זו אם. -כל הספרות.

כן, זה אין-סוף מילים משותפות,

שאם היינו לומדים נכון בבתי הספר את השפה האחרת,

היינו מבינים עד כמה הברית ביני לבינך היא אמיתית.

אנחנו באנו ונשאבנו מאותם מקורות.

ואז היית יכול גם לפלרטט איתי בערבית

ואני הייתי יכול לפלרטט איתך בעברית,

ואז מתחוור לנו, היה או אז מתחוור לנו שאנחנו אחים.

אבל במקורות אנחנו בני דודים.

אחים, בני דודים, אבל אנחנו

משפחה אחת, זה נכון.

גרב ופרווה והגירה,

יש כל כך הרבה מילים משותפות.

מה זה בעצם אומר לנו הדבר הזה,

שמדובר בשפות אחיות?

מה זה מספר לנו על הקשר

בין יהודים לערבים לדעתכם?

טל. -שאנחנו מאותו מקור,

בבסיס שלנו אנחנו כמעט אותו דבר,

רק שהוא מדבר ככה

ואני מדבר ככה.

זה... בסוף השפות יצאו מהשמית,

שהתפרקה לעברית ולערבית

ולעוד שפות נוספות.

אתה אומר: אותו מקור,

גם מקור תרבותי. נכון, ליאן, בעצם?

כן.

יש קרבה גדולה באמת בין יהודים וערבים. -כן, וגם...

גם שהשפה דומה, יש מילים שדומות,

וגם כי השיתוף והדיבור והתקשור אחד עם השני. -כן.

אתם לומדים ערבית כולכם, אגב, נכון? -כן. -כן.

למה היה לכם חשוב ללמוד ערבית, ענבל?

אני חושבת שכאילו... בתור המיעוט הכי גדול במדינה,

חמישית מהמדינה היא בעצם ערבים,

אנחנו צריכים דרך כלשהי לתקשר איתם.

אנחנו גם מוקפים במדינות ערביות ש...

אנחנו צריכים לתקשר איכשהו.

וזה באמת שער לתרבות, את מרגישה

שהדבר הזה מקנה לך או מאפשר לך

איזושהי כניסה, הצצה לתוך עולם תרבותי גדול מסביב? -כן.

באיזה מובן?

דרך השפה אפשר להבין את התרבות גם של אותה מדינה.

זה הכלי המרכזי. -איך הלימודים, אגב, לימודי הערבית בישראל,

הם באמת מאפשרים לנו, נותנים לנו את המכשיר הזה, את הכלי הזה?

הם נותנים את הערבית הספרותית, אבל הם לא ממש

מספרים על התרבות שמאחורי הכול ו...

יותר על הדת ועל המועדים והחגים. יותר ללמוד את השפה וזהו.

כן. אתם יודעים, אני חייב לספר לכם סיפור. כשאני הגעתי,

הייתי בן 18, סיימתי חמש יחידות בערבית, הגעתי לסיני,

וניגשתי לכמה חבר'ה שם, אמרתי להם: הונאכה משהו...

הונאכה זה בספרותית "יש".

אף אחד לא הבין אותי, הם לא הבינו מה אני רוצה מהם.

זה מזכיר לי סיפור שבא אליי בחור שלמד חמש יחידות. -כן?

בא, פגש אותי בקאנטרי בעכו, והוא למד בעפולה.

הוא אומר לי: אני למדתי חמש יחידות והייתי מצוין בלימודים.

אבל בקיץ הלכתי למסעדה לעבוד בהדחת כלים, שטיפת כלים,

והיה בחור ערבי לצדי. ניסיתי לדבר איתו,

כל אחד דיבר בפלנטה אחרת ואף אחד לא הבין על השני.

לדעתי יש ליקוי אמיתי בלימודי השפה הערבית

בבתי הספר העבריים.

ולכן אני למשל הצעתי לשר החינוך

נפתלי בנט ליצור

מערכת לימוד משותפת כללית,

לא רק בבתי הספר

כמו שאת לומדת בירושלים,

אלא שכל מבנה הלימודים

יהיה בצורה הזו:

20 אחוזים תלמידים ערבים, מיעוט,

80 אחוז תלמידים יהודים, ואז

יצמחו ביחד עד לגיל 18,

יבינו את תרבותו של האחר, וגם

ישלטו פחות או יותר באותה שפה.

זוהר, אני חייב לשאול אותך:

למה את חושבת שיש כל כך מעט

יהודים שלומדים ערבית?

כי זה נחשב כאילו לשפה של...

של מחבלים,

יש הרבה מחבלים ערבים,

זה איכשהו מתקשר איתם.

זה עושה לנו קונוטציות בעייתיות?

כן. -זה מה שאת חושבת?

זה קונוטציות שליליות מאוד

כל מה שמספרים בחדשות.

יש איזושהי התקרבות,

אבל גם איזושהי התרחקות. -כן.

בעקבות כל הפיגועים והמצב.

ואיך אנחנו משנים את זה, איך אנחנו מגשרים על המצב הזה, זוהיר?

לשנות את המציאות.

מה שאומרת זוהר אלה מילים נוקבות,

אבל מתארות הלכה למעשה את המציאות.

אתה לא יכול להתאהב בשפה כאשר אתה מתעב את האחר.

מה שאנחנו חווים בשנים האחרונות

זו הדרה בין שני הצדדים. -כלומר כל עוד יש סכסוך, להבנתך,

לא תהיה הבנה או הכרה של הצד היהודי את הערבית ולהפך?

ללא ספק, אתה צריך להתאהב

גם באחר כדי ללמוד את שפתו.

עוד רגע אנחנו נמשיך. עד כאן

"בין השורות - העולם הערבי".

תודה רבה לח"כ זוהיר בהלול,

ותודה לצעירים שהיו איתנו:

לליאן, לענבל, תודה לעידו,

לזוהר וטל. להתראות בקרוב.

זו נבחרת מנצחת אתה מארח כאן,

באמת אני שמעתי דברים

מדהימים פה. -להבנתך, בכל זאת,

כל עוד יהיה סכסוך ישראלי-פלסטיני

או ישראלי-ערבי

לא נראה יותר מדי

יהודים שיודעים ערבית?

