עיר המספרים 🔢 | עונה 2 | פרק 15 - אכלתי אותה

אתם יודעים שהיום גיליתי שמכחול וצהוב אפשר ליצור צבע ירוק?

אני גיליתי שזכוכית עשויה מחול.

ואני גיליתי שכסף יכול לעוף.

מה? איך הכסף יכול לעוף?

התוכי, שעלה לנו עשרים שקלים, ברח.

אחת...

שתיים...

שלוש, ארבע, חמש...

היי, שכחנו את אפס!

"בין תשע הענן לבין עצים מרובעים

"שוכנת עיר קסומה, עיר המספרים

"בעיר הזאת אין רגע של שלווה

"בגלל החבורה הכי הכי שווה

"אם יש הרפתקה, הם שם וזה ברור

"יחד הם שווים יותר, זה כוח החיבור

"מוכנים לכיף כפול? בואו, חברים

"קפצו איתנו לעיר המספרים"

שלושי, יש לך דף ועט?

אני רוצה שתרשמי את כל המצרכים שצריך לקנות לפיקניק,

שלא נשכח שום דבר. -אני רושמת.

גבינה צהובה, גבינה לבנה, זיתים, ירקות, פסטה.

בנות, אני מת מרעב. קשה לי לשמוע על כל המצרכים האלה.

אולי תלחשי לה את זה? -זה מפני שלא אכלת כלום בארוחת הבוקר.

כי ידעתי שיש פיקניק. לא חשבתי שהזמן יעבור כל כך לאט.

תחזיק מעמד, טוב מאוד שאתה מגיע רעב.

יהיה הרבה אוכל.

כמה פרוסות לחם נצטרך לדעתכם?

לדעתי, ולא כי אני רעב, שתי פרוסות לחם לכל אחד.

בוא נראה, אנחנו חמישה וצריך שתי פרוסות לחם לכל אחד.

זה אומר שאנחנו צריכים פי שניים פרוסות

לעומת מספר הפרוסות שהיינו צריכים לו כל אחד היה אוכל רק פרוסה אחת.

אז חמש כפול שתיים שווה עשר פרוסות לחם.

נראה לי שזאת התוצאה.

אני רעב מדי בשביל לחשב את זה עכשיו.

מה בעניין בורקס?

לדעתי כדאי שני משולשים, שני מרובעים ושני עיגולים.

זה יוצא שישה בורקסים,

ואנחנו חמישה, כלומר, אם נזיז הצידה חמישה בורקסים,

אחד, שניים, שלושה, ארבעה, חמישה.

יישאר לנו אחד מיותר.

אל תדאגי, לפי הרעב של חמחמש, בטוח שהוא יאכל שניים.

טוב, אני כבר לא עומד בזה עוד.

תכף אני אוכל את הזנב של אפס הכלב.

לדעתי, רשמנו הכול. קדימה, למכולת של שמונה.

איפה שמונה? אני לא רואה אותה.

אולי היא הלכה לישון שנת צוהריים? -אולי היה להפנצ'ר באופניים?

אולי היא קפצה לבקר חייזרים בחלל ואיבדה את הדרך?

שלום, ילדים.

שמונה! את פה!

החייזרים לא חטפו אותך!

חייזרים? על מה אתה מדבר?

שמונה, מה כל הארגזים האלה?

הארגזים האלה הם משלוחים שאני צריכה לחלק למספרים שקנו אצלי.

כל כך הרבה?

כן, יומיים לא חילקתי מכיוון שלא הרגשתי טוב.

בינתיים, המשלוחים הצטברו,

ועכשיו, אני חייבת להספיק לחלק הכול מהר

לפני שהמוצרים יתקלקלו ולא יוכלו לאכול אותם.

אני לא בטוחה שתספיקי לחלק הכול בזמן.

נשמח לעזור לך לחלק אותם.

נכון? -בטח! -זה רעיון מצוין! -כן!

