עגורים (מרק ברנס)
נדמה לי, לפעמים שחיילים שלא חזרו ממלחמה, בשדה הקרב הם לא היו קבורים... כעגורים עזבו תאדמה
מאז, ומתמיד, מהשמיים מקרקרים כאילו מדברים... הלא זאת הסיבה, שלפעמים, עדיין בעצב אנו אליהם מביטים.
עפה להקה אל תוך שמיים, עפה מתוך אובך ערב יום. ויש מרווח קטן בין הכנפיים, אולי זה המקום שלי פתאום.
יום יבוא, וכעגור משחק אני אחבור אל הלציפורים וקולי קורא להם בדחק לשמוע את קולות העגורים.