עובדה שהעדיפו ללמוד צרפתית

על פני השפה הערבית.

בני נוער העדיפו בזמנו...

תכתוב: יוסי אלימלך

ייעוץ לשון לכתוביות: מיה בסטר קינן

הפקת כתוביות: אולפני אלרום


בין השורות העולם הערבי - השפה הערבית Between the lines the Arab world - the Arabic language Между строк арабский мир – арабский язык

שלום לכם.

אני אוהד חמו, והיום ב"בין השורות - העולם הערבי" I am a fan of his father-in-law, and today in "Between the lines - the Arab world"

נדבר על שפה קרובה-רחוקה, השפה הערבית. We will talk about a near-distant language, the Arabic language.

מיד מתחילים. We start right away.

השפה הערבית כל כך קרובה, כל כך רחוקה. The Arabic language is so close, so far.

בואו ניזכר. Let's remember.

אם תשאלו מה משותף למצרי מאסואן, If you ask what Masuan Egyptian has in common,

סורי מהעיר חלב או תימני מצנעה, A Syrian from the city of Aleppo or a Yemeni from Mitzna,

התשובה הראשונה תהיה כנראה: השפה. The first answer would probably be: the language.

כשחדיג'ה, מגישת רשת "אל-ג'זירה" הפופולרית, When Khadija, the host of the popular Al-Jazeera network,

מדברת ערבית מן האולפן בקטאר, כמעט כל המזרח התיכון יבין אותה. Speaking Arabic from the studio in Qatar, almost the entire Middle East will understand her.

כ-400 מיליון בני אדם, about 400 million people,

למעט בטורקיה, באיראן וחלק מן הישראלים. Except in Turkey, Iran and some of the Israelis.

היא ועמיתיה מדברים ערבית ספרותית. She and her colleagues speak literary Arabic.

זו נחשבת לשפת הקוראן, לשון הקודש של האסלאם, This is considered the language of the Koran, the sacred language of Islam,

שעל פי המסורת האל עצמו השתמש בה which, according to tradition, God himself used

כשהכתיב לנביא מוחמד את הקוראן. When he dictated the Koran to the Prophet Muhammad.

היום משמשת הערבית הספרותית כשפה רשמית, Today, literary Arabic is used as an official language,

בעיקר בתקשורת, בספרות ובמוסדות החינוך. Mainly in the media, literature and educational institutions.

אלא שכשהמוני העם, כל העם מדברים ביניהם, But when the masses of the people, all the people talk among themselves,

הם יעשו את זה בשפה אחרת - הערבית המדוברת. They will do it in another language - spoken Arabic.

זו שפה פשוטה יותר ונגישה יותר, It is a simpler and more accessible language,

ובעיקר משתנה מאוד בין אזור לאזור, בין מדינה למדינה. And above all it varies a lot from region to region, from country to country.

אדם עם אוזן מיומנת יוכל להעיד A person with a trained ear will be able to testify

אם מי שמדבר איתו הוא כפרי פלאח, עירוני או בדואי. If the person you are talking to is a rural, urban or Bedouin person.

לעתים קרובות ישנם הבדלים בהגייה אפילו בתוך מדינה. There are often differences in pronunciation even within a country.

פלסטיני מחברון למשל ידבר בניב שונה לגמרי מזה של רמאללה A Palestinian from Hebron, for example, will speak a dialect completely different from that of Ramallah

או לחילופין של עזה. Or alternatively of Gaza.

שלום לליאן, לענבל, Hello to Lian, to Enbal,

שלום לעידו, לזוהר וטל, שילוו אותנו היום. Hello to Ido, Zohar and Tal, who will accompany us today.

יש בערך שבעה או שמונה מיליון דוברי עברית. There are about seven or eight million Hebrew speakers.

אתם מצליחים להבין מה התחושה You can understand what the feeling is

שכחצי מיליארד בני אדם דוברים את השפה שלך? About half a billion people speak your language?

זו באמת תחושה של עוצמה ושל גאווה ו... It's really a feeling of power and pride and...

זה נותן גם הרבה יותר ביטחון, סוג של ביטחון אפילו. It also gives much more confidence, a kind of confidence even.

כי מה, כי אתה חלק ממרחב? Because what, because you are part of a space?

כי אתה חלק מ... Because you are part of...

כן, בעצם ממרחב גדול, Yes, actually from a large space,

מקבוצה מאוד גדולה, from a very large group,

אתה מרגיש בטוח בה. -נכון. You feel safe in her. -Right.

מה אתם אומרים? ענבל. -זה נותן כאילו... יש לך לאן ללכת, what do you say? uvula. -It gives as if... you have somewhere to go,

יש לך כאילו... You have like...

אני לא אגיד עוד מדינה, I won't say another country,

אבל עוד מקום But another place

שיש לך שייכות אליו. that you belong to him.

במובן מסוים יש לך אולי עוד מולדת, נכון? In a way you may have another homeland, right?

משום ששפה... אתם יודעים איך מגדירים תרבות? Because language... do you know how to define culture?

תרבות מגדירים כהיסטוריה משותפת של אנשים, Culture is defined as a shared history of people,

בין היתר גם כשפה משותפת. Among other things, also as a common language.

יכול להיות שזו פשוט מולדת אחת גדולה, רחבה? Could it be that this is simply one big, wide homeland?

יכול להיות, כי היו אנשים שאמרו במהלך ההיסטוריה It could be, because there were people who said throughout history

שהגבולות של מדינה that the borders of a country

נקבעים לפי השפה שמדברים בה. are determined by the language spoken.

ולכן כזה דבר יכול לומר: And so such a thing can say:

אתה נמצא במקום You are in place

שמדברים בו ערבית, אתה מדבר ערבית, that speak Arabic, you speak Arabic,

אתה חלק מהמקום הזה. -נכון. You are part of this place. -Right.

כשאנחנו חושבים על הערבית, בדיוק כמו העברית, When we think of Arabic, just like Hebrew,

אז אלו שפות שהתחילו מזמן, אבל מתישהו הן קיבלו באמת את ה... So these are languages that started a long time ago, but at some point they really got the...