אתם מתוקים כל כך.

אתם מרגשים אותי מאוד.

אני אלך להביא את המוצרים למשלוח האחרון,

ותוכלו לצאת לדרך.

לעזור לשמונה לחלק את המשלוחים זה רעיון ממש...

גרוע.

למה זה גרוע?

כי אני מחכה לפיקניק שלנו כבר מהבוקר.

לא הגיוני שאני אעזור לאנשים לקבל אוכל לפניי.

חמחמש, אתה רעב?

אתה רוצה אולי שאכין לך כריך או שאפרוס לך נקניק?

כן!

חמחמש, אתה זוכר מה קרה בשבוע שעבר שאכלת חטיף לפני שהלכנו למסעדה?

שבסוף לא היית רעב וסתם ישבת ושיגעת את כולנו.

"מתי הולכים? מתי הולכים? מתי הולכים?"

אני לא נשמע ככה.

אבל אם תאכל עכשיו, זה יהיה בדיוק אותו דבר, רק בפיקניק.

עוד מאמץ אחד קטן.

וככה נעזור לשמונה לחלק את המשלוחים,

גם נעשה מעשה טוב, וגם נחגוג את זה בפיקניק.

טוב, בסדר.

אבל בתנאי שנעשה את זה מהר.

הערימה הזאת לא נגמרת.

נראה שהכמות לא ירדה בכלל.

חלפה שעה מהרגע שהתחלנו והספקנו לחלק רק שני ארגזים.

בשעה יש שישים דקות וחילקנו רק שני ארגזים,

זה אומר שהחלוקה של ארגז אחד...

נמשכה שלושים דקות.

ונשארו לנו עוד עשרה ארגזים לחלק.

אם הקצב שלנו הוא שני ארגזים בשעה,

זה אומר שכדי לחלק עשרה ארגזים, אנחנו צריכים חמש שעות,

ואז נאחר לפיקניק.

אני לא אחזיק מעמד ככה. הבטן שלי כבר מתחילה לשיר מרעב,

והיא מזייפת.

אין ברירה, נצטרך להתפצל כדי לסיים בזמן סביר.

חמחמש, אתה תהיה עם חששתיים ותינוק אחד,

ואתם תחלקו את המשלוחים האי-זוגיים.

אני, שלושי ואפס הכלב נחלק את המשלוחים הזוגיים.

בסוף, ניפגש כולנו בפיקניק.

אם אתן בטעות מגיעות לפנינו,

אל תגעו באוכל. -מבטיחות.

אני כל כך רעב.

ודווקא היום הם הזמינו באגט.

תכף אנחנו מגיעים.

חששתיים, תסתכל, ציפור.

איפה?

חמחמש, מה, אתה אוכל מהבאגט?

הוא שייך למשלוח!

זה עושה את הארגז הרבה יותר קל,

וחוץ מזה, שלוש עשרה לא רעב כמוני.

בעוד שנייה הוא יקבל את המשלוח והוא יוכל לאכול.

הוא גם ככה היה מכבד אותי.

איכס, זה קצת פחות טעים.

חמחמש, אמנם אכלת חצי מהמשלוחים,

אבל עדיין נשארו לנו מלא ארגזים לחלק.

לא נגיע לפיקניק לעולם.

בטוחשארבע'לה, שלושי ואפס הכלב כבר שם.

מה נעשה? -חייבים לשנות גישה.

אתה מתכוון לאכול את כל המשלוחים?

לא, בוא נפסיק לחלק לפי הרשימות של שמונה.

רק מעכב אותנו למצוא כתובות כל הזמן.

אני הרי מכיר את כולם ויודע מה כל אחד אוהב לאכול.

מספיק לי מבט אחד בארגז כדי לדעת למי זה מיועד.

בטוח שזה יעבוד.

הנה, בארגז הזה יש חלב, לחם וקטשופ.

ברור שזה לשבע הדוור.

הוא לא מתחיל את היום בלי קורנפלקס וחלב.