הדחיפה שלהן מהטקסט המכונן. Their push from the founding text.

הערבית הפכה להיות שפת הקודש של הקוראן, Arabic became the sacred language of the Koran,

העברית של התנ"ך. The Hebrew of the Bible.

זה באמת משנה את היחס לשפות האלו, נכון? -כן. It really changes the attitude towards these languages, doesn't it? -Yes.

זוהר. -שפות של כבוד, של קודש, מתייחסים אליהן, Glamor. -Languages of honor, of holiness, are referred to,

שפות עתיקות יותר. -נכון. more ancient languages. -Right.

ליאן, איך היחס Leanne, how are you doing?

לערבית אצלכם למשל? Do you have Arabic for example?

לשפה עצמה. to the language itself.

האמת שיש לזה יחס טוב. The truth is that it has a good attitude.

אני רואה שגם... I see that too...

יודעים גם לקרוא וגם לדבר, ו... Know both reading and speaking, and ...

כן, מתייחסים לזה ממש טוב. Yes, it is treated very well.

ככה אני רואה. That's how I see it.

אגב, דיברנו על חצי מיליארד בני אדם, אז אתם יודעים שיש By the way, we talked about half a billion people, so you know there are

מיליארד וחצי מוסלמים, one and a half billion Muslims,

שיודעים ערבית בדרך זו או אחרת כבאמת שפת הקודש, שזה מעניין. who know Arabic in one way or another as truly the holy language, which is interesting.

גם לאורך אלפיים שנה יש את השפה העברית שלנו, Even for two thousand years we have our Hebrew language,

שלא משתמשים בה, היא שפת הקודש. נכון? It is not used, it is the holy language. Right?

אפשר לומר, זוהר, שבאמת אדם במאה ה-12 או ה-13 One can say, Zohar, that really a person in the 12th or 13th century

במזרח או במערב, אפשר לומר שהוא ידע עברית? In the East or in the West, can we say that he knew Hebrew?

הוא ידע את שפת הקודש, He knew the sacred language,

הוא רק התפלל בה, He just prayed in it,

בשאר הזמן הוא לא דיבר בה. The rest of the time he didn't speak to her.

הוא לא השתמש בה. -לא. He didn't use it. -No.

אז זה נחשב מה, So it counts as what,

שהאיש הוא באמת דובר השפה? That the man really speaks the language?

הוא יודע את השפה. He knows the language.

הוא יודע את השפה. He knows the language.

הוא מכיר אותה, הוא מכבד אותה, He knows her, he respects her,

הוא מתפלל בה. He prays in it.

לרוב רק המשכילים. Mostly just the educated.

המשכילים. -רק האנשים המשכילים the educated - Only the educated people

ידעו את השפה. -זה משתנה, נכון? knew the language. -It changes, doesn't it?

במאה ה-19, במאה ה-20. In the 19th century, in the 20th century.

למה אתה אומר משכילים, why do you say educated,

כי מה קורה באמת באותן שנים? Because what really happens in those years?

בעצם קודם כול את השפה העברית Actually, first of all, the Hebrew language

בגלל שהיא שפת קודש Because it is a sacred language

וזו שפה מאוד חשובה, And this is a very important language.

אז רק האנשים החכמים So only the smart people

והמאוד חשובים And very important

למדו אותה ודיברו אותה, learn it and speak it,

ואז בעצם הם כאילו And then actually they're like

היו מין קואצ'רים כאלה. There were some coaches like that.

כן, ואז היא מתפתחת, נכון? Yeah, and then she evolves, right?

ואז במאה ה-19, במאה ה-20, בעצם היא הופכת... Then in the 19th century, in the 20th century, it actually becomes...

תחייה מחדש, revival,

היא עוברת תחייה מחדש ו... She is reborn and...

היא עוברת להיות גם שפת הספרות והשפה של העיתונות. -הרשמית. It also becomes the language of literature and the language of the press. - The official.

ופתאום יותר ויותר אנשים And suddenly more and more people

דוברים את השפה הזו, זה נכון. speak that language, that's right.

אתם יודעים, בעברית יש הרבה מאוד דיאלקטים, להגים. You know, in Hebrew there are a lot of dialects, to pronounce.

אני ירושלמי, ואספר לכם שזו לא אגדה, אצלנו באמת I am a Jerusalemite, and I will tell you that this is not a legend, with us really

מאתיים אומרים מאתיים, ככה אני גדלתי. Two hundred say two hundred, that's how I grew up.

כשאתם למשל... אין פה אף אחד ירושלמי, נכון? When you, for example ... there is no one here in Jerusalem, right?

אתם אומרים כף, נכון? לתת כף. -נכון. -אז אצלנו זה היה צ'ף, You say spoon, right? give a spoon -Right. - So for us it was Chief,

ככה אני גדלתי. That's how I grew up.

אגב, שזה מאוד מעניין, כי צ' זה באמת פלאחים By the way, that's very interesting, because Ch's really are peasants

משתמשים בשפה הזו. use this language.

אבל בואו נאמר שאין הבדלים But let's say there are no differences

בעברית בין ישראלי מאילת לישראלי מנהריה. In Hebrew, between an Israeli from Eilat and an Israeli from Manhariya.

יש המון הבדלים אבל There are a lot of differences though

בין ערבי מעיראק לערבי מצפון אפריקה למשל. Between an Arab from Iraq and an Arab from North Africa for example.

אתם יכולים להבין את ההבדלים בלהגים, בדיאלקטים? Can you understand the differences in languages, dialects?

כן, כי זה גם... Yes, because it is also...

כי הם מדברים קצת שפה שונה אחד מהשני. Because they speak a slightly different language from each other.

הוא כזה גם מעיראק והוא אולי מלבנון או משהו, He is also from Iraq and maybe from Lebanon or something.

זו אותה שפה, אבל במבטא קצת שונה. It's the same language, but with a slightly different accent.

את אומרת שזו אותה שפה, אבל אני אשאל אותך משהו: You say it's the same language, but I'll ask you something:

כשאת למשל שומעת מישהו במרוקו, When, for example, you hear someone in Morocco,

צפון אפריקה, אלג'יר, תוניס, את מבינה אותו? North Africa, Algiers, Tunisia, do you understand him?

לא. -את לא מבינה אותו. No. - You don't understand him.

זה מעניין, נכון? It's interesting, isn't it?

הייתי עכשיו באירופה, פגשתי המון צפון אפריקאים, ניסיתי, I was now in Europe, I met a lot of North Africans, I tried,

זה ממש לשבור את השיניים, אני מדבר שפה ערבית It really breaks my teeth, I speak Arabic language

שלנו, של המרחב הזה פה. זו שפה שונה קצת, נכון? Ours, of this space here. It's a little different language, isn't it?

כשעיראקי שומע מרוקאי, מה את חושבת, ענבל, מה קורה שם? When an Iraqi hears a Moroccan, what do you think, Inbal, what's going on there?

כמו שליאן אמרה, כנראה הם לא מבינים אחד את השני. Like Leanne said, apparently they don't understand each other.

אם היא לא יכולה להבין מרוקאי, If she can't understand Moroccan,

אז נראה שלמרות שזו כאילו אותה שפה, זה מבטא שונה לגמרי, So it seems that even though it's like the same language, it's a completely different accent,

ויש שם בכל זאת ניבים שונים. -כן. And there are still different dialects there. -Yes.

ולמה באמת בעידן המודרני הפערים האלה הולכים ו... And why really in the modern age these gaps are getting ...

מצטמצמים, הולכים וקטנים? -בגלל הטכנולוגיה. Shrinking, getting smaller? -Because of the technology.

הטכנולוגיה יצרה קיצורים, Technology has created shortcuts,

סוג של "שפה חדשה" במירכאות A kind of "new language" in quotation marks

של הדור הצעיר. of the younger generation.

את האימוג'יס היא נתנה לנו, She gave us the emojis,

שזה רגשות which is feelings

באופן הכי בוטה וישיר שיש. In the most blatant and direct way possible.

כן? -וזה מצמצם את הפערים השפתיים בינינו. -נכון. Yes? - And this narrows the lip gaps between us. -Right.

תקשורת, באופן כללי. -זה משהו שכולם יבינו מהרגע שהם יראו אותו. Communication, in general. -It's something everyone will understand from the moment they see it.

נכון. -גם עכשיו עם כל הטכנולוגיה זה כאילו שהעולם נהיה קטן יותר, Right. - Even now with all the technology it's as if the world is getting smaller,

אין שום בעיה להרים טלפון ולהתקשר מכאן למישהו במרוקו There is no problem picking up the phone and calling someone in Morocco from here

או מצפון אפריקה או איפשהו.

כן, אנחנו ראינו באמת בסרט את "אל-ג'זירה" למשל, יושבים Yes, we actually saw "Al-Jazeera" in the movie, for example, sitting

עשרות מיליונים של אנשים ורואים בעצם אותה מהדורת חדשות. tens of millions of people and see essentially the same news release.

אבל זה מעניין באמת הפער הזה, נכון? בין ספרותית לבין מדוברת. But this gap is really interesting, isn't it? between literary and spoken.

מה המשמעות של זה בעצם? What does this actually mean?

בספרותית הם יכולים להבין, הם משדרים, הם רושמים בה. In literature they can understand, they transmit, they write in it.

באמת גם הערבים ממרוקו ומתוניס יכולים להבין אחד את השני. -כן. Really even the Arabs from Morocco and Tunisia can understand each other. -Yes.

במדוברת יש להם הבדלים. Speaking of which, they have differences.

אלו פערים שמתסכלים לדעתכם? What gaps are frustrating in your opinion?

יוצרים תסכול מסוים, העובדה שאני לא... Creates a certain frustration, the fact that I don't...

שליאן לא יכולה להבין את אותו מרוקאי או עיראקי או...? -כן. Shelian can't understand that Moroccan or Iraqi or...? -Yes.

כי במקור זאת אותה השפה, ואז כאילו Because originally it was the same language, then as if

אתה מדבר עם בן אדם אחר באותה שפה והוא לא מבין אותך, You speak to another person in the same language and he does not understand you,

זה לא משהו שאתה אוהב. It's not something you like.

כי אתה מדבר... -אני גם חושב שכל דבר זה... Because you talk... - I also think that everything is...

כל דבר שאתה בעצם מנסה, מנסה, מנסה ולא מצליח - Anything you actually try, try, try and fail -

זה מעצבן אותך, זה מתסכל. It annoys you, it frustrates you.

זה באופן כללי, זה שיעור לחיים, זה נכון. It's general, it's a lesson for life, it's true.

מיד נדבר עם חבר הכנסת זוהיר בהלול We will immediately speak with Member of Knesset Zuhir Bahlul

על ערבית, עברית ומה שביניהן. About Arabic, Hebrew and everything in between.

שלום לחבר הכנסת זוהיר בהלול, המחנה הציוני. Hello to Knesset member Zuhair Bahlul, the Zionist camp.

אתה ידוע כאוהב גדול של השפה העברית. You are known as a great lover of the Hebrew language.

איך היחס שלך לשפה המקורית שלך, השפה הערבית? How do you feel about your original language, the Arabic language?

האישה החוקית לעומת הפילגש. The legal woman versus the mistress.

המאהבת. the mistress

המאהבת. אבל באמת, שתי השפות the mistress But really, both languages

קרובות ללבבי. השפה הערבית היא close to my heart The Arabic language is

שפת האם כמובן, mother tongue of course,

היא הדי-אן-איי שלי, she is my dna

אבל אין לך מושג, אוהד, כמה אני But you have no idea, fan, how much I am

מפלרטט עם השפה העברית. Flirting with the Hebrew language.

כלומר, אם אתה מחפש את המעיינות האמיתיים That is, if you are looking for the real springs

ששאבו אותי אל העולם האמיתי במדינה שלי ושלך, Who drew me to the real world in my country and yours,

זו השפה העברית. -אז דווקא ליחס שלך לשפה העברית This is the Hebrew language. -So specifically for your attitude to the Hebrew language

יש לי מושג כדובר עברית, I have an idea as a Hebrew speaker,

השאלה שלי היא אחרת, דווקא לערבית. My question is different, specifically for Arabic.