זה קל, תסמכו עליי. קדימה, חצי שעה ואנחנו בפיקניק.

חמחמש, אל תדאג. עוד לא התחלנו בפיקניק.

האוכל מחכה לכם בדיוק כמו שהבטחנו.

תודה, את לא יודעת עד כמה אני מחכה לזה.

חלוקת המשלוחים עברה לכם בקלות כמו אצלנו?

קלי קלות, אחד הדברים הכי קלים שעשיתי.

היי, שמונה.

באמת שלא היית צריכה לבוא במיוחד כדי להודות לנו,

אבל אכפת לך שנעשה את זה אחרי הפיקניק?

אנחנו חייבים להתרכז באוכל עכשיו.

אז קודם כול, תודה ענקית על העזרה שלכם,

באמת שלא הייתי יכולה לסיים את זה בעצמי,

אבל קרה משהו מוזר מאוד.

אני מקבלת המון תלונות על המשלוחים.

על מה הם מתלוננים? -יש מספרים שאכלו להם כמה מהמוצרים,

ואחרים קיבלו מוצרים שלא שלהם.

טוב, בואו נאכל, בתיאבון לכולם.

חמחמש, חכה רגע. אל תאכל עדיין.

אני עושה את זה כבר מהבוקר.

אני רוצה לדעת מה קרה למשלוחים.

זה נשמע לי חשוב ממש.

זה משהו שיכול לקרות בכל משלוח.

איך אומרים? לא בוכים על חלב שנשפך.

אין בעיה בחלב שנשפך,

הבעיה ששבע רגיש לחלב,

ועכשיו הוא בדרך לרופא,

וחמש עשרה רגישה לבוטנים והיא קיבלה במשלוח חטיף בוטנים.

בטחארבע'לה מיהרה ולא שמה לב. -אני?

רגע, אמרת שזה קרה במשלוח של שבע ושל חמש עשרה?

כן, וגם של עשרים ואחת, ועשרים וחמש.

שבע, חמש עשרה, עשרים ואחת, עשרים וחמש.

כולם מספרים אי-זוגיים.

חמחמש, אתה חילקת את המשלוחים האי-זוגיים! מה עשית שם?

זה נמשך הרבה זמן אז התחלנו לחלק לפי מוצרים.

אני יודע מה כל אחד אוהב.

מתברר שלא.

חילקתם לכל אחד את המוצר שהכי לא מתאים לו.

חמחמש, אני לא מאמינה שעשית דבר כזה!

זה ממש מסוכן!

מסכן שבע.

צריך ללכת לרופא רק מפני שרצית להגיע לפיקניק בזמן.

לא הייתי צריך לשתף פעולה עם זה.

שמונה, אני מצטערת על כל הבלגן.

זאת אחריות שלנו ואנחנו נתקן אותה.

בדיוק, אנחנו נתקן הכול.

בלעדיך, חמחמש. אתה כבר עשית נזק מספיק.

הם צודקים שהם לא לקחו אותי לעזור. אני רק עושה נזקים.

חשבתי רק על הרעב שלי ופגעתי בחברים האי-זוגיים שלי.

בשבע, בעשרים ואחת, בעשרים ושלוש, בעשרים וחמש.

בקיצור, באנשים שאני אוהב.

ועכשיו במקום שכולנו ניהנה בפיקניק, הם צריכים לתקן את הטעויות שלי.

הלוואי שיכולתי לעזור לתקן את הטעות שאני גרמתי.

רגע, אולי אני כן יכול לתקן הכול.

יש לי רעיון.

אפס הכלב, בוא איתי. אני אספר לך בדרך.

אז זהו, שמונה. העמסנו את כל הארגזים.

אנחנו מתחילים לחלק.

הפעם, בלי טעויות. -רגע, רגע, עצרו בבקשה.

לפני חמש דקות קיבלתי טלפון בהול ודחוף

על משלוח שחייב לצאת עכשיו.