המליציות שלך שבאה לידי ביטוי בעברית היא גם בערבית? Your militias that are expressed in Hebrew are also in Arabic?

כי השפה הערבית במקורה, במהותה, היא שפה מליצית. -כן. Because the Arabic language in its origin, in its essence, is a Maltese language. -Yes.

למשל ייבאתי, For example I imported,

מהמילה ייבוא, אולי צריך לומר ייבאתי, לא משנה, From the word import, maybe we should say I imported, it doesn't matter,

לא מעט מילים נרדפות לשפה העברית, Quite a few synonyms for the Hebrew language,

מה שלא כל כך שגור ושכיח אצלכם. -למשל? Which is not so common and common with you. -for example?

למשל אם הייתי משדר "שער!" אז זה לא נגמר ב"שער גדול!" For example, if I broadcast "Gate!" So it doesn't end with a "big goal!"

זה היה נמשך ב"שער גדול, אקסטרווגנטי, פנומנלי, It was drawn in a "big, extravagant, phenomenal gate,

"ספקטקולרי, מדהים". כל מה שאתה רוצה, וזה היה "Spectacular, amazing". Everything you want, and it was

שטף בלתי רגיל של מילים נרדפות, Unusual flow of synonyms,

שהאוזן של היהודי המצוי, האוזן לא ממש קיבלה בהתחלה, that the ear of the common Jew, the ear did not really receive at first,

זה היה משהו כמו ייבוא מחייזר, מפלנטה אחרת. It was something like importing from an alien, from another planet.

אבל זה... -ומאיפה זה מגיע, But it... -And where does it come from,

באמת מהערבית? -זה מגיע מהשפה הערבית. Really from Arabic? -It comes from the Arabic language.

משום שבערבית יש שימוש במילים נרדפות? -אין סיכוי שאתה תתאר Because in Arabic there is use of synonyms? - There is no way you can describe

משהו בערבית ותסתפק במילת תואר אחת. Something in Arabic and settle for one adjective.

אלו מילים ועוד מילים נרדפות ועוד מילים נרדפות, These are words and more synonyms and more synonyms,

כי זו השפה הערבית. היא מסתלסלת, היא נמשכת, Because this is the Arabic language. she curls, she pulls,

היא מקסימה בסלסולים האין-סופיים שלה. -היא מאוד עשירה.

מאוד עשירה. -כן, אבל אני חושב שזו שאלה

שמקפחת את השפה העברית, Which deprives the Hebrew language,

כי במהות העניין השפה העברית היא מאוד עתירה, היא מאוד עשירה. Because in essence the Hebrew language is very rich, it is very rich.

אלא מאי? בני אדם בישראל, But May? People in Israel,

תוחלת החיים נניח שלהם היא 100 שנה, Let's say their lifespan is 100 years,

הם יכולים להסתפק במאה מילה, שזה קיפוח והדרה ואפליה They can be content with a hundred words, which is deprivation and exclusion and discrimination

קונסיסטנטית של שפה מאוד עשירה. consistent of a very rich language.

כי אם אתה תשייט לך במרחבי האוקיינוסים גם Because if you sail you in the expanses of the oceans too

של אותה שפה עברית שלך, זו שפה מאוד עשירה. of your Hebrew language, it is a very rich language.

אבל אנשים סירסו אותה, מה לעשות? -אני חייב לומר לך But people castrated her, what to do? -I have to tell you

שזה לא קורה רק בעברית, זה קורה בעצם בכל שפה. That it doesn't only happen in Hebrew, it actually happens in every language.

אתה יודע, עשו איזשהו מחקר וגילו שכמות המילים You know, they did some research and found out that the amount of words

שמשתמשים בהן, בכל שפה כמעט, which are used in almost every language,

הן לדעתי, אם אני לא טועה, בין 400 ל-600 מילים, וזה מספיק, They are, in my opinion, if I'm not mistaken, between 400 and 600 words, and that's enough,

ואתה יודע את השפה. And you know the language.

כך שהעוני הזה הוא באמת... -זה ויכוח בלתי נגמר.

כי מצד אחד, השפה היא Because on the one hand, the language is

אספקלריה של תרבות. -ראי של תרבות. Specularia of culture. A mirror of culture.

ראי של תרבות. ואם אתה מתייחס לשפה כראי של תרבות, A mirror of culture. And if you treat language as a mirror of culture,

אז אתה צריך להעניק לה את הכבוד הראוי לה, So you should give her the respect she deserves,

ולתת לה את המכמנים ואת העושר הראוי לה. and give her the means and wealth she deserves.

נכון ש... -כולי תקווה אגב שצופינו הצעירים It's true that ... -I'm hoping by the way that our young viewers

מבינים את כל המילים שאתה משתמש בהן. Understand all the words you use.

בסדר, בשביל זה הרי אתם מארחים אותי. Okay, that's why you're hosting me.

בוא נחזור לערבית. -כן. -מהי הערבית בשבילך? Let's go back to Arabic. -Yes. -What is Arabic for you?

הערבית היא העוגן התרבותי האמיתי שלי, Arabic is my true cultural anchor,

היא הזהות, תעודת הזהות שלי. She is the identity, my identity card.

כי ברגע שאני אומר שאני גם ערבי וגם פלסטיני Because as soon as I say that I am both Arab and Palestinian

וגם אזרח מדינת ישראל, and also a citizen of the State of Israel,

אז הערביות היא לא רק לאום, היא גם שפה, So Arabism is not only a nation, it is also a language,

כי השפה היא בעצם Because the language is actually

המרכיב המרכזי של תחושת הלאום. The central component of the sense of nationality.

כי מה מייחד אותך למשל Because what makes you special for example

מהיספנים? השפה שלך. from hispanics? your language

השפה שחושפת תרבות מסוימת, The language that reveals a certain culture,

תרבות חשובה, culture is important,

שמשתרעת לאורך שנים. which extends over years.

ולכן אני חושב שהוויכוח הזה And so I think this debate

מבחינתי הוא הוכרע מזמן. As far as I'm concerned, he was decided a long time ago.

שפה צריך לנצל אותה, Language needs to be exploited,

צריך להשתמש בה כיאות, It should be used properly.

צריך להשתמש במכמניה You need to use the mechanics

וגם בקסמה, and in magic,

ולא להסתפק ב-400 מילה And don't settle for 400 words

כדי לשרוד. -ומה אנחנו מחמיצים, to survive -And what do we miss,

אנחנו דוברי העברית We speak Hebrew

שלא יודעים ערבית, מה אנחנו who do not know Arabic, what are we?

מחמיצים או מפספסים בעצם miss or miss basically

בשפה הערבית? -התרבות הערבית. In the Arabic language? - Arab culture.

את התרבות. -את התרבות הערבית. the culture - the Arab culture.

זה ממש שער לתרבות לדעתך. It's really a gateway to culture in your opinion.

כן, כי לדעתי תרבות לא יכולה Yes, because I think culture cannot

להסתכם לא בפלאפל ולא בחומוס, to end up with neither falafel nor hummus,

תרבות לא יכולה להסתפק Culture cannot be enough

בקולינריה ולא במילות חיבה. in cooking and not in words of affection.

כדי שאתה תחבור אליי... -או בקללות. For you to join me... -or by cursing.

איך? -או בקללות. -או בקללות. how? -Or swearing. -Or swearing.

כדי שאתה תחבור אליי באופן אמיתי For you to connect with me in a real way

אתה צריך לנבור במעמקיי. You have to dig deep into me.

מעמקיי הם בעצם גם תרבות וגם שפה. From my perspective they are actually both culture and language.

אי אפשר לחלק את זה לחלקים, It can not be divided into parts,

זו עסקת חבילה אחת. This is one package deal.

ולכן אני חושב שאתה אחת מהדוגמאות המדהימות, And so I think you are one of the amazing examples,

מכיוון שאתה גם מכיר במכמני השפה, Since you are also familiar with the language mechanics,

אבל אתה גם דרך השפה נובר בתוך התרבות שלי, But you are also through the Nober language within my culture,

וזה מעניק לך יתרונות עצומים על פני אנשים אחרים.

קודם כול, תודה רבה. אני אומר לך, אבל יש

תופעה די מדהימה, שאני...

לא יכול לפספס אותה,

ואני חושב שכל מי שמדבר

עם ערבים צעירים, ערבים בישראל,

יתקשה לפספס אותה: Will have a hard time missing it:

יש תחושה שהצעירים שלכם

פחות ופחות יודעים ערבית.

נכון, לצערי הרב.

אני מדבר עם צעירים, והם

משרבבים עברית They mix up Hebrew

כמעט בכל משפט.

אתה דורך לי על יבלת אמיתית. You step on me on a real wart.

אני בטוח. -כי...

אנחנו יוצאים קירחים

גם מכאן וגם מכאן,

ואני מדבר בשמם של הצעירים שלנו, And I speak on behalf of our young people,

שבאופן כללי חשים לאומיות, who generally feel nationalistic,

חשים פטריוטיות,

מנסים לכאורה להגן גם על שפתם,

אבל שפתם היא רצוצה.

מצד שני, גם שפתם העברית

היא לא כל כך...

טובה. -ברמה סבירה, favor. - At a reasonable level,

ולכן למשל אחת מהקושיות

המרכזיות של צעיר סטודנטיאלי

שמגיע לקמפוס,

בשנה הראשונה העברית שלו

לא מאפשרת לו

להשתלב בלימודים באופן נכון.

ולפיכך אני חושב שאנחנו מפספסים

גם את זה וגם את זה,

נוצרת בהכלאה בין שתי השפות,

עברית וערבית,

רצוצה משהו מכאן

ורצוצה משהו מכאן,

שפה שיש בה בליל של מילים, A language that has a night of words,

לעתים משותפות, לעתים מיובאות.

כלומר ערבי שמדבר איתך הוא גם

מדי פעם מבליח בתוך השפה שלו

לא מעט מילים בעברית. -כן.

אני יכול לומר לך שלליאן למשל יש I can tell you that Leanne for example has

גם עברית מצוינת

וגם ערבית מצוינת. And also excellent Arabic.

ליאן, את רוצה לשאול שאלה

את זוהיר? -כן.

אני בטוח שמה שאמר אוהד זה נכון,

מכיוון שאני רואה את הברק

בעיניים שלך. בבקשה, ליאן.

אנו עדים שכשאנחנו מדברים

את השפה הערבית,

כמו שאוהד אמר, אנחנו מכניסים As a fan said, we enter

עברית, חצי ערבית, חצי עברית.

מה אתה ממליץ לדור הצעיר לעשות כדי ש...

נמשיך לדבר ערבית? -אני ממליץ המלצה מאוד ברורה:

גם לשלוט בשפה הזו וגם לשלוט בשפה הזו, Both master this language and master this language,

ולא לנסות לעשות הכלאה של שתי השפות

כי בסופו של דבר זה יוצר שפה לא כל כך ברורה,

זה גם מקפח את שפת האם שלך. אם את ערבייה, ואת ערבייה גאה,

את צריכה לשמר את השפה הערבית שלך. מצד שני,

כדי שאת תשתלבי בחברה הישראלית So that you can integrate into Israeli society

את צריכה לשלוט גם בשפה שלהם. ונדמה לי ש...

אני חושב שהצופים והצופות כבר מבינים שהשפה שלה גם בעברית

היא שפה יותר מאשר נאותה. -לא בכדי אמרתי את זה.

עוד שאלות? -כן. -בבקשה.

רציתי לשאול אותך... -שם, שם. -טל. -טל.

רציתי לשאול: למה אתה העדפת לשדר גם בעברית וגם בערבית? I wanted to ask: Why did you prefer to broadcast in both Hebrew and Arabic?

כי בדרך כלל שדרן מעדיף לשדר בשפת האם שלו,

בדרך כלל בשפה אחת, מה משך אותך לשדר בשתיהן?

לא כל כך מדויק, כי מיעוט, מיעוט רוצה להצטיין בקרב הרוב, Not so accurate, because a minority, a minority wants to excel among the majority,

וזו הייתה ההזדמנות שלי לייצג ערבים בתוך החברה And this was my opportunity to represent Arabs within society

שלא כל כך מכירה אותי כבן מיעוט.

ולכן העובדה ששידרתי בעברית יצרה מצוינות שלא כ"כ הייתה ידועה

לצד שלך. ולכן לי הייתה מוטיבציית יתר By your side. So I was over-motivated

דווקא לשדר בעברית כדי להוכיח

את המצוינות שלנו ואת היכולת שלנו גם לשלוט

באחד מהנדבכים הכי חשובים של רוב, שאתה מייצג אותו, טל. In one of Rob's most important pillars, which you represent, Tal.

ואני חושב שהצלחת באמת בדבר הזה.

הפסקה קצרה, ועוד רגע אתם תוכלו לחזור ולשאול שאלות את זוהיר.

מיד נשוב.

תודה שנשארתם איתנו.

ערבית היא לא שפה רחוקה מעברית, אבל...

לא רבים היהודים שדוברים אותה. בואו נראה.

תומר הוא אבן אחויה זע'יר. Tomer is Ibn Ahoya Zahir.

בן אחי הקטן.

אבן אחויה זע'יר.

זע'יר, קטן.

אנא מיש זע'יר. Please Mish Zahir.

אני יודע שאינך קטן, מיש זע'יר. I know you're not small, Mish Zeir.

אני מתכוון בהשוואה לגילי. I mean compared to my age.

הפעם בירכתי במסא אלח'יר. This time I was in the back in Masa al-Khair.

מסא אלח'יר, ערב טוב. Masa al-Khir, good evening.

מסא אלח'יר. Masa al-Khir.

שימו לב שהאות אל"ף היא בסוגריים Note that the letter A is in parentheses

כי אנחנו לא מבטאים אותה. Because we don't express it.

מסא אלח'יר.

התשובה לברכה מסא אלח'יר

היא אותה ברכה עצמה:

מסא אלח'יר.

אבל למה לא הסתפקתי בברכה מרחבא?

כי מרחבא היא ברכה כללית שאינה קשורה לזמן מסוים.

בוקר, צהריים או ערב.

מרחבא, שלום.

במסורת הערבית היממה מחולקת לשניים, In the Arab tradition the day is divided into two,

בוקר וערב.

שעת התפילה במסגד בצהריים היא המבדילה בין בוקר לערב.

משעת התפילה בצהריים ועד חצות הלילה

אפשר לברך במסא אלח'יר.

מסא אלח'יר.

איסמח לי, דוד שייקה. -תפדל. I will be happy, David Shaike. -Faddle.

גם בשעה אחת בצהריים אני אומר מסא אלח'יר?

כמובן, כי זה כבר אחרי הצהריים.

יפה.

שייקה האלמותי. -שייקה האלמותי.

את אליעזר בן יהודה, מחייה השפה העברית, אתם מכירים? Do you know Eliezer Ben Yehuda, who lives the Hebrew language?

כמובן. -מכירים כמובן.

הוא כתב את המילון הגדול שלו והוא השתמש הרבה מאוד בערבית.

אתם יכולים לנחש למה הוא השתמש בשפה הזו? -כן.

קודם כול, גם הוא האמין שהן שפות אחיות,

הן שפות שמיות, והוא גם האמין שחלק מהערבית

זה מילים שהיו פעם בעברית והוא רצה לחדש אותן,

להחזיר אותן לשפה העברית. -יש הרבה מילים משותפות, נכון?

כן. יש המון. -כן.

אתם מכירים מילים משותפות בין עברית לערבית?

כמובן. -אני בטוח שזוהיר ישמח לספר לנו.

כן, יש לדעתי אלפי, מעל לאלף ערכים משותפים.

אח זה אח, אוחת זו אחות, אב זה אב, אום זו אם. -כל הספרות. Brother is brother, sister is sister, father is father, mother is mother. -All the literature.

כן, זה אין-סוף מילים משותפות,

שאם היינו לומדים נכון בבתי הספר את השפה האחרת,

היינו מבינים עד כמה הברית ביני לבינך היא אמיתית.

אנחנו באנו ונשאבנו מאותם מקורות. We came and were drawn from the same sources.

ואז היית יכול גם לפלרטט איתי בערבית Then you could also flirt with me in Arabic

ואני הייתי יכול לפלרטט איתך בעברית, And I could flirt with you in Hebrew,

ואז מתחוור לנו, היה או אז מתחוור לנו שאנחנו אחים. Then it dawned on us, it was then dawned on us that we were brothers.

אבל במקורות אנחנו בני דודים. But in the sources we are cousins.

אחים, בני דודים, אבל אנחנו

משפחה אחת, זה נכון.

גרב ופרווה והגירה,

יש כל כך הרבה מילים משותפות.

מה זה בעצם אומר לנו הדבר הזה,

שמדובר בשפות אחיות?

מה זה מספר לנו על הקשר

בין יהודים לערבים לדעתכם?

טל. -שאנחנו מאותו מקור,

בבסיס שלנו אנחנו כמעט אותו דבר,

רק שהוא מדבר ככה

ואני מדבר ככה.

זה... בסוף השפות יצאו מהשמית,

שהתפרקה לעברית ולערבית

ולעוד שפות נוספות.

אתה אומר: אותו מקור,

גם מקור תרבותי. נכון, ליאן, בעצם?

כן.

יש קרבה גדולה באמת בין יהודים וערבים. -כן, וגם...

גם שהשפה דומה, יש מילים שדומות,

וגם כי השיתוף והדיבור והתקשור אחד עם השני. -כן.

אתם לומדים ערבית כולכם, אגב, נכון? -כן. -כן. You all learn Arabic, by the way, right? -Yes. -Yes.

למה היה לכם חשוב ללמוד ערבית, ענבל?

אני חושבת שכאילו... בתור המיעוט הכי גדול במדינה,

חמישית מהמדינה היא בעצם ערבים,

אנחנו צריכים דרך כלשהי לתקשר איתם.

אנחנו גם מוקפים במדינות ערביות ש...

אנחנו צריכים לתקשר איכשהו.

וזה באמת שער לתרבות, את מרגישה And it's really a gateway to culture, you feel

שהדבר הזה מקנה לך או מאפשר לך

איזושהי כניסה, הצצה לתוך עולם תרבותי גדול מסביב? -כן.

באיזה מובן?

דרך השפה אפשר להבין את התרבות גם של אותה מדינה.

זה הכלי המרכזי. -איך הלימודים, אגב, לימודי הערבית בישראל,

הם באמת מאפשרים לנו, נותנים לנו את המכשיר הזה, את הכלי הזה?

הם נותנים את הערבית הספרותית, אבל הם לא ממש

מספרים על התרבות שמאחורי הכול ו...

יותר על הדת ועל המועדים והחגים. יותר ללמוד את השפה וזהו.

כן. אתם יודעים, אני חייב לספר לכם סיפור. כשאני הגעתי,

הייתי בן 18, סיימתי חמש יחידות בערבית, הגעתי לסיני, I was 18, I finished five units in Arabic, I came to Sinai,

וניגשתי לכמה חבר'ה שם, אמרתי להם: הונאכה משהו...

הונאכה זה בספרותית "יש". Hunaka is in the literature "yes".

אף אחד לא הבין אותי, הם לא הבינו מה אני רוצה מהם.

זה מזכיר לי סיפור שבא אליי בחור שלמד חמש יחידות. -כן?

בא, פגש אותי בקאנטרי בעכו, והוא למד בעפולה.

הוא אומר לי: אני למדתי חמש יחידות והייתי מצוין בלימודים.

אבל בקיץ הלכתי למסעדה לעבוד בהדחת כלים, שטיפת כלים,

והיה בחור ערבי לצדי. ניסיתי לדבר איתו,

כל אחד דיבר בפלנטה אחרת ואף אחד לא הבין על השני.

לדעתי יש ליקוי אמיתי בלימודי השפה הערבית In my opinion, there is a real deficiency in the study of the Arabic language

בבתי הספר העבריים. in the Hebrew schools.

ולכן אני למשל הצעתי לשר החינוך And so I, for example, proposed to the Minister of Education

נפתלי בנט ליצור Naftali Bennett to create

מערכת לימוד משותפת כללית, general common study system,

לא רק בבתי הספר Not only in schools

כמו שאת לומדת בירושלים, As you study in Jerusalem,

אלא שכל מבנה הלימודים But the entire study structure

יהיה בצורה הזו: will be like this:

20 אחוזים תלמידים ערבים, מיעוט, 20 percent Arab students, a minority,

80 אחוז תלמידים יהודים, ואז 80 percent Jewish students, then

יצמחו ביחד עד לגיל 18, will grow up together until the age of 18,

יבינו את תרבותו של האחר, וגם will understand the other's culture, and

ישלטו פחות או יותר באותה שפה. will master more or less the same language.

זוהר, אני חייב לשאול אותך: Zohar, I have to ask you:

למה את חושבת שיש כל כך מעט Why do you think there is so little

יהודים שלומדים ערבית?

כי זה נחשב כאילו לשפה של... Because it is considered to be the language of...

של מחבלים,

יש הרבה מחבלים ערבים, There are many Arab terrorists,

זה איכשהו מתקשר איתם. It somehow communicates with them.

זה עושה לנו קונוטציות בעייתיות? Does it give us problematic connotations?

כן. -זה מה שאת חושבת? Yes. -thats what you think?

זה קונוטציות שליליות מאוד It has very negative connotations

כל מה שמספרים בחדשות. Everything they say in the news.

יש איזושהי התקרבות, there is some rapprochement,

אבל גם איזושהי התרחקות. -כן. But also some kind of distancing. -Yes.

בעקבות כל הפיגועים והמצב. Following all the attacks and the situation.

ואיך אנחנו משנים את זה, איך אנחנו מגשרים על המצב הזה, זוהיר? And how do we change it, how do we bridge this situation, Zuhair?

לשנות את המציאות. change reality.

מה שאומרת זוהר אלה מילים נוקבות, What Zohar says are poignant words,

אבל מתארות הלכה למעשה את המציאות. But they actually describe the reality.

אתה לא יכול להתאהב בשפה כאשר אתה מתעב את האחר. You cannot fall in love with a language when you despise the other.

מה שאנחנו חווים בשנים האחרונות What we have been experiencing in recent years

זו הדרה בין שני הצדדים. -כלומר כל עוד יש סכסוך, להבנתך, This is an exclusion between the two sides. - that is, as long as there is a conflict, according to your understanding,

לא תהיה הבנה או הכרה של הצד היהודי את הערבית ולהפך? Won't the Jewish side understand or recognize the Arabic and vice versa?

ללא ספק, אתה צריך להתאהב Without a doubt, you should fall in love

גם באחר כדי ללמוד את שפתו. also in another to learn his language.

עוד רגע אנחנו נמשיך. עד כאן In a moment we will continue. So far

"בין השורות - העולם הערבי". "Between the lines - the Arab world".

תודה רבה לח"כ זוהיר בהלול, Many thanks to MK Zohir Bahlul,

ותודה לצעירים שהיו איתנו: And thanks to the young people who were with us:

לליאן, לענבל, תודה לעידו, To Lian, to Enbal, thanks to Ido,

לזוהר וטל. להתראות בקרוב.

זו נבחרת מנצחת אתה מארח כאן, This is a winning team you host here,

באמת אני שמעתי דברים I really heard things

מדהימים פה. -להבנתך, בכל זאת, Amazing here. -For your understanding, however,

כל עוד יהיה סכסוך ישראלי-פלסטיני As long as there is an Israeli-Palestinian conflict

או ישראלי-ערבי

לא נראה יותר מדי Doesn't look too much

יהודים שיודעים ערבית? Jews who know Arabic?

עובדה שהעדיפו ללמוד צרפתית It is a fact that they preferred to learn French

על פני השפה הערבית. Across the Arabic language.

בני נוער העדיפו בזמנו... Teenagers at the time preferred...

תכתוב: יוסי אלימלך Write: Yossi Elimelech

ייעוץ לשון לכתוביות: מיה בסטר קינן Language consultation for subtitles: Mia Bester Kenan

הפקת כתוביות: אולפני אלרום Subtitles producing: Elrom studios