תתחילו בבקשה מהמשלוח הזה.

אין בעיה, למי המשלוח?

אני לא יודעת.

הוא היה מסתורי וביקש להישאר בעילום שם.

הוא ביקש שתניחו אותו ליד האגם והוא כבר יאסוף אותו.

זה כמו בסרט מתח ממש.

אולי הוא מתבייש בדברים שהוא הזמין?

אני לא שופטת אנשים. פשוט לקחתי את ההזמנה.

אין בעיה, נתחיל במשלוח המסתורי.

הנה השלט, בדיוק כמו שאמרה שמונה.

"בבקשה תניחו את המשלוח כאן".

מעניין מי זה יכול להיות. אני חייבת לדעת.

כן, גם אני הייתי שמח לדעת למה הוא הזמין את זה דווקא למקום המסוים הזה.

אני ממש סקרנית לדעת.

עד שאני אדע בוודאות מי זה, אני לא אוכל לחשוב על שום דבר אחר.

אתם יודעים מה? בואו איתי.

לאן את לוקחת אותנו?

שאר המשלוחים נמצאים בצד השני.

אתם רוצים לדעת מי זה? אז בואו נגלה.

אני לא מאמינה שזה חמחמש!

הוא עדיין חושב רק על עצמו ואיך הוא הולך לאכול?

מעצבן כל כך!

מעניין מה הוא זומם עכשיו, השובב הזה.

בואו נעקוב אחריו ונראה מה הוא זומם לעשות עכשיו.

מה חמחמש עושה ליד הבית של שלוש עשרה?

מה חמחמש עושה ליד הבית של שבע עשרה?

למה חמחמש נתן לשבע עשרה אבטיח?

הבנתי מה חמחמש עושה.

הוא הזמין את כל המוצרים שהוא טעה בהם,

ועכשיו הוא חוזר אל כל המספרים האי-זוגיים, לתקן את הבלגן שהוא עשה.

איזה מעצבן הוא! -לא, שלושי,

הוא עושה משהו טוב. הוא הבין שהוא טעה והוא מתקן.

אה, סליחה, אני רגילה לכעוס עליו אוטומטית.

בואו נפתיע אותו קצת. -מה את מציעה לעשות?

שלושי, את תתחברי איתי ונגרום לו לחשוב שאנחנו שבע הדוור.

רעיון מצוין! -אז בואי נעשה את זה.

חברים מתחברים!

שלוש ועוד... -ארבע...

שווה...

שבע!

היי שבע, אני מקווה שאתה מרגיש טוב יותר.

אני בדיוק בדרך אליך, להביא את חלב הסויה שלך.

עשיתי טעות נוראה. בגללי לא הרגשת טוב.

אני באמת מצטער.

אבל לפחות עכשיו אני יודע עליך שאתה אלרגי לחלב.

בבקשה, הנה חלב הסויה שלך.

מה זה? אתן לא שבע הדוור!

נכון, זאת שלושי וגם אני.

מה, אתם עושים לי מתיחות?

מה, אתם עוקבים אחריי? -תירגע, קצת הומור.

אתה צודק, עקבנו אחריך,

ואנחנו גאים בך מאוד.

באמת? -באמת באמת, חמחמש המסתורי.

לפחות אני שמח שהצלחתי לתקן את הטעות שלי.

בפעם הבאה לא אעשה דברים מהר בלי לחשוב קודם.

יכול להיות שגם אני החלטתי מהר מדי שלא תוכל לתקן את הטעות שלך.

כל הכבוד, חמחמש, גאה בך.

אני חושבת שמגיע לך חיבוק קבוצתי.

אוקיי, כולנו כבר רעבים מאוד.

ממש הספקתי לשכוח שלא אכלתי כלום.

כי היית עסוק בדברים חשובים יותר.

ארבע'לה, אפשר עכשיו ללכת לאכול מהר לפני שיקרה עוד משהו